שבוע של ירידות מתונות הסתיים באחד העם, כשמפלס החששות מוסיף לעלות. גם ללא התיחסות לנעשה באסיה, המדדים בעולם שברו באחת רמות תמיכה קריטיות הן טכנית והן פסיכולוגית, כשרק חמישי מקהה מעט מחדות הירידה: הדאקס מתחת ל 7000; הפוטסי מתחת ל 6000; הקאק מתחת ל 4000. הדמיון בין ישראל לארה"ב ניכר גם הפעם, עת המדדים ירדו מתחת לרמות הקריטיות ושוב לתקן בחדות כנגד המגמה העולמית. הדאו וה S&p ירדו מתחת ל 12000 ו 1300 נקודות (בהתאמה) ובשישי חל למעשה תיקון לרמות פסיכולוגיות אלה. בישראל היתה זו רמת 1250 הנקודות שהחזירה לשוק לא מעט סוחרים, אך עיון קל בשינוי מפת הפוזיציות מלמד כי היה גוף שעודד את העליות הללו, ובצע מכירה של אופציות call בתקבול נאה. יתרה מכך, ניתן לראות כי השחקנים לא רק שלא נבהלו מהעליות בחמישי אלא ניצלו אותן בכדי לסגור כתיבות put ולהוסיף כתיבות call. הדבר משקף את רמת הפסימיות בשוק מצד שחקני המעוף, הרואים בכל עליה בשלב זה, בעיקר אתנחתא לפני חידוש הירידות.
השחקנים במרץ חזרו לשוק ובגדול: למעלה מחצי מליון פוזיציות פתוחות, כממוצע ההיסטורי ופי 1.5 מהממוצע בשנה האחרונה מלמד כי סטית התקן מושכתאת הכותבים כפרפר לאש. הסטיה ברמתה הנוכחית, 18%, אינה יוצאת דופן אך לאחר חודשים של עליות מתמשכות ועקביות יש בסטיה זו להפוך את שוק הנגזרים לנזיל במיוחד. גבולות ההגנה מוסיפים להתהוות, כשהפסימיות בשוק בהחלט ניכרת: גבול עליון מצוי כעת ברמת 1290, ואילו גבול תחתון חלקי סביב רמת 1220. אני מציין חלקי, על אף שאנו בשלב מתקדם של החודש היות ושני מצבים חברו להם יחדיו: הראשון הינו חשש מירידות תלולות, והשני המאפשר זאת – עליה בסטית התקן המאפשרת כתיבה רחוקה מהספוט.
לסוחרים בנגזרים מוטב לעקוב אחר פעילות תעודות הסל בתקופה הקרובה לא פחות מאשר על החוזים העתידיים. התעודות נאלצות להמיר נכס בסיס פעם אחר פעם, כשהדבר מוביל לתנודות פתאומיות בשוק (ע"ע רביעי). אמנם השחקנים שופכים מידי פעם שמן למדורה, אך טרם הביצוע עצמו בתעודות ניתן להבחין ב"בלוקים" בשורת ההיצע (לונג) או בשורת הביקוש (שורט). רק שינוי חד בחוזים העתידיים יכול להוביל לביטול אותן פקודות אך מרגע שנתפסו אלה, התנועה במדד חדה במיוחד ובזמן קצר.
אם לסכם את הנ"ל, הרי שהפסימיות בעינה עומדת, ואנו צפויים להוסיף ולראות ירידות מתונות אך במבנה של ימי תיקון ולאו דווקא ירידיות יומיות מתונות. מפולת אמיתית עדין אינה נראית בטווח הקצר, אך אירועים חיצוניים בהחלט יכולים באחת לשנות את המפה ולכן מחייבים משנה זהירות.
