השבוע החולף היה אדום למדי, עם ירידה של כ 3% במדד ת"א25. הירידה היתה עקבית, וחמור מכך, גם ימי עליות הפכו חיש קל לאדמדמים, תוך הצגת מחזורי מסחר גדולים מהממוצע. הציבור, ובטח שהמוסדיים, מבינים את רמזיו של פישר הנוגעים להעלאת הריבית, ולכן ניכרת העברת כספים לאפיקי האג"ח, על אף שמדובר בטעות – מדדי התלבונד מצויים כמעט ברמות שיא, והעליה האחרונה של למעלה מ 1% במדדי הבונד המובילים, רק מקטינה את מרווח התשואה שבניכוי האינפלציה משמעו ריבית כמעט אפסית. אם לסכם זאת במשפט, הרי שעדין קיימת חוסר אלטרנטיבה אבל בשל האופק יש המקדימים לפעול.
בשוק הנגזרים, השחקנים אכן צפו את המהלך, ואם ציינתי בסקירה האחרונה כי הגבול העליון עוד טרם פתיחת החודש הינו 1340, הרי שגבול זה התקדם מעט לרמת 1330 הנקודות. הגבול התחתון מצוי בסביבות רמת 1240, אך הפקטור המפתיע ביותר הוא סטית התקן – 12.5% בלבד. זוהי סטיה המצביעה על שוק בעל נטיה לעליות, ולבטח לא ככזה המתרגש מירידות. אם נזכור כי אלו הם פני הדברים לאחרי שבועיים של ירידות חדות, נדמה כי תמוה הדבר שבעתיים. הסנטימנט בקרב הכותבים והציבור הוא שאמנם אין למדד "כח" לפרוץ לרמת שיא חדש, אך גם ירידות חדות אינן בפתח, ולכן המעוף מוסיף להיסחר ברצועה בה התנהל מתחילת השנה: 1260-1340. הסבירות לשוק יורד גדולה משמעותית מאפשרות להמשך עליות חדות, אך בסיכומו של רק היפוך מגמה בארה"ב ו/או אירופה יכול להוביל למהלך משמעותי חיצוני. בזירה המקומית, הולכת ומתגבשת להערכתי הסבירות כי הנגיד יעלה את הריבית ב 0.5%, דבר שהפעם ימצא ביטויו המיידי בבורסה ולא יתמסמס אל מול חוזים ירוקים. הפקיעה האופטימאלית בשלב זה מצויה באיזור 1280-1300, אם כי הסטיה היא הפקטור החשוב ולאו דווקא אלמנט השחיקה.
הציבור בשלב זה מהסס, ופוסע צעד קדימה ואחד אחורה. אמנם קרנות הנאמנות פדו במהלך השבוע 120 מליון ₪, סכום לכאורה נמוך, אך המספרים האמיתיים חושפים את סיפורה של השנה עד כה:שבוע בודד של פדיונות מחק שישה שבועות של גיוסים חיוביים, ואיפס לחלוטין את הנעשה בקרנות ברמת הגיוס החל מתחילת אפריל. אותו צעד קדימה ואחד אחורה, בא לידי ביטוי בחשש מפני המצב הגיאופוליטי, כמו גם נתוני מאקרו בעיתיים לעיתים, אך אז נזכר המשקיע, כי אין לו מסלול השקעה חלופי ולכן מתפתה לחזור לשוק (ואכן, אזלו המשקיעים בשוק וזוהי שעתם של הסוחרים בלבד).
כמובן, שחלק מרכזי מהכותרות השבוע שייך לחברת טבע שרכשה את חברת ספאלון בתמורה ל 6.8 מיליארד דולר. לא פעם ציינתי כי מחירה הריאלי של טבע הינו 45$, ואכן המניה ירדה לשער זה, אלא אם תבצע רכישה מהותית. נדמה כי שלמה ינאי סבור שאכן מדובר על רכישה שכזו, לאחר שהגדיל לעשות לאחר הרכישה ולציין כי הדבר צפוי להוביל את טבע לעתיד חדש, אך התמונה פחות זוהרת. אם לנסח זאת בזהירות, הרי שזוהי רכישה לצורך רכישה. ראשי החברה נלחצו בשנה האחרונה לפעולה מעין זו, ולכן הקדימו לסגור את המו"מ במחיר שאינו ריאלי – 6% על מחיר המניה, כשאין ספור הודעות הקפיצו אותה ממילא בעשרות אחוזים. יתרה מכך, אין כאן כל בשורה מבחינת היקף ההכנסות (בניכוי עלות הרכישה) ואין במהלך בכדי להקטין את התלות בקופקסון. בצד החיובי של הדברים, אין ספק שהסינרגיה בין החברות יכולה לחסוך עד כמיליארד שקלים אבל המשקיעים ציפו לתרופה היכולה להוות בלוקבאסטר אמיתי, גם אם בשלבים מוקדמים של פיתוח, ולזאת לא קיבלו מענה. מחירה הריאלי של מניית טבע היה כ 45$ ונותר כזה גם לאחר הרכישה, שדי יהיה בהודעה מצד אחת ממתחרותיה בדבר התקדמות בתחליפי הקופקסון, בכדי להביא את המניה למחיר זה. כך או כך, המהלך מיסך במעט את הסנטימנט השלילי בו היתה שרויה המניה, ולכן צפויה תקופת דשדוש ברמת המחירים הנוכחית ולא המשך הגל היורד.
