Printable View
שלום, מישהו יכול להסביר לי מה פשר הדירוג השונה על שט"ה של חברת אגוד הנפקות?
הרי כולם הונפקו ע"י אותה חברה שבבעלות בנק אגוד, האם הדירוג שונה בגלל המח"מ? (לא הגיוני
כיוון שניתן לראות שמח"מ קצר נושא דירוג AA3 וארוך נושא A1 )
כמו כן, למה השמות שונים בין ניירות הערך הנפק התחייבות VS הנפק אגח
לא בדקתי אך כיווני בדיקה אפשריים שיכולים להצדיק את הדבר הם -
בטחונות כלשהם (למרות שלשטרי הון של בנקים אין בטחונות) או לחלופין - דירוג קדימות בין ההנפקות השונות (בהחלט סביר).
אלון, האם אתה מתכוון לקדימות במקרה של חדלות פירעון?ציטוט:
פורסם במקור על ידי אלון פיאדה
ממה שזכור לי מההסדר של אפריקה היה משא ומתן בין בעלי האג"חים של הסדרות השונות
האם קדימות נועד למנוע מצב זה?
קדימות של נייר אחד על השני אומר כי במקרה של פירוק הנייר בעל הקדימות יקבל את כל חובו לפני שזה שמתחתיו יקבל ולו שקל בודד.
ברור שזה בפני עצמו נותן עדיפות לנייר בעל הקדימות, אך במקרה של בנק אני מאמין כי לקדימות מסוג זה אין משמעות גדולה - שכן מדובר רק על מקרה של פירוק... כאשר בנקים בארץ יגיעו למצב של חדלות פרעון - כנראה שיש דברים גרועים יותר (כמו מלחמה שבה אנו הצד המפסיד) שכן הסיבה היחידה הנוספת היא רמייה ואז בכל מקרה אין משמעות לאף אחד מהחובות שכן הנכסים ילכו קודם כול להחזר ההפקדות של הלקוחות.
תודה אלון, מצאתי בגלובס פירוט על המדרגות השונות:
מדרגות הביטחון
עציוני מקטלג את איגרות החוב של הבנקים וחברות הביטוח לפי חמש קבוצות:
א. אג"ח שהן שוות ערך לפיקדונות בבנק, הנהנות מרמת הביטחון הגבוהה ביותר.
ב. כתבי התחייבות נדחים (הון משני תחתון) - כשמם כן הם, נדחים או בעדיפות נמוכה ביותר בפירוק לעומת פיקדונות, המהווים התחייבות מוחלטת של הבנק לתשלום.
ג. מכשירי הון מורכבים (הון משני עליון) - המתאפיינים באפשרות החוקית לדחות את הפירעון למועד רחוק ביותר, אם הבנק נקלע לבעיה.
ד. שטרי הון, שנחשבים לחלק מההון הראשוני, בהם יש לבנק אופציה לבצע המרה כפויה למניות, שהסיכוי להתרחשותה גבוה בעת משבר כאשר המניות בשפל. "צעד שכזה עלול לגרום למחיקה של חלק גדול מן ההשקעה", מציין עציוני.
http://www.globes.co.il/news/article.as ... 1000621100
תודה על הקישור :) .
בכיף supgog, אני מחפש אלטרנטיבה בטוחה לאג"ח הממשלתי כך שהנושא די מעניין אותי.ציטוט:
פורסם במקור על ידי אלון פיאדה
אלון, האם בהכרח לאחר פירעון ההפקדת של הלקוחות לבנק לא יישאר כסף לפירעון האג"ח?
כמו כן, בהודעה האחרונה שלי מצויין מצב בו הבנק יכול לדחות את הפירעון או להמיר אותו במניות
אם הוא נקלע לקשיים (שזה מצב ביניים של חדלות פירעון) כך שנראה שכן יש משמעות לדירוג הביטחון.
ברור שלבנק יש נכסים (שכן בנק הוא עסק רווחי כפי שאנו יודעים), כך שבעיקרון החוב יכול להיות משורת גם כך, אך מה לדעתך גורם לפרעון (או ניסיון של פרעון) של כל הלקוחות?
