שבוע נוסף של דשדוש הסתיים באחד העם, אם כי הדרמה הגדולה נחתה בת"א היום (ראשון). סיבות רבות קיימות לירידה במעוף, כשמצרים היא השולית שבהן אך עוד קודם לכן נתיחס לשבוע החולף.
לאורך מרבית השבוע היה ברור כי פקיעה נוחה תהא במדד 1330, כפי שהתנהל המעוף במהלך כל החודש. פקיעה אופטימאלית היתה במדד 1320-25 כפי שהוזכר בקירה האחרונה, ואכן עם הירידה במדד לרמות אלה החלה סגירה מסיבית של פוזיציות ע"י שחקני המעוף. יחד עם זאת, כה היה "ברור" כי הירידה זמנית עד כדי כך שהסטיה כלל לא עלתה במהלך השבוע ואף ירדה במקביל לירידה חדה במדד. יתכן כי זוהי נבואה המגשימה את עצמה, או האדישות המפורסמת של הבורסה בת"א אך כך או כך שחקני המעוף חוו פקיעה אופטימאלית במיוחד. זאת ועוד, ציינו במהלך החודש כי לאחר דצמבר תהא התערבות ונסיון למיקסום רווחח ואכן זו היתה התמונה בחצי הראשון של החודש. במחציתו השניה לעומת זאת, המדד פשוט נעמד במקום, וההצלחה אינה רק במדד הפקיעה אלא גם בעובדה שלא הוצא כסף משמעותי לויסות. הנתון המדהים הוא כי להוציא שלושה ימי מסחר בלבד, בכל יתר ימי המסחר הן כותי הקולים והן כותבי הפוטים הרויחו, קרי השחיקה היתה האלמנט הדומיננטי והבלעדי.
תחושת השקט היחסי מצאה היטב ביטוי בפקיעה רגועה ובמחזור ממוצע של 1.3 מיליארד ₪, המשוייך רובו לגלגול של תעודות הסל ופחות לפעילות השחקנים.
כעת אנו כבר מביטים אל עבר פברואר, וכאן התמונה מאוד בעייתית עבור חובבי הלונג. שחקני המעוף המתינו עם כתיבה מסיבית לתחילת השבוע, והגלגול הבסיסי בדמות אוכף בוצע על מדד 1330. כתוצאה מהירידה החדה היום במדד, והזינוק בסטיית התקן, מרבית האוכפים החדשים יתרכזו ברמת 1280-90 מה שהוביל הבוקר לתנועה מסיבית של סגירת אופציות פוט 1330 והותרת אופציות הקול. כתוצאה מכך, ובאופן יוצא מגדר הרגיל כבר ביום הראשון של החודש ניתן לסמן גבול עליון בדמות 1330 הנקודות. גבול תחתון אינו קיים בשלב זה, אך התחושה היא שירידה מתחת ל 1250 תצביע על חודש ללא חוקים ותהפך מכתיבה מקבילה לכתיבה המקדמת אופציות קול בעיקרה ללא קביעת רף תחתון.
בפעם הראשונה מזה חצי שנה אנו רואים מחזורי מסחר ערים בנגזרים, עם פתיחת פוזיציות כמותית גבוהה בהרבה מהממוצע. הדבר מתיישב היטב עם המחזור הכללי היום, 4 מיליארד ₪, ואיבוד עניין מסויים במניות הגז והנפט כתוצאה מאיבוד מומנטום בהן.
הדרמה האמיתית של השבוע התרחשה למעשה בראשון, עת המעוף רשם ירידה בת 3.75%. בכל שנת 2010 לא נרשם מהלך יומי שכזה, ואין זה פלא שרבים מה"ידיים החלשות" מיהרו להיפטר מהסחורה. טעות היא לחשוב כי הגורם נעוץ במצב במצרים. לכלכלה הישראלית אין כמעט ממשק עם זו המצרית, לא ביבוא ולא ביצוא. גם החלוקה לענפים מאוד מוגבלת ועיקר היבוא מתרכז בגז, עד כי יתר הענפים מהווים יחד פחות מעשרה אחוז. ניתן כמובן לטעון כי הלחץ הגיאו-פוליטי משפיע אך מדובר על תהליכים ממושכים, וכפי שבמלחמת לבנון לא היתה פאניקה הרי שגם כעת בהחלט אין סיבה לכך. לעומת זאת, שורש הבעיה והירידות השבוע נעוץ בנתונים גרועים המגיעים מארה"ב ובמידה מסוימת גם מאירופה. נוסיף על כך את רמות ההתנגדות של המדדים בוול סטריט עליהם ארחיב בהמשך, והחשש להפיכה במצרים, וקיבלנו בהחלט מצב בו סך החלקים עולה על השלם.
