השבוע החולף היה חיובי למדי, עם עליה של 1% במדדים, אך אין ספק שהסיפור האמיתי הוא הראלי במדדי וול-סטריט, ובעקבותיו, העליות החדות שנרשמו היום (ראשון) במעוף. על הסיבות לעליות ארחיב בהמשך, אך אין ספק שבאחת עבר הסנטימנט מדיפרסיה עמוקה למאניה היסטרית. הדבר אינו מפתיע, ומתרחש חדשות לבקרים השנה, אם כי בהחלט הפעם החדות והעוצמה שונות מהעבר.
ראשית, מצד שחקני המעוף לא קיים בשלב זה חשש מיוחד, והסיבה המרכזית היא המרחק מהפקיעה. אלמלא היו נותרים עוד ארבעה שבועות מלאים לפקיעה, הרי שתנועה יומית כה חדה עלולה לטרוף את הקלפים, אך החודש שרק החל עוד טומן בחובות תהפוכות לרוב.
במהלך השבוע, עיקר התנועה היתה עיבוי הפוזיציות הכתובות על 1200-1210, כשהעיניים מופנות כל העת לארה"ב, ומשכך, נכתבו יותר פוטים מקולים, והפקיעה האופטימאלית נעה מעט מעלה (1215). הגבול התחתון ברמת 1130 אינו קיים עוד, וכעת ניתן לראות כתיבות משמעותיות, בעיקר סביב רמות 1170-1180. סגירת הקולים אף היא מתמהמהמת בשלב זה, אך קיים לחץ קל לסגירה (בעיקר היום), ולכן קידום הפוטים לצד הקטנת הפוזיציות הכתובות על הספוט קיצרה את גבולות הרווח: 1170 הגבול התחתון, ו 1280 הגבול העליון.
הירידה היום בסטית התקן, אף היא בצורה חדה במיוחד לרמת 13%, עלולה להקשות בהמשך החודש על הגדלת התקבול, ולכן בניגוד לחודשים קודמים חלה עליה בכמות הכתיבות בכדי לכסות על הפרמיה הנמוכה.
המעניין, אך הלא מפתיע, הוא ששוב הציבור אינו לוקח חלק בחגיגת העליות, וההיפך הוא הנכון: ביוני נפדו 2.4 מיליארד ₪, וסה"כ רשמה תעשית הקרנות פדיונות של 10 מיליארד ₪ מתחילת השנה (שפל של תשעה חודשים).
לא נכון לציין כי הציבור אינו בבורסה. הציבור הוא השחקן העקרי בחודשים האחרונים, אך בעוד שבעבר התרגלנו לציבור משקיעים הרי שכעת מדובר על סוחרים (ואף סוחרי יום). משכך, המניות הזוכות למרבית תשומת הלב מהציבור אלו אינן המניות הכבדות אלא מניות השעה, דוגמת מניות הגז, הנפט והביומד התורנית. המובילה המרכזית היא התקשורת המודיעה על עסקאות כאלה ואחרות, ובהתאם הציבור קופץ ממניה למניה, ומותיר אחריו את המניות האהודות חבולות רק בשל העדפת "מנית העם החדשה" לרגע (רציו, מודיעין, הכשרה,...).
באופן טבעי, השאלה המרכזית היא מתי הציבור יצטרף לגל העליות הנוכחי אם בכלל. אם לשפוט עפ"י התנועה אל הקרנות הכספיות, ומהן החוצה, הרי שבשלב זה לא ניכר מעבר לאפיקים מסוכנים אך במקביל נפסק הגיוס לקרנות הכספיות המהוות בונקר לא רווחי. אם המגמה החיובית בעולם תימשך עוד שבוע-שבועיים, וכמובן בליבוי התקשורת, אנו עתידים לראות תחילת גל נוסף של כניסת כספים. מאידך, ירידות בשלב זה לא יובילו לקטסטרופה שכן מרבית ההשקעה אינה במניות השורה הראשונה, ולכן אפשרות הירידה החדה מוגבלת למדי.
