השבוע החולף, שנחתם ללא כל שינוי, חידד והדגיש את שנאמר בסקירות האחרונות – המעוף צפוי להוסיף ולדשדש ברמות 1020-1120/30, כשכל חריגה מכך מובילה לתיקון מהיר. בין אם במהלך המסחר, ובין אם לאחר סיומו המדד נמשך כל העת כמגנט אל עבר עבר נקודת ה 1100 המעניקה לו תמיכה משמעותית ללא קשר לנעשה בעולם. התנודתיות יוצאת הדופן אולי מובנת על רקע הנעשה בעולם אך בהחלט אינה יחודית, ודי להביט במדד הדאקס, מדד "כבד" לכל הדעות, בכדי להבין עד כמה המשקיעים הפכו לתזזיתיים וחסרי כיוון מוגדר.
בשלב זה של החודש, שחקני המעוף לא יכולים לאחל לעצמם שילוב נדיר ונוח מזה: סטית תקן גבוהה ללא כל תנודה המחייבת תיקון. בהתאם לכך, וכהמשך לשבוע שקדם לו, גם הגבולות כמעט ולא השתנו (תנועה של 10 נקודות בלבד) וכעת הם עומדים על 1190 – גבול עליון; 1030 גבול תחתון. קיימת הנחת מוצא מסוימת כי ממילא בחצית 1150 הסטיה צפויה להיות נמוכה מ 25%, ומכיוון שירידה לרמת 1070 תאפשר סגירה מוקדמת, המטרה היא לנייד את הכתיבות כמה שפחות ובעיקר לעבות את הקיים על רקע סטית התקן. שוב, כמדד עצמו, גם הפוזיציות על ה s&p, הדאקס והקאק מתנהלות בצורה דומה ונדמה כי כל העולם, להוציא אסיה, הפך לבורסה אחת גדולה. הקורלציה בין אירופה לארה"ב, ובמידה פחותה לישראל, מבטיחה כי השוק המקומי יזכה לתמיכה בדמות תכניות סיוע/תספורות מעבר לים, ולכן החדשות מבית אינן רלונטיות בשלב זה לרבות סימני שאלה קלים ביחס לפיצוץ בועת הנדלן והשפעתה על הבנקים.
בהיעדר חדשות מאקרו מקומיות, אפשרי לבחון את החברות לגופן ובכך בהחלט יש חדש ביחס לשנים האחרונות. שלא במפתיע המדד המאכזב מכולם הינו מדד הבנקים, כשהדבר נובע מתנועת מלחציים כפולה: מבית, הגבלות רבות ושונות האמורות להכין את הבנקים לבעיתיות הירידה בערך הנדלן, דוגמת העלאת דרישת הלימות ההון. מחוץ, בנקים מסביב לעולם שנחתכים בצורה ברוטאלית (סוסייטה,סיטי,...) ההופכים את המגזר המקומי לאולי כדאי בספקטרום הצר, אך בהחלט לא כזה בספקטרום העולמי. הזרים שהיוו עוגן מרכזי במניות הבנקים, ובמידה מסוימת גם המוסדיים נטשו הזירה וכעת כל שנותר הוא סוחרים מקומיים ש"התחנכו" כי מניות הבנקים הן המניות היציבות בישראל (ובמידה רבה נכון הדבר) ומוצאים כל אימת שהמדד מגיע לאיזור 900 הזדמנות קניה. מנגד, גם ללא חדשות מבחוץ יש מספיק סיבות שלא להחזיק מניות אלה לתקופה, ולכן פעם אחר פעם בתשואה של 10% (בין אם הנמוך הינו 920 או 960) מתחיל לו גל מימושים אגרסיבי הצפוי להוסיף ולהכביד על המעוף. הדבר היחיד היכול לשנות מהסנטימנט השלילי כלפי מגזר זה הינו המשך הורדת הריבית, אך מסופקני אם קצב ירידת האינפלציה צפוי לתמוך במהלך עקבי.
בהיעדר מגזר בולט נמשכת מגמת הפדיונות מקרנות הנאמנות – פדיון שבועי של 200 מליון ש"ח אינו דרמה גדולה אך אם נזכור שהשבוע נחתם ללא כל שינוי, הרי שהכסף ממהר לצאת אך מבושש מלהיכנס. כהמשך לפיסקה הקודמת, הרי שיותר משקיעים מחפשים מניות בודדות על פני קרנות ולכן תעשית הקרנות באופן עקיף מהווה משקולת עךהשוק בשל הצורך בנזילות קבועה, כפי שבאה לידי ביטוי בפדיונות השנה. גם בכך יש להאט במקצת את השוק, וכל הנקודות הבודדות והקטנות הללו מצטברות ויוסיפו להצטבר לתשואת חסר אל מול בורסות העולם.