הערכתי היא מזה תקופה כי המדד מנופח, העליות האחרונות אינן מבוססות, וכי המדד צפוי לשוב ולרדת בחדות – ואע"פ כן, לא ממצרים תיפתח הרעה. עיון בנתוני בהמשך הסקירה בנתוני השבוע בארה"ב יחדד היטב את הדאגה שצפה ושעלולה לחזור במהשך החודש. ברם, אין ספק שרגישות המשקיעים הזרים היא הדומיננטית בת"א, ולכן ניתן היה להבחין היום בזרים היוצאים מהבורסה, מקפיצים את שער הדולר ומובילים לירידה חדה במדד. הירידות החדות ביותר הגיעו ממניות הזרים, דוגמת הבנקים, שאין להם הידע, הרצון או הסבלנות להבחין בין דקויות מזרח תיכוניות, ולכן מעדיפים למשוך כספים עד יעבור זעם. הציברו עצמו תרם מעט לפאניקה וביחד אלה וגם אלה הובילו ללחץ מכירות. הפריזמה כעת עוברת שוב לארה"ב, כשסביר כי אסיה תפתח את המסחר באדום בולט. חוזים אדומים בארה"ב, יובילו לא מעט מוסדיים המצויים על הגדר לעבור ממצב של המתנה למחיר קניה נוח, למצב של הקטנת חשיפה למניות, כששוב הרמה הקריטית בה מצויים מרבית פקודות הסטופ היא 1250. במידה ורמה זו תישבר, המעוף יתקשה להתאושש, ומה שלא יעשו החשש והדאגה יעשו שחקני המעוף הניזונים מחודשים מסוג זה בהם הסטיה מזנקת והמגמה היא חד-כיוונית.
אימרה ידועה בקרב הסוחרים היא כי בבורסה עולים במדרגות אך יורדים במעלית, קרי, העליות הן מתונות ואיטיות אך די ביום אחד של ירידות בכדי למוחקן. זה המצב היום, וכרגיל מי שחוטף את מרבית האש הוא הציבור. מזה זמן שאני מציים כי החזקת הציבור במניות היא בשיא כל הזמנים, וכך גם בשבוע החולף תעשית הקרנות גייסה סכום בלתי נתפס של כמיליארד ₪! לציבור לא הפריעה רמת השיא, ואף לא העלאת הריבית המתחילה להוות קצה של אלטרנטיבה, והוא הוסיף לרכוש מניות ואג"ח קונצרניות. זהו מצב בעייתי אך בהחלט לא מפתיע, ומעניין לראות כי ההתעלמות באפיקי האגח מהעלאת הריבית לא מצאה ביטויה עד לבוקר ראשון, מצב בו כבר ניתן לשייך הירידות למשברון העולמי.
ברמת המאקרו, כפי שהערכנו בחר פישר להעלות את הריבית (רק) ברבע אחוז, כשהגורם הדומיננטי הוא "ההאצה במחירי הדירות". בנק ישראל ציין גם כי הצפי הוא להאצה באינפלציה, ודי שנזכיר כי מחירי הדלקים עולים כמעט מידי שבוע, להסביר את ההגיון מאחרי הגורסים התפרצות אינפלציונית. אפשרי לקבל העלאה של רבע אחוז בלבד, אך על הבנק יהיה להעלות רבע אחוז נוסף באחת משתי ההחלטות הבאות ועקומי האגח כבר החלו לגלם מצב זה. להבדיל, ירידות חדות בבורסה יובילו להמתנות בצפי האינפלציה, ולכן זהו המצב היחיד בו הנגיד יוסיף להמתין במקביל להתכנסות האינפלציה למרכז טווח היעדים הממשלתי (סביב 2%).
