השבוע החולף היה כולו ירוק, ובהחלט שיקף את הלך הרוח בעולם. המחזורים אמנם אינם גדולים אך החוזים התומכים יום אחרי יום, מונעים כל אפשרות של תיקון, ולכן המעוף בסה"כ מחקה את אירופה וארה"ב. תיקון יכול להגיע רק מארה"ב (אירופה אף היא בעיקר מחקה) והדבר בולט שבעתיים בהתחשב בהתעלמות מהעלאת הריבית, אליה נתיחס בהמשך.
שחקני המעוף מגלים את אפריל כהיפוכו הגמור של מרץ. חודש ארוך במיוחד, בו הפעם הלחץ מגיע מכיוון העליות ואינו מאפשר לבצע תיקונים או קירובים ראויים. במרץ, המגמה היתה דרומה כשימי עליות היו מינוריים, ואילו כעת כל ירידה קלה במדד מביאה קונים לרוב, עד כי הצפי הופך לעובדה מוגמרת. האוכף הראשוני שנפתח במדד 1300 הולך ומאבד משוויונו לטובת כתיבה נוספת של פוזיציות PUT בתוך הכסף. המרחק הרב מהפקיעה מונע בשלב זה כתיבה עמוקה יותר על הספוט(1320-1330) היות, ובהחלט התמונה יכולה להשתנות עוד מספר רב של פעמים בארבעת השבועות הנותרים. יחד עם זאת, הגבול התחתון כבר איתן למדי, ברמת 1280 הנקודות, ואילו הגבול העליון עודנו אמורפי (כבר אמרנו, היפוכו של מרץ) ומצוי באיזור 1340-1360. העליה העקבית מובילה למצב בו הסטיה חוזרת לרמות השפל, 13%, מהן נפטרנו רק לפני כחודש, מה שהופך את כדאיות הכתיבה הקרובה לעוד פחות אטרקטיבית. התערבות בשלב כה מוקדם של החודש פירושה הוצאה משמעותית אבל ברמת 1340-5 לא יוכלו עוד הכותבים לכסוס ציפורניים ולהביט מהצד, ולכן יש לצפות כי תורגש "הפרעה" לעליה במדד. לא בכדי רמה זו "נבחרה" כגבול עליון ויש לזכור כי רמת השיא לכשעצמה צפויה לספק התנגדות מה, אם כי המגמה האמריקנית תשפיע משמעותית מעבר.
בניגוד לסקירות קודמות, אין ספק שהגזרה המקומית סיפקה הרבה יותר חדשות מהנעשה בעולם, כשמעל הכל היתה זו החלטת הריבית של פישר להעלות את הריבית ב 0.5% לרמה של 3%. בסקירה הקודמת צויין כי להערכתנו הנגיד יעלה את הריבית במחצית האחוז, וכי קונצנזוס האנליסטים להעלאה של רבע האחוז בלבד מבוססת על אופיו השמרן של הנגיד ולא על נתונים כלכליים. האנילסטים צדקו בניתוח האופי אך העתלמו מהעובדה הפשוטה כי פישר לא בחר – האינפלציה בחרה עבורו. לאחר שרכבת האינפלציה עזבה את התחנה, כל שנותר לנגיד הוא להתחיל ולנסות לרסן בעזרת נשק הריבית. בעייתו של פישר (ושלנו) היא שהאינפלציה הנוכחית הינה חיצונית ומבוססת על עלית מחירים בכל העולם, ולכן אין לו כל יכולת אמיתית להשפיע. זאת ועוד, אם בחישוב בנק ישראל היתה מחושבת האינפלציה גם עלית מחירי הנדלן (ולא רק השכירות כפי שהמצב כיום), אין ספק שהיינו באינפלציה כמעט וכפולה, ולכן, כפי שצויין כאן לא פעם, בנק ישראל נותר אדיש מידי לזמן רב מידי. העלאה שלישית ברציפות לא היתה בתכניות בנק ישראל בתחילת השנה, אבל אם לשפוט עפ"י מחירי האנרגיה והמזון בסבירות של 80% יאלץ הנגיד להעלות את הריבית גם במועד הבא. הדבר טרם ניכר בשוק המט"ח אבל בהחלט מתחיל להתבהר בשוק האג"ח. האחרון, הגיב בירידה חדה של כאחוז עם העלאת הריבית, ובהחלט התנהג בהתאם למצופה. לעומתו, שוק המניות נותר אדיש לחלוטין, נסחר עפ"י חוזים עתידיים והמשיך לרשום עליות.לכאורה, מצב אבסורדי לחלוטין ואינו הגיוני אך אם נזכור כי השוק מלכתחילה עולה בשל אופוריה של הציבור, ויורד בשל פאניקה של אותו ציבור (בהתיחס לכל השנה האחרונה) אין ספק כי המגמה מובנת ואין להתפלא. פעם אחר פעם הגיע תיקון אלים במדד שהחזירו לרמת 1280, ואם נביט שנה אחורה הרי שהמדד רשם תנועה מעלה של אחוזים בודדים (נכון לערב ראשון), והציג תשואת חסר ביחס לנעשה בעולם. מצב זה צפוי להישמר והמעוף לא בהכרח יתקן אך תשואת החסר תיוותר בעינה, מתוך הנחה כי ארה"ב, במידה ותרשום נתונים טובים, שקולה כ"שוק מתאושש" לאור המשבר האחרון.
