שבוע ירוק במיוחד הסתיים באחד העם, כשמחזורי המסחר מאותתים כי עונת המלפפונים בהחלט כאן. רבים רואים בעין עקומה את העליות האחרונות, בדגש על המחזור המגוחך (880 מליון ש"ח היום), אך יש לזכור כי באופן קבוע מחזורי המסחר ביולי-אוגוסט קטנים בכ 20%, ולכן ניתן בהחלט להתיחס לעליות הנוכחיות כיציבות (גם אם רובן ככולן מתבססות בכלל על הנעשה בוול-סטריט).
לא מדובר בעוד שבוע חיובי ותו לא, אלא בשבוע בו הציבור עבר באחת מדיפרסיה אמיתית למאניה חסרת גבולות. תוך יממה אחת (לאחר ראשון) הופסקו כליל גיוסי הקרנות הכספיות, והחלה תנועה ערה על עבר המנייתיות עד כדי מצב בו בסיכומו של שבוע סיימו האחרונות בגיוס נטו חיובי. אם בשבוע שעבר שאלנו מתי הציבור (הרחב ולא זה המצוי כל העת בבורסה ומחפש "מציאות") יצטרף – הרי שהשבוע התקבלה התשובה בדמות עליות בכל האפיקים ללא יוצא מן הכלל. הדבר מתרחש בד בבד עם הצטרפות חלק רחב יותר מהציבור האמריקני לשוק, דבר שסיפק תמיכה למדדים גם לאחר ראלי של כ 6%. נתונים חלשים היו השבוע למכביר, אך המדדים העדיפו להתעלם והוסיפו לטפס, כשגם הנתון הגרוע בשישי לא הפיל את השוק כפי שניתן היה לצפות.
בשלב זה שחקני המעוף עדין מביטים בעיקר מהצד, אך בהחלט מפלס הדרגה הרקיע: לא עוד גבולות נמוכים מרמת 1200 אלא קידום אגרסיבי לסביבות 1220, כשהבעייתי מכל הוא הפרמיה הנמוכה: כל קידום שכזה, על אף המרחק מהפקיעה, מניב כ 200-300 ש"ח בלבד, ולכן בעוד שהגבול התחתון ניצב על סביבות רמת 1210-1220, הרי שהגבול העליון התרחק רק במעט לרמת 1280 הנקודות.
רמת הנזילות בשוק היא אחד הגורמים המרכזיים לעליות האחרונות, כשכל התכסות שורט או רכישת מניות בסכום של מאות אלפי ש"ח מיידית מקפיצה את המדד. הדבר גורם במהלך היום לסגירות כפויות מצד הכותבים, מה שמוביל לעליה ש ל2-3 נקודות בגלום, ובעקבות כך לעליה ביציג בשל רכישות תעודות הסל (מרכיב האופציה בתעודה).
יש לזכור כי הריצה האחרונה במדדים, לא זאת בלבד שהתרחשה בניגוד לכיוון המצופה, הרי שאלימותה הינה חסרת תקדים בשנה האחרונה: ה s&p זינק מ 1270 ל 1340 בשבוע; המעוף זינק מ 1200 ל 1250 תוך מספר ימים; ובאופן כללי כל מדדי העולם רשמו עליה חדה שמחקה את ירידות יוני באחת.
ההתנפלות על המניות לאחר זינוק שכזה מובנת למדי, אך תוצרי הלוואי שלה הן עליות גם במדדים המרכיבים את הקרנות המעורבות. כך לדוגמא, עיוות משווע קיים במדד התלבוד 20 הרושם היום (ראשון) את שיא כל הזמנים מעל לרמת 277 הנקודות, אע"פ שהמרווחים בינו לבין הממשלתי אבסורדיים. המעבר לקרנות מעורבות, כמו גם לקרנות קונצרניות, גורם לכך שלא רק שלא מגולם כל סיכון עאפשרי ברכישת מדד זה, אלא שבהשוואה לממשלתי הרי שהסיכון הוא שלילי, קרי, המשקיעים מעריכים כי אין כל אפשרות הגיונית לירידות באפיק...