הנתון המדאיג למשק הגיע מכיוון אחר השבוע, בדמות שיעור הבלתי מועסקים שהגיע כעת ל 6.8%. הנתון רושם עליה בארבעת החודשים האחרונים, ואף תוקן מעלה נתון אוקטובר, במקביל לירידה בהיקף המשרות המוצעות. כנתון אבסולוטי אין בכך מקור לדאגה אך במקביל לבועת נדלן השולחת זוגות צעירים ללקיחת משכנתאות ממונפות, יש בכך להוביל למצב בו אחד מבני הזוג לא יעבוד דבר שישפיע ישירות על היצע הדירות. בהיעדר קרקעות או חקיקה אפקטיבית זוהי האפשרות הסבירה ביותר לתחילת התפוצצות בועת הנדלן, ועליה של עוד כחצי אחוז, מהלך שבהחלט יכול להתרחש בטווח של חצי שנה, תספיק לעשות כן.
בשוק המט"ח השקל נחלש מול האירו ומול הדולר הן כתוצאה ממצב המאקרו העולמי והן מהחלטת שטייניץ לבטל את הפטור ממס למשקיעי חוץ על רווחים ממק"מ. לראשונה, אנו עדים לצעד באמת אפקטיבי וראוי היכול לבלום את הידרדרות הדולר. לבלום אך לא להפוך את המגמה – זה יכול להגיע רק ממגמה עולמית ו/או מצב מאקרו מקומי כפי שפישר למד על בשרו בשנתיים האחרונות, ובהחלט יתכן כי גם השבוע נהיה עדים לעליה בשער הדולר והאירו אל מול המטבע המקומי.
המאקרו העולמי כמובן הוא גם הגורם היחיד המשפיע על שוק הסחורות, וכך יכולנו לראות במהלך כל השבוע החולף היחלשות של הנפט והזהב (עד מרחק פסע מרמת 1300 דולר לאונקיה) ואז זינוק עם פרוץ ניצני ההפיכה במצריים. בעוד הדבר אינו צפוי להשפיע על הזהב, שכן לא מדובר על משבר המחייב נכס מקלט המצב בנפט מורכב בהרבה. מצרים אינה רלוונטית לשוק הנפט, אך מה שהחל בתוניסיה ועבר למצרים בהחלט יכול להמשיך לאיראן ואז המצב הוא אחר לחלוטין. בהיעדר גורמים גיאו-פוליטיים ראינו כיצד הנפט יורד השבוע בחדות אך הבעיה בחיזוי סחורות היא שאירוע נקודתי, דוגמת הפיכה או אסון טבע, מקפיצים בין לילה את מחיר הסחורה, ולכן ככל שתימשך אי הבהירות במצרים כך תתורגם אי הודאות לעליה במחיר חבית. מצב של רגיעה יוביל קודם כל להמשך ירידה במחיר הזהב, ורק כצעד שני לירידה במחיר הנפט, ולכן הראשון יאותת על הצפוי בהמשך.
הזכרתי לעיל כי כובד המשקל השבוע הגיע מנתוני מאקרו מאכזבים במיוחד מארה"ב, אך לא רק.
באירופה היתה זו בריטניה שלא פחות מהדהימה לאחר שבניגוד לצפי צמיחה בת 0.4% ברבעון הרביעי, הצגיה הממלכה התכווצות בת חצי אחוז. הפרש של כמעט אחוז שלם בצפי ברבעון ! המדדים מייד עברו כמובן לירידות, אך חייבת להישאל השאלה – על איזו התאוששות מדובר? ניחא דריכה במקום אך כלכלה הנסוגה במחצית האחוז קרובה יותר להאטה מאשר ליציבות, ואין לצפות כי גוש האירו יהיה רחוק מנתון זה (וכבר תיקנו מרבית האנליסטים תחזיותיהם לגוש מטה). הזכרנו לא פעם את המרחק בין הבורסה לכלכלה הריאלית, מרחק הנחשף בצורה בוטה פעם נוספת ואין לו אפשרות להתקיים במקביל לבורסה מטפסת. מכיוון שכך ולאור נתונים נוספים ביבשת, אין לצפות להמשך ראלי באירופה ובמקרה הטוב הבורסות ידשדשו בחודש הקרוב.
