השבוע החולף נחתם ללא כל שינוי בת"א, כשהתנתקות מסוימת חלה בינינו ובין מדדי העולם. בתחילת השבוע התרחש הדבר בשל התערבות שחקני המעוף עם ההגעה לרמת 1110 הנקודות, ואילו בהמשכו, בשל פדיונות מצד הציבור, ההולכים וגדלים אליהם אתיחס בהמשך. אם לסכם את השבועיים האחרונים, הרי שמדדי אירופה וארה"ב הציגו תשואה דומה למדי: בשבוע הראשון מבין השניים היה זה המעוף שעמד איתן ולא התממש, ואילו בזה שלאחריו היו אלה מדדי העולם שתיקנו מעלה ושוב ללא תנועה מצד המעוף.
שחקני המעוף המברכים על דשדוש מעין זה, חשו לחץ מסויים עם עלית המדד לרמת 1110 הנקודות. התערבות בוטה במסחר הובילה לסגירה נמוכה, ומשם השחיקה הפכה הדומיננטית. הגבולות במהלך השבוע כמעט ולא השתנו, וניצבים כעת על 1035 גבול תחתון, ומנגד 1135 גבול עליון. הרצון הוא להתחיל בסגירה מוקדמת כבר מחר (שני), כשרק עצירה מוחלטת סביב 1090-1120 תגרום לעיכוב בתכנית זו. יש לזכור כי מדובר על חודש לא אופייני לתקופה האחרונה, בו במהלך כשלושה שבועות לא רשם המדד כל תנועה, ולמעשה, כמעט כל כתיבה שהיא הובילה לרווח נאה. לאיש אין רצון לסכן רווחים אלה, ולכן יש להיו עם האצבע על הדופק לאפשרות סגירה מוקדמת (ועל כך אעדכן בנפרד במידה ואכן תתרחש).
הדשדוש המתמשך הוביל לירידה ניכרת בסטיה הניצבת כעת על כ 25%. הבדל מהותי מרמת ה 35% בה התחלנו את החודש, ואחד הגורמים המרכזיים לרווח הנאה. סטיה זו אינה מלמדת כי מפלס החרדה שכך פלאים אלא מאפיינת מחזורי סוף שנה, בהם באופן מסורתי ההיקף קטן והסנטימנט מעט חיובי מהרגיל. דוגמא בולטת לכך ניתן לראות במדד הויקס שצנח בלא פחות מ 50%, ונעצר רק ברמת 20%. על פניו מדובר על שוק עולה ללא חששות מהותיים אך המציאות מלמדת כי קרוב לודאי שכבר בינואר נבחין בזינוק בסטיה, כמו גם בעליה במחזורי המסחר הצפויים לרשום רמות שפל במהלך השבוע הקרוב.
לא פעם ציינתי במהלך הסקירות, כי השוק הנוכחי הוא שוק של סוחרים עם אחוז משקיעים אפסי. זאת ועוד, המוסדיים אינם נעים כלל, השחקנים פועלים בקצוות, ואילו הזרים והציבור מדירים רגליהם. ראיות לכך, קיבלנו השבוע בדמות נתוני בנק ישראל שהציגו כי שווי התיק של משקיעים זרים בבורסה נחתך בלמעלה מ 7 מיליארד דולר ברבעון השלישי ! אין ספק שלאביב הערבי חלק לא מבוטל בהליך היציאה של כספים חשובים אלה, אך למעשה מדובר על מחיקת מחזור של חודש שלם מהבורסה, ודי שנזכיר כי אין מדובר בדוח שנתי אלא רבעוני בלבד. רבים המחפשים סיבה לתשואת החסר, יכולים למוצאה בנתון זה, וזאת ללא קשר לסיבה הישירה להוצאת הכספים.
לנתון זה מצטרף הציבור – בשבוע החולף, ואזכיר כי אין מדובר בשבוע ירידות בבורסה, רשמה תעשית הקרנות פדיונות של כ 100 מליון ש"ח מדי יום. המדובר בקצב הפדיונות הגבוה מתחילת הרבעון, ומכיוון שהמחזור הכולל בבורסה עמד על כמיליארד ש"ח בלבד, הרי שעשירית מהכספים הללו היו כספי פדיון. זוהי מגמה הקיימת מזה תקופה ארוכה, עם עצירה חד-פעמית בתחילת נובמבר (1170) אך בהחלט יתכן כי אחד התורמים המרכזיים לכך הינו העלאת המס על הבורסה בעקבות ועדת טרכטנברג. מכירה רעיונית אינה רעיון חדש, והוא מתבצע מדי שנה, אך כשממילא יש אין ספור סיבות "לשבת על הגדר" לבטח תוספת מס של 5% אינה מטה החזרת הכספים לשוק. במהלך השנה החולפת למד הציבור שתשואה אפסית בפק"מ או מק"מ (כפי שזילזלו לא מעט אנליסטים בתחילת השנה) הינה עדיפה על תשואה שלילית של כ 20%, ולכן אנו עדים למשיכה חד-כיוונית של הכספים: לא רק פדיונות, כי אם פדיונות בצירוף ירידה בהיקפי המחזור. גם אם ההחלטה להעלות המס על הבורסה נכונה (והיא לא), הביצוע יצא לפועל בתקופה מאוד אומללה עבור שוק ההון הישראלי. במידה רבה בשל סיבה זו, אנו גם עדים לתופעה מתרחבת לפיה משקיעים מקומיים רבים, ואמורים הדברים גם ביחס למשקי בית, מפנים אחוז ניכר מההשקעה לבורסות זרות. מה שהיה עד לפני כשלוש שנים נחלתם הבלעדית של הגופים המוסדיים, הפך בשנה החולפת לתופעה, שהגדילה את תחושת המיאוס בבורסת ת"א.