מי שכרגיל זיהה את המהלך מוקדם מכולם הם הזרים, שבמאי הגדילו השקעה בבנקים ובפארמה, עד לסכום רכישה של 900 מליון ש"ח במניות. מוקדם עוד לדעת מהו אופק ההשקעה אך לאחר הצניחה במאי והאיסוף ברמות השפל הזמניות, אין ספק כי הרכישה כבר הוכיחה עצמה וכעת כל שנותר הוא לבדוק האם המצב דומה גם ביוני או שמא היה מדובר על סיבוב במעוף בלבד.
בהתאם לכך, יתרות השורט שצנחו לפני כשבועיים לא השתנו השבוע אך אם לשפוט לפי המהלכים האחרונים שחקני שורט רבים שהתכסו צפויים להוריד את יתרת השורט לסביבות רמת מיליארד ש"ח בלבד – רמה ממנה "הכל פתוח" ובהחלט אינה מכבידה על המעוף.
ברמת המאקרו, הצהרה תמוהה של פישר לא עשתה גלים בשוק אך בהחלט יש מקום להתעכב עליה. פישר ציין כי ישראל עשויה להחמיץ את יעדי הצמיחה ל 2011 העומדת כעת על 5.2%. על פניו העדכון האחרון מלפני חודש כינס את יעד הצמיחה לסביבתו הריאלית ובצירוף העובדה שבנק ישראל תמיד האחרון לעדכן, עולה השאלה האם קיים נתון נוסף ונעלם במשוואה. קשה להבין את פשר ההצהרה אלא אם מתייחסים לעובדה כי השבוע צפוי פרסום המדד – היתכן כי המדד השבוע יפתיע לרעה וירשום עליה חדה? שאחרת אין סיבה אחרת להנמכת תחזית הצמיחה.
בעוד שבתחום זה נותר הנגיד מסתורי, הרי שכרגיל בתחום המט"ח נמשכה אובססיית הרכישות של הנגיד ויתרת המט"ח ביוני שברה שיא אבסורד נוסף: 77.42 מיליארד דולר, לאחר רכישה של 425 מליון דולר ביוני. בסיכום חצי שנתי רכש הנגיד כ 4.5 מיליאד דולר, מה שכמובן לא מנע מהדולר להיחלש כמעט מידי חודש. יתרה מכך, גם ביוני רשם השקל התחזקות אל מול הדולר, וזאת יש לזכור ברקע לנתונים יחסית טובים. אלמלא אותם נתוני מאקרו, שיחסרו קרוב לודאי ברבעון הקרוב, הדולר היה הצפוי להיסחר ברצועת 3.2-3.3 כשלרכישות הנגיד אין כמובן כל השפעה בנושא.
בסיכום חודשי ושבועי גם אל מול האירו התחזק השקל, והמגמה בעינה עומדת וצפויה להימשך. לעומת זאת, בשוק הסחורות הזהב רשם עליה קלה השבוע, ודווקא הנפט שהחל לרשום התאוששות נחבט חיש קל עם היודע נתון נתון האבטלה בשישי. נתון חיובי היה עלול להקפיץ את מחיר הנפט חזרה לרמת 100$ לחבית, ונדמה שלפחות כעת ולשבוע הקרוב, הדבר ימנע.
באירופה המדדים נסחרו בעליות מרבית השבוע, כשהם מתנהלים בצמוד לנעשה בוול-סטריט. כל תרחישי יוון נמחקו באחת (לפחות לעת עתה) ועיקר ההתמקדות היתה בראלי אירופאי הנמשך מזה שבועיים, כשסיבות לו מצד האירופאים אין אך מה שטוב לאמריקנים בודאי טוב גם להם. דווקא במשפט זה, שוריאציות שונות שלו הועלו השבוע לא מעט בתקשורת האירופאית קיים חוסר דיוק שכן טרישה בחר השבוע להעלות את הריבית ברבע אחוז. ההעלאה היתה ברובה צפויה אך עדין מדהים לראות כיצד השווקים התעלמו ממנה, בדיוק כפי שהתעלמו מהורדת הדירוג לפורטוגל.