יכולים להיות מספר מקרי קיצון:
(1) ישראל כמדינה מגיע למצב כלכלי שמייצג "חדלות פרעון" - ואז השקל שלך בכל מקרה לא שווה הרבה.
(2) ישראל מפסידה במלחמה ומפסיקה להתקיים כמדינה - נו שהבעיות שלנו יהיו חדלות פרעון של בנק.
(3) הבנק למסחר - מישהו זוכר? רישום כוזב, רמייה וגנבה - הם הסכנות האמיתיות מהן משקיע בבנק (או בשטרי הון) צריך לחשוש מהן - שכן אז לבנק פשוט אין את היכולת (בנזילות מלאה) לפרוע את הפקדונות (אז הפקדונות אולי מבוטחים ע"י המדינה, אך ההשקעה שלך לא).
כמובן שכפי שצויין - אלו מקרי קיצון! דברים שלא מתרחשים על בסיס יומי ומקרים שלדעתי ניתן להזניח בתמונה הגדולה...
אם נתעלם מ 2 המקרים הראשונים שציינת, להבנתך המקרה היחיד לחדלות פירעון הוא רישום כוזב\רמייה וגנבה.
אם הבנתי נכון, אתה אומר שאג"ח בנק(כמו אגוד הנפ אגח ה שצירפתי בתמונה למעלה) לא מבוטח ע"י המדינה כמו הפיקדונות של הבנק.
תן לי לצייר לך עוד תרחיש לחדלות פירעון של בנק:
"בועת הנדל"ן הנוכחית מתפוצצת, מחירי הדירות צוללים ובנק מזרחי שחשוף בצורה אגרסיבית למשכנתאות מודיע על קשיים בנזילות, כל האזרחים רצים לפדות את הפיקדנות שלהם מה שגורם לחדלות פירעון של הבנק"
בעוד התרחיש אפשרי אני לא חושב שהוא ראלי וזאת בגלל שגם עם שוק הנדלן בארץ יסבול מירידות (וכן אני מאמין כי גם זה יגיע) הוא לא יגרור את הבנקים לחדלות פרעון.
ולמה אני אומר את זה:
(1) נניח כי תיהיה ירידה במחירי הדירות, בעוד בפריפרייה יכולה להיות ירידה חזקה יותר ביחס למחירים הנוכחיים יש לכך שני משככים גדולים - (א) החשיפה באחוזים שם נמוכה מאיזור המרכז [שעתיד להפגע פחות לדעתי], (ב) גובה המשכנתאות שם וכמות המשכנתאות בפריפרייה נמוכה סטטיסטית מאיזור המרכז.
אני מניח כי בעוד באיזורים מסויימים המחירים אכן יכולים לרדת ב-50%, באיזור המרכז הטווח לירידות ראלי יהיה 10-15% מקסימום 20% ובהתחשב בכך שהעלייה בשנה (שנה וחצי) האחרונות היו גבוהות מכך וכי מרבית המשכנתאות נלקחו קודם לכן - לא תיהיה פגיעה בבנקים (אפילו לא במרבית המוחלטת של רוכשי הדירות).
(2) גם אם תיהיה ירידה גדולה מכך לבנקים בישראל יש שתי בטחונות שלא היו לבנקים בעולם (בכלל ובארצות הברית בלפרט) - (א) גובה המשכנתאות מצד הבנק לא עבר את 70% (כאשר היו משכנתאות באחוזים גבוהים יותר זה היה בערבות מול חברות חיצוניות והם אלו שיכולים להפגע מכך), כאשר המשכנתא הממוצעת עומדת על איזור 50% מערך הרכישה - מה שאומר כי אפילו בחיתוך של 50% מערך כלל הנכסים בתיק המשכנתאות של הבנקים - ערך הנכסים עדיין יהיה גבוה ממחיר המשכנתאות עצמם (שכן הם משולמות בשוטף).
