השבוע החולף התאפיין ברובו בדשדוש, כשרק זינוק בחמישי שינה את התמונה. כבחודשים האחרונים אנו בבואה של החוזים, אך מחזורי המסחר ההולכים וקטנים מדגישים את שבריריות השוק והיעדר ידיים חזקות. ימי ראשון כבר הפכו למגוחכים עם מחזורים סביב החצי מיליארד ₪ בלבד, ובשאר ימות השבוע אנו עוברים את סף המיליארד רק במעט. במצב דברים שכזה, קל להבין מדוע משקיעים זרים מוסיפים להדיר רגליהם מהזירה המקומית – נזילות תמיד היתה שם המשחק, ועל רקע הנעשה במזרח התיכון הרי שהדבר אקוטי ממש. במחזורי המסחר הנוכחיים התנועה כמעט ואינה אפשרית לגופים הסוחרים בעשרות ומאות מליונים, וכך אנו רואים מניות הנסחרות בדיסקאונט רק בשל היעדר הזרים שתמכו בהן היסטורית (דוגמת כיל). הכניסה ל OECD בה דנו בעבר, תרמה אף היא להקטנת העניין מצד משקיעים אלה, אך המצב הבטחוני בדגש על האביב הערבי הוא זה המדגיש כי גם גם בתחילת 2012 לא צפויות תמורות משמעותיות.
שחקני המעוף בינתיים נהנים מהדשדוש היחסי, שהוביל בשבוע החולף לשחיקה ניכרת במחירי האופציות. כל עליה מלווה בירידה של 2-3% בסטיה, ובסה"כ איפשר הדבר לשנות רק במעט את גבולות הפוזיציה: גבול תחתון 985; גבול עליון 1125. להוציא מי שכתב ביומיים הראשונים למסחר, מעט כל כתיבה מעבר לכך הניבה רווח, ולכן שהייה ברמות הנוכחיות תאפשר סגירה מוקדמת כבר בראשון הבא.
יחד עם זאת, אנו גם ערים לבעיתיות המחזורים שהוזכרו לעיל, מה שמבטיח כי גלגול פוזיציה או סגירה מהירה יהיו קשים מהרגיל, ולכן הסבירות לסקוויז תלך ותעלה במידה ולא נרד למרכז הכתיבות סביב רמת 1040-1060.
עוד טרם הכלכלה הריאלית, מי שמרגיש היטב, בכיסו, את הדרת רגלי הציבור אלו הם מנהלי הקרנות: שבוע נוסף עם פדיונות של כחצי מיליארד ₪ במצטבר בכל האפיקים, על אף שלא היו ירידות משמעותיות במהלכו, מלמדים כי רבים מעדיפים להיות "על הגדר" בשלב זה, מאשר לשחק את משחק הכוחות בין אמירות הפוליטיקאים לסוכנויות הדירוג.
המשבר האירופאי, שטרם זלג למדינתנו במלוא עוצמתו, כבר מוביל להצהרות שיש בהן קביעה. כך התבטא במהלך השבוע פישר כי "המשק מתפקד כבועה; הצמיחה תרד והאבטלה תעלה" וכשהנגיד עצמו מצהיר זאת, הרי שיש בכך בבחינת הביצה והתרנגולת. לא שיש ספק למישהו שאחוז האבטלה צפוי לעלות משמעותית במהלך השנה הקרובה (על המשמעות לשוק הנדלן) אך פרוטוקולי בנק ישראל פסימיים מתמיד וחוזים האטה ניכרת במשק.
ברקע לדברים, גם אם לא מצא ביטויו בפרוטוקולים האחרונים, עומד מדד מנהלי הרכש שירד לרמת 43.8 נקודות בנובמבר. הדבר מעיד על התכווצות בפעילות התעשיתיית כאשר הירידה המשמעותית מכולן היא ברכיב הביקושים.
לכאורה, המשקיע בבורסה יכול היה להביט במצב באכזבה רבה, אך אל מול כל אלה עומד מדד המחירים לצרכן שירד בנובמבר ב 0.1%. התחזיות עמדו על עליה של 0.2%, ובכל מקרה העריכו דשדוש סביב האפס, כשהמדד הנוכחי משמעותו אחת – הורדה נוספת של הריבית ברבע האחוז כבר בהחלט הקרובה. תהא זו הורדה של מחצית האחוז בחודשיים, והדבר צפוי לספק תמיכה מסוימת לשוק המקומי, כמו גם למשקיעים. אמנם אין הדבר מבשר טובות לכלכה הריאלית, ובפרט לשוק הנדלן (סעיף הדיור איבד 0.7%) אך כבר כשנתיים אין קשר בין הכלכלה לבורסה, ולכן בהחלט ניתן לשאוב עידוד מסויים מכך.
