השבועיים האחרונים עמדו בסימן דשדוש, כשרק שני ימי המסחר האחרונים דירדרו את המדד מטה. נדמה כי לפני הכל יש מקום להתיחס לירידות אלה והסיבות להן, ובפרט על רקע העליות ברחבי העולם. מספר גורמים ליבו את הירידות, כשבחמישי היו אלה שחקני המעוף שנתנו את האות לתחילת התיקון. במהלך ימי המסחר שקדמו לפקיעה, צברנו כמויות מרשימות של מניות הבנקים, היות והם הגורם היחיד הבלתי תלוי (מניות הארביטראז מושפעות כמובן מהנעשה מעבר לים בצירוף שער הדולר). התיחסתי לכך הן בסקירה, והן בצאט נפרד בו ציינתי כי שבירת רמת ה 1400 במדד הבנקים אינה אלא עליה לצורך ירידה בשל התערבות השחקנים, ואכן כיסי הכותבים היו מלאים במדד זה. בחוה"מ, ובחשש גדול מסקוויז, חלה התערבות בוטה במדד עד כי בימי המסחר המקוצרים הללו היה גבוה מחזור המסחר בימי המסחר המלאים, וזאת יש לזכור כיום בו מדד המעוף רושם את שיא כל הזמנים. יחד עם זאת, עם החזרה לאחר הפסח לא ניכרה תנועה משמעותית של קונים, והפקיעה הנינוחה השאירה נכס בסיס בכמות מעל ומעבר לנדרש ודרשה להיפטר ממנו מייד עם תחילת החודש. מכירה זו של נכס הבסיס, בנקים, הצטרפה לפערי ארביטראז שלילייים ובפרט טבע שאינה מוצאת תחתית והכבידה על המדד בצורה משמעותית. כאן גם המקום לציין, כי התערבות פישר בשוק המשכנתאות אינה קשורה לירידה במדדי הבנקים שהרי התערבות זו דווקא משרתת אותם: הן יציבות גדולה יותר, והן עליה ברווחיות בשל הכורח לקחת הלוואה בריבית קבועה הגבוהה באחוז מהריבית המשתנה כיום.
לעומת זאת, החלטת הנגיד העלתה את מפלס החרדה בקרב מוסדיים (זרים, כפי שהוזכר כאן לא פעם מזמן כבר אינם בת"א), שהרי פירושה הישיר הוא שפישר מכין את השוק לקראת העלאת ריבית (אגרסיבית?) ולכן יש להקדים ולמכור. הדבר ניכר היום (ראשון) מייד עם תחילת המסחר עת מכירות בהיקפים משמעותיים הופיעו בצד ההיצע ונמשכו לאורך מרבית היום, כשכמובן ארביטראז שלילי במניות הדואליות (פריגו עם מינוס 2.5% וטבע עם מינוס 1%) והרתע מהשיא נכחו גם הפעם: כל אימת שנקבע שיא חדש במעוף, שב המדד ונסוג 40-80 נקודות, ולכן רבים נערכו לכך ויתכן כי מדובר בנבואה המגשימה את עצמה.
אמנם לשחקני המעוף לא היה יד ורגל בנעשה היום, אך אין ספק שכלל הכותבים נהנו מהעליה בסטית התקן שנחתמה ברמת 15.5%. אמנם רמה גבוהה מהחודשים האחרונים, אך בהחלט רמה שאינה מבשרת על דרמה משמעותית העתידה להתרחש. ירידות חדות לא תגענה ללא הצטרפות של ארה"ב ואירופה לתמונה, והיות וסטית התקן בארה"ב בשפל הרי שלא הייתי ממהר להסיק כי חודש מאי הינו חודש אבוד. התיקון אמנם מתבקש אך יש לזכור כי תיקון דומה מרמת השיא נמשך עד רמת 1328 רק לפני חודשיים, ומייד לאחריו חזינו בזינוק של 110 נקודות עד לשיא חדש. מכיוון שכך, זהו עדין לא התיקון החד אליו אני מכוון מזה תקופה, ובשלב זה עדין מדובר על ירידות מתונות כשהמגמה השולטת צפויה להיקבע מעבר לים. באותה נשימה, אציין כי אין עוד די בעליות מתונות בארה"ב בכדי לתמוך בשוק המקומי, ועל מנת שהמעוף יתאושש וול סטריט צריכה להוסיף ולטפס בצורה מרשימה, כפי שעשתה עד כה, שאחרת דשדוש בניו יורק, יוביל כאן לגלישה איטית מטה.