לפיכך גם אם מחירי הדירות יתרסקו כפי שחלק חושבים - עדיין הבנקים לא יהיו חשופים לכך באופן משמעותי וביחס לרווחים הנוספים שהם משיגים מפעילות שוטפת (מזרחי טפחות בניהם).
(3) גם אם ניקח בחשבון כי ההתרסקות תיהיה אף גדולה יותר מכל מה שיכול לעלות על הדעת וכי הירידות ישפיעו במידה שווה על המרכז בדיוק כמו הפריפרייה - עדיין לבנקים בארץ יש קלף מנצח שלא היה למקבילים שלהם בחול - המשכנתאות בארץ אינן nonrisk , מה שאומר כי אפילו אם הבנק לוקח ומוכר את הדירה שלך בגלל שהפסקת לשלם את המשכתנא (כפי שקרה לדוגמה בארצות הברית) - אתה עדיין חייב את ההפרש (בהנחת מימוש) או את כל החוב (אם הבנק תקוע עם הנכס) - כך שעדיין למעט מקרים חריגים מרבית האנשים יאולצו לשלם את החוב כולו (ומייד נגיע לנקודה זו עוד פעם) אפילו אם איבדו את הנכס - שכן החיים ממשיכים ומרבית האנשים ירצו לשקם חייהם וימשיכו לעבוד (ולפיכך תיהיה להם הכנסה שמימנה יוכל הבנק לקבל את שלו).
ולכן אני אישית מאמין כי משבר נדלן, גם אם יבוא (וירידות של 15% אינן משבר אלא תיקון שלאחר עליות), לא יגרום לחדלות פרעון של חובות הבנקים - ייתכן כי הרווחיות תפגע ויכול להיות כי המניות של הבנקים יהיו שוות פחות, אך החוב עצמו ישולם...
ולמה אני טוען כי הסבירות מלכתחילה למשבר נדלן גדול בישראל אינה גבוהה - בדיוק בגלל סיבה (3)!
גם אם המחירים ירדו, אנשים ימשיכו לשלם את החוב שכן אין להם ברירה ואם המחירים ירדו על מתחת לחוב הראלי על הנכס אנשים יחזיקו בנכס שכן אין ביכולתם להחזיר אותו לבנק ובכך לסיים את ההתחייבות שלהם כלפיו - דבר שמביא לכך שלבנק יש נכסים רבים והוא ממוכר אותם במחירי הפסד מה שגורר את השוק עוד יותר למטה ומביא עוד אנשים להחזיר את הנכסים שלהם לבנקים (כפי שקרה בארצות הברית) - כלומר קיפאון בשוק הנדלן יהיה סביר יותר ולא המשך ירידת מחירים!
וזאת כמובן שצורה מופשטת, על רגל אחת, למה הסבירות להתממשות התרחיש שלך נמוכה.
ואוו, תודה על התשובה המפורטת, היא בהחלט עושה שכל.
אם אני מסכם את מה שאמרת בכל הנושא הזה, הרי שאין משמעות גדולה לעדיפות של כתבי ההתחייבויות של הבנק,
מכיוון שהיקלעות למשבר היא לא ריאלית, ואם תקרה, הרי כנראה שגם האג"ח בעדיפות ראשונה יתקשה לשלם.
אם מסתכלים על הדירוג שהבאתי להלן:
האם יהיה נכון מבחינתי להניח שכתבי התחייבות נדחים מגלמים את התמורה הכי טובה להשקעה ביחס לסיכון? או שבעקבות מה שאמרת אופציות ג' וד' מכיוון שזה לא ריאלי שהבנק יקלע לקשייםציטוט:
א. אג"ח שהן שוות ערך לפיקדונות בבנק, הנהנות מרמת הביטחון הגבוהה ביותר.
ב. כתבי התחייבות נדחים (הון משני תחתון) - כשמם כן הם, נדחים או בעדיפות נמוכה ביותר בפירוק לעומת פיקדונות, המהווים התחייבות מוחלטת של הבנק לתשלום.
ג. מכשירי הון מורכבים (הון משני עליון) - המתאפיינים באפשרות החוקית לדחות את הפירעון למועד רחוק ביותר, אם הבנק נקלע לבעיה.