באופן כללי, השווקים המתעוררים רושמים בחודשים האחרונים תשואת חסר, ובפרט אמורים הדברים ביחס למזרח (גם בהתעלם מיפן מטעמים מובנים). הדבר מוסבר במשפט הקודם – אם כבר התאוששות, מדוע לא להשקיע במשק המתאושש (ארה"ב) ישירות, ולהעדיף על פניו שווקים תלויים (לדוגמא הודו)?! זוהי מגמה לא של הקטנת סיכון אלא של רדיפה אחרי תשואה, וניוד כספים אל תוך נכסים ישירים ולא עקיפים.
השפעת צעדו של הנגיד על שוק המט"ח בהחלט מובנית ואף מתבקשת אך שתיקתו הרועמת ביחס לצלילת השקל מפתיעה ביותר. האם הנגיד הבין שטעה לכל אורך הדרך או שהוא "מבשל" משהו?! ישנם לא מעט בלוני ניסוי מצד בנק ישראל ביחס לגזירות חדשות על ספקולנטי המטח (אע"פ שאינם החלק הארי בסיפור) אך בינתיים הדולר מוסיף להיחלש. הרכישות של פישר נראות פתטיות מאי פעם, כשבמהלך השבע רכש בנק ישראל כ 250 מליון דולר ביום, ועדין נחלש הדולר. לדעתי, בדיוק כבעניין הריבית, גם הפעם פישר לא בוחר שלא לרכוש דולרים בצורה מסיבית יותר (הנגיד כבר רכש ביום כמעט מיליארד דולר) אלא שאינו יכול להמשיך בכך: יתרות המט"ח בלמעלה מ 10 מיליארד דולר ב 2010 ונעצרו ברמת 70 מיליארד דולר. אמנם קיים פיזור מטבעי מסויים, ועדיין, נפילה של הדולר בעולם תצייר את פישר כנגיד שהוביל למשבר ישראלי ביתרות המט"ח, ולכן אין לנגיד יכולת אמיתית להוסיף ולרכוש כאוות נפשו, ובפרט שמהלך זה מעולם לא צלח. על רקע האמור לעיל, ניתן להוסיף ולהחזיק בפוזיציית השורט על הדולר ביחס לשקל. אמנם תיקון מינורי מתבקש, אך משנשברה הרמה הפסיכולוגית של 3.5 היעד הבא הוא 3.45 ולא הייתי ממהר לגזור רווחים על מהלך שיתכן ונמצא כרק בתחילתו.
בנק ישראל אף עדכן השבוע מעלה את תחזית הצמיחה של ישראל מרמת 3.8% לרמת 4.5%. יותר מסביר שתחזית הצמיחה תתממש, ואף מעבר לכך ודי אם נביט בנתוני הצמיחה האחרונים בכדי להבין שמדובר על תחזית שמרנית למדי.
חלק מהעליה במעוף, ניתן לזקוף לזכות עונת הדוחות ובפרט לבנקים. לאומי ופועלים הציגו דוחות חיוביים למדי, אך בהחלט היתה חסרה שורת חשובהבמקרה של פועלים – שורת הדיבידנד. הבנק לא חזר לחלקו, ולכן על אף התחזיות השבועיות השוריות פעם אחר פעם, ניכר כי הבנק מעדיף להמתין עד להתבהרות מלוא המצב באירופה וארה"ב בטרם חזרה לשיגרה. מבין הבנקים היה זה דיסקונט שאיכזב במידת מה את המשקיעים על אף שידוע כי מדובר בבנק מסורבל ולא יעיל מעין כמותו, ולכן המשקיעים מעט חרגו במקרה ספציפי זה.
עוד מניה שיש מקום לתת עליה דגש היא מנית רציו. נובל אנרג'י הודיעה כי היא עוצרת את עבודות קידוח האקספלורציה, ושלחה את מניית רציו לירידה יומית של כ 9%. כפי שלא ניתן היה להעריך טרם תחילת הקידוח סיכויי הצלחה, כך כעת אין טעם לנחש האם מדובר על הודעה ראשונה ברצף הודעות מאכזבות או שמא אכן מדובר על עיכוב טכני. ברם, אין ספק שאם ננסה לכמת את המרכיב הפסיכולוגי במניית רציו, ובפרט מרכיב החלום-נפט הרי שמדובר על אחוזים ניכרים ולכן ביחס למה שידוע כעת אין ספק כי למניה יש בהחלט עוד מקום רב לרדת. להערכתי, מדובר על ירידה נוספת של 10-15%, כשכל הודעה מצד נובל יכולה לשנות את התמונה. הדחייה עצמה ולא עצם קיום או אי הקיום היא הפקטור המרכזי, וניתן להשוות את המצב במידה רבה לנעשה בפרוטליקס. ה FDA לא דחה את התרופה אך די היה בדחיית מועד האישור הרשמי בכדי לאכזב את המשקיעים ולשלוח את המניה לירידות תלולות. בכל מקרה, הגז לא היה מעולם הסיפור ברציו, ולכן התמחור הנוכחי בדיסקאונט של כמות הגז הידועה הינו משענת קנה רצוץ למחיר הנוכחי ולו בשל העובדה כי תזרים ההכנסות עודנו רחוק, בניגוד לתמר כדוגמא.