נקודה מעניינת הנובעת מאותן ירידות היא יחס גלום-יציג. בכל אפריל, להוציא יום טרם הפקיעה, נסחר המדד הגלום מעל היציג ולרוב בשתי נקודות. הדבר מעיד על סנטימנט שורי במיוחד, והדבר אף ניכר היטב ביחס P/C. לעומת זאת, היום היציג והגלום הגיעו לשוויון במרבית שעות היום, דבר המוביל להנחה כי כתיבה בעלת תקבול עמוק (אוכף או שוקת קרובה) בסטיה הנוכחית, יוביל לרווח ובהתאם הכתיבות: כבר בשלב זה של החודש, ניתן לסמן גבול עליון ברמת 1340 הנקודות. פעם נוספת שמניחים כי רמת השיא תעמוד לרועץ במקרה עליות, ובשל התקבול המבטיח (או לפחות הבטיח עד הבוקר) טווח בטחון של 10 נקודות תמימות, אין ספק שהנחה זו יש לה יסוד. במקביל, אוכפים 1300 הן האופציה המועדפת עבור השחקנים עם תקבול של 4500 ₪, אך פתיחה מוקדמת סביב רמת 1330 תחייב ניוד הכתיבות מטה ללא הזנקת הסטיה. משמעות הדבר היא שהכותבים יעדיפו ברמה הנוכחית דשדוש על פני ירידות חדות, כשהדגש הוא על סטית התקן, ופחות על כיוון המדד ובפרט בשלב כה מוקדם של החודש.
אם נסקור את שהתרחש בשבועיים המסחר המקוטע הרי שאין ספק שלהחלטת הנגיד להגביל את המשכנתאות בריבית משתנה עד ל 33% מההלוואה יש משקל כבד. או שלא. מדוע בעצם החלטת הנגיד כה דרמטית כפי שהוצגה ע"י התקשורת? האמת לאמיתה היא כי אין להחלטה זו כל בשר , ופישר פעם נוספת שופך את התינוק עם המיים. אם הזוגות הצעירים הם אלו שהיו מעלים את מחירי הדירות דיינו, אבל היות והמצב הוא שהמשקיעים הם אלה המובילים את עלית המחירים הרי שאין לצעד זה כל משמעות שהיא. משקיעי הנדלן הם אוכלוסייה מבוססת, היכולה לעמוד בעוד 1% ריבית, ובפרט שפישר לא מייצר להם כל אלטרנטיבת השקעה חלופית. להבדיל, אין ספק שהדבר הופך את אפשרות רכישת הדירה ע"י זוגות צעירים לכמעט בלתי אפשרית ומכביד עליהם לאין ערוך. כאן, שוב פועל גלגל הקסמים: אותם זוגות יאלצו להוסיף ולשכור דירה – המשקיעים שנאלצים לשלם עוד 1% ריבית יעלו את מחירי שכר הדירה – וחוזר חלילה. אין בצעד הזה כל ברכה, ואין לו יכולת להשפיע על שוק הנדלן. פישר יכל לקבוע כי יש להבחין בין מי שזוהי לו הדירה הראשונה, לבין מי שרוכש דירה נוספת לצרכי השקעה ולהטיל רק על השני הגבלות. במקום זאת, בחר בנק ישראל להציף שוב את הבעיה שפסיכולוגית הדבר רק מלבה את העניין.