בין נתוני המאקרו המקומיים השבוע, יש צורך להתעכב על נתון שחמק מרדאר התקשורת: הגרעון המסחרי עומד על 56 מיליארד ש"ח מתחילת השנה, וזאת אל מול גרעון של כ 30 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. כחוט השני ניכרת מגמת עליה ביבוא הסחורות, ומנגד ירידה ביצוא ללא שוני משמעותי בין הענפים. היצואנים אינם יכולים עוד לתלות אשמה בדולר, ולכן משמעות הדבר היא שהמשק הישראלי הפך ב 2011 לפחות תחרותי אל מול משקים אחרים בעולם. זוהי תמונה מדאיגה משהו, היות והצמיחה במשק המקומי היתה עדיפה בצורה ניכרת על אלו האירופאים והאמריקני, ולכן בתרחיש עליה באחוז האבטלה (אותו אני מעריך לשנת 2012) אנו צפויים לזינוק חד ולא לעליה מתונה.
בנק ישראל המודאג מההאטה במשק, צפוי להוריד מחר את הריבית ברבע אחוז בהחלטה האחרונה ל 2011. נתוני האינפלציה, כמו גם נתוני הצמיחה המאטים מותירים לנגיד טווח פעולה נרחב כשממול עומד האינטרס המרכזי שלו – שמירה על בועת מחירי הנדלן, וע"י כך באופן עקיף על יציבות המערכת הפיננסית. בחודשים האחרונים אנו עדים לירידה איטית אך עקבית ברת הביקוש והמחירים, והדבר ללא ספק מדיר שינה מעיני הנגיד. האינטרס של מגזר רחב באוכלוסייה הפוך לאינטרס של הנגיד, ולכן כשכל הנתונים נוטים, ואולי נכון יותר לומר מאפשרים, הורדת ריבית – כל החלטה אחרת תחשב לסנסציה של ממש.
הורדת הריבית כבר מגולמת בשער הדולר, שהגיב בחריפות יתר למגמה העולמית, ולכן בהחלט יתכן כי לאחר ההורדה עצמה השקל ישוב להיחלש גם כי מדובר על הטווח המיידי בלבד.
בצמד אירו-דולר נמצאה מנוחה לעת עתה, אך התנודתיות שזינקה בפראות בשבועיים האחרונים אינה צפויה לשכוך, ובפרט כשבינואר צפויות הנפקות אגח ענקיות מצד ספרד ואיטליה.
בשוק הסחורות, הזהב מוסיף לאכזב והמתכת רשמה השבוע עליה קלה בלבד. בהיעדר נתוני מאקרו הסותרים המשך האטה, אנו נותיר את נקודת הסטופ ברמת 1550 דולר לאונקיה. לעומת הזהב, הנפט חוזר ומאתגר את רמת 100$ לחבית. הספקולציות העדכניות טוענות כי הכסף שמזרים הממשל, כל ממשל, משמש להשקעות ספקולטיביות ולא למטרתו המקורית – נתינת הלואות לאזרחים, ותמיכה באגחי המדינות. כך ראינו השבוע כיצד הפד מודה כי 13 מיליארד דולר הרויחו הבנקים ע"י שימוש ספקולקטיבי הסיוע, ובהחלט יתכן וזהו הגורם המניע. כך או כך, בשלב זה ההאטה הגלובאלית עודנה חזקה מהספקולציה, ולכן פוזיצית השורט בעינה נותרת.
