השבוע החולף במעוף היה רווי באדום, ואע"פ שבסיכומו של דבר נחתם בירידות של 7.5%, יש מקום להכניסו לפרופורציה. בהתחשב בעליות בראשון, בסה"כ מדובר על ירידות חדות אך רחוקות מלהיות דרמטיות במיוחד, כשהתנודתיות היא גורם החרדה ולא עומק הירידה. אם בעת האחרונה הדגשנו פעם אחר פעם כי הציבור הוא השחקן המרכזי כעת בשוק,הרי שאותם "ידיים חלשות" מיהרו להשליך הכל מהכל, ולכן לא היתה הבחנה אמיתית בין המניות וכולן ללא יוצא מן הכלל רשמו תשואות שליליות. יחד עם זאת, ראוי לציין את ה"נס" שקרה למשקיעי הלונג, עת לא התקיים מסחר בתשעה באב. אלמלא זאת, בהחלט סביר שהיינו היום רואים את מדד 1050 מלמטה, וראוי לציין כי אין זו הפעם הראשונה בה נחסכות ירידות חדות מהמשקיעים בשל מועדי ישראל (ולעיתים די בזה לבדו בכדי להסביר את תשואת היתר של המעוף).
עוד לפני הסקירה הנרחבת השאלה שצריכה להישאל בעקבות התיקון האחרון היא האם זה הסתיים? התשובה החד-משמעית לכך היא לא. לעליות האחרונות יש להתיחס כאל תיקון מתבקש לגל הירידות, אבל בהחלט שאנו צפויים להוסיף ולראות מדדים אדומים בשבועות הקרובים. כעומק הירידות כך עומק התיקון, ולכן ימים ירוקים במיוחד עלולים להטעות, אך מכיוון שנתוני המאקרו רק הולכים ומידרדרים, הרי שאין ספק שהבורסות יוסיפו לעלות בצורה מתונה אך לצלולו בחריפות – מה שירחיק לא מעט משקיעים מהשוק וימנע שינוי מגמה אמיתי.
שחקני המעוף החודש נתקלים במצב בעייתי למדי. מצד אחד השכלנו להחליף את האוכף הרחב עם תחילת הירידות לפוזיציה יורדת: ניתן לראות כיצד מידי יום נכתבים אלפי קולים על הסטרייק, כשצד הפוטים בעיקר מדולל. מאידך, הכותבים מבצעים כציבה על הסטרייק אע"פ שברור שימי תיקון חדים עוד יהיו – דבר הצפוי לסבך את הפוזיציה. זוהי ברירת מחדל ולא בחירה, שכן, המצב מחייב יצירת תקבול גבוה במיוחד בשל הנזק בפוטים, ולכן התוצאה מעניינת: אנו צפויים לראות קושי של המעוף להתקדם, אך כבעבר, והיה ויפרוץ את רמת הכתיבות הגבוהה בהחלט יתכן סקוויז אלים. הגבול התחתון מצוי כעת ברמת 1030 ואילו העליון ברמת 1130. לרוב, שבועיים לפקיעה זהו מצב נוח למדי, אך בהתחשב בתנודתיות הגבוהה הרי שבהחלט צפוי מסר אלים בנגזרים. גם סטית התקן ברמת 30%, מקשה על השחקנים למקסם את התקבול היות ובזמן הכתיבה עמדה הסטיה על רמות נמוכות משמעותית (20%) מה שהופך את החודש למורכב במיוחד.