כמובן, שבזירה המקומית הוסיף פישר להשתולל ללא כל הגיון, וכך חשף בנק ישראל כי באפריל רכש הנגיד סכום של 1.5 מליארד דולר, דבר שהעלה את יתרות המטח לשיא כל הזמנים – 77.4 מליארד דולר. כרגיל בשבועות האחרונים, אמנע גם השבוע מהתיחסות נרחבת למהלך, שהרי לא פעם הזכרתי כי פישר מזמן פועל כמהמר השבוי בקוספציה, מאשר כנגיד ריאלי.
אם לנגיד בנק ישראל קשה להבין מהי המגמה השולטת, הרי שבארפיל על אף כל הרכישות, נחלש הדולר משמעותית מול השקל בכ 3%, ואילו בשבוע אחד של נתוני מאקרו בעיתיים מצד ארה"ב זינק הדולר בימים האחרונים אל עבר רמת 3.45 . אין בכך שינוי מהותי במגמה הכללית, אלא גל נלווה להודעתו של טרישה כי לא יעלה את הריבית בגוש האירו, דבר אשר הקפיץ מייד את הדולר אל מול כל יתר המטבעות לרבות השקל. הצמד דולר – אירו סגר 600 פיפס במסחר תוך יומי, מהלך יוצא דופן לתקופה הנוכחית, אך מכיוון שתיכף יתעוררות המשקיעים ויזכרו כי ממילא ברננקי לא יעלה את הריבית גם אחרי שטרישה יעשה כן, צפוי הדולר לשוב ולהיחלש אל מול האירו וכמובן אל מול השקל.
אך מעל לכל, אין ספק שהיה זה השבוע של הסחורות שחלקן הציגו צניחה שלא נראתה מזה עשרות שנים. לא פעם התיחסתי להבדלי ההשקעה בין הזהב והכסף. ציינתי כי הראשון ניזון מביקושים ריאלים וכגידור לאינפלציה, ואילו השניה הינו ספקולציה טהורה ולכן מומלץ להימנע ממנו. גם ראשי הבורסה בשיקגו לא יכלו להישאר עוד אדישים למטוטלת התוך יומית במחיר אונקיית כסף, והחלו בהעלאת סף הבטחונות הנדרש לחוזה עד כדי צלילה של 30% במחיר אונקיית כסף בשבוע ! לכאורה, מהלך מתבקש והגיוני אבל חדות הקפצת הבטחונות, לצד בנקים מסויימים שהגדילו את מצבת השורט ימים ספורים לפני ההודעה, מותירים טעם מר בידי משקיעי הקצה, שספגו ככל הנראה את הירידה הבולטת בשנת 2011.
גם הזהב לא הסב נחת למשקיעים, אך בהחלט ניתן להישאר בשלב זה בפוזיציית הלונג, ובפרט אם נזכור כי מדובר על גידור אינפלציוני.
הנפט רשם אף הוא תיקן חדש במהלך השבוע מרמת 113 $ לחבית ועד לרמת 98$ אך כאן התמונה פחות נחרצת (כתמיד) בהשוואה לזהב, והפוזיציה המועדפת הינה קנית אוכף היות וצפוי תיקון חד או המשך ירידות אך לבטח לא דשדוש ברמה זו.
באירופה, החלו במהלך הסופ"ש שמועות כי יוון מעוניינת לנטוש את גוש האירו. לעוקבים אחר הסקירות, אזכיר כי כבר לפני כשנה ציינתי כי מהלך זה הינו בלתי נמנע, וגם כיום אין ספק כי יתרחש. אמנם הקולות משני הצדדים מציינים כי אין דברים בגו, אך דינם של דברים המשרתים את שני הצדדים לקרות: פרישה של יוון מגוש האירו תוביל לפיחות מיידי של מחצית מהחובות כתוצאה מחזרה למטבע הקודם; ובמקביל, תאפשר לגוש האירו להיפטר ממשקולת על צואר ההתאוששות האירופאית. חסרונו של המהלך הינו בהצהרתיות שבו ולאו דווקא באספקט הכלכלי, ופרישה של יוון תלויה רבות בחוזקו של האירו. ללא יציבות מצד המטבע, לא ימהר טרישה לתמוך במהלך, שכן הדבר צפוי לחולל שמות בשערו אל מול הדולר, ולכן עוד חזון למועד ולכל המוקדם אנו יכולים להתיחס לכך במחצית השניה של 2012.
