השבוע החולף היה שבוע נוסף שנחתם בדשדוש, ופעם נוספת עם דרמה משמעותית במהלכו. מזה מספר שבועות שהמעוף חוזר לרמת 1260 הנקודות, בין אם קודמת לכך ירידה או עליה. אפשר לתהות על משמעות רמה זו, אך לאמיתו של דבר צירוף מקרים שמעבר לים מוליך הן לתיקוני העליות והן לתיקוני הירידות. אין בנמצא גורם אשר שואף לרמה זו באופן מובהק (אף לא הכותבים), ובהתאם אין יד מווסתת. למעשה, ובהתעלם מהיום (ראשון – אליו אתיחס בהמשך), אין מרויחים משמעותיים בחודש החולף, ודי אם נזכיר שנובמבר נחתם בירידות של 2%.
בשוק המעוף התרחשה דרמה אמיתית עם הפסקת המסחר במניית רציו. רבים הניחו כי בשורה חיובית משמעה זינוק במעוף, והתעלמו מכך שמחיר המניה מגלם לחלוטין את תוכן ההודעה, כמו גם את העובדה שלרציו אין השפעה ישירה על המעוף. מצב זה הוביל לתרחיש נדיר בו המדד הגלום נסחר במשך מספר דקות כ 10 נקודות מעל היציג, דבר שאיפשר לכותבים לעבות את כתיבות אופציות ה CALL, בפרמיה שאינה אופיינית לתחילת חודש.
עם תחילת דצמבר, ניתן להיוכח פעם נוספת כי גם החודש מחזורי המסחר באופציות המעוף דלילים למדי והשחקנים אינם ממהרים "להתקבע" על רמת מדד מסוימת. החלק החסר אינו השחקנים, כי אם הקהל הספקולטיבי שבחודשים האחרונים מוצא עניין רב יותר במניות הנפט/גז, כמו גם באופציות על אותן מניות. כתוצאה מכך, המסחר בנגזרים מתקיים ע"י ידיים מבינות ובוגרות יותר, ולכן אין דרמה מיוחדת והסתערות על כל מחיר, וגם על הסטרייק יכולות לעבור דקות ללא מסחר.
מבחינת שחקני המעוף, עד הבוקר, הכל התנהל על מי – מנוחות: חודש נוסף סביב 1260, כשההעדפה לירידה מתחת למדד זה אינה רלוונטית לשלב מוקדם של החודש, מה גם שאנו בחודש ארוך מהרגיל. נוסף על כך, בין המוסדיים והקרנות נשמעה הערכה בימים האחרונים כי וול-סטריט הגזימה מעט בתגובתה לסקר ה ADP, ולכן הנתון שהוערך כפרווה, יוביל לתיקון קל. וכאן בדיוק החלה הבעיה, שאמנם בינתיים היא מינורית אך בהחלט פורצת את גבולות תכנית העבודה.
לרוב אני מנתח את ארה"ב לקראת סוף הסקירה, אך מכיוון שהדברים שזורים זה בזה – אתיחס לנתון האבטלה ותוספת המשרות עוד בתחילתה. נתון האבטלה שפורסם בארה"ב היה מרעיש פשוטו כמשמעו. 9.8% אבטלה בעוד הצפי היה ל 9.6%, ותוספת של 39 אלף משרות בלבד בעוד הצפי היה לתוספת של 150 אלף משרות. נתונים אלה היו אמורים לבדם לתמוך בירידות מתונות עד בולטות בראשון במדד המעוף אך האמריקנים בחרו להתעלם ושלחו את המדדים לסיום ירוק. הכיצד הדבר התרחש, ומדוע? עם היודע הנתונים (15:30) מייד צללו החוזים, ובמקביל עשתה כן אף אירופה. ואז, כבשעון שוויצרי, התחילו טריילרים ברשת CBS לתכנית 60 דקות לה התראיין ברננקי, כשהקטע המודגש הוא אמירתו של האחרון כי "תכנית האגח לא רק שמוצדקת אלא במידת הצורך אף תורחב". מכאן החלה התופעה הפושה בבורסה האמריקנית, וכפועל יוצא בבורסות העולם בשנה האחרונה – המצב רע והולך ומידרדר אך ברננקי כבר ימצא דרך להזרים כסף לשוק ולתמוך בשווקים. מהלך זה נידון לכשלון פעם אחר פעם, אך בינתיים השווקים בריבית אפס ומחפשים סיבה להמשך עליות, ולכן מאוד קל להסיטם מנתוני האמת (אבטלה) לתכניות שמשמען הדפסת דולרים נוספת. לא עצם הרחבת התכנית הוא העיקר, אלא החזרה פעם נוספת על כך שהפד פשוט תומך בבורסות להבדיל מתמיכה בכלכלה. תוסיפו על כך, את אגדת ראלי סוף שנה (ועל אף הנאמר בתקשורת, זה אינו נתמך היסטורית יותר מהממוצע החודשי)וקיבלתם דלק נוסף שמוביל בורסות ברחבי העולם לרשום תשואה בלתי נתפסת של 4% ויותר בשלושה ימי מסחר.