נקודה מעניינת נוספת היא מהיכן הגיעו העליות היום. בשוק לא ניכרה תנועה ערה של רכישות, ועיקר העליות נובע דווקא מסגירת פוזיציות שורט. כך לדוגמא, טבע נעדרת מרשימת המניות הסחירות ביותר, וכך גם טבע ופריגו, לצד מניות השעה (הכשרה) מחזורי המסחר החריגים היו בתעודות השורט (התכסות על השורט), והדבר בהחלט תואם את נתון הבורסה שפורסם השבוע בדבר ירידה ביתרות השורט מרמת 1.8 מיליארד ₪ לרמת 1.3 מיליארד ₪ בלבד.
חלק מהירידה ביתרות השורט, ניתן לשייך להתקררות קלה באינפלציה, ובהתאם, כפי שהערכנו בסקירה האחרונה, הותרת הריבית על כנה מצד פישר. יותר משפישר בחר שלא להעלות את הריבית, שער דולר הוא זה שהיתווה את הותרת הריבית ללא שינוי – בפעם האחרונה בה בחר פישר להעלות את הריבית ברבע אחוז, מייד צלל הדולר ב 10 אגורות אל מול השקל, ולכן כל עוד הנגיד אינו חייב אלא רק צריך סביר כי הוא "ימשוך" את העלאת הריבית קדימה עד כמה שניתן. ריבית של 3.25% היא בהחלט ריבית היכולה לכנס את האינפלציה לגבול העליון, וכל זאת תלוי בעיקר במחירי הנפט.
בהקשר זה, בשבוע החולף ציינו שני סטופים. הראשון בתחום הסחורות, היה סטופ על הזהב ברמת 1495$ לאונקיה. ציינתי כי חלה ירידה ריאלית בביקוש, חלק ארי כתוצאה מהתקררות האינפלציה, ולכן הזהב צפוי לחתוך רמה זו. הזהב עוד הספיק לטפס חזרה מעל רמת 1500 הדולר, אך שב כלעומת שעלה וחתם את השבוע נמוך מרמת 1490. בשלב זה אינן סיבה לשנות את ההערכות, ולכן אנו ניטרלים ביחסינו לזהב. הנפט מוסיף להיות תעלומה בשלב זה, וכפי שארחיב בהמשך הוא מהווה את המשקולת המרכזית השבוע על וול-סטריט לצד נתוני התעסוקה.
בפוזיציית השורט שלנו על הדולר ביחס לשקל לא חל כל שינוי, והדולר חתם את השבוע נמוך מרמת 3.4 ₪ לדולר. יש לזכור כי האירו צפוי להוסיף ולהתחזק קלות אל מול השקל, ולכן בהיעדר תרחיש משבר, בשלב זה אין סיבה לסטות מפוזיציית השורט.
השאלה המרכזית השבוע, היא מה בדיוק גרם לעליות כה חדות בוול-סטריט, שפשוט לא נצפו לחלוטין? עד כמה שזה ישמע מוזר, אפילו החוכמה בדיעבד לא עומדת לזכותנו הפעם, וגם לאחר כל הפירוט מטה, עדין עוצמת העליות היתה חריגה בכל קנה מידה.
