שבוע המסחר החולף נחתם, פעם נוספת, בדשדוש מוחלט בדומה לשבועות שקדמו לו. הדבר עומד בניגוד לנעשה בעולם, בו נרשמות ירידות במדדים המובילים מזה שלושה שבועות. המעוף, לכאורה, מפגין יציבות אל מול אותן ירידות אם כי הוא גם מתקשה לרשם עליות. למעשה, פעילות השחקנים בשבועיים האחרונים היא היד הנעלמת המקפיצה את המעוף מחד, כל אימת שהוא יורד מתחת לרמת 1270 הנקודות, ומנגד מכבידה עם הקירבה לרמת 1300. לרוב, אנו נוטים להימנע מהתערבות מוקדמת החודש, היות ומשמעות ההתערבות היא השקעה כספית אך החודש בשל מחזורי מסחר דלילים מהרגיל, המלאכה הופכת קלה במיוחד. נוצר מעין ואקום בשוק בו הקרנות אינן מגייסות, הזרים אינם נוכחים וכל שנותר הוא שחקני המעוף והסוחרים המקפצים ממניה אחת לרעותה. במחזור מסחר ממוצע של מיליארד ש"ח, אין זה כלל מפתיע תוך יומית חדה נחתמה בדשדוש. כהמשך ישיר של הסקירה הקודמת, פקיעה אופטימאלית נותרה באיזור 1270-1280. הגבול העליון קודם מעט השבוע (בעיקר בראשון) ועומד על 1310, ומנגד הגבול התחתון נותר 1260. במצב הנוכחי סביר כי תתרחש סגירה מוקדמת של הפוזיציות בשל סטיה המטפסת מעט (15%) ומאפשרת להתחיל את יוני עם כתיבות רחוקות יותר מהספוט. היות והמדד מצוי ברצועה המדוברת, בהחלט יתכן כי לא תתרחש כל התערבות משמעותית השבוע, בניגוד לשבוע פקיעה "קלאסי", ואנו נצפה במגמה מקומית המולכת ע"י זו העולמית.
חשיבות רבה קיימת ברמת המאקרו להחלטת הנגיד. המדד, שהפתיע עם פרסומו ועמד על 0.6% בלבד, מאפשר לנגיד טווח פעולה רחב מהצפוי. העלאת ריבית של 0.25% מתבקשת, וסביר שהיתה מתרחשת לאור ההתחזקות בשער הדולר אל מול השקל, אך ההחלשות בשני ימי המסחר האחרונים לרמת 3.47 מקטינה את הסבירות לכך. עדיין, להערכתנו, הנגיד יעדיף לשמור על עקביות ולכן צפוי להעלות את הריבית ברבע אחוז – דבר ההולך יד ביד עם רצונו להכביד על לווי המשכנתא. החלטה אחרת, בדמות הותרת הריבית על כנה, תלמד שוב כי הנגיד מגיב באיחור, ותציג שוב את בנק ישראל כמי שנגרר אחרי האינפלציה ואינו שולט בה.
מבין נתוני המאקרו השבוע, אחד הנתונים מדאיג במיוחד הוא מדד מנהלי הרכש שהציג באפריל עליה לרמת 49.2 נקודות. נזכיר כי כל קריאה מתחת לרמת 50 הנקודות מלמדת על התכווצות (ולהיפך, קריאה מעל 50 מלמדת על התרחבות) והדבר מתרחש מזה חודש שלישי ברציפות. הנתון עומד ביחס הפוך למגמה אותה מציג בנק ישראל בדבר התרחבות ושגשוג המשק, ונתון זה הינו אינדיקטור מוקדם לנתון התמ"ג המודד באיחור משמעותי ומתיחב לחודשים עברו. שלושה חודשי התכווצות, גם אם לא חדה או דרמטית במיוחד, מלמדים על עצירה במשק שלא לומר קפאון. המעניין הוא כי מזה כשנתיים המדד המקביל, מדד מנהלי הרכש העולמי (J.P MORGAN) רושם קריאה מעל 50 הנקודות, והפוך לישראל הסעיף הדומיננטי הינו רכיב הביקושים. סעיף זה המכביד על המדד המקומי, מלמד כי מנהלי הרכש צופים התמתנות בביקושים – ובמידה מסוימת נתון זה מקדים את הירידה בציפיות האינפלציוניות.