כפי שציינתי בסקירה האחרונה, בעוד בשוק המניות הירידות היו חדות והיוו את קצה הקרחון של פוטנציאל המפולת, הרי שבשוק האג"ח המפולת היתה מוחלטת וחד-משמעית. כמעט מידי סקירה אני מציין כי אין אג"ח קונצרני ראוי בתקופה הנוכחית, ובאופן כללי הבדל התשואה בין הממשלתי לקונצרנים מדגישים את חוסר תמחור הסיכון מצד המשקיעים. בהתאם, מדד תל בונד 60 שאיבד 2.64% מחדד כי הרוכשים בחודשים האחרונים היו ציבור שנדחף לקרנות מעורבות ו/או קונצרניות במלואן. עד כדי כך היה חריף המצב, ש 35% מהאגחים הללו הפכו ללא סחירים – היצעים לרוב ללא כל ביקוש, ואין מדובר רק על אגחים אלמונים (אלביט הדמיה במשך שלוש שעות ורבע לא בוצעה כל עיסקה). זוהי התוצאה של התנהלותו המוניטארית של הנגיד, שהפכה יועצי השקעות בבנק לנתבי תנועה – אין פק"מ, אן מק"מ וכל שנותר ברמת הסולידיות הוא אג"ח קונצרני. מצב זה צפוי להימשך ולהחריף בימי ירידות, ועל אף שההתמקדות הטבעית היא במניות, בהחלט האפיק הסולידי מצוי בבעיה גדולה בהרבה.
זהו אותו ציבור שהוביל מתחילת אוגוסט לגל פדיונות בקרנות שלא נראה כדוגמתו מאז קריסת ליהמן: פדיונות של כ 2.5 מיליארד ₪ מתחילת אוגוסט, הופכים את הציבור לנפגע העקרי מהצלילה האחרונה. בהיעדר פעילות זרים ענפה, ומשהמוסדיים הגיעו לאחוז חשיפה מנייתית מקסימאלי, התנודתיות הנוכחית רק תלך ותעלה בימי ירידות. עדות לפעילות זו, ניתן למצוא במדדים המזנקים בימי עליות – מדדי השורה השלישית והיתר, מובילים בגאון את העליות ודווקא המדדים הכבדים, דוגמת מדד הבנקים, מוזנחים מעט בשל פוטנציאל תשואה מוגבל.
בשוק המט"ח, רשם האירו התחזקות קלה ביחס לדולר. התחזקות קלה מידי, שכן הצהרת ברננקי בדבר הותרת הריבית עד 2013 הופכת את המטבע האמריקני לחלש במיוחד, מה שרק מדגיש עד כמה המשקיעים האירופאים חוששים מצרותיהם אף יותר מאלו של האמריקנים. מגמת הדשדש הרחב צפויה להימשך, כשרק נתוני מאקרו מאחת היבשות ישנו נקודתית את ההתיחסות.
בדולר-שקל חלה השבוע התחזקות משמעותית של הדולר. אין כל סיבה שבעולם שמהלך זה יתרחש, אך זהו זכר היסטורי לפעילות הציבור בימי הירידות הבורח לחוף מקלט, גם אם אינו כזה עוד. על אף שמדובר בהתחזקות משוללת יסוד, אין להתנגד למגמה ולכן נקודת סטופ לשורט תהא ברמת 3.56 . והיה ונהיה ברמה זו, להערכתי משמעות הדבר היא ירידה של 3-5% במעוף לכל הפחות.
הנפט בשבועיים האחרונים צלל, וכמובן שצעד זה אינו מפתיע על רקע סימני המיתון החוזר. רמת ה 80$ לחבית בהחלט צפויה להישמר בשבועות הקרובים, ומהווה מאזניים אמיתייות בין ביקוש לחשש.
הזהב, שחצה את רמת 1700 דולר לאונקיה ללא כל בעיה צפוי להוסיף ולהתחזק אך כאן יש לשים לב למכשול ששמה בורסת שיקגו (הסחורות) בפני המשקיעים לאחר שהעלתה את דרישת הבטחונות ב 22%. מהלך דומה הוביל לנפילה של 30% בכסף, ואילו בזהב תורגם לירידות קלות בלבד. הדבר רק מדגיש את פוטנציאל המשך העליות של המתכת אך זאת בתנאי שלא תהיינה פעילויות מכבידות דוגמת העלאת בטחונות, שבהחלט יתכן וראינו רק את חלקה הראשון.
