השבוע החולף היה שבוע נוסף של ירידות, אך כפי שחזינו בהחלט שונה מהותית מהשבועות האחרונים. את החלק הראשון בסקירה האחרונה חתמתי בכך ש"השבוע צפוי להיות אלים ונתון לויסות כל העת". זאת ועוד, הזכרתי את רמת 1195 כרמה קריטית ממנה הכותבים יתערבו, ובקלות ניתן היה להיוכח במהלך המסחר כיצד כל אימת שחצה המדד רמה זו, הובחנה התערבות משמעותית.
שחקני המעוף למעשה הרויחו שבוע נוסף של שחיקה, מצב שבמרבית שעות המסחר (אך למרבה האירוניה לא בתום המסחר) היה נדמה כרחוק מלהתממש.
העניינים התנהלו בצורה ידועה מראש, שלא לומר מווסתת, אך עם טוויסט מפתיע בחמישי. אם את ארבעת ימי המסחר הראשונים של השבוע ניתן לשייך להתערבות השחקנים, היה שהכח שפעל בחמישי היה גוף זר שרכש להערכתנו מניות בסכום של כ 250 מליון ₪ ובפרק זמן של 10 דקות בלבד. מצב זה, שקבל רוח גבית קלה, מנתון חיובי בארה"ב, הוביל לזינוק מסחר מרמת 1179 ועד רמת 1208, ולשינוי סנטימנט רגעי. אותו גוף זר (ושוב, לא השחקנים) פעל היום, ראשון, ובצע רכישות בהיקף משמעותי עד כי המעוף סגר בצד הירוק על אף ארביטראז' שלילי בצורה ניכרת, וסנטימנט נוטה לשלילי בסופ"ש. השאלה המרכזית העולה מכך היא אחת: האם מדובר ברכישה של זרים, היות והם מוצאים ברמה הנוכחית הזדמנות קניה או שמא ספקולציה של גוף זר המחזיק בידו השניה נגזרי מעוף.
די במבט קל במפת הפוזיציות, כמו גם במדד העולה, בכדי להבין כי התשובה היא שליטה במדד בכדי להיפטר מנגזרי המעוף. ראשית כל, העליות במדד מרמת 1180 שייכות רובן ככולן למדד הבנקים בלבד. רכישות הזרים מתמקדות אמנם גם בבנקים אך משקל עודף ניתן לכיל, טבע, ופריגו כשלא כך היו פני הדברים. יתרה מזאת, לא התרחשה היום פעילות מיוחדת בטבע, על אף ירידה חדה במיוחד, ולכן אין בנמצא זרים הרואים ברמה זו הזדמנות קניה. שנית, ואף חשוב מכך: לכל אורך העליות, ניכרה פעילות סגירה של אופציות PUT ופתיחת פוזיציות CALL. אולי המפה של חמישי היא הבוטה ביותר, כשמרבית פוזיציות call 1180-1190 נפתחו בשעת המסחר האחרונה, עת המדד היה מעל רמת 1200 הנקודות.
השחקנים בשלב זה מביטים בחשש רב בנעשה. יודגש כבר כעת, כי על אף כוחנו בזירה המקומית, אין זה כעשירית כוחו של גוף זר הרוצה למשוך את המדד לכיוון מסויים, ויעיד כל כך טוב מכל פישר. ברם, הפוזיציה הנוכחית נוחה לפקיעה אופטימאלית, ולכן סגירה מוקדמת החלה בצורה מדודה למדי בחמישי, כשהאצבע כל העת על המקלדת ממתינה למדד 1190-1195. ביחס לשבוע החולף, פוזיציית הcall קודמה גם השבוע וכעת הגבול העליון ניצב ברמת 1235 הנקודות. הגבול התחתון סביב רמת 1180 הנקודות, כשפקיעה אופטימאלית מצויה סביב רמת 1190-1195. היות ואנו כבר בישורת האחרונה בהחלט, הגעה לרמת מדד זו, תאפשר סגירה מוקדמת ורווחית, ובהחלט יתכן והוואקום שיווצר עלול להוביל לירידה דרסטית במיוחד לאחר הסגירה. אין מדובר בסקוויז היות והמתואר הוא תרחיש סגירה, אך בהחלט אם החוזים לא יתמכו במקביל לסגירת הפוזיציה אנו עתידים לראות בד בבד עם הסגירה ליבוי מגמת הירידות.
בזירה המקומית לא היו כמעט חדשות מיוחדות, והסוחרים עסקו בעיקר במעקב וחיקוי הנעשה בארה"ב, תוך כדי פאניקה מיותרת המחליפה תדירות צדדים. מסחר שכזה אופייני למצב בו הפועלים בשוק הם הציבור הרחב, ולא המוסדיים ואין ספק כי גם בשבועות הקרובים מצב המאניה דיפרסיה השעתי ימשך.