ואולי מעבר לכל, יש כאן שוב מהיהירות של הנגיד. לא פעם התיחסתי ליהירות זו בכל הנוגע לרכישות המט"ח, והנה אנו נתקלים בה פעם נוספת בתחום המשכנתאות. מדוע להתיחס לרוכשים כאל חבורת כסילים שאינה מבינה דבר? יש סיבה מדוע רבים מעדיפים את הריבית המשתנה, היות וגם עליה של 2% שלבטח לא תתרחש עד סוף השנה עדין מטיבה עימם וזאת בדגש על האינפלציה המשתוללת. אם נזכור כי נדיר כיום שהסכם משכנתא אינו כולל אפשרות מיחזור, וקיבלנו נגיד האומר אני יודע טוב מכולם מה כדאי ומה נכון. הבנקים בישראל רחוקים ממצב דומה למשבר הנדלן בארה"ב, ואין מקום לדאוג למערכת הבנקאית שהציגה דוחות מעולים גם בניכוי מרכיבי המשכנתאות. נזיפת הנגיד במנכלי הבנקים על כך כי הם מוכנים להפסיד עבור נתח שוק, היא פגיעה בשוק החופשי והאפשרות לתת לגופים אלא להתחרות חזיתית האחד בשני רק מטיבה עם הלקוח. פעם נוספת אם כן, מדובר על החלטה לא ברורה ולא מועילה שאין ספק שלא תשיג את יעדה.
החלטה נוספת של הנגיד, אם כי צפויה יותר היתה שלא להעלות את הריבית. הגיד נלחץ משהו משער הדולר ולאחר שלוש העלאות רצופות בחר להותיר את הריבית על כנה, אע"פ שהאיפנלציה פעם נוספת חורגת מטווח בנק ישראל. טרם החלטה זו העלה הנגיד את הריבית במחצית האחוז, ומכיוון שהאינפלציה היתה בפעמיים אלה בדיוק כצפוי ניתן לשאול מה ההבדל בין שתי העלאות בנות רבע אחוז להעלאה בודדת בת חצי אחוז?! מה שפישר לא עשה הפעם, הוא יאלץ לעשות במועד הבא ולהערכתי פעם נוספת נצפה בהעלאה אגרסיבית של 0.5%. אמנם עוד מוקדם להתיחס למדד אפריל אך להערכתי, ויש לזכור כי אנו בשלב מאוד מוקדם של החודש, המדד ירשום עליה של 1% ויותר, מה שלא באמת יותיר לנגיד כל ברירה אלא לפעול. צפי זה, כפי שהוזכר לעיל, בהחלט מכביד על השוק וניכר בעקומי האגח כי הערכות הן שעד תום 2011 תעלה הריבית בעוד 1% לכל הפחות. אם נזכור כי גם החודש מחירי הדלקים זינקו, ואת העובדה שאפריל הוא מדד החגים, והרי שהציפיות למדד סביב 0.7-0.8% מעט נמוכות לדעתנו.
כמובן, שגם השבוע יש מקום להתיחס למניית טבע אם כי בקצרה. המניה הגיעה ליעד שקבענו עוד שהיתה במחיר 60$, ונסחרת כעת סביב רמת 45$. אין כל תמיכה ברמה זו, והמשקיעים מוסיפים להמתין לרכישה מצד החברה. היו בטוחים כי קברניטיה פועלים כל העת לעשות כן, אך רכישת חברה משמעותית (עם הכנסות של מיליארד ₪ לכל הפחות) אינה עניין של מה בכך, ולכן מגמת ההחלשות של המניה אינה צפויה להיפסק אם כי הירידות תתמתנה במידת מה.
בשוק המט"ח האירו מוסיף להתחזק אל מול הדולר, ובמדיה רבה מזכיר את יחסי הדולר-שקל. גם כאן יש לנו נגיד אירופאי, טרישה, שהחל ברצף העלאות ריבית בשל האינפלציה, ומנגד נגיד אמריקני, ברננקי, המבטיח עוד זמן רב של ריבית אפסית. במצב זה, אין ספק כי יחסי הכוחות נוטים להמשך התחזקות האירו ולא צפוי שינוי מהותי בעניין.
השקל, כפי שהערכנו מזה תקופה, הוסיף להתחזק גם השבוע והחל להתבסס מתחת לרמת 3.4 ₪ לדולר. אמנם מדובר על רמה נמוכה מזה שנתיים אך בהחלט אין זה סוף הסיפור, ואין סיבה לחשוב כי המגמה תשתנה. ההיפך הוא הנכון, ולהוציא מצב בטחוני, אנו צפויים לפגוש בקרוב את רמת 3.35 .
בשוק הסחורות, פוזיציית הלונג על הזהב בה אנו מצויים מזה זמן מוסיפה לככב, עת הזהב רושם כמעט מידי יום שיא ונסחר כעת סביב רמת 1560 $ לאונקיה. אין סיבה בשלב זה לשנות מהפוזיציה, והצפי הוא שרמת 1600 תישבר אף היא.