בשוק המט"ח המקומי, הדבר כבר מגולם במידה רבה ועל אף שהתחזקות הדולר היא גלובאלית, אין ספק שהורדת הריבית שיחקה תפקיד בראלי אל עבר רמת 3.8 ₪ לדולר. אע"פ כן, זוהי רמה סבירה בהתחשב במגמה העולמית אך אני מתקשה לראות הצדקה לטפס מעבר לכך, ולכן בהיעדר אירוע בטחוני יותר מסביר כי השקל ישוב ויתחזק קלות כשרצועת 3.7-3.8 תוסיף להיות הדומיננטית.
אל מול האירו, זוהי כבר אופרה אחרת. חודשים שאנו תוהים כיצד יתכן כי המשבר האירופאי אינו מתבטא במטבע, והנה בשבוע אחד נסגרו הפערים והאירו נפל לרמתו הנמוכה מזה שנה. המגמה צפויה להימשך, ובנדנדת אירופה-ארה"ב ברור היטב כי מצב האמריקנים טוב פי כמה (למרות הדפסת הכספים), ולכן מגמת ההחלשות רחוקה מלהסתיים. יתרה מזאת, הדבר משרת היטב את האירופאים בהחזרי החוב, ולכן אל לצפות לצעדים תומכי אירו בשבועות הקרובים.
בשוק הסחורות, חוינו את אחד השבועות המטלטלים בתקופה לאחר צניחה בכל הסחורות המובילות.
הנפט, שצפינו כי יצנח, צלל בשל נתוני מאקרו חלשים בצירוף הודעת אופק על הגדלת התפוקה היומית. 6$ ירידה שבועית אינם עניין של מה בכך, אך גם הרמה הנוכחית, 94$ לחבית, הינה גבוהה מידי לכלכלות העולם המקרטעות, ובהנחה ותהא רגיעה בטחונית (איראן תרד מהכותרות לא רק מול ישראל אלא אף מול אירופה) נצפה בנפט במהרה מתחת ל 90 דולר לחבית.
זה החלק הברור במשוואת הסחורות. לעומת זאת, הירידה במחיר הזהב, שהפכה לצניחה במהלך השבוע עת הגיעה המתכת לרמת 1600 $ לאונקיה היא כבר תופעה לא ברורה על גבול ההזויה. מדוע להתבצר באגח ארה"ב המניב תשואה ריאלית שלילית של 2%, ולא בבונקר האופטימאלי?! אין לי לכך תשובה, אך רמת 1550 היא הנקודה בה אנו נאלץ לסיים עם פוזיציית הלונג (בתקווה שהמתכת לא תגיע לשם) שכן בין אם מבינים או לאו, אין מה לנסות וללכת נגד השוק. אני סבור שהזהב רחוק מלסיים את הראלי ארוך השנים שלו, אך בדיוק בשל אורכו של אותו ראלי, יתכן תיקון עמוק למדי ומוטב לצאת בטרם הירידה תהפך לסחף שבתורו יהפך לפאניקה.
באירופה, לא הרבה השתנה השבוע ולמרבה ה"הפתעה" האירופאים התעוררו בשני והבינו כי חוץ מאותה תמונה משותפת שהתיחסתי אליה בסקירה הקודמת, לא באמת יצא משהו מהועידה. גם רמת ה 6100 אליה התיחסתי זה מכבר נתנה את הטון, וכך המדדים המובילים איבדו כ 5% משמעותיים
עסקים כרגיל היו גם מצד סוכנויות הדירוג: הורדת דירוג בשתי רמות לבלגיה מצד מודיס, והורדת תחזית פחות או יותר לכל אירופה מצד כל היתר. מגולם? בחלקו כן, אך איני מסכים כי הדבר יעבור ללא תגובה חריפה מצד השוק, גם אם נקודתית. ניתן להניח כי מנהיגי אירופה יתייצבו, ובראשם סרקוזי, ויסבירו בסגנון אובמה מדוע דירוג צרפת היה ונותר AAA, ועדין עלויות מחזור החוב שיזנקו באחת יתנו אותותיהן.
ניתן היה לשער כי המשך הסקירה הנוגעת באירופה תהא שלילית, אך אני דוקא רואה נקודת אור חיובית בהנפקות שחוינו השבוע: ספרד גייסה כ 5 מיליארד אירו; איטליה גייסה 3 מליארד; וגיוס נוסף של ספרד – 6 מליארד אירו. קראו לזה הכחשה או נאיביות אך האירופאים בשלב זה אינם מביטים מעבר להנפקה הבאה, ולכן הירידות השבוע היו מינוריות ביחס לפוטצניאל הנזק העצום שרבים צפו. כבוול סטריט, מחפשים את הורוד במשוואה ולכן תשואה של 6.47% באגח האיטלקי, נבלעת בביקוש גבוה פי 3 וחוזר חלילה. בדיוק בשל נקודה זו, הייתי ועודני פסימי ביחס לכלכלה האירופאית ולכלכלות העולם בכלל, אך עדין אני מתקשה מאוד לראות תרחיש מפולת בשווקים. רק אם נתעורר בוקר אחד להנפקה דלילה במיוחד ו/או בתשואה הגבוהה ב 1% מהצפי, ניתן יהיה להוציא את תרחישי יום הדין, והמצב כרגע רחוק מכך.