גורם נוסף, עגום למדי, המכביד על השוק הוא יציאת הזרים. עגום היות והזרים מממשים מעבר לשהיו רוצים אך החלטת בנק ישראל בדבר חובת הנזילות בשוק המט"ח הובילה לירידה חדה בהיקף פעילות הזרים במט"ח עד לכדי שפל של כמעט שנתיים. בנק ישראל מרוצה מ"הצלחת" מהלך זה אך בפועל הנזק הוא כפול. ראשית, השקל מוסיף להתחזק בדיוק כפי שהיה קודם לכן, דבר המחדד את שטענו מזה שנתיים כי הזרים הינפ החלק הקטן ביותר בסיפור. שנית, אותם ספקולנטי מט"ח מגדרים פעמים רבות את סיכונם ע"י מניות ואג"ח מקומיים. היציאה משוק המט"ח מובילה לפדיון אותן החזקות. הנגיד משך את השמיכה מצד אחד, והותיר חלק אחר חשוף. ברור כי לא יכול שינוי בתקנות אלה, ולכן הסובלים העקריים יוסיפו להיות משקיעי מניות הזרים, דוגמת בנקים, כיל וטבע ובהתאם מומלץ להקטין חשיפה למניות אלה.
אם נגע שוב בטבע, המניה המצויה בתיק כל אחד מאיתנו , הרי שכפי שהערכנו שבה המניה להיסחר מתחת ל 50$. המלצות האנליסטים אמנם תומכות במחיר הגבוה בעשרות אחוזים, אך לא יהיה שינוי בשער המניה, וחמור מכך במגמת הירידות, עד אשר טבע תבצע רכישה מהותית. התלות האדירה בקופקסון הופכות אותה לאחת המניות הגרועות להשקעה במעוף, ועליה לפתוח אפיקי רווח אחרים, שאחרת הדברים יתחילו לחלחל לדוחות הכספיים הקרובים.
עם היודע נתוני הרכישה של בנק ישראל בפברואר, ניתן לראות כי הנגיד בצע רכישות מתונות ביותר בסכום של כ 200 מליון דולר. מוקדם לנסות ולהסיק האם פישר שינה ממנהגו, אך החלשות הדולר האחרונה מתחת לסף 3.6 ואי התערבותו של פישר יכולים אולי ללמד כי הטעות נלמדה והוסקו המסקנות. אין לשלול כי יתרות השיא של ישראל במט"ח, 74 מיליארד דולר, מקשותך על הנגיד לצד הבקורות הנשמעות להוסיף בתהליך הרכישה אך השבוע הינו קריטי. במידה והנגיד לא יתערב גם השבוע, ניתן בהחלט להסיק כי בנק ישראל חדל לעת עתה מרכישות מסיביות, דבר שכמובן הודעה רשמית בגינו לא תצא.
התחזקות השקל השבוע, אל מול הדולר והאירו מצביעה שוב על נתוני מאקרו עדיפים והצדקה להיחלשות המטבעות הזרים. בעוד על האירו עודנו מתקשים לקבוע מגמה חד-משמעית, הרי שמול הדולר מגמת השורט בה אנו מצויים מזה חודשים ארוכים מוכיחה עצמה פעם אחר פעם. לא עזרו תקנות שונות ומשונות של בנק ישראל, וגם לא רכישות ענק. מעבר לכך, יש לזכור כי בשני צפוי פרסום המדד דבר היכול ללחוץ על הנגיד בשל אותה אינפלציה בה מרגיש כל אחד מהאזרחים. נתון גבוה יכול בהחלט לאותת מיידית לשוק על העלאת ריבית נוספת (ואולי כעת הנגיד יחרוג ממועד העלאת הריבית הרשמי?!) מה שיחליש את הדולר. גם העלאות הריבית הצפויות באירופה יתמכו בהתחזקות האירו מול הדולר, והחלטת ברננקי השבוע בדבר הריבית הינה לפרוטוקול בלבד- הפד לא יעלה את הריבית במועד הקרוב, אם כי נוסח ההודעה בהחלט צפוי להיות מעניין.