גם הנפט שביטויו הישיר אינפלציה מוסיף להאמיר והגיע כבר ל 113$ לחבית. היות והלחצים המופעלים בגיזרה זו ע"י מנהיגי העולם כבדים מהנעשה בזהב אין ספק כי קצב ההתקדמות של הנפט יואט משמעותית, אך בטח שלא צפוי שינוי מגמה.
באירופה, אין מקום לתת לעליות השערים להטעות והמצב רק הולך ומידרדר. זהו שוב בבואה של הנעה בארה"ב וסימום השווקים בריבית אפסית והדפסת כסף, ומה שעובד בשוק המניות אינו עובד בשוק האג"ח: תשואת האג,ח של אירלנד עברה השבוע את רמת ה 12%, ושברה את שיא כל הזמנים לרבות המצב טרם הזרמת הכספים.
התשואה על אג"ח קצר של פורטוגל (שנתיים) רשם עליה לשיא של 11.74%, והגדילה לעשות יוון שהאגח מדינה שלה הגיע לרמה של 24%, דבר שהקפיץ את חוזה הביטוח של המדינה ב 12 נקודות ומשקף 60% סיכוי לתספורת כלשהי. יש לזכור כי אלו המדינות אשר זה מכבר קיבלו סיוע ענק וחסר תקדים, סיוע שהערכנו שאין בו אלא לקנות זמן, ואכן אלו הם פני הדברים: האיחוד האירופאי אמנם קנה זמן, אך הבעיה רק נדחתה ולא מעבר לכך. אם זהו המצב באירופה, אין ספק כי מדינות נוספות יתקשו לקבל עזרה ואנו עתידים לראות כבר בטווח של חודשים תיקון אלים ביותר שיגיע משוק זה עם ובלי קשר לנעשה בארה"ב. בכדי להבין את הבועה בה אנו מצויים יש לזכור כי האירו מטפס כל העת מול הדולר מה שלכאורה משקף כי הכלכלה האירופאית טובה מהאמריקנית, אך הלכה למעשה משקף כי הנגיד האמריקני מוכן להסתכן יותר ויותר ולא להעלות את הריבית.
בהתאם לאמור לעיל, הנתונים בשבוע החולף היו חלשים למדי אך לא הם החשוב. מדד קייס שילר, רשם ירידה של 3.3% בפברואר ונוגע בתחתית המחירים של 2009. שוק הנדלן אינו מתאושש ואינו צפוי לעשות כן, אם כי בהחלט מפתיעה המהירות בה נבלמה המגמה השברירית של צמיחה על אף צעדים דרמטיים בתחום זה מצד הממשל.
נתון הצמיחה האמריקני רשם עליה של 1.8%, נמוך מהערכות המוקדמות לצמיחה של 2%, אך חמור מכך, האטה אמיתית ביחס לרבעון האחרון של 2010 בו רשם הנתון עליה נאה של 3.1%.
גם בכל הנוגע לאבטלה, נדמה כי החגיגה היתה מוקדמת מידי, ומספר דורשי העבדוה עלה ב 25K לרמה של 429K, הרמה הגבוהה מזה שלושה חודשים. האמריקנים שהיו בטוחים כי מיצו את תחום ה 400 אלף ומעלה, מגלים שוב כי כל שבירה מתחת לרמה זו מייד מזמינה עוד מובטלים שהתיאשו זה מכבר מחלפש עבודה, לשוב למעגל המחפשים, דבר היוצר קושי אמיתי ומשקולת על השוק האמריקני.
לכאורה, כל הנתונים הללו היו צריכים להוביל לירידות ואולי אף ירידות תלולות אך במקום זה, צפינו בכל המדדים רושמים עליות נאות, ומושכים אחריהם אף את אירופה מעלה.
השבוע למעשה נחלק לשניים, עליות בשל מה שברננקי צפוי להגיד, ולאחר מכן עליות בעקבות מה שברננקי אמר. אוזניים לא מיומנות שמעו את הנגיד מדבר על עליה באינפלציה והורדת תחזית הצמיחה, אך המשקיעים בוול סטריט שמעו משהו אחר: הריבית לא תעלה ותישאר ברמה זו עוד תקופה ארוכה.