במידה רבה, וכתמיד, העיניים נשואות לכיוון אסיה אך סין עסוקה ובצדק בעיקר בענייניה הפנימיים כשהשבוע הרחיב הממשל בסין את איסור רכישת דירה שניה לעשרות ערים נוספות. אפשרי להביט במהלך כקוריוז ביחס לישראל (ואגב, בשתי המדינות זינקו מחירי הדירות בשנה האחרונה בכ 20%), ואפשרי גם ללמוד כיצד הממשל סוגר אמנם לאט אך בעקביות את התרחבות בועת הנדלן. מה שטוב לסין רע לכלכלה העולמית, הזקוקה לסין צורכת וממונפת, ולכן נחזור על שאמרנו בשבועות האחרונים כי אין לצפות מסין לתמוך באירופה או ארה"ב ברבעון הקרוב בשל התמקדות בבעיות פנים.
בארה"ב, הנתונים היו עגומים השבוע אך לפני הכל תזכורת קלה לרמת המדדים הנוכחית. לעיתים המדדים זקוקים ל"תירץ" בכדי לתקן והפעם הגיעו שני מדדים מרכזיים לרמות התנגדות פסיכולוגית: s&p ברמת 1300; דאו ברמת 12000. בפעם הקודמת שהגיעו המדדים, גם אז שניהם בו זמנית, לרמות התנגדות הגיע תיקון בריא ומתבקש ולכן בין אם הקורא מוצא בנתוני המאקרו את הסיבה או באפקט המצרי, כך או כך הסיבה היתה נמצאת ממילא.
הנתונים השבוע, לא במספר האבסולוטי שלהם מדאיגים אל בזכרונות שהם מעלים: אותם ניצני משבר, אותן סיבות שהובילו את הכלכלה האמריקנית לשקיעה נוראית.
נתון מייצג לכך, מגיע משוק הנדל"ן בו מדד קייס שילר רשם ירידה חדה מהצפוי במחירי הדיור. זוהי תחתית כפולה במחירי הנדל"ן. חוינו התאוששות קלה שנמשכה רבעון בודד בלבד, וכעת המחירים מצויים כאחוז עד שניים ממחירי השפל שנמדדו באפריל 2009 ואין כל סיבה בהתחשב בהיצע הסיבות שנבחין בתפנית במחיר ממוצע לדירה.
בכדי להבין עד כמה הנתונים מתעתעים ובעיתיים אך יותר, די אם נציין כי סך מכירות הבתים החדשים ב-2010 היה נמוך בכ-15% לעומת 2009, דבר המדגיש כי תחתית כפולה בהחלט יכולה להוביל גם לשפל חדש.
כתמיד, אני מוצא קשר ישיר בין שוק הנדלן לשוק התעסוקה (כפי שהוזכר לעיל בהקשר הישראלי), וכך גם נתוני תביעות האבטלה הראשוניות לשבוע החולף איכזבו קשות את המשקיעים: בעוד הצפי היה לשמירה על רמת 404 אלף תביעות, זינק הנתון לרמה של 454 אלף תביעות. אם ניכנס לדקויות הרי שהמצב עוד יותר חמור, שכן מזג האויר הקשה ששרר באיזורים נרחבים בארה"ב הוביל ראשי ערים רבות לסגור את לשכות העבודה בכדי שתושבים לא יסכנו חייהם כל הכבישים, ולכן בהחלט סביר כי מספר התביעות גבוה מהנרשם בפועל .