עוד באירופה, נתון שלא מצא את ביטויו בשל המעקב אחר הנעשה בארה"ב, הינו מדד פעילות הייצור בבריטניה שרשם קריאה של 54.6 נקודות באפריל. המדובר בקצב ההתרחבות הנמוך מתחילת השנה, ומעבר ממגמת ירידה קלה לצניחה של ממש. על רקע הנתונים הבעיתיים מצד האי, סביר כי הפוטסי יציג תשואות חסר ביחס לבורסות היבשת ובפרט ביחס לדאקס המפגין איתנות מרשימה בשל נתוני מאקרו מצויינים. פוזיציה אפשרית הינה כמובן לונג על הדאקס ושורט על הפוטסי, כשבאופן כללי המדד הגרמני מקפיד לרשום עליות חדות כל אימת שהחוזים רק מאותתים ירוק בהיר.
באסיה, הקטר הסיני החל להאט – דבר מבורך עבור הסינים, ובעייתי עבור יתר העולם. מדד מנהלי הרכש לאפריל ירד מרמה של 53.4 נקודות, לרמה של 52.9, וזאת בניגוד גמור לצפי האנליסטים לעליה לרמת 53.9. יתכן וניתן לזקוף זאת לריבית העולה מידי חודש, ובאופן כללי אין ספק שמכלול הנתונים האחרונים מהנמר הסיני מלמדים כי הם פוסעים בכיוון הנכון להשתלטות על האינפלציה.
בארה"ב, כמעט כרגיל, נתוני המאקרו סתרו האחד את רעהו כשבצד החיובי ניתן למנות מדד מנהלי הרכש למגזר היצרני, שרשם קריה של 60.4 נקודות. אמנם נמוך בקמצת מצפי האנליסטים אך עדין חודש 21 של התרחבות.
האבטלה רשמה עליה קלה לרמת 9%, אך השוק ייצר יותר משרות, ולכן ניתן לומר כי באופן כללי שוק האבטלה האמריקני אולי אינו מתאושש אך מתייצב במידת מה. אין זוהי בשורה חיובית, היות וכל זמן שעובר והשוק אינו מבצע פרסה חדה, הרי שהוא הופך רגיש יותר ויותר לאירוע נקודתי (אינפלציה, ריבית, פיגוע נקמה?) שיפילו ארצה, אך בהחלט שזהו הצד הורוד בזוג אבטלה – נדלן.
כפי שהערכנו מזה מספר השבועות, שוק הנדלן רשם השבוע באופן רשמי תחתית כפולה, והמחירים כעת מצויים מתחת לרמות השפל של מרץ 2009. ברבעון האחרון רשמו המחירים ירידה נוספת של כ 5%, כשגם ערים "חסינות" הציגו ירידה והעלו את מפלס החששות (לוס אנגלס כדוגמא מייצגת עם ירידה של 2.5% ברבעון).
הפעם אין עוד תכנית הצלה או הטבות מס למיניהן בהן יכול לנקוט אובמה, ולכן צריך בהחלט לצפות השבוע (בחשש לא מבוטל) כיצד השוק יתמודד עימם לאחר שתתפוגג אופורית בין לאדן.
מניות ומגזרים
שורט על מדד הבנקים – שינוי המלצה ! הומלץ בתאריך 3.4.11 לאחר עונת הדוחות וכשמדד הבנקים נושק לשיא. ציינתי כי צפוי תיקון במדד, וכי יש מקום לבצע שורט קצר טווח עד ליעד תשואה של כ 5%. כעת, לאחר חודש בו השורט הניב 6% תשואה, יש מקום לסגור את הפוזיציה, ולהיוותר (כפי שמצויין בתיק) עם שורט על מדד הנדל"ן והיתר בהם הדיסקאונט גדול יותר.
• בנוגע ליתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
• שימו לב כי אסטרטגיית מאי נסגרה, לאחר שהניבה תשואה חודשית של 25%. לא תפורסם עוד אסטרטגיה החודש בשל מיעוט ימי מסחר עד הפקיעה, אך יתכן ובמידה והסטיה תעלה נפרסם את אסטרטגיית יוני מוקדם מהצפוי (הודעה על כך תצא בנפרד).
שבוע טוב ומוצלח !