בין כל המדינות ששמותיהן עולים חדשות לבקרים כמועמדות לפשיטת רגל, קיימת מדינה אחת שחומקת מעין המשקיעים: פינלנד. לכאורה לא כלכלה משמעותית במיוחד, אך אם נזכור את שהתרחש ביוון בה הכלכלה עלובה למדי, הרי שפינלנד עלולה להוות אבן נגף משמעותית אף יותר בהתאוששות האירופאית. תשואות האגח במדינה מצויות בעליה מזה ארבעה חודשים, והביטוח לאג"ח ממשלתי עלה פי 1.5 בשנה האחרונה. קשה להתמקד בין כל המדינות במועמדת הבאה לפורענות, בטח כשפורטוגל ספרד ואיטליה באופק המיידי, אך עדין מוטב להבין כי מגדל הקלפים האירופאי רעוע גם במדינות המערב בהן על פני השטח הדברים רגועים למדי.
הבעייתיות היא שכיום לא בדיוק ברור מהי פשיטת רגל, חדלות פרעון או תספורת באגח ממשלתי. המדינות מסרסות את חברות הדירוג, וגרמניה וצרפת מפעילות כל העת לחצים על s&p פן תכריז על יוון כחדלת פרעון. מה שבעצם טוענת סוכנות הדירוג הוא שגלגול חובות עתידי כשברור כבר כעת כי לא יהא ללווה מאין לשלם = משמעו פשיטת רגל. הבעיה היא לא סמנטית אלא כספית – הכרזה רשמית על פשיטת רגל של יוון תפגע במיידי בבנקים הגרמנים והצרפתים, ותחייב אותם למחיקת ערך. משזה יקרה היציבות הבנקאית בשתי המדינות תתערר אף היא, ולכן מאחרי הקלעים כל העת מתקיימות שיחות בדבר ההגדרה המילולית למצב שהוא הלכה למעשה פשיטת רגל יוונית.
באסיה, כפי שהערכנו בסקירה האחרונה, הבנק המרכזי בסין העלה בפעם השלישית מתחילת השנה את הריבית ב 0.25%. בסקירה האחרונה ציינו כי צפויה העלאת ריבית מפתיעה, ואכן הבנק הסיני ויתר על המועד הרשמי (שישי) והקדים במפתיע את העלאת הריבית לאמצע השבוע. הבעיה היא שהאינפלציה כעת עומדת על רמתה הגבוהה ביותר מזה 3 שנים, כשמחירי המזון בחודש יוני לבדו (!) רשמו עליה של 14%. בנתונים הללו אין לממשל הסיני סיכוי ממשי להתמודד עם האינפלציה, וכעת מעניין לראות מה יהא הצעד הבא. יש לזכור כי הריבית הועלתה 5 פעמים ברציפות, ויחס הרזרבות בבנקים עלה 12 פעמים ברציפות, ולכן כעת נדמה שנדרש צעד משמעותי אף יותר שיחולל שינוי עמוק. צעד שכזה, ישפיע בהכרח על השווקים בעולם אך אינו צפוי להיות אירוע מפתיע, ולכן בהחלט צפויה תגובה הדרגתית.
בארה"ב, עוד לפני אירועי השבוע יש לזכור כי אנו נכנסים לעונת הדוחות. בסה"כ ניתן להעריך שצפויה עונת דוחות סבירה למדי, אך כבעבר המעניין הוא הצפי לעתיד ואולי אף הנמכת התחזיות. מרבית החברות צפויות לרשום עליה ברווחיות כתוצאה מצעדי התיעלות (דוחות הבנקים יוצאים מן הכלל לעניין זה בשל "בישול" הדוחות), אם כי בניגוד לרבעונים קודמים מחירי השיא לתקופה משאירים דיסקאונט נמוך למדי לתרחיש עליות חד במי מהמניות. במלים פשוטות, על מנת שמניה תזנק בעקבות הדוח, לא די בדוח חיובי אלא יש צורך בדוח כה מפתיע שיצדיק טיפוס מעבר למחיר השיא בו נסחרות חלק לא מבוטל מהמניות.
ברמת המאקרו השבוע – כאוס מוחלט.