בשוק הסחורות, הזהב רשם השבוע שיא חדש לא לפני שנחלש מעט ונסגר שוב סביב רמת 1430 דולר לאונקיה. חובבי הניתוח הטכני יוכלו למצוא תקרה משולשת ומרובעת ברמה זו, כשאני מניח שדי יהיה בטלטלה עולמית קלה ביותר בכדי להקפיץ את המתכת מעלה. במקביל, הנפט רשם שיא של למעלה משנתייים לאחר שנסחר ברמת 108 דולר לחבית. אם יש משהו שיכול לבלום לחלוטין ואף לשנות מגמה וסנטימנט בוול סטריט הרי שזהו הנפט, והרמה הנוכחית מונעת מאובמה כל שיח רציני על התאוששות הכלכלה האמריקנית. כבעבר, אציין כי קשה מאוד להעריך את מחירי הסחורות ובפרט הנפט, אך פוזייצית הלונג על הזהב מוסיפה להוכיח איתנות וחלופה ראויה להשקעת לונג על סחורות.
באירופה, הנתונים היו פחות מעודדים מבעבר אבל יש לשים לב לרעה הנפתחת מכיוון איטליה. במהלך השבוע נפלו מניות הבנקים במדינה כ 10%, ובאופן כללי וטבעי אחרי פורטוגל וספרד איטליה צפויה להתחיל ולנפק כותרות שליליות. נכון כי אירופה מתעלמת מהכל ומוסיפה להביט אל עבר ארה"ב אבל גם איטליה שייכת לציר המדינות הגדולות "מידי" ולכן הזעזוע צפוי להיות משמעותי פי כמה ממקרי יוון ואירלנד. בהקשר זה נציין כי למשקיע הסולידי מוטב לפתוח פוזיציית שורט על אגח איטליה, שהרי הורדת דירוג הינה דבר בלתי נמנע בטווח של שבועות.
עוד באירופה, השבוע פרסמה הלשכה המרכזית הבריטית כי התוצר התכווץ ב 0.5% במהלך שלושת החודשים האחרונים של 2010. קשה למצוא באירופה מדינה אחת, להוציא גרמניה, היציבה ברמת הפריון, הגרעון והאבטלה אבל המצב בבריטניה בהחלט מתקרב לשפל חדש. אין אמורים הדברים ביחס לתוצר בלבלד, אלא דווקא בכל הנוגע לאינפלציה הבריטית השניה בעולם לאינפלציה בישראל. מחירי המזון בבריטניה מאמירים עד פי 2 מהממוצע העולמי, ולכן הסכנה גדולה מאשר במדינות רבות בגוש האירופאי.
בארה"ב לשם שינוי הנתונים השבוע היו כמעט כולם חיוביים ובפרט נתוני האבטלה. תוספת של למעלה מ 200 אלף משרות הינה דבר מבורך אם כי פחות דרמטי משנדמה. המשק האמריקני זקוק לכל הפחות ל 150 אלף משרות בחודש בכדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסיה הטבעי, ובקצב של 400 אלף משרות בכדי לסגור נזקים מ 2008 – במקרה של צמיחה של 200 אלף משרות בלבד בחודש מדובר על 3 וחצי שנים עד לסגירת הפער, ולכן התגובה החיובית היתה מעט מלאכותית. גם הירידה באחוז האבטלה ל 8.8 % אינה מעוגנת במצב לאשורו ונובעת ממשחקים חשבונאיים אבל כך או כך, למדדים בוול סטריט לא היתה סיבה לתקן מטה, ובמצב הנוכחי (ריבית אפס) פירוש הדבר המשך עליות. כפי שהוזכר לעיל, רק הנפט יכול לבלום את העליה הנוכחית, ולכן מוטב להתמקד במחיר חבית השבוע ולאו דוקא בנתוני המאקרו השוטפים.
מניות ומגזרים
שורט על מדד הבנקים – להבדיל משורט על מדד היתר והנדלן הקיימים בתיק מזה למעלה מחודש, הרי ששורט על הבנקים הינו נקודתי וקצר טווח. לאחר עונת הדוחות והצפי (שהתממש במידה רבה) לדוחות חיוביים, מדד הבנקים המצוי כמעט ברמת שיא צפוי לתקן ולאבד אויר. בשל כך, ניתן לבצע שורט קצר טווח בכדי להניב תשואה נאה בזמן קצר. בניגוד לשורטים שהוזכרו בתחילה, וכמובן בניגוד לשורט על מדד התל-בונד, הרי שלא יהיה זה נכון להישאר בשורט זה לתשואה שמעבר ל 5%, ובהתאם זהו יעד הרווח.
• ביתר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
שבוע טוב ומוצלח !