באירופה, העניין השבוע היה המשך הקרע בין המדינות ולאו דוקא נתונים אלה או אחרים. הסירוב של בריטניה לקחת חלק ו"לתרום את חלקה" לקרן הסיוע הוביל לשני דברים: מחד, כעס, אכזבה וגינוי מצד צרפת וגרמניה, ומאידך, מדינות רבות שהחלו למצוא אף הן סולם בכדי לרדת מהעץ. בשלב זה פינלנד היא בין המדינות הדומיננטיות, שהרי היא עצמה כלכלה על בלימה, ולא ברור מדוע על כולם לשקוע עם הסירה ולא לקפוץ. המשקיעים הרואים חוסר החלטיות מצד מנהיגי האיחוד מענישים בראש ובראשונה את האירו, ורק לאחר מכן יתפנו לטפל באגח המדינות. אג"ח איטליה המפלרטט ברמת 7% היה ונותר הבעייתי מכולם, אך העיניים כבר נשואות לתחילת ינואר עם הנפקות של ספרד ואיטליה. היקף ההנפקה, הגדול ביותר מזה שנה, הוא כקריאת תיגר על רואי השחורות: הצלחה גורפת בהנפקה והדבר יוביל לירידה משמעותית במפלס החרדה, כשמנגד כל היסוס או סימן שאלה יציפו את הקשיים מחדש. להערכתי אין לצפות לשינוי מיוחד באגחים השבוע, וההרגשה השולטת מצד המשקיעים היא בעיקרה מעין אוירת סוף קורס. העיקר לסיים כבר עם השנה הזו, ויש לזכור כי חלק מהבורסות מציגות תשואה סבירה, ובטח אמורים הדברים ביחס למצב לאשורו.
המעניין הוא שהמשקיעים בישראל דילגו היום מעל הודעת ה ECB בדבר הפסקת רכישותיו בשוק האג"ח. ההנחה היתה כי הבנק המרכזי יוסיף לספק תמיכה, גם אם חלקית, עמוק לתוך הרבעון הראשון וההודעה מצידו רק מדגישה את אקוטיות מהלך ההנפקה הצפוי בינואר.
מעבר לכך, העניינים התנהלו השבוע באופן די שגרתי: s&p הורידה בפעם השניה החודש את הדירוג להונגריה; מודיס בחרה לעשות כן דוקא לסלובניה. באופן כללי, הרושם המתקבל מסוכנויות הדירוג הוא בעייתי בלשון המעטה. האם באמת השתנה משהו בשבועיים החולפים מאז הורד דירוג החוב להונגריה, שחייב הורדת דירוג נוספת? בודאי שלא! האמת הרבה יותר פשוטה (ומדאיגה): סוכנויות הדירוג מנסות לעשות כל שלאל ידם, ובפרט שימנעו מהורדת דירוג מטלטלת דוגמת צרפת. הדבר האחרון שהן צריכות בשלב זה הוא הורדה המרסקת את השווקים או חמור מכך, שהשווקים מתעלמים ממנה. במצב זה בו אינן יכולות לנצח הן בוחרות להיטפל למדינות הקטנות, בבחינת אנו התרענו אך עדין לא זעזענו. הבעיה עם גישה זו שהיא בבחינת קריאת זאב-זאב, והמשקיעים המתוחכמים כבר מבינים ששיני הזאב קהו, ולכן מהורדה להורדה הדבר הופך פחות רלונטי. על סוכנויות הדירוג להחליט עם בוא עלינו שנה אזרחית חדשה, האם הן מעוניינות להחזיר לעצמן את כבודן או לאו. מכיוון שלהערכתי זהו המצב, הן ימתינו זמן קצר מאוד בתוך ינואר 2012 עד להורדה משמעותית, שתכה גלים.
במידה והורדה זו תתמקד בצרפת, לא ניתן לומר שכלכלת עיר האורות לא קנתה לעצמה את המחווה העצובה בצדק. נתון הגרעון המסחרי חצה השבוע את רמת ה 70 מיליארד אירו, והוא מרחק נגיעה משבירת שיא כל הזמנים. הצמיחה ברבעון האחרון שנעצרה ברמת 0.3% לעומת צפי ל 0.4%, אף היא מסמנת כי ההאטה כבר כאן, ואזכיר כי הצפי הוא לרבעון ראשון שלילי.
מה שכן תמך במדדים השבוע, הוא חוזים חיוביים בצורה יוצאת דופן בארה"ב, לצד ארבעה ימי מסחר ירוקים בוול סטריט. המדדים באירופה משתוקקים לעלות בשל היעדר אלטרנטיבות השקעה (ושם, הציבור דוקא עודנו בשוק). לעיתים כל שצריך הוא רוח גבית מניו-יורק, בשילוב תיקון לירידות חדות בשבוע קודם לכן, והדבר הופך חיש קל לעליות מרשימות גם אם נקודתיות בלבד.
באסיה, עיקר העיניים היו נשואות אל עבר צפון קוריאה, והבורסות הגיבו בעצבנות רבה. בשלב זה נדמה שהחשש מעט מופרך, ויתכן כי עוד תצמח טובה למדינות האיזור מחילופי הגברא, ובהתאם התיקון במדדים.