כמובן, שלא ניתן להתעלם משינוי ההמלצה של לאומי ביחס לרציו 10. בסקירה האחרונה, התיחסתי להמלצה כהזויה, לא רציונאלית, ומוטעית מיסודה. שבוע עבר, וככל הנראה בבנק הבינו את גודל הטעות ומיהרו להפוך המלצת קניה להמלצת מכירה, על אף שמכיר האופציה רחוק מיעד הקניה שצויין – 15. הבנק התיחס להפסקת קידוח האימות בלוייתן, ובדחיה בלו"ז של חודש אך בפועל זהו עלה תאנה בלבד, שהרי ברור ומוסכם כי בקידוחים מסוג זה קיימים עיכובים לרוב, והדבר מלמד במידה ניכרת על הסחף הפשוט במניות הגז והנפט המחלחל גם למחלקות האנליזה בבנק.
בשוק המט"ח, הדולר כפי שהערכנו שב להיחלש אל מול השקל ואף אל מול סל המטבעות (אם כי בצורה פחותה). הדבר ממחיש פי כמה את חוזקו של המטבע המקומי, שעל אף שהחלטת הריבית רחוקה מלהיות ברורה, רשם התחזקות ניכרת. כמובן שבנק ישראל רכש גם השבוע לאחר המסחר (אגב, מגמה חדשה של הבנק להתערב לאחר קביעת היציג) ללא הצלחה, ושערו של המטבע האמריקני הוא המקל היחיד בגלגל העלאת הריבית. כל עוד שהה הדולר מעל רמת 3.5, גם אם לימים מספר, אפשרי היה להעלות את הריבית ברבע האחוז. ברמה הנוכחית העלאת ריבית עלולה לדרדרו שוב לסביבות איזור 3.42-3.43, ומכך בנק ישראל היה שמח להימנע. דווקא במגמה העולמי צפויה לדולר עדנה קצרה אל מול האירו, היות וקצב ועוצמת המדינות הנזקקות לסיוע האיחוד רק הולך ומתרבה, ולכן בהחלט ניתן לצפות להיחלשות בימים הקרובים אל מול המטבע האמריקני.
גם שוק הסחורות דשדש השבוע, אך שתי הסחורות המובילות עמדו ביעדן המרכזי: הזהב מעל 1500$ לאונקיה; הנפט מריק נגיעה מרמת 100$ לחבית. אע"פ שישירה מתחת לרמות אלה אין בה בכדי לשנות את המגמה, עדיין קיימת חשיבות פסיכולוגית רבה (טכנית) לשמירה על הרמות הנוכחיות. השמירה על רמת מחירים זו, על אף נתוני מאקרו המברים האטה מחדת כי הביקוש לסחורות הללו אינו ספקולטיבי, ובפרט אמורים הדברים ביחס לזהב. בהתאם, אין מקום לשנות פוזיציה ואנו נוסיף להחזיק בלונג על הזהב, ויחס אדיש לנפט.
באירופה, עיקר החדשות היו סביב פרשת נשיא קרן המטבע אך מכיוון שהדברים אינם נוגעים בכלכלה או שוק ההון נתיחס נטו לנתונים, הרחוקים מלהיות חיוביים. כמעט לאן שלא מביטים פוגשים מדינה שקיבלה הורדת דירוג מדינה בדרך לשם.