מכיוון אחר לחלוטין, הסיכויים לתקיפה ישראלית באיראן הולכים ופוחתים (אף שלהערכתי לא היו קיימים מעולם). בסביבת רמות הנפט הנוכחיות ושברירות האיחוד יהא זה צעד חסר אחריות מצד ישראל לתקוף ולהוביל להידרדרות אזורית. מעבר להשפעה אותה כלל לא ניתן להעריך על הכלכלות, הרי שכצעד מיידי האינפלציה בכל העולם תזנק (נפט) וישראל תסומן שליבתה את המשבר. אין לי ספק שישנם שיקולים תומכים שבינם ובין כלכלה אין דבר וחצי דבר, אך הרגיעה האחרונה באינפלצית אירופה וארה"ב כה עדינה עד כי העליה האחרונה במחיר הנפט ללא חדשה מהותית, די בה לערער את התחזיות ל 2012, כל שכן אם היה והנפט יגיע לשיאים חדשים.
בשוק המט"ח, אין כל חדש בגזרת האירו-שקל ובהחלט יתכן כי מדובר בצמד היציב בעולם. רצועה של 2% בלבד, 5-5.1, נשמרת בהדיקות למעלה משנה עד כי הנזילות באחוז למעלה/מטה כמעט ואינה קיימת. כחלק מהחששות לאחדות גוש האירו רשם הדולר זינוק נאה מול האירו, וכמובן מול השקל, אך הנדנדה אינה צפויה להשתנות ולכן אין כל יכולת לחזות מגמה שולטת. הקורלציה היחידה היא בין תשואת האג"ח של מדינות אירופה והחלשות הדולר, כשניתן בחלק לא מבוטל מהמקרים (ע"ע שבוע שעבר) לבצע שורט על האירו מייד עם עליה בתשואת המדינה התורנית.
בשוק הסחורות, הזהב נוצר קרוב מאוד לרמת 1800 דולר לאונקיה, אך ללא שינוי מהותי השבוע כשהידיעות המטלטלות לא באמת משפיעות על המסחר לטוב או לרע. להבדיל ממנו, הנפט מוסיף להתחזק בואכה 100 דולר לחבית, ובהחלט המהלך דורש הסבר. אין צפי להתאוששות אמיתית בצמיחה, אספקת הנפט רציפה למדי, ובסה"כ כל תכניות הצנע צפויות להכביד על הדרישה לזהב השחור. בפועל, יתכן כי במידה רבה מגמת ההתחזקות נובעת מהתחממות הגזרה שבין איראן וישראל, כשפעולת תקיפה עלולה בהחלט להזניק את הנפט בין לילה דו-ספרתית. להוציא סיבה זו אין להניח המשך המגמה, ולכן ההנחה היתה ונותרה שהנפט ישוב להחלש (חדות) כבר בשבועות הקרובים.
באירופה, היה זה שבוע איטלקי למהדרין כשעיני כל העולם עוקבות אחר אג"ח המדינה. בסקירה האחרונה ציינו נקודה מוחלטת, 6.5% תשואה, ואכן לאחר שחצה האגח את רמת ה 7% הוא שב ונחלש חדות מתחת לרמת ה 6.5%. התפטרות ברלוסקוני הרגיעה במשהו את השווקים, ואע"פ שלא משש ברור הקשר בין גרעון עתק של עשרות שנים לרוה"מ מכהן הרי שבסביבת ריבית אפסית מחפשים המשקיעים סיבה לעלות. מובן מאליו שהמשבר האיטלקי רחוק מסיום, וכי אירופה לא התקמה אפילו במילימטר לפתרון אך כל עוד תשואת האגח ברמת 6.5%-7% הרי שזה בגדר הנסבל ולא תהיה קריסה טוטאלית.
ספרד הנכנסת לישורת האחרונה בהחלט בתקופת הבחירות תתחיל אף היא לרכז עניין ברמת האג"ח, שמצבה להערכתי גרוע משל איטליה: בעוד שאיטליה שומרת על מעמדה כמשק יצרני,גם אם ללא הקטנת הגרעון הרי שבספרד המצב הוא שונה. אחוז האסטלה הגבוה מונע כל סיכוי ממשי להתאוששות שוק הנדלן הבועתי, ובאופן כללי התמג במדינה היה ונותר עקב אכילס. מאוד קל להתמקד בתשואת אגח איטליה הגבוהה מזו של ספרד (בעיקר בשל היקף החובות) אך לא סביר כי איטליה תקרוס וכלכלה פחות דומיננטית ממנה, ספרד, תשרוד ללא תספורת. יתכן ובעת הקרובה נשמע מכיוונה של ספרד הצהרות דוגמת איטליה, ויתכן כי המשקיעים יוסיפו לעקוב בעיקר אחר רומאאך קרנות גידור רבות כבר החלו לבצע אסטרטגיות ארביטראז' לונג על אגח איטליה, ושורט על אגח ספרד.
מחוץ לדאגות המשקיעים, ובשלב זה בהחלט בצדק, צרפת הודיעה על שורה של צעדים כלכליים שעיקרם העלאת מסים ושינויים מרחיקים לכת בחסכונות הפנסיוניים. סרקוזי יכול להרשות זאת לעצמו בשל המרחק מתקופת הבחירות, אך מעניין לציין כי באופןו לא מפתיע מנהיגי האיחוד שומרים על קורלציה לפיה ככל שמועד הבחירות קרב כך הסבירות לתכניות צנע קטן. מן הסתם הסיבה היא מובנת אך אם נשמור על הגיון זה הרי שב 2012 סרקוזי ומרקל יכנסו אף הם למסעות הבחירות שלהם, ודי להבט בסקרים בגרמניה המלמדים על איבוד פופולאריות עצום מצידה של הקאנצלרית, בכדי להבין את את שעתיד להתרחש.