התופעה של השבוע שייכת להתחזקות הין היפני אל מול מרבית המטבעות בעולם על רקע האסון שפקד את המדינה. אין הסבר הגיוני, וכל אשר נכתב בדיעבד מתיחס בעיקר לשיעור החסכון הגדול ביפן, הסבר שאינו משכנע כלל וכלל. בעקבות כך, ניתן בהחלט להסיק כי זהו אירוע נקודתי, קיצון ושגוי והין צפוי לרשום החלשות ותיקון לאותה עליה. בהתאם לכך, ניתן בהחלט לפתוח פוזיציית שורט קצרת טווח (מספר ימים בודדים בלבד) עד היודע מימדי האסון.
בשוק הסחורות, הנפט מוסיף להתל בסוחרים ובמהלך השבוע הספיק לרשום התחזקות מעל לרמת 106 דולר לחבית, כמו גם ירידה מתחת לרמת 100 דולר. בלתי אפשרי כלל לחזות את כיוון הזהב השחור, וכעת זהו הימור אף יותר מהספקולציה הרגילה בתחום זה. ברם, התיחסנו בסקירה האחרונה להעדפת לונג על הזהב מאשר לונג על הנפט והדבר מוכיח עצמו כבר השבוע כשהמתכת סוגרת כמעט ללא שינוי וללא תהפוכות משמעותיות. התנהגות הזהב מתונה יותר, ופחות רגישה לאירועים חיצוניים ולכן בעוד הראשון הינו הימור השני נווטה לספקולציה מושכלת.
בהקשר זה, יש לזכור כי יום הזעם בסעודיה היה כלא היה, והשלטונות שם בהחלט הצליחו לכבות לעת עתה את הלהבות. אע"פ כן, התנגדויות במדינות ערב מוסיפות להימשך, ולכן כל עוד זהו הרקע אין לשלול כי "ימי זעם" כאלה ואחרים יוסיפו לתמוך בסטית תקן גבוהה ויקשו על חיזוי המגמה השולטת.
באירופה, מודיס הזכירה לכולם השבוע כי משבר החובות האירופאי רחוק מלהסתיים עת חתכה את דירוג החוב של ספרד וקינחה בתחזית שלילית. בעוד הורדת הדירוג היתה צפויה, הסיבה הפתיעה למדי מאחר ומודיס טוענת כי חילוץ הבנקים במדינה יעלה פי 2.5 מההערכות המוקדמות. אם זה המצב בספרד, המתונה יחסית, מה יהא על מדינות דוגמת יוון בה רב הנסתר על הגלוי.
הדבר היה עלול להפיל את אירופה, אך שוב, כרגיל, היתה זו גרמניה הנושאת את היבשת על כתפיה שהצילה את המצב עם שני נתונים חיוביים. הנתון הראשון, נתון ההזמנות ממפעלים, רשם עליה של 2.9% בינואר בעוד השוק צפה לעליה מתונה של 2.5% בלבד. גם הנתון השני, נתון התופקה התעשייתית רשם עליה בינואר של 1.8% לעומת עליה בדצמבר של 0.6% בלבד. שני נתונים אלה ממחישים עד כמה כל נקר קל בגלגל הגרמני יוריד את המכונית האירופאית מהמסלול. אין למעשה אירופה, יש וול סטריט וגרמניה. כשהבריטי/הצרפתי/הספרדי מתעוררים בבוקר, נתונים המאקרו במדינתם אינם מעניינים ולכן סף הרגישות עולה פלאים. גרמניה עדין אינה עושות קולות של "נמאס לי" אבל התושבים כבר קרבים לסף שבירה, שהרי ללא תמיכה ביבשת מצב המדינה היה טוב לאין שיעור.
באסיה, רעידת האדמה ביפן והצונאמי שנלווה לה צפויים להרעיד את השווקים עוד זמן רב. הכלכלה היפנית ממילא מתקשה להתאושש, והאסון הפוקד אותה צפוי להכביד משמעותית על ניצני צמיחה שהחלו. בזמן כתיבת שורות אלה, טרם ברור האם מדובר גם על אסון רדיואקטיבי אך אין ספק שבמידה ואלו הם פני הדברים, הכלכלה העולמית צפויה להיפגע אנושות. בתוך כך, התעשיה המסורתית היפנית, דוגמת תעשית הרכב, צפויה אף היא להינזק קשות, ולכן אם כל הצער שבכך יש מקום להגדיל פוזיציית שורט כפי אתיחס בהמשך תחת סעיף מניות ומגזרים.יפן איננה עוד כלכלה אלא אחת המובילות העולמיות, ולכן צפויה ירידה חדה בביקושים העולמיים כשהמושפעים העקריים הם סין והודו עליהן התבסס היבוא היפני.