פסילת מועמדותו של הנגיד פישר, ע"י קרן המטבע שיככה מעט את מפלס החרדה בנוגע למהלומה פתאומית אפשרית על השוק, אע"פ שאם לא אלמנט הגיל היה מכריע, הרי שהיה זה התנגדותן של מדינות ערב.
באירופה, התרענו כבר לפני שנה כי המצב ביוון יחלחל לפוליטיקה, ויעלה בלא מעט כסאות. ערעור השלטון במדינה, יקשה על ראשי מדינות נוספות להעביר רפורמות קיצוניות אך הכרחיות, ולכן האיחוד האירופאי תומך כל העת במדינה: אם השלטון ביוו יכשל בהעברת הרפורמות ויאבד את השלטון, אין לצפות כי ראשי יתר המדינות הנזקקות יפעלו בדרך דומה, ולכן הסיוע הנוסף יגיע מוקדם מכפי שנדמה (סוף יולי).
יש לזכור כי מדד ה OECD, הצביע פורמלית זה הפעם הראשונה על האטה ברוב הכלכלות המובילות, כשהמדינה המפתיעה היא צרפת. אם עד כה היה נדמה כי המשבר רחוק מהצרפתים, ה OECD מצא לנכון להזכיר אותה מייד לאחר ספרד ואיטליה כבעלת פוטנציאל בעייתי, כשגרמניה היתה ונותרה המדינה היציבה ביותר.
ברקע לדברים אלה, מוסיף לרחף איום האינפלציה כשהבנק המרכזי בבריטניה דיווח כי האינפלציה במאי נותרה על 4.5% , וזאת בניגוד למגמת החלשות הסחורות.
אם בשוק הסחורות עסקינן, הרי שכחלק מהסנטימנט השלילי הוסיף הנפט להיחלש גם השבוע כשהוא נפרד שנית מרמת 100 $ לחבית. פעם נוספת הוכח כי פוזיציית הלונג הראויה היא על הזהב ולא על הזהב השחור, שעל אף סנטימנט שלילי בשווקים בשבועות האחרונים, לרבות השבוע האחרון, נותר סביב רמת 1540$ לאונקיה, וקרוב מאוד לרמות השיא.
בשוק המט"ח חלה תנודה משמעותית, עת הדולר רשם זינוק יוצא דופן אל מול השקל והאירו. רבות דנו בסוגית המטוטלת, המעבירה חדשות רעות מארה"ב לאירופה, וחוזר חלילה – דבר המשפיע ישירות על צמד האירו-דולר. בהתאם לכך, היות ומרבית תשומת הלב מופנית כעת לנעשה ביוון (וספרד, פורטוגל, איטליה,...) הרי שהאירו הוא זה שיחלש אל מול הדולר ואף אל מול השקל. בצמד דולר-שקל, ההתחזקות של המטבע האמריקני הינה רגעית, ועם הירגע במעט הסנטימנט השלילי בהחלט צפו הדולר להיחלש ולשוב אל מתחת לרמת 3.4 ₪ לדולר.
נתוני המאקרו השבוע, הן באירופה והן בארה"ב, היו שליליים למדי אך רבים פיספסו את הסיבה האמיתית לירידות בימים האחרונים: אסיה, וליתר דיוק סין. בעוד שבאירופה המצב ידוע פחות או יותר, ובארה"ב נהיר לכל כי הצמד אובמה – ברננקי, מוכר בעיקר אויר חם, הרי שהערכות ביחס לסין תנודתיות ונעות בטווח רחב מאוד של פרמטרים. בראש ובראשונה, קיים הנסיון של ראשי הממשל הסיני לבלום את האינפלציה, כשברור לאירופאים ולאמריקנים כי הצמיחה האיטית להחריד ממילא, לא תתקיים כלל (ואף נסיגה) ללא הסינים. מכיוון שכך, כל נתון אינפלציוני מייד משליך על וול-סטריט, וכל צעד מוניטארי מתורגם מיידית לעוד הורדת עשירית מתהליך הצמיחה בשתי היבשות הרחוקות.
השבוע היה זה מדד המחירים לצרכן בסין שעלה ב 5.5% במאי, ורשם את העליה החדה מזה שלוש שנים. כל אימת שנדמה שהממשל הסיני קרוב להשתלטות על נמר האינפלציה, מייד בועט זה מעל גבו את ההגבלות האחרונות, ומוסיף לדהור. כתגובה מיידית לנתון העלה הבנק המרכזי ב 0.5% את היקף הרזרבות שעל הבנקים לשמור, לרמה של לא פחות מ 21.5% ! זוהי הפעם השישית מתחילת השנה שהבנק המרכזי נוקט כך, במהלך שלמעשה הוא שווה ערך להעלאת ריבית. שוב, מבחינת אירופה וארה"ב צמיחה קיצונית בסין היא מבורכת, שהרי האינפלציה לא מיובאת מעבר לים, אך הצמיחה במידה רבה כן, ולכן ההשפעה מהמזרח גדולה מנתוני המאקרו המקומיים שרובם נעים בטווח ידוע מראש.