עם ובלי קשר לסוכנויות הדירוג, המכון הצרפתי הלאומי עדכן תחזית לרבעון הרביעי – מינוס 0.2%. המשמעות היא שצרפת, דוקא צרפת, יכולה להיות בין המדינות הראשונות שיקלעו להגדרת המיתון (שני רבעונים שליליים רצופים) ולא מדינות המקרטעות הרבה יותר. מעניין מתי הצרפתים ישאלו עצמם מה חלק העזרה שהושיטו לכל עבר במיתון זה, אך אם תחזית המכון לאבטלה מזנקת לרמת 9.6% נכונה, אין לי ספק שסרקוזי העומד לבחירות כבר במהלך השנה הקרובה יאלץ למשוך ידיו מעזרה חיצונית בבחינת עניי עירך קודמים.
באסיה, ההפתעה השבוע מגיעה דוקא מצד הודו בה הצמיחה בכלכלה נעצרה ברמת 6.9% בלבד. נתון פנומנאלי לכל מדינה שהיא, אלא אם את סין או הודו. הגדרות ההאטה (הלא רשמיות) באסיה שונות מהותית מהמערב, וצמיחה של 3% כמוה במיתון, ולכן מעניין לעקוב אחר מדינה זו כסמן ימני למדינות אסיה. הטיעון כי החלשות הרופי היוותה מרכיב מרכזי בהאטה אינה מחזיקה מיים, שכן החלשותו לא היתה כה דמרטית ופעמים בעבר ראינו צניחה של ממש במטבע, ועדין צמיחה הגבוהה ב 2% מזו הנוכחית.
בארה"ב, בניגוד לשבועות האחרונים, נתוני המאקרו נטו לשלילי ולא סיפקו את התמיכה המיוחלת לשוקי ההון. בין הנתונים הבולטים נזכיר את נתון המכירות הקמעונאיות שעלה בנובמבר ב 0.2% בלבד לעומת צפי לזינוק של 0.5%. המדובר בנתון החלש מזה חצי שנה, ובהחלט לא מאפיין את עונת החגים הנוכחית.
מנגד, תביעות האבטלה ירדו לשפל של יותר משנתיים, כשרבים מעלים ספקולציות שונות ומשונות ביחס אליהן. עד לפני שלושה חודשים התמונה היתה שחורה מעין כמוה, ואילו כעת, דוקא בעונת החגים בה הדרישה לידיים עובדות במשרה מלאה קטנה במיוחד, חל שינוי של 180 מעלות בנתון. כמובן שהספקולציה העקרית עוסקת בכך שמעולם לא נבחר נשיא מכהן לקדנציה שניה עת עמד אחוז האבטלה מעל ל 8%, ובהחלט שגם מעיון מדוקדק בנתונים לא ברור מה גרם למהפך ועד כמה הוא רגעי או לאו.
במהלך השבוע אף ראינו הערכות לרוב כי ברננקי צפוי לספק תמיכה ניכרת לשווקים, עת יכריז על תכנית חילוץ שלישית (QE3) והדפסת כספים לשם הגדלת הנזילות. לעיתים נדמה שמשאלת הלב גוברת על ההגיון, וכשברננקי הודיע כי הוא מותיר את הריבית על כנה וממשיך עם ה"טוויס" אכזבה כבדה ירדה על וול-סטריט. חשוב להבהיר כי לא תהא שום תכנית שלישית בשלב והסיבה לכך הינה הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין ברננקי לוולסטריט. המדדים בניויורק רחוקים מאוד מנקודה המחייבת התערבות, ולכן הנגיד לא ימהר להשתמש בנשק הכבד אם אינו חייב לעשות כן. ברמת 1100 במדד ה s&p בהחלט יתכן כי נשמע הצהרה מפתיעה שתזניק את השווקים, אך עד אז וול סטריט צפויה לסיים שנה בתשואה סבירה על אף אין ספור המשברים בדרך. התותח הכבד (והרגעי) ביותר של הנגיד ימתין ככל הנראה אי-שם לאמצע הרבעון השני של 2012, בתקווה שעד אז הנתונים ישתפרו, ובכל מקרה אין לצפות להכרזה מצידו במהלך השבועות הקרובים.
מניות ומגזרים
קראפט – נרכשה לתיק לפני כשלושה חודשים, והניבה עד כה כ 6% רווח. אמנם הדיסקאונט במניה טרם נסגר, אך מחזורי המסחר הקטנים מלמדים כי המשקיעים מתחילים לאבד סבלנות, ולכן אנו נבחר לממש את הרווח ולא להמתין.
• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