ד. שטרי הון, שנחשבים לחלק מההון הראשוני, בהם יש לבנק אופציה לבצע המרה כפויה למניות, שהסיכוי להתרחשותה גבוה בעת משבר כאשר המניות בשפל. "צעד שכזה עלול לגרום למחיקה של חלק גדול מן ההשקעה", מציין עציוני.
בין סוגי החוב השונים של הבנק, למרות שיש עדיפות משפטית, אין לדעתי עדיפות ברורה להשקעה - וזאת בגלל כל הסיבות שפורטו (אם הבנק יקלע לקשיים או יגיע למצב של פשיטת רגל - כולם יהיו באותה הסירה, זו לפחות דעתי.
לכן העדיפות צריכה להיות על מול אורך ההשקעה הרצוייה (המח"מ), גובה התשואה של הנייר (לא ריבית הקופון, אלא תשואה ממשית מנורמלת - שים לב כי יש שקליים ויש צמודים) ולבסוף פוטנציאל הרווח ההוני מעליית מחיר הנייר בשוק (שהוא נמוך בניירות של הבנקים ונסמך גם על המח"מ של הנייר).
בזמנו כתבתי קצת על הנושא ..לפי בקשות בדואר הפנימי העליתי זאת שוב..
שלום לכולם , לאחרונה ראיתי קצת שאלות על שטרי הון ועל ההבדלים בינם לבין אגחים הן מבחינת רמות סיכון והן מבחינת תשואה מקובלת, וזה הגיע עקב המלצות כאלו ואחרות על הניירות האלו ( שלפי טעמי באמת באפיק הסולידי זה נראה טוב , כי אני די סמוך ובטוח שהבנקים יעמדו בהתחייבויותיהם כי אם לא אז באמת יהיה כאן כאוס ונצטרך לעשות בדק בית כללי על כל הכלכלה אצלנו ) , ולכן החלטתי טיפה להרחיב על המושג הזה בתקווה שזה יעשה קצת סדר בראש המשקיעים לגביי המוצר אותו הם רוכשים .
אוקיי מתחילים..
כתב התחייבות -התחייבות נושאת ריבית , כאשר משמעות של אי עמידה בתשלומים אלו הינה חדלות פרעון.
שטרי הון -התחייבות נושאת ריבית , אשר נחותה יותר לעומת ההתחייבות האחרות ( אגחים , כתבי התחייבות ) . בשטרי הון אי חלוקת הריבית אין המשמעות לחדלות פרעון ( לעומת אגח וכתבי התחייבות ).
מה קורה באמת במקרה של חדלות פרעון ?
הראשון בקדימות הינו האגח והוא לא נכלל בחישוב הלימות ההון
השני בסדר הינו כתב התחייבות ( הון משני רגיל ) והוא נכלל בחישוב הלימות הון ( עד 50% מסך ההון הראשוני )
הבא אחריו הינם שטרי הון מסוג הון משני עליון והם נחשבים לחישוב הלימות ההון ( עד 50% מסך ההון המשני )
ואחרונים בסדר זה הינם שטרי ההון מסוג הון ראשוני מורכב , והם נכללים ונחשבים לחישוב הלימות ההון ( עד 15% מסך ההון הראשוני )
ההבדל הפנימי בין שטרי ההון
שטרי הון מסוג הון משני עליון - כוללים מנגנון של השעיית ריבית , במידה וקיימות הסיבות לכך ( הביסות מתוארות בתשקיף ) , הריבית עצמה נצברת עד לסיום ההשעייה.
בשטרות אלה לפי קריטריונים חדשים של בנק ישראל לא תהיה דרישה להמרת למניות בשום תנאי !
ישנם כמובן בשוק שטרי הון שהונפקו לפני תחילת הקריטריונים ושם כאמור יכולה להיות הדרישה של המרה למניות( כאשר יש ירידה חמורה והדרדרות בביצועי הבנק לפי אמות מידה שנקבעו )
שטרי הון מסוג הון ראשוני מורכב
גם כאן קיים מנגנון של השעיית ריבית אך ההבדל פה הוא שהריבית לא נצברת!!