ברמת המאקרו, האיחוד האירופאי הוריד את תחזית הצמיחה ל 2012 בחדות מרמת 1.8% ל 0.5% בלבד. הדבר אולי אינו מפתיע לאור הנתונים האחרונים, אך מעניין כי הכלכלנים צפו הורדה חדה הרבה פחות – מגמה שלרוב היא הפוכה. הסיבות להורדת תחזית הצמיחה רבות וידועות, אך הן מבטיחות, כך לפחות עפ"י ראשי האיחוד, כי אירופה לא תיכנס למיתון ברבעון הראשון של 2012 (היפוך בלתי אפשרי בין צמיחה נמוכה לשלילית) ובכך בהחלט יש נחמה מסוימת.
בארה"ב בסה"כ מברכים על הבלגאן האירופאי שמונע מהם לא מעט כאבי ראש. אובמה יכול בהחלט להרווח בכיסאו ולהנות מהקרקס הרפובליקני ההזוי, שלצד הבעיות באירופה מציגו באור חיובי למדי. גם ברירת מחדל היא ברירה, ואם ארה"ב עם גרעון ענק שומרת על רמת תשואת אגח בשפל כל הזמנים (נמוך מ 2%), אין ספק מי היתה ונותרה עפ"י המשקיעים המקלט הכלכלי הטוב מכולם. מעקב אחר אג"ח ארה"ב מדגיש היטב את ברירת המחדל, כשהשפל החדש מקביל כל העת להידרדרות באגח אירופאיות. להוציא גרמניה, גם ספרד וכעת אף אוסטריה אינן מקלט עוד, וביחס סיכוי-סיכון מול האגח הצרפתי והגמרני כל שנותר לקרנות המחויבות להשקיע באגחים מדורגים הוא להשקיע בניר בודד. בישראל היה זה בית ההשקעות פסגות שבמהלך לא ברור הנפיק קרנות נאמנות מק"מ. מדוע שמשקיע יקנה קרן שכל כולה נייר אחד, ואף ישלם עליו דמי ניהול אין זה ברור – אך בדיוק כבמקרה פסגות והמק"מ המקומי, כך קרנות רבות רבות מחזיקות אך ורק באג"ח ארה"ב ומגמה זו לא שאינה צפויה להיחלש אלא ההיפך הוא הנכון.
נתנוי המאקרו הוסיפו גם השבוע לא להפריע לשווקים, כשהנתון הבעייתי מגיע ממלאי הסוחרים שהציג ירידה של 0.1% באוקטובר לעומת צפי לעליה של 0.6%. להערתי אין מדובר בנתון שלילי במיוחד, והאנליסטים התעלמו מעונתיות הנתון הנקבעת המושפעת מתקופת החגים.
מעבר לכך, אין ספק שהראלי האחרון בשווקים תרם את חלקו לתחושת העושר והדבר מתחיל להראות סימנים לכך בנתונים: לא רק שנתון האשראי הצרכני זינק בלא פחות מ 50%, הרי שמדד סנטימנט הצרכנים של מישיגן רשם עליה נאה בהחלט לרמת 64.2 נקודות, כשאין ספק שהעליה בשווקים היא הפרמטר המוביל.
לצערם של האמריקנים הבורסות לא היו הבעיה בשלוש השנים החולפות, וכך גם הפעם נתון תביעות האבטלה רשם ירידה מינורית של 10 אלף משרות בלבד ל 390 אלף. צפי האנליסטים היה לעליה קלה מעל 400 אלף, וכך מה שטוב לוול-סטריט רחוק מלתמוך בכלכלה הריאלית.
כל הנתונים השבוע, ובאופן כללי הסנטימנט השורה בוול-סטריט מוסיף לתמוך באוירת הדשדוש החיובית שאמורה להימשך גם השבוע. המדדים אינם צפויים לרשום זינוקים מרשימים אך לאור ההתעלמות מהחדשות הקשות באירופה, נדמה כי גם השבוע לא תחול דרמה משמעותית בניויורק, ואנו צפויים לשבוע מתון למדי.
מניות ומגזרים
בזן – שינוי המלצה ! הומלצה לפני כחודשיים ומאז גמעה למעלה מ 13%. על רקע אי הבהירות במחיר הנפט וכיוונו, ואף התעלמות מסוימת מצד המניה נעדיף לממש את הרווח ולא להמתין.
• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
• אסטרטגיה שניה לנובמבר נסגרה לאחר 25% תשואה. מאחר ובצענו שתי אסטרטגיות החודש, לא תועלה אסטרטגיה חדשה עד תחילת מסחר אופציות דצמבר.
שבוע טוב ומוצלח !