אם נתיחס לסין, הרי שגם שם הבשורות מוסיפות להיות שליליות והאינפלציה חוגגת: המדד בפברואר עלה בקצב של 4.9%, שתי עשיריות מעל לצפי, והדגיש את המלחמה הסיזיפית אותה מנהל הממשל אל מול האינפלציה. העדכון האחרון מלמד כי הממשלה הקצתה 200 מילארד דולר לצורך הגדלת היצע הבתים והוזלתם (וכאנקדוטה לתכנית נתניהו...), אך אין די בכך. חלוקת העליה באינפלציה מגיעה לא עוד רק מהנדלן אלא גם ממחירי הסחורות, וכתנועת מלקחיים, אונסת את הממשל לפעולות דרמטיות. להערכתי, כבר השבוע או לכל המאוחר שבוע הבא, נראה העלאת ריבית נוספת, ואין ספק שלא אחרונה דבר שבהחלט טרם מגולם בשווקים, ובפרט בזה האמריקני.
בארה"ב, השאננה/אדישה אל מול האסון הולכים וגוברים הקולות לאי המשך רכישת אג"ח נוספת לאחר תום תכנית ההרחבה ביוני. כין כה וכה, קשה להאמין שברננקי יכול להעביר תכנית נוספת אך מאחר והקולות הנשמעים מגיעים מתוך הפדרל ריזרב עצמו, אופוזיציה זו מחלישה את כוחו של הנגיד ומסכלת צעדיו. יש לזכור כי נתוני השבוע היו בפירוש עגומים, כשרק המכירות הקמעונאיות עמדו בתחזית ורשמו עליה של 1%, כצפי האנליסטים. זוהי אמנם עליה חדה, החדה מזה 4 שנים, אך אין בה בכדי לשנות את הסנטימנט השלילי הכללי של השוק הריאלי (מיין סטריט) אל מול ההתעלמות בוול סטריט.
סנטימנט זה בא לידי ביטוי בדמות אכזבה מנתון ציפיות הצרכנים שצנח לרמה של 58.3 נקודות, הרמה הנמוכה מאז חודש מאי. זאת ועוד, סנטימנט הצרכנים עצמו צנח אף הוא במרץ מרמת 77.5 נקודות לרמת 68.2 וזוהי הרמה הנמוכה מזה כחצי שנה. עד כה נתוני הסנטימנט הפתיעו רבים לאחר שהציגו עליה, אליה התיחסתי כעליה עונתית הנובעת מתקופת החגים. כעת, לאחר שתמה אופוריית הכריסמס ותחילת השנה "נופל האסימון" לצרכן האמריקני, ולכן המגמה אינה צפויה להשתנות בטח על רקע הנעשה ביפן ומחירי הדלק הגואים.
גם נתון תביעות האבטלה איכזב, לאחר שהציג עליה של 26 אלף תביעות לרמת 397 אלף, לעומת צפי לעליה מתונה יותר. אנו עדים לכך, שכל ירידה מתחת לרמת ה 400 אלף תביעות מתבררת פעם אחר פעם כנקודתית, והשוק ממהר לתקן את הנתון. יתרה מכך, כל תיקון רטרואקטיבי שבצע הממשל היה לרעה, והמדובר הוא במספר אלפים שכולם יחדיו היו עלולים להכביד על האוירה השולטת וגורסת התאוששות.