באירופה, החל ההימור הגדול בדבר הורדת הדירוג הבאה לאחת ממדינות הטריפל A. על אף שכלכלת בריטניה מדשדשת בבוץ, המועדמת הטבעיח בשלב זה היא צרפת. הדרך הנוחה ביותר לעקוב אחר מירוץ עגום זה הינה עלות הביטוח למצב חדלות פרעון, וזה הצרפתי עומד על כמעט 170 נקודות – כפול מגרמניה וגבוה משל הבריטים. יש לזכור כי הבריטים ביצעו תהליכים קיצוניים להורדת הגרעון, וסוכנויות הדירוג לא ירצו להצטייר כמי שפוגעות ללא הבחנה, כשברקע צרפת כמעט ולא עשתה כל צעד לצמצום. אם בכך לא די הרי שנתון הצמיחה הצרפתי לרבעון השני עצר על 0% , דבר המדגיש כי אין כל צמיחה במדינה ובהחלט יתכן כי נחזור מוקדם משחשבנו להגדרת המיתון הצרפתי (שני רבעונים בהם הצמיחה שלילית).
וזה לא שלבריטניה חסרות צרות. מרווין קינג, נגיד הממלכה, תיקן את צפי האינפלציה מעלה, וכעת ההערכות הן בדבר 5% אינפלציה שנתית. לכך, נוספה בעיה נוספת בדמות נתון הצמיחה שעודכן זה הפעם השניה מטה מרמת 1.8% לרמת 1.4%, כשההערכות בשוק הן כי לא יהיה מנוס מתיקון נוסף. המגמה העקבית של הורדת נתוני הצמיחה באירופה מדגישה כי מעבר לשברירי האחוזים, ההאטה כבר כאן ולכן אין טעם להמתין לנתונים "רשמיים" אלא ניתן למוצאה בחיי היום יום.
כל אלה היו צפויים למנוע כל אפשרות של תיקון אירופאי אך איסור ביצוע השורט על מניות הבנקים והביטוח שינה את התמונה. האיסור בצרפת,איטליה, ספרד ובלגיה מתערב שוב עמוקות בחוקי הכלכלה ופשוט אומר למשקיעים "רוצים לקנות – בבקשה; לא רוצים – אל תפריעו". מצב בלתי נסבל מעוות את מחיר מניות הבנקים, ולמעשה מלבה תמחור בועתי. אמנם הצעד הביא לשינוי מגמה בטווח המיידי, אך לא מעבר לכך, ובטווח שמעבר לשבועות יוביל לנזק מתמשך – טיפול המאפיין את כל המשבר בשנים האחרונות. רק בכדי להדגיש עד כמה לרוכשי השורט אין חלק במגמת הירידה, הרי שבשבוע טרם הירידה הדו-ספרתית במניות הבנקים באירופה לה עליה ממוצעת ביתרות השורט של 0.35%. עליה מינורית שכלל לא חזתה את הדרמה הגדולה הצפויה, ולכן האיסור יותר משתורם הוא מזיק. אם היה הגיון היינו מניחים שצעד זה שהוגבל לשבועיים יפסק, אך מכיון שמנהיגי הכלכלה העולמית במירוץ אחר פתרונות קסם, ההגיון דורש שהצעד יורחב מעבר לתקופה שצוינה, ואף יתכן ויגלוש אל עבר ארה"ב.
רבים בשלב זה נושאים עיניים אל עבר סין, כמדינה היחידה שעוד יכולה למשוך קדימה את הכלכלה אך הנתונים מלמדים אחרת: בדוק-קרב הממשל כנגד האינפלציה, מוסיפה האינפלציה לנצח פעם אחר פעם, כשכעת היא מצויה ברמת 6.5% ביולי. העלאות הריבית הן בבחינת כוסות רוח למת, וכך גם במידה רבה העלאת הרזרבות לבנקים. בניגוד לארה"ב, אינה מדפיסה את חובה ולכן צפוי אחד משניים להתרחש: קצב ה"נטל" המוניטארי ילך ויצבור תאוצה או שהממשל הסיני יאלץ לבצע פעילות חדשה, דוגמת קביעת רף עליון למחירי המזון.