להערכתי, חווינו שבוע נדיר בבחינת "סערה מושלמת" בו כל הפרמטרים התאספו יחדיו, ואף סיפקו תמיכה בנקודות קריטיות למדד. זה החל בהודעה כי הפד צפוי לרכוש עוד 300 מיליארד דולר, דבר שבהחלט עודד את המשקיעים. די היה בנתון זה בכדי לתמוך בשוק, ובפרט על רקע העצבנות מיוון. ברגע שהפרלמנט היווני אישר את תכנית הצנע, המדדים באירופה החלו בגל עליות חד, כשוול-סטריט למעשה מחקה אותם. יוון לא באמת יכולה להשפיע על ארה"ב וספק בנוגע למידת השפעתה על אירופה עצמה, אך כשזה מצטרף לתיקון טכני מתבקש לאחר חודשיים רצופים כמעט של ירידות, אלימות התיקון גוברת פלאים. תוך כדי שלושת ימי המסחר, הנפט רשם צניחה לרמת 90$ לחבית, הפחית את החששות מאינפלציה, כשבמקביל מדד מחירי הבתים מפתיע ורושם עליה לאחר 8 חודשי ירידת מחירים. כל זה הביא להתכסות פוזיציות השורט של מרבית קרנות הגידור, שנאלצו לרכוש בלית ברירה את צפי הירידות, כשבשישי המדדים כבר הפגינו עייפות ופתחו בצד האדום. אז, הגיע מדד מנהלי הרכש באיזור שיקגו, ובזמן שהאנליסטים ציפו לירידה מרמת 56.6 נקודות ל 53, המדד דווקא רשם עליה לרמת 61.1 נקודות, ונתן את הדחיפה האחרונה בשישי לשבוע מסחר חיובי בצורה יוצאת דופן.
כל נתון בפני עצמו אין בו בכדי להוביל לעליה משמעותית, אך כשתמיכה מגיעה בדיוק ברגעים הקריטיים לצד חדשות חיוביות, ותיקון מתבקש אנו מקבלים תיקון אלים ולא פרופורציונאלי למצב. כבישראל, כך בארה"ב, השאלה היא מתי הציבור יצטרף בהמוניו. מאז 2008 מרבית האמריקנים מדירים רגליהם מהבורסה, ולא די בשבוע חיובי בודד בכדי לשנות המגמה. רק עונת הדוחות הקרובה, במידה ותהא חיובית ביותר, יכולה להחזיר את הציבור לשוק עד כדי שיאים שנתיים חדשים.
יש לזכור כמובן כי הרמת תקרת החוב צפויה להישאר בכותרות בתקופה הקרובה, ולהכביד משהו, אע"פ שבדיוק כביוון אין ספק שלבסוף תימצא ההסכמה בין הדמוקרטים לרפובליקנים והתקרה תעלה (ואולי זה בכלל חלק מהעניין, ליצור רעש תקשורתי ומראית עין של חשש בכדי שכשיתרחש המובן מאליו השוק יריע...).
בין הנתונים השבוע היו גם מספר נתונים בעיתיים, אך שוב, כבסערה המושלמת, הם התמוגגו פעם על רקע החדשות מיוון ופעם על רקע מדד מנהלי הרכש בשיקגו. לדוגמא, מדד המחירים לצרכן למאי עלה ב0.2%, וב 2.5% בשנה האחרונה כשמדד הליבה עלה ב 0.3% ולא ב0.2% כפי שצפו. הפד סימן יעד של 2% כיעד ש"מעל ההאטה" ובשלב זה אנו רחוקים מחצית הדרך מהשגת היעד, כשחודשים ספטמבר – נובמבר מאופיינים לרוב במדד שלילי.
גם מדד בטחון הצרכנים, רשם ירידה לרמת 58.5 נקודות מרמת 61.7 בעוד הצפי היה לעליה לרמת 62 נקודות. המדובר בשפל של 8 חודשים, כשהדגש הוא כמובן על שוק העבודה שממאן להתאושש. בהתאם לכך, הנתון המרכזי של השבוע, היכול לקבוע האם מדובר בסנטימנט זמני או מתמשך, הוא נתון האבטלה שיפורסם בשישי. הקונצנזוס עומד על קריאה עמוק מעל 100 אלף משרות, כשהנתון האחרון איכזב ובענק. כל קריאה מתחת, תכביד על המדדים, ותלמד כי השבוע האחרון היה תיקון בטווח של חודשים ותו לא.