סוכנות הדירוג פיץ' הורידה בסופ"ש את דירוג החוב של יוון לרמת B פלוס, וחידדה בכך את הורדת הדירוג של s&p. הסוכנות מעלה אפשרות ריאלית כי כספי החילוץ "יתקעו" בגלגלי הבירוקרטיה, וכך יחסר חמצן לחולה האנוש. לא בכדי אמורים הדברים: ברקע לבקשת הסיוע היוונית עומדות בחודשים האחרונים הערכות כי יוון עלולה לפרוש מהאיחוד, ואם אכן דבר זה יתממש מדוע מלכתחילה להעביר סיוע?!
עד כמה ההליך מורכב ניתן ללמוד ממצבה של פורטוגל, לה אישר האיחוד את החילוץ רשמית רק השבוע – כחודש ומחצה לאחר שכבר הוסכמו הדברים, ולכן בהחלט יתכן כי עד שיועברו בפועל כספי הסיוע ליוון עלול הדבר להיות מאוחר מידי.
יש לזכור כי מדינה אותה סימנו מזה זמן רב (סקירה מלפני ארבעה חודשים) כעתידה להצטרף לגל הנזקקות, איטליה, מצטרפת רשמית לברדק לאחר שתחזית החוב שלה הורדה. מצב הבנקים בארץ המגף, לא רחוק ממצב הבנקים בספרד ולכן התשואה לאגח המדינה עולה בעקביות מזה חצי שנה.
הרבה יותר קל לומר מיהן המדינות שאינן מצויות בבעיה ביבשת: גרמניה כמובן, צרפת, ומדינות סקנדינביה. זה למעשה כל שנותר מהאיחוד האירופאי, ועל כתפיהן מוטל מלוא כובד המשקל. אם אחת ממדינות אלה תיכנס למעגל החובות, בהחלט נראה קפיצת מדרגה משמעותית במשבר החובות, ולא עוד "מריחת" זמן ותקוות שווא.
אין ספק שהמאכזבת של השבוע היא אנגליה, שהציגה סימן מה של התאוששות עד שבא נתון האינפלציה וטרף הקלפים. האינפלציה השנתית עומדת כעת על 4.5%, עליה של 0.5% ביחס למרץ, והרחק מעל גבול היעד בממלכה. בכדי לאמוד עד כמה נתון זה הפתיע ואיכזב, ניתן להביט בפאונד שמייד על היודע הנתון רשם ירידה חדה, וזאת לאחר תיקון קל בשבועות האחרונים. מגמה זו צפויה להימשך באופן מדוד אך עקבי, ובפרט אמורים הדברים ביחס לצמד מול הדולר.
גם בארה"ב הנתונים היו לרוב בעיתיים, והמדדים סגרו שלושה שבועות רצופים של ירידות. אין ספק כי המגזר העומד בראש דאגות המשקיעים היה ונותר מגזר הנדלן, כשחיזוק לכך הגיע מנתון התחלות הבניה : צניחה של 10.6% במספר התחלות הבניה באפריל, משכיח באחת את הנתון החיובי קלות של מרץ. במקביל לנתון זה, מספר אישורי הבניה לאפריל ירד אף הוא ב 4%, כשבשני המקרים הצפי היה לנתונים חיוביים. אם לא רוכשים בתים, והבנקים מציפים את השוק בבתים מעוקלים ברור לכל כי אין סיבה שתירשם עליה בנתונים אלה אך עדין המשקיעים בוול-סטריט מופתעים, משום מה, פעם אחר פעם מעוצמת הבעיה. ההערכות האופטימיות דיברו כי שוק הנדלן יתייצב במחצית השניה של 2011. אז ציינתי כי מדובר על תחזית ורודה מידי, וכשרק ב 2012 נוכל, אולי, להבחין בסימני התייצבות. כעת עם נתונים אלה, וביחס לאיבוד שווי הנכסים אל מול משכנתת הלווים, לכל המוקדם נבחין בהתיצבות בשלהי 2012 וגם זאת תחזית אופטימית למדי.