סקר ה ADP, שמעולם לא היה מהימן במיוחד גרם לאופטימיות רבה בוול-סטריט לאחר שהציג תוספת של 157,000 משרות ביוני. המשקיעים שציפו רק ל 100,000 משרות התרשמו עמוקות, והעליות מסביב לגלובוס התחזקו. זה שסקר ה ADP אינו מהימן ידוע זה מכבר, אך יש לזכור כי בסנטימנט הנוכחי כל סיבה היא סיבה למסיבה ולכן העליות התחזקו. אנליסטים רבים שהניחו מלכתחילה כי 100,000 משרות הן קצת יותר מידי שפשפו את עיניהם למראה התוצאות ולא ממש הבינו מאין שאבו החברות את האופטימיות לגייס. קצת פחות מיממה מאוחר יותר, נפתרה התעלומה , לאחר שדו"ח התעסוקה הציג עליה של 18,000 משרות בלבד ביוני, ועליה בשיעור האבטלה לרמת 9.2%. אלו כבר הנתונים האמיתיים בהם האמריקנים רגילים, ו"על הדרך" השחיל הממשל עוד מוקש – נתוני החודש הקודם עודכנו לעליה של 25 אלף משרות בלבד לעומת 54 אלף שדווחו, ובסה"כ למעלה מ 100 אלף משרות הבדל בין הצפי למציאות השלילית בפועל.
הכל נאמר על שוק התעסוקה, ועדיין לא נאמרה המלה האחרונה. קצב יצירה של 200 אלף משרות בחודש הוא המדביק את קצב הגידול הטבעי באוכלוסייה, ולכן אנו כבר בפיגור של שלוש שנים, וזה עוד לפני חודשים בהם נגרעו משרות. כל התאוששות בשלב זה מוסיפה להיות על הנייר, ולכל היותר על ניירות וול-סטריט, בעוד שבפועל הצמיחה אינה מחלחלת לאף מגזר ואחוז ההאבטלה בפועל מתקרב ל 15%. הדבר החיובי היחיד בסיפור הוא שנתונים כה שליליים מגדילים את הסבירות לתכנית הצלה נוספת, אך בשלב זה כשאפילו על תקרת החוב אין הסכמה, סביר כי לא תרקום תכנית זו עור וגידים ברבעון הקרוב.
בלהט הרכישות פיספסו המשקיעים נתונים בעיתיים נוספים דוגמת מדד מנהלי הרכש, שירד לרמה של 53.3 נקודות, בעוד הצפי היה כי ירשום קריאה בת 54 נקודות. מגזר השירותים היה ונותר המגזר היציב והעקבי בעת האחרונה, וכל עוד הקריאות מעל 50 נקודות הדבר חיובי למדי. ברם, זוהי קריאה נוספת בחצי השנה האחרונה המציירת עקומה של גלישה איטית מטה המזכירה במידה רבה גרף האטה בכלכלה ובצירוף מצב שוק הנדלן והתעסוקה, קל להבין מדוע ההערכה היא כי 10% מהחברות צפויות להנמיך ציפיות קדימה.
הדבר אולי הכי פחות משמעותי, לפחות בתקופת המאניה הנוכחית, הוא ההסכמה בנוגע להרחבת תקרת החוב. המשקיעים כבר הבינו כי מדובר על חותמת גומי שאין ספק שתתרחש, ולכן הנושא יורד אט אט מסדר היום, כשעד סוף יולי להערכתנו תושג הסכמה, היות והאמריקנים לא ירצו לירות לעצמם ברגל ולהכריז על דיפולט. לזה יש את סוכנויות הדירוג, שישמחו לסגור חשבון מול אובמה וראשי האיחוד האירופאי שרוקנו אותם מתוכן (במידה מסוימת בצדק), והפכו החלטות רבות לפחות למראית עין, להחלטות פוליטיות ולא כלכליות.
מניות ומגזרים
* אין שינוי בכל המניות והמגזרים בתיק האתר.
* אני שמח לברך את אלון סלע על הצטרפותו לצוות האתר. אלון מתמטיקאי וסוחר מנוסה בתחום נגזרי המעוף, המטח והסחורות והוא מעלה
כמעט מידי יום סקירות רלוונטיות, לרבות סקירות מצולמות. לפירוט בנושא:
viewtopic.php?f=93&t=13618
שבוע טוב ומוצלח !