באירופה – חגיגה, ואולי מוטב לומר האבסורד חוגג. האירופאים חוגגים את העובדה שיצטרכו עוד 85 מיליארד אירו (בנוסף ל 110 שכבר הועברו בעוד שנה), והרגיע את המורסה היוונית לא למספר שנים אלא לכל היותר למספר חודשים. בעוד שהמהלך ברור ומובן ביחס לאירו ולהתחזקותו הצפויה (ואבוי אם התכנית לא היתה מאושרת כי אז האירו היה מאבד אחוזים ניכרים בשבוע החולף) קשה להבין את התלהבות המשקיעים. בסה"כ מדובר על הארכת מועד פרעון האג"ח, כשגם בשלב זה כריסטין לגארד, ראש קרן המטבע החדשה, ציינה כי לא קיים בטווח נראה לעין פתרון מוחלט לבעיה היוונית. התמיכה בפרלמנט, כמוה כגזר דין מוות לממשלה הנוכחית, ואין ספק שהיוונים מעבירים שיעור מופלא לעולם בגבולות חוצפת הושטת היד. כיצד יפעל כעת האיחוד אם פורטוגל תזדקק אף היא לסיוע? המצב בפורטוגל טוב פי כמה, ועדיין, סיוע מתבקש בטווח של חודשים, ולכן ברגע שמתחילים לחלק מתנות, אין סיבה אמיתית לעבוד קשה. מכיוון שכך, דווקא המדד הגרמני והצרפתי, עליהם נשען עיקר כובד ההלוואה והסיוע, רשמו עליות חדות. עליות מתבקשות אך חוסר הפרופורציה שבהן, עד כדי מחיקת כל התשואה השלילית של החודש ביומיים, מעלות סימני שאלה בנוגע לקשר (אפילו הרופף) בשנתיים האחרונות בין הבורסה לכלכלה הריאלית.
תכניות הסיוע כבר מכבידות על הכלכלה, ומדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד לרמה של 52 נקודות – הרמה הנמוכה מינואר 2009. הצריכה הולכת וקטנה, ותכניות הצנע למיניהן רק יוסיפו להעיק על נתון ה"בזבוז" מה שצפוי לבסוף לחלחל לבורסה.
והרחק מכל אלה, הממשל הסיני שוב מפסיד במערכה אל מול האינפלציה. לאחר ארבע העלאות ריבית בשבעת החודשים האחרונים, נדמה כי הרגיעה לרגע יצאה מכלל שליטה, ולכן על המשקיעים להניח כי העלאת ריבית צפויה כבר בטווח המיידי.
מניות ומדדים
רציו – שינוי המלצה ! בשבוע החולף הכנסתי את מניית רציו לתיק, וציינתי כי צפוי מהלך עליות של 5-10% שיביאה עד כדי שווי הוגן ביחס להיקף הגז במאגר. לאחר שבוע, המניה רשמה עליה של 6.3%, ובהתאם לכך אנו נמכור את המניה ונמתין לתמחור נוח יותר.
חברה לישראל – שינוי המלצה ! הומלצה בתאריך 5/6/11 ומאז רשמה תשואה של 4%. לכאורה אין מקום למכור את המניה היות והיא עדין רחוקה משווי הוגן, אך החדשות כי לאומי עתיד למכור מיליארד ₪ מאחזקתו במניה יעיקו עליה, ולכן נעדיף לממש ולא להישאר בתנודתיות הצפויה.
אליזבת ארדן – שינוי המלצה ! מניה שרבים אינם מכירים, אך מאז מועד ההמלצה (19/6/11) הספיקה לגמוע 10% תשואה. בהיעדר חדשות חיוביות נוספות, אין מקום להחזיק במניה שבטוח נשוב אליה במחירים נוחים יותר.
מטריקס – שינוי המלצה! למניה יש את כל הסיבות לעלות, ועדין מחזורי המסחר הולכים וקטנים וכך גם היקף העסקאות. המניה מציגה תשואה שלילית של 4%, ומכיוון שעד כה לא ביצעה את מהלך העליות לו ציפינו נעדיף לממשה.
* בנוגע ליתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