בארה"ב, קצת כלכלה חברתית טרם נתוני המאקרו. משרד האוצר פירסם דו"ח מקיף לפיו נפילת הבנקים עלתה למשלמי המיסים 88 מיליארד דולר. חלקו סכום מפלצתי זה בגודל האוכלוסייה (ונניח בצד את "משלמי המיסים" כהגדרתם) העומדת על כ 310 מליון איש ואשה, וקיבלנו סכום של מספר אלפים למשק בית. היכן הבעיה? שמי שקרא את הסקירה בעיון זוכר כי בראשיתה ציינתי כי דוח הפד מוכיח כי הבנקים הרויחו משימוש בכספי הסיוע בספקולציות כ 13 מיליארד דולר... מכיוון שמטרת סקירה זו אינה לעסוק בפן החברתי אלא בפן הכלכלי, כל שנותר הוא לשאול – מה תועיל תכנית סיוע שלישית ורביעית לאזרחי ארה"ב?? לוול-סטריט שתימשך מעלה ע"י דוחות מבושלים של הבנקים אולי יסייע הדבר, אך בסופו של יום הכלכלה תנצח, גם אם בסופו של יום יהא סופה של שנה ואולי אף יותר.
נתוני המאקרו השבוע היו מעורבים, כשגם השליליים הם ברמה שלא תפריע למדדים מלטפס.
בראש ובראשונה, היה זה נתון הצמיחה ברבעון השלישי שעודכן מטה לרמת 1.8% בלבד. הצפי היה לעליה בת 2%, כשהנתון המעודכן משקף נאמנה את מהלך ההאטה המעיקה שחווה הכלכלה הריאלית.
גם ההכנסה וההוצאה הפרטית שהוסיפו 0.1% בלבד, איכזבו את המשקיעים שציפו לעליה של כ 0.3%. הבעיתיות בנתון היא שהעונתיות דוקא אמורה לתמוך בו, והחשש מחורף קשה שמרחף פעם נוספת מעל ארה"ב, גרם למרבית האנליסטים לתקן את צפי החודש הבא כבר עכשיו ב 0.2% מטה.
מנגד, ההזמנות למוצרים ברי קיימא זינקו בנובמבר ב 3.8%, וזהו כבר נתון מעודד למדי איתו יפתח המשק את 2012. המדובר בזינוק החד מיולי, ובמידה הנתון יוסיף לטפס גם בדצמבר הרי, שאנו צפויים לסגור רבעון ראשון מזה שנתיים של עליה עקבית.
הנתון המפתיע של השבוע הוא נתון התחלות הבניה שנעצר ב 695 התחלות חדשות בשנת 2011 אל מול צפי ל 636 אלף בלבד. כבר סימנו כאן לפני כשלושה חודשים את התחתית של שוק הנדלן, וכעת רק החמרה בנתוני המאקרו בדמות עליה באחוז האבטלה תגרום לפרסה בנתון, ויותר מסביר כי נצפה לדשדוש ואף עליה מתונה במהלך הרבעון הראשון של השנה.
דוקא הנתון שעודד את וול-סטריט יותר מכל, מדד בטחון הצרכנים, הוא הנתון חסר החשיבות השבוע. הנתון שרשם עליה רביעית ברציפות, עת טיפס ל 69.9 נקודות, הינו העונתי ביותר השנה ומאפיין נאמנה את תקופת החגים. באופן מסורתי האוירה החגיגית מובילה כמעט מדי שנה לנתון האופטימי ביותר, דבר המוצא ביטויו במידה רבה גם במדד הויקס, ולכן כמעט תמיד נתוני ינואר ו/או פברואר מאכזבים, ויהא זה שינוי מרענן אם הפעם הנתונים יפתיעו לטובה.
מניות ומגזרים
כיל – שינוי המלצה ! הומלצה לפני פחות מחודש, ומאז גמעה כ 8% כנגד אין ספור תחזיות שליליות למניה. בשלב זה המניה חוזרת למחירה הריאלי, ולכן אנו נעדיף למכור ולחזור במחיר נוח יותר.
שיכון ובינוי – אין ספק שמגזר הנדלן הוא כעת החבוט ביותר בבורסה, אך ירידה של כ 33% בפחות משנה לחברה שתזרים המזונמים שלה הוא מהיותר יציבים במגזר מעט מוגזמת. הכניסה לתחומים חדשים (דוגמת ההידרואלקטיים) מוכיחה שראשיה רואים מעבר ומעוניינים להתפתח לנישות חדשות שבמידה ויצליחו יספקו תמיכה לפעילת העקרית. זה אינו דבר מובן מאליו במגזר הנדלן, ולכן היא בהחלט ראויה לרכישה ובפרט לטווח בינוני ומעלה
• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