בתוך כך, ואע"פ שרחוק מגרעונות המערב, הגירעון המסחרי עלה בחודש יולי ל-31.5 מיליארד ד' – זוהי הרמה הגבוהה ביותר מזה שנתיים, וגם כאן קצרות ידיו של הממשל מלהושיע, על אחת כמה וכמה להושיע את מדינות המערב.
בארה"ב, חווינו את אחד השבועות המטלטלים בהיסטוריה, דבר שהוביל את מדד הפחד לזנק לרמת 46% רמה שראינו רק לאחר נפילת ליהמן. בדיוק כשנדמה היה כי החדשות הרעות לא יפסיקו מלהגיע הודיע ברננקי כי הריבית תישאר ברמה אפסית לפחות עד אמצע 2013. בשניות הראשונות, הגיבו המדדים בירידה חדה משום שתהו מה קרה לתכנית התמרוץ השלישית לה ציפו כולם, אך מייד לאחר מכן, החלו בראלי מרשים שגלש לחמישי ושישי.
ובעצם מה היה בה באותה הודעה?! עקומי האג"ח מלמדים כי עוד לפני ההודעה היה צפוי כי הריבית לא תעלה עמוק לתוך 2012, ולכן אין בכך הפתעה. ההודעה הלקונית היתה מלאה סממנים שליליים, ובין השאר ציינה כי ההערכות המוקדמות היו אופטימיות מידי. היעדר רמזים על הקלה כמותית נוספת,לצד נגיד שאיבד מבטחונו העצמי היו צפויים ללבות את מגמת הירידות ולא להיפך.
הדבר מזכיר ביותר מדבר אחד את ראלי ה 6% בוול-סטריט ימים בודדים למפולת. גם אז התקשנו להסביר את הסיבות לעליה, וכך גם הפעם נדמה כי מעבר לתיקון מתבקש אין סיבה אמיתית לשינוי המגמה הרגעי. משכך, ניתן בהחלט לצפות שהדבר לא יחזיק מיים, ורק רמזים שישחרר הפד על תכנית הקלה זו או אחרת (וד טרם נאומו ב 26 לאוגוסט) יכולים לספק תמיכה אמיתית לשוק.
נתוני המאקרו היו ברובם אף הם שליליים כשבלט לטובה מספר תביעות האבטלה הראשוניות שירד ב 7000 לרמת 395,000 תביעות. על אף שמדובר על ירידה קלה בלבד, על גבול סטית התקן, כל מספר נמוך מ 400 אלף מתקבל בוול-סטריט בהקלה גדולה.
לעומת זאת, מדד סנטימנט הצרכנים של מישיגן הציג קריאה של 54.9 נקודות לעומת צפי לרמת 63 נקודות – הרמה הנמוכה מאז 1980! קשה לראות כיצד אובמה יבחר לקדנציה נוספת במצב הדברים הנוכחי, ובאופן כללי עולה התהיה אם הצרכנים כה חוששים, ואחוז החסכון רק הולך ועולה – מאין בדיוק גדלים כל העת רווחי החברות ?!
בין השורות הצטרפה השבוע גם מודיס ל s&p ושיגרה אזהרה לארה"ב על הורדת דירוג. אמנם בשני לחודש אישרה סוכנות הדירוג את מעמד הטריפל A, אך כמות ה"אם" וה"אבל" במסמך כה גדולה עד כי מקריאתו ניתן להבין כי ארה"ב צריכה לחוות שינוי יוצא דופן, ולא פרקטי במיוחד, בכדי לשמור על הדירוג המושלם.
מניות ומגזרים
• אין שינוי במניות ובמגזרים.
• אסטרטגיה שניה לאוגוסט נסגרה לאחר תשואה שבועית של 30%. מכיוון שהחודש כבר בוצעו שתי אסטרטגיות, לא נבצע אסטרטגיה נוספת עד לתחילת ספטמבר.
שבוע טוב ומוצלח !