בארה"ב, שבוע נוסף של נתונים שליליים מצעיד את האומה ישירות אל עבר האטה, וכפי שזה נרגע כעת, בהחלט גם למיתון חוזר.
להוציא המכירות הקמעונאיות שהפתיעו לטובה, ורשמו "רק" ירידה של 0.2% ולא מעבר לכך, שאר הנתונים הוסיפו להכביד על השוק ולאמת כי תכנית ה qe2. המשקיעים האופטימיים רוצים להאמין שבכך יוסיף הממשל תכנית חילוץ נוספת, אבל בהחלט מהלך שכזה לא יעבור בקונגרס במצב הדברים הנוכחי, ולכן הציפיות כי עד סוף יוני תתרחש הפתעה מגיזרת הפד, אין לה ביסוס.
גם בארה"ב ניכרת הרמת הראש של האינפלציה, עת מדד המחירים לצרכן רשם עליה במאי של 0.2%, וזאת בניגוד לצפי לאי-שינוי. להבדיל מאירופה, אין ספק כי ברננקי מעדיף אינפלציה גואה, ולכן פקטור זה אולי מאיים אך לא בטווח המיידי, ובוודאי שלא בדמות העלאת ריבית.
סקר האמפייר סטייט רשם ירידה ועומד כעת על 8- נקודות, לאחר צניחה מרמת 11.9 נקודות. תחזית האנליסטים היתה לעליה לרמת 14 נקודות, ובהחלט מדובר על פרסה ולא על האטה בנתונים שעברו לצד השלילי של המשוואה.
אפשרי בהחלט להזכיר גם את קרן המטבע הבינ"ל שהצטרפה למודיס ושות', והורידה את תחזית הצמיחה של ארה"ב, ואף השתמשה מפורשות מלה "האטה" – בהחלט לא דבר של מה בכך, כשברננקי מפזר הצהרות אופטימיות על התאוששות בחציון השני של השנה. אפשרי גם להזכיר נתוני מאקרו נוספים., אך לדעתי העדות הבולטת ביותר למצבה העגום של ארה"ב כעת, ולמצבה העתידי העגום פי כמה הן תשואות האג"ח הממשלתי.
האג"ח הממשלתי של ארה"ב, נסחרו השבוע ברמת 2.9% והגיעו לשפל כל הזמנים. מה גורם למשקיעים מתוחכמים (משקיעי אגח ממשלתי) להיכנס להשקעה כשברור שבסיכומה של שנה תשואתם הריאלית (בניכוי האיפלציה) תהא שלילית ?!
רק תרחיש אימה של ממש, יוביל משקיע להיכנס לאפיק שבמודע הוא יפסיד בו את כספו, וזאת ניתן להניח, רק במידה והוא סקר היטב את שאר האלטרנטיבות והגיע למסקנה כי רמת הסיכון בהן כה גבוהה עד כי השאלה היחידה היא היכן הוא יפסיד פחות. במצב הדברים הנוכחי, אין כל סיבה להאמין ששוק המניות האמריקני ירשום עליות איתנות בתקופה הקרובה, וזאת יש לזכור, לאחר שנתיים של עליות שאף הן היו חסרות בסיס ועיקרן בהדפסת כסף ולא בנתונים כלכליים אמיתיים.
מניות ומגזרים
אג"ח אזורים – איני מכניס אותו בשלב זה לתיק המניות, אך בהחלט ביחסי סיכון-סיכוי הוא הופך להיות אחד המעניינים. החברה הקטינה משמעותית את הסיכון שהיתה שרויה בו, והשוק עדיין מתעלם מכך עת האגחים נסחרים בתשואה של כ 7%. הסיבה כי האגח אינו נכנס בשלב זה לתיק, הינה שמגמת הירידה בו טרם נבלמה (גם אם להערכתי קרובה מאוד לכך), ולכן ניתן יהיה לרכוש את האג"ח סביב תשואה של 8.5% לערך. בהחלט מומלץ לעקוב אחר האג"ח.
טאואר – ממש כמו שעון שוויצרי, שוב פעם מקבלת המניה המלצה הזויה וחסרת בסיס. הפעם זוהי צ'ארדן הנוקבת במחיר 2.75 דולר, מרחק של 150% מהמחיר הנוכחי, דבר המוביל מייד משקיעים לרכוש את המניה ולהקפיצה. כהרגלנו בקודש, נבצע שוב שורט על המניה (מחירה כעת 403.3) עד לאחר שמשקיעים אלה יגלו שוב כי אין שום ביסוס להכרזה, ויחזירו אותה לסביבות 360.
אליזבת ארדן (RDEN) – חברה מאוד לא מוכרת בארה"ב, העוסקת בתחום הטיפוח וההיגיינה. העיסוק הדפנסיבי של החברה, לצד העובדה שבחלקים מסויימים במדינה היא החלה לנגוס בקונצרן קולגייט/פלמוליב, הופכים את החברה למעניינת במיוחד ובהחלט ראויה לרכישה במחירה הנוכחי (27$).
• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