אם נשוב למבט שחקני המעוף, לזאת כמובן לא ניתן היה להתכונן ובהתאם המדד הבוקר פתח בעליות נאות שהתחזקו ככל שנקפו השעות. השחקנים בתחילה התערבו בשוליים אך מכיוון שאנו בחודש בו הפקיעה תתרחש ביום האחרון ממש, העדיפו לתת למדד לטפס בתקווה שירידה תתרחש גם ללא התערבות. אין תרחישי סקוויז בשלב כה מוקדם של החודש, אך רמת השיא הנוכחית אינה נוחה כלל וכלל, ולכן במקביל להערכות החל תיקון ברגל ה PUT, אע"פ שגם בעליות החדות שהתרחשו היום, הוסיפו מרבית הכותבים לעבות את פוזיציית ה CALL.
סטית התקן בארה"ב, 18%, אף היא נדירה למדי ומשקפת את האמונה המוחלטת בסופר – ברננקי כי גם אם אחוז האבטלה יחצה בעדכון הבא את רף ה 10%, הרי שתומצא איזושהי תכנית שתמטיר דולרים נוספים על השוק. קשה לעכל דרך השקעה זו, אך רק אירוע מכונן יכול להוביל לירידות תלולות, וזהו סוג הדברים שאינם צפויים. כך או כך, הן אירופה והן ארה"ב עסוקות בעיקר במשיכת זמן ולא מעבר לכך.
בגיזרה המקומית, מעניין לציין כי הנתונים מלמדים על האטה מסוימת ואובדן המומנטום החיובי בו היתה שרויה ישראל. לאחר שנה של ירידה, עלה שיעור האבטלה ברבעון השלישי ל 6.6%, לעומת 6.4% ברבעון הקודם. הנתון אינו דרמטי במיוחד, אך הוא מעלה את החשש שפסגת ההר מצויה אחרינו, וכעת אנו עלולים לדשדש במקרה הטוב ולהאט במקרה הרע.
גם מדד אמון הצרכנים, שאף הוא רשם שנה רצופה של עליות, הציג ירידה בנובמבר של 5.8 נקודות. חמור מכך, הירידה לא נרשמה רק במדד השוטף אלא אף במדד הציפיות, המשקף את ההערכה לעתיד הקרוב. קשה להצביע על גורם בודד שהוביל למצב זה, אך היות וחלה הרעה בתשובה לכל אחת ואחת מן השאלות, הרי שמדובר על נתון מקיף וכולל ולא דבר שניתן להתעלם ממנו כסטית תקן. גם הירידה התלולה משהו, אינה עניין של מה בכך, ובמידה ודצמבר יציג אף הוא ירידה הרי שזו פקטור ראשון במעלה לשינוי כיוון אותו על המשקיעים לנקוט בפרט בתחום האג"ח.
אין ספק כי היה זה גם שבוע של מניות, כשהדומיננטית שבהן היא מניית טבע. לפני חודשיים, ולאחר הירידה החדה בערכה, ציינתי כי המניה אינה מהווה הזדמנות קניה וכי היא עתידה לוהסיף ולהידרדר. מאז המניה זיגזה מעט אך כעת נסחרת מתחת לרמת 50$ דולר למניה, וזו עוד לא הבשורה המדאיגה... טבע הודיעה השבוע כי תבצע BUYBACK של מניותיה במיליארד דולר. אמנם החברה לא ציינה את מחיר המניה בו תירכש, אלא הספתקה בהצהרה כי המהלך יבוצע בשנה הקרובה – ועדיין הודעה האומרת "זהו מחיר אטרקטיבי לדעתנו", איתות ברור לשוק המניות = והמשקיעים בחרו להתעלם. אם עד כה הערכנו שטבע עלולה להידרדר לרמת 47$ למניה, הרי שחולשה שכזאת בנקל יכולה להובילה לרמת 45$ ולכן עדין נכונו לה ירידות תלולות. אל לאנו גם להתעלם כי החברה נחתכה בשבוע של עליות חדות במיוחד בארה"ב, ודי בכך להדאיג את המשקיעים המצויים במניה, כמו גם אלה השקולים לרכוש.