ידיו של הממשל כבולות למדי, ונתון הגרעון רק מדגיש זאת: גידול של 15.1% בגרעון לרמה של 4.3 מיליארד דולר, וחזרה לשיא שלא נרשם מזה כמעט שנה. בנתונים הללו הרפובליקנים צריכים בעיקר לשתוק, ולתת לאובמה להוסיף ולסבך עצמו בהצהרות סיוע ללא כיסוי. במצב זה, יכול הנשיא האמריקני להוסיף ולאיים על לוב אך המצב הכלכלי במדינה מורכב ומקשה על אפשרות שכזו. מאידך, אובמה שוב נתפס בהצהרה חפוזה (איים וכעת עליו לחזור בו), ובראיה אורכת טווח הממשל האמריקני מאבד מאחיזתו במזרח התיכון ומכובד משקלו העולמי. השפעה זו תקשה על הדולר להתחזק מהותית, ועלולה בהחלט לשנות סדרי עולם בטווח של שנים מהיום, אם כי חזון למועד.
בתוך כל אלה, דבר שחמק לחלוטין מרדאר התקשורת הישראלית הוא סקר שערך בלומברגע ביחס להתאוששות האמריקנית בה מנופפים אובמה וברננקי כאחד. הסקר המקיף, ניסה לבחון עד כמה האמריקני הממוצע מאמין בהתאוששות (ממליץ בחום לעבור עליו באתר בלומברג) והתוצאות הן חד משמעיות: רק אחד מכל תשעה אמריקנים מאמין כי הכלכלה האמריקנית אכן מתאוששת, מה שחושף את ההבדל בין המצב לאשורו לוול-סטריט. הבורסות יכולות להוסיף ולהתעלם מכך, אך בסופו של דבר דאגה וחשש מגיעים לשורת רווח של חברות, שניצלו זה מכבר את יכולת המשחק החשבונאי שלהן. נתוני הסקר משקפים הפסד לדמוקרטים בבחירות, ולכן משקל רב יש ליחס למועמד הרפובליקני. על פניו אותו מועמד צפוי, לפחות בשלב זה, להיבחר ללא כל קושי, ולכן וול סטריט תתחיל בחודשים הקרובים ללמוד על המועמד ולא על תוצאות הבחירות. בארה"ב מאוד לא נהוג כי נשיא מכהן מפנה מקומו למועמד אחר ולא ממשיך לקדנציה שניה, ולכן השיקולים הפוליטיים שלא היו פקטור על השווקים בשנתים הראשונות יתחילו להתקדם למרכז הבמה.
מניות ומגזרים
שורט על מניית טויוטה מוטור (TM) – זו אינה שאלה האם החברה תיפגע אלא רק עד כמה. בשוק הרכב הצפוף והתחרותי, אין מקום להמתנה מתמשכת, ולכן הזמן שיקח לחברה לחזור לתפקוד מלא ישמש את המתחרים האמריקנים לנגח בה. פחות מ 48 שעות לאסון כבר נראו בארה"ב מבצעי אטרקטיביים המנסים לנגוס בפלח היפני העקרי (משפחתיות), ובהתאם פוזיציית השורט בה יש לנקוט.
צים שיווק – מניה שכבר הספיקה לגמוע זינוק של 25% מיום רכישתה, וכעת שווה קרוב מאוד לרמות הבסיס. בתקופה של חוסר ודאות, אין מקום להחזיק את מניות היתר הקטנות (ולראיה הירידה החדה ביותר נרשמה במדד היתר), ואין מתחשבים בתוצאות כספיות. המשקיעים מעדיפים להתבצר במניות הגדולות דוגמת טבע, פריגו ומניות הבנקים ולא לצאת להרפתקות במניות בהן המחזור דליל. בהתאם לכך, יש למכור את המניה ולהמתין לשער נוח יותר או לחילופין להתבהרות התמונה בעולם.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים, אין שינוי בהערכה.
• מאחר וגם האסטרטגיה השניה למרץ נסגרה לאחר שהניבה למעלה מ 30% תשואה בשבוע, לא תועלה אסטרטגיה נוספת החודש. יחד עם זאת, ההתנהלות בפורום נגזרים נמשכת כרגיל ואהיה זמין שם לשאלות והארות בנושא אופציות.
שבוע טוב ומוצלח !