גם הזמנות מוצרי בני קיימא איכזבו לאחר שהנתון הציג ירידה של 2.5% , וזאת הרחק מהצפי לעליה של 1.5%. אפשרי גם להזכיר נתונים נוספים שאיכזבו דוגמת סנטימנט הצרכנים אך זהו הגורם המרכזי לשבוע שלילי וליום ירידות שהזניק את מדד הפחד לרמת 20% - לא עוד עלית, אם כי בשלב זה גם לא מפולת בפתח.
על רקע כל אלה, ובאופן הצפוי ביותר החליט ברננקי להותיר את הריבית על כנה. הנאום הפעם היה אנמי למדי, רחוק מהנאומים הסוחפים את המשקיעים ונגע בעיקר בהתאוששות האיטית והלא מספקת. אין כל סיבה שהריבית תעלה בטוח הנראה לעין, וסביר כי תישאר על כנה בכל 2011.
העניין הוא שסימני ההאטה אינם רק בנתונים אלא משתקפים כבר בנתוני הצמיחה של המדינה: כלכלת ארה"ב האטה ברבעון הרביעי וצמחה ב 3.2% בלבד, בניגוד להערכות מוקדמות בדבר צמיחה בת 3.5%. הכלכלה האמריקנית זקוקה לצמיחה של כאחוז ברבעון הראשון, ובינתיים עפ"י הנתונים הכלכלה קרובה יותר לדשדוש מאשר לצמיחה. איני בטוח שברננקי ואובמה לא היו שמחים לסגור שנה של דשדוש היות והאלטרנטיבה והבעיות האירופאיות בהחלט יכולים בנקל להפוך את הדשדוש לנסיגה.
ואם לא די בכך לשכנע כי מקור הירידות השבוע בארה"ב, הגיעה סוכנות הדירוג מודיס והוציאה אזהרה כי ארה"ב צפויה להורדת דירוג אם לא תשפר את מצב הגרעון במדינה. גרעון זה אינו מצב שמשפרים בחודש, לא ברבעון ובקושי בשנה, ולכן במלים אחרות הכינה מודיס את השוק להורדת דירוג הטריפל A של ארה"ב. עד לפני מספר שנים נדמה היה זה למצב הזוי ולא אפשרי, והנה אנו נתקלים בו ב 2011, כשנתיים ומחצית לאחר תום המשבר. כהודעה אין בכך ממש – רוכשי האג"ח עודם יזדקקו לאג"ח הטוב ביותר, וארה"ב זה הרע במיעוטו אך הבטוח ביותר. יחד עם זאת, כהחלטה יש בכך לסנדל את הנשיא וברננקי מלהוסיף כל מיני תוכניות חילוץ מיותרות וגרנדיוזיות, היות והן יעיקו על הגרעון, ולכן למרות שההחלטה לכאורה ידועה ומגולמת בשוק במועד ההודעה הרשמית השווקים צפויים להגיב בצורה חדה מטה.
מניות ומגזרים
• החל ממחר (שני) יעלה תחת רובליקת מניות תיק האתר, בו יופיעו המניות בעלות הדיסקאונט הגדול ביותר. שימו לב, אין זה סותר כי יתכנו מניות אטרקטביות נוספות שיסקרו מעת לעת, אך אנו נבחר כ 10-20 מניות בלבד בכדי למקד את התיק. התיק צפוי להיות דינאמי, עם ניהול אקטיבי כשבמקביל תוכלו לראות היסטורית מניות בתיק, תשואות, מחירים ותאריכים. פרטים נוספים יגיעו בהמשך.
• אני שמח להודיע על פתיחת פורום תעודת סל ומדדים, בו תוכלו לקבל מענה מאיתי מנשה, עובד ותיק בחברת תעודות סל, לכל סוגיה בנושא. להלן קישור לפורום:
viewforum.php?f=132
• השדרוגים באתר העבירו הילוך בשבוע החולף, ואנו אף צפויים להגביר את הקצב השבוע. זהו תהליך ארוך שימשך עוד מספר שבועות, ובסופו האתר יהיה הרבה יותר אינפורמטיבי, מקצועי, ומועיל. אע"פ שצוות האתר שוקד על מינימום תקלות, בהחלט יתכן כי תהיינה בעיות טכניות ולכן סבלנותכם נדרשת.
שבוע טוב ומוצלח !