כמובן שרציו, אף היא תפסה כותרות השבוע וכאן המקרה הרבה יותר פשוט – ההודעה בסה"כ מעודדת, אך היתה צפויה לחלוטין ומחיר המניה מגלם אותה היטב. המשקיעים כעת מכוונים למציאת נפט (17% סיכוי) ותולים תקוותם באפשרות כי המאגר יהא גדול מהצפוי. בהיעדר אחד משניים אלה המחיר הנוכחי מנופח והשווי הריאלי הינו 37 בלבד (בהנחה וששינסקי יסגר על 20% בלבד).
גם באירופה קשה מאוד לקרוא את המפה, ושוק האגח מדינה התנתק לחלוטין משוק המניות. תשואת האג"ח ל 10 שנים של ספרד עלתה במהלך השבוע ל 5.63%, זינוק של שתי עשיריות ב 48 שעות ! באיטליה תשואת האגח הגיעה ל 4.8%, ואף בבלגיה עלתה התשואה ל 4%. במלים פשוטות, המשקיעים מתחילים לתמחר פשיטת רגל של מדינות אלה במובן של תספורת, דומה למדי לנעשה ביוון ובאירלנד. באותה נשימה, המשקיעים לוקים בתסמונת ברננקי (פתרון כבר יגיע מאיפשהו...) ושווקי המניות ביבשת רשמו עליות חדות שמעבר לירידה שהתרחשה עם תחילת השבוע. מסחר שכזה, ירידה ועליה לסירוגין שמעל 2%, מאפיינת שוק מאניה דיפרסי, אך האירופאים מתעלמים מהבדל מהותי: טרישה, בניגוד לברננקי, הצהיר לא פעם כי אין בכוונתו להדפיס אירו וכי האיחוד האירופאי לא ילך בדרכו של הפד. קרן המטבע היא פתרון נוח לכל הצדדים, עד למקרה ספרד. כל עוד יש לחלץ מדינות מינוריות הרי שלא תהא בעיה, אך אם באמת ספרד תושיט יד אז כבר הכלכלה האירופאית לא תוכל להוסיף ולטמון ראש בחול.
למזלה של אירופה, גרמניה תומכת ומוסיפה לספק נתונים חזקים, כשמספר המובטלים במידנה ירד בנובמבר ל 3.14% והותיר את שיעור האבטלה על 7.5% לעומת צפי של חלק מהאנליסטים לעליה של עשירית. נתון האבטלה עצמו עודנו בעייתי אך ביחס לאירופה, אין ספק כי מדובר על הקטר המוביל ולכן כל נתון גרמני טוב מתורגם מיידית לתמיכה בכל השווקים, גם אם לא נראה לעין קשר ישיר.
על רקע הדברים הללו איש לא הופתע, עת החליט טרישה להותיר את הריבית ביבשת על 1%. תמיכה מסוימת שאבו המשקיעים גם מההודעה כי הבנק המרכזי יוסיף לרכוש אג"ח ממשלתיות, מהלך אותו החל במאי (והיכן היו היום התשואות ללא מהלך זה...), כמו גם בהמשך תכנית מימון החירום לבנקים ביבשת.
בשוק הסחורות חלה השבוע תנועה מעניינת לאחר שהנפט חתם בשיא של שנתיים. פעם נוספת ההשפעה הישירה הינה מהיחלשות הדולר ולא מנתון משמעותי, וכל עוד אירופה לא תוציא עוד הודעות בעיתיות מגמה זו צפויה להיבלם. הזהב נסחר פעם נוספת סביב 1400 דולר לאונקיה. לפני שבועיים ציינתי כי המחיר מתחיל לגלם ספקולציה יותר מאשר גידור וצורך של מדינות, ואכן אמנן המתכת הציגה עליה אך מדובר בעליה מתונה ביותר ביחס ליתר המתכות (הכסף לדוגמא רשם עליה של 10%).