במלים אחרות, לאמריקני הממוצע אין כל אלטרנטיבה ודי בזה בשלב זה לתמוך בשוק. לכולם כבר נהיר כי מדובר על רמות מחיר גבוהות ומוגזמות (נאסדק בשיא של עשור!), ומרבית המשקיעים יסכימו כי מדובר בעליות מלאכותיות אך מאחר ואין כל ברירה אחרת – די בזאת בכדי לתמוך בשוק, שללא זעזוע בלתי צפוי יוסיף לשהות ברמות אלה.
מניות ומגזרים
שורט על טאואר – שינוי המלצה ! בתאריך 10.4.11 הומלץ לפתוח שורט על המניה, לטווח מיידי וביעד של 5%. כעת, לאחר כשלושה שבועות, המניה נחתכה וניתן לסגור את השורט ברוח של 5.5% . אמנם מחיר המניה כעת עודנו גבוה ממחירה הריאלי, אך החברה העוסקת בעיקר ביחסי ציבור תוציא בוודאי בקרוב הודעות תומכות, ולכן נסתפק בשלב זה ביעד שהצבנו.
ברקשייר – שינוי המלצה ! המניה הומלצה בתאריך 27.2.11 ומאז ועד היום בעיקר דשדשה (כעת עומדת על ירידה של 2%). קשה לי מאוד לשים את האצבע על הסיבה אך הכנס האחרון של באפט שנערך השבוע, היה משמים, לא סוחף ובעיקר מדאיג. באפט לא נראה בשיאו, והדוחות שהציגה החברה שספגה מהלומה מנזקי הטבע מלמדים כי מעולם הרווחים לא היו כה שבריריים. בהיעדר יורש מוצהר, ועל רקע מצבה הפחות בטוח של החברה מוטב להימנע מהשקעה בה היות והיא צפויה בעיקר לדשדש.
עזריאלי - שינוי המלצה! החברה טובה, הדוחות מעולים, והרווחיות רק הולכת ועולה. לא ברור מדוע המשקיעים מתעלמים מכל זאת, אך לא נתווכח עם השוק ונעדיף לסגור בשלב זה את פוזיציית הלונג על החברה ברווח קטן (1%) על פני המשך שהייה במה שהמשקיעים דוחים מעליהם.
רמי לוי – אין כל הצדקה למחיר הנוכחי, שמוגזם בכל קנה מידה. מחיר המניה כעת עומד על 13210, והוא משקף לחברה רווחיות פי 1.5 מהסביר. אם נזכור כי אמנם מדובר על גאון שיווק אך כזה הפעיל באחד התחומים התחרותיים ביותר, הרי שמתבקש כאן תיקון למחיר ריאלי יותר (סביב 105-110), ובהתאם פוזיציית השורט.
מרפי אויל (MUR) – אמנם אני סבור כי השקעה בנפט הינה מסוכנת, ועדיפה השקעה ישירה בזהב אך עדין יש בהחלט מקום להיחשף לחברה הפעילה בתחום. חברה שכזו חייבת להיות בעלת שדות פעילים, ולפעול במספר תחומים מגוון ככל שניתן. כזו היא חברת MUR המפיקה נפט וגז במספר מדינות, פועלת בתחום הזיקוק, ומחזיקה למעלה מ 800 בארות. התוצאות ברבעון החולף היו חלשות למדי אך הן דווקא הזדמנות קניה, וסביר כי החברה תטפס בחודשים הקרובים.
• בנוגע ליתר המניות והמגזרים, אין שינוי בהמלצה.
• אסטרטגיית מאי נפתחה הבוקר (ראשון) וניתן למוצאה תחת פורום אופציות. כרגיל, יעדה של האסטרטגיה הינו 25% ובמידה והיא תיסגר בשלב מוקדם של החודש תועלה אסטרטגיה נוספת.
• סימולטור האופציות פעיל אף הוא ופתוח לכולם. בהתאם לבקשת חלק מהחברים, במהלך השבוע אחד ממנהלי האתר יעביר למעוניינים תדריך על הסימולטור וכיצד להשתמש בו – הודעה על כך תצא בנפרד.
שבוע טוב ומוצלח!