בעוד סוחרי המניות מודאגים מנתונים אלה, לסוחרי האג"ח יש כאב ראש אחר לחלוטין: אפס תשואה לצד ריבית אפסית, גורמים לרבים מהם לאבד אפשרות רווחים מכל סוג שהוא. תשואת האג"ח האמריקנית ירדה לשפל שנתי, ועומדת כעת על 3.1%. לא רחוק מאוד מתשואות השפל ההיסטורי, המחדדות את ההבדל בין צפי משקיעי המניות, שנותרו ברובם אופטימיים, לבין משקיעי האג"ח הרואים שחורות. בהקשר זה אזכיר כי התפנית בשוק האגח מקדימה משמעותית את המתרחש בשוק המניות, ולכן חובה לתת משקל יתר לשוק זה ובהתאם הערכתי הפסימית ביחס לבורסות.
יחד עם זאת, להערכתי הביטוי שנותנים הסוחרים לאפשרות העלאת הריבית בטווח הקצר מוגזמת ואינה ריאלית. סף החשש טיפס לאחר שפרוטוקלי הפד לימדו על חילוקי דעות ביחס לעיתוי הנכון להתחיל בו בהעלאות הריבית, אך מדובר בעיקר במס שפתיים ומכיוון שברננקי הוא קובע הטון המרכזי – תרחיש זה עוד רחוק מהלתממש. ברננקי ציין לא פעם כי הוא רוצה להוביל לתחושת עושר, גם אם מלאכותית, וזאת ניתן לעשות רק במצב בו הבורסות עולות, קרי, יצירת חסור אלטרנטיבה. בניגוד לתקשורת העוסקת בשאלה זו רבות, עקוי האג"ח מלמדים כי אין הדבר צפוי בחודשיים הקרובים, ומעבר לכך כמובן אין טעם לנסות ולהעריך.
עם קשר לריבית האפסית, וגם מבלי קשר – אין ספק שההנפקה של הרשת החברתית לינקדאין היא ההנפקה המדוברת של השנה, המדגישה אולי יותר טוב מכל מדוע אני סבור שמדובר בבועה. מנית החברה זינקה בלא פחות מ 109%, הכפילה את שוויה ויותר, וריכזה את אחד ממחזורי המסחר המשמועתיים בבורסה. עכשיו שימו לב למספרים: הכנסות החברה ב 2010 עמדו על 243 מליון דולר; רווחי החברה עמדו על 3.4 מליון דולר בלבד. אמת כי שוק ההון מגלם את העתיד להתרחש אך מצב זה, תלוש מהמציאות לחלוטין. מאוד מפתה לבצע שורט על מניה זו, אך דבר אחד הוא לסמן בועה, ודבר אחר הוא לזהות את מועד פיצוצה – ולכן מומלץ להימנע מפתיחת פוזיצית שורט על אף האטרקטיביות יוצאת הדופן. במצב זה, ניתן רק לשער מה תעשה הנפקה של פייסבוק, ולכן לא מפתיע כלל חפזונו של צוקרברג להנפיק את החברה שעתידה קרוב לוודאי לרשום מספרים גבוהים פי כמה מלינקדאין.
מניות ומגזרים
מבני תעשייה – רכישה לטווח ארוך. החברה אמנם אינה מציגה תוצאות דרמטיות במיוחד, אך היציבות ולא פחות חשוב מכך, הזהירות בה היא מתנהלת הן עוגן יוצא דופן בשוק הנדלן. הכנסות החברה נשענות בעיקר על דמי שכירות וניהול, והרכישה מתבצעת בהיקף מצומצם ובאיזורים בהם הביקוש יציב עם דומיננטיות לניו-יורק ומנהטן. מתאימה לכל תיק, ובפרט לתיק שלנו בו אנו מחזיקים בפוזיציית שורט על הנדלן.
• ביחס לשאר המניות והמגזרים, אין שינוי בהערכה.
שבוע טוב ומוצלח !