בשוק המטח לא התרחשה תנועה מיוחדת, כשפעם נוספת הדולר רושם היחלשות מול השקל – מהלך הצפוי להימשך כל אימת שאירופה לא מנפקת חדשות שליליות. במידה ואירופה תוסיף להידרדר, אין ספק כי הדולר יתחזק מול האירו, וכפועל יוצא גם מול השקל אע"פ שלא באותו קנה מידה.
באסיה, נדמה כי הכלכלה היפנית נידונה לדשדוש אין סופי. הפעם היה זה נתון האבטלה שרשם עליה באוקטובר לרמה של 5.1% (גבוה במונחי הכלכלה היפנית). אם בכל ךא די, הרי שגם התפוקה התעשייתית הפתיעה לרעה עת רשמה ירידה זה החודש החמישי ברציפות, ולכן הניקיי צפוי להוסיף ולפגר אחר יתר מדדי היבשת, ובפרט אמורים הדברים ביחס להודו ולסין.
בארה"ב, היה זה שבוע של נתונים מגומגמים ברובם שהנתון אותו ברך השוק יותר מכל, נתון ה ADP, התברר כלא מדויק עם פרסום נתוני האבטלה.
בצד החיובי ניתן למנות את מדד סנטימנט הצרכנים שרשם עליה לרמת 54.1 נקודות, לעומת צפי ל3 נקודות. כמו כן, מכירות הבתים התלויות הציגו באוקטובר זינוק של 10.4%, אך אם נשפוט עפ"י מדד קייס שילר הרי שחלק מזה ניתן לזקוף לזכות ירידת מחירים של 0.2%. הירידה עצמה אינה מהותית אך המגמה בלתי נפסקת של המשך ירידית מחירים, 1.5% ברבעון, מוסיפה לאותת כי שוק הנדלן רחוק מלרשום התאוששות.
נתונים נוספים לא הוסיפו ולא גרעו, להוציא נתון האבטלה שאיכזב ובגדול אך ראוי לשים לב לתשואה על האג"ח של ממשלת ארה"ב ל 10 שנים: לראשונה מאז יולי, עקפה התשואה את רף ה 3%, כשהמשקיעים מעדיפים להעביר את השקעתם לאגח קצרות יותר. רבות דובר על אג"ח ארה"ב והכיצד יתכן כי המשקיעים רצים לאגח ועדין שוק המניות מטפס, וכעת יתכן ואנו בפיתחו של שינוי. על מנת שוול-סטריט תוסיף לטפס התשואה על האגח חייבת להוסיף ולטפס לרמות של 3.3% בשלב הראשון, שאחרת לא תהא העברת כספים מאפיק סופר סולידי לאפיק מנייתי. חלק מאמצעי התקשורת שייכו תנועה זו למיני ראלי שהתרחש בשלושת ימי המסחר האחרונים, ומעניין לעקוב אחר המתרחש בתחום זה, שכן האגח הוא האינדיקטור ה"נכון" לכלכלה וכמובן שלא שוק המניות שהתנתק בשנה האחרונה לחלוטין ממנה.
מניות ומגזרים
VXX– כעת, כשמדד הפחד בארה"ב (VIX) נסחר בשפל של שנתיים סביב רמת 18%, בהחלט יש מקום לרכוש את התעודה. די בבשורה שלילית בודדת, בכדי להקפיץ את מפלס החשש ולאור הרמה הנוכחית, סביר כי לויקס לא נותר עוד מרווח ירידה רב, בטח בהשוואה לפוטנציאל הזינוק בו.
פאנגאיה נדלן – דוח מפתיע מאוד ניפקה החברה השבוע, עם עליה משמעותית ברווחיות. המניה סובלת מתנודתיות ואינה מתאימה למרכיב משמעותי בתיק, בשל דלילות מסחר אך בהחלט גיוון ראוי לתיק המניות. מתאימה לכל טווח.
נטו אחזקות – לראשונה בתולדותיה החברה צפויה לחלק דיבידנד, והדבר מסתדר היטב עם גידול בהכנסות ועליה ברווחיות. גם במקרה זה אינה מתאימה לאחזקה גדולה בשל דלילות מסחר (כמליון ₪ ביום) אך בהחלט מתאימה לגיוון התיק. מתאימה לכל טווח.
• בשאר המניות והמגזרים, אין שינוי בהערכה.
שבוע טוב ומוצלח, חג חנוכה שמח, ושלא נדע עוד אסונות.