ההבדל הכי משמעותי בין השטרות הוא ששטר הון ראשוני כולל מאפיינים הוניים , שמאפשר למכשיר להתנהג ולהיות בעצם כחוב עד שצריכים אותו כלומר כיחסים פיננסים מסויימים מופרים אז למעשה יומרו שטרי ההון למניות.
דוגמאות לשטרי הון שקיימים בשוק ( אין כמובן המלצה ספציפית וכלשהי או רמז לגביי אחד מהם , וכל מי שרוצה יכול לשאול אותי בנפרד לגביי מה שנראה לו )
משני עליון ( מהדור הישן ) - כלומר כולל מנגנון של המרת מניות : פועלים ש"ה נדחה א' ,מזרחי ש"ה א' .
משני עליון (מהדור החדש ) - דיסקונט ש"ה נדחה 1 ,פועלים ש"ה סדרה 1 .
הון ראשוני מורכב -דיסקונט ש"ה א'.
כעת מבין שלושת הסוגים של שטרי הון אז שטרי הון מסוג משני עליון החדש הינם בעלי רמת סיכון הנמוכה ביותר וזה נובע גם מהיעדר האפשרות של אי תשלום ריבית , גם מהיעדר מנגנון של ההמרה למניות.ולכן גורמים שיהוו עבורני אינידקטור לקנייה של שטרות אלו הינם תשואה גבוהה יותר מכתבי התחייבות , סיכון לקריסת אחד הבנקים הגדולים לא נראה סביר ( כפי שציינתי כבר ) וגם נתון שמאוד מעודד הינו שגם אם יחולו נסיבות משעות לאחד הבנקים הריבית תמשיך להיצבר ומי שמחזיק את השטרות לתקופה ארוכה לא יינזק.
מנגד חשוב לציין שהמחמ של השטרות הוא ארוך מאוד והדבר עלול להכביד על חלק מאיתנו בהחזקה עד הפידיון , דבר שיכול כפי שאנחנו כבר יודעים לגרום להפסדי הון !!
מה ההבדלים בעצם בין שטרי הון / כתב התחייבות / אגחים בנקאיים ??
* שטרי ההון נחותים לעומת האחרים במקרה של חדלות פרעון.
* שטרי הון כוללים אפשרות לפירעון מוקדם של הקרן מצד הבנק ( לאחר מינימום של 11 שנים)
* קבלת הריבית בשטרי ההון מותנית בכך שהבנק יעמוד במספר פרמטרים פיננסים.
* זמן הפרעון של שטרי הון ארוך יותר מכתבי ההתחייבויות
* לשטרי ההון יש מנגנון של עדכון ריבית לאחר מועד הפרעון המוקדם.
אז איפה בעצם נמצא תשואה גדולה יותר ?
כתב התחייבות רגיל - התשואה שנראה שם תהיה נמוכה יותר משטר הון עקב רמת סיכון נמוכה במכשיר
שטר הון מסוג הון ראשוני מורכב - נחשבים למסוכנים יחסית מכל מה שהוזכר מעלה ועל כן אנחנו נרצה לקצור שם תשואה וריבית גבוהים יותר -דבר שיהווה פיצוי על הסיכון שלקחנו.
ואסיים בכך שלפי דעתי האישית בלבד אני רואה את כל המכשירים הללו כסולידיים מאוד !!!
ואני לא רואה סכנה מוחשית לקריסת בנק או אי תשלום של אחד הבנקים הגדולים לנושיו בכל המכשירים שקיימים ( מסוכנים יותר או פחות ) .
כמובן שאין לראות את הדברים שכתבתי בתור המלצה ואני באמת רק ניסיתי ומנסה לשפוך אור על נושא כזה שלא תמיד מדקדקים בפרטים הקטנים ואני בטוח שיש כאלו שרוצים לדעת מה המוצר שהם משקיעים בו.
גילוי נאות - לא מחזיק באף מוצר מבין אלו שהוזכרו .
בהצלחה ומקווה שעזרתי
בברכה , לברון