בשבוע החולף המדדים לא רשמו תנועה מיוחדת, והדבר אינו נוגע רק לישראל אלא למרבית מדדי העולם. ללא אירועים מיוחדים, ולאור העיכוב בדיווח לוויתן, הבורסה המקומית התקשתה למצוא כיוון חד-משמעי, ונעה בתנודתיות גבוהה אך בגבולות ברורים. בלבול המשקיעים, כמו גם החשש באו לידי ביטוי בימים מנוגדים בכיוונם בצורה קיצונית: ירידה של 2%, עליה זהה, ופעם נוספת ירידה. יותר מכל הדבר מעיד כי הבורסה דומה יותר ויותר לקזינו מאשר להשקעה, שכן עיקר מחזיקי המניות כעת הינם סוחרים המחפשים "סיבוב" ולא מניה לטווח ארוך.
במרכז השבוע עמדה פקיעת אופציות המעוף, שהיתה רווחית לשחקני המעוף. אם בסקירה האחרונה הערכנו כי פקיעה אופטימאלית מצויה מתחת לרמת 1260 הנקודות, הרי שברביעי המדד ירד מתחת לרמה זו ואיפשר סגירה מוקדמת של הכותבים. באופן מעניין, גם הפעם עיקר הרווח הגיע מסוחרים ספקולטיביים שהניחו סקוויז של שחקני המעוף, ובראשון, עת המדד האמיר מעל 1280, הרבו ברכישת אופציות CALL רחוקות. מאז ספטמבר, בו אכן התרחש סקוויז, מרבית הרכושים נוטים לכך בשבוע הפקיעה, בעוד שבפועל ספטמבר אינו שונה – כחודש בשנה מתקיימת פקיעה הרחוקה מרצון הכותבים, ולעיתים קרובות מלווה בסקוויז. הערכה נוספת השבוע, היתה כי בפקיעה עצמה התעודות יגדילו לרכוש, כבפעמים הקודמות, ומה שלא תעשה וול-סטריט, תעשנה התעודות. בפועל, התעודות לא היו דומיננטיות בפקיעה והיות והשחקנים החלו לסגור בשלב מוקדם, הרי שהפקיעה היתה רגועה, ובמחזור ממוצע – 1.17 מיליארד. זה המקום לציין, כי היה חשש גדול מצד השחקנים מאחר וברביעי סיכמה וול-סטריט את המסחר בעליות של כמעט 2%, ובהיעדר חוזים עתידיים לא היה גורם ממתן. כאן נכנס לתמונה גוף גדול, שבדקות האחרונות לפתיחה מכר עפ"י הערכות כ 300 מליון והוריד באחת את המדד מ 1271 ל 1265. אין מדובר בתנועה חריגה ליום הפקיעה, אך היא בהחלט מחדדת את הרגישות לוול-סטריט בימים טרופים אלה, ועד כמה עבודה של חודש עלולה להיהרס ביום.
במבט לחודש דצמבר, השחקנים אינם רואים בשלב זה דרמה גדולה, וההנחה הרווחת היא שהמדד יוסיף להיסחר כברמות נובמבר. אמנם ישנם חששות הנוגעים למשבר האירופאי, אך אלו מתקזזים אל מול ההערכה כי התקשורת תנסה להלהיט ראלי סוף שנה, ובסה"כ צפוי חודש רגוע. כבחודשים הקודמים, ההנחה היא שתיקון סביר יותר מפריצת 1300, ולכן מקדם הבטחון ברגל התחתונה גבוה מבעליונה, אם כי הסטיה הנוכחית בהחלט אינה חוזה מפולת או ירידות תלולות באופק.
ברמת המאקרו, פישר לא הפתיע כלל, וכפי שהערכנו בחר להותיר את הריבית ברמה של 2%. ציינתי לא מפתיע, מאחר ופישר הכין את השוק באומרו כי אין צורך להגיב מיידית לעליה בציפיות האינפלציה, אך להוציא משבר מתגלגל באירופה, יותר מסביר שהנגיד יעלה את הריבית בחודש הבא. במקביל, בחר פישר שוב גישה יצירתית, והחליט להגדיל את המרווח סביב ריבית בנק ישראל (פרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפקדונות לבנקים ברבע אחוז, למרה של 0.5%. במהלך זה אין ממש, היות וההשפעה שלו אינה צפויה להגיע לאזרחים ובטח שלא תורגש במערכת הבנקאית. זוהי מעין בחירת ביניים, ואולי נכון יותר לכנותה אילוץ, בין הותרת הריבית על כנה להעלאתה.
בשוק המטח, הדולר התחזק השבוע אל מול מרבית המטבעות, והדבר מתבקש לאור משבר החוב האירופאי ההולך ומתרחב מידי שבוע. כמובן שגם המתיחות הקוריאנית תרמה מצידה לחזרה למקלט, והנדנה המוכרת עליה כתבתי לא פעם נשנית פעם נוספת – פעם הההרעה מגיעה מאירופה, ופעם מארה"ב אך בסופו של דבר שתיהן על מסלול שלילי למדי. גם מול השקל רשם הדולר התחזקות נאה של 2.4%, העליה השבועית החדה מזה שלושה חודשים, אם כי עליה זו אינה שונה מהותית מהעליה הולמית.
בשוק הסחורות, הן הזהב והן הנפט לא רשמו תנועה מיוחדת, ושניהם מוסיפים להיסחר בגבול צר למדי, במהלכו ירידה/עליה של מספר ימים מקוזזת באחת עם יום מסחר הנשען על נתוני מאקרו המספקים טריגר לתיקון.
באירופה, אין ספק שהיתה זו אירלנד שריכזה את מרבית הכותרות ותשומת הלב. שרי האוצר של מדינות גוש האירו הסכימו בסופו של דבר על חבילת סיוע בסך 85 מיליאד יורו (112 מליארד דולר), כשלנגד עיניהם הרצון התמידי להשקיט את חששות המשקיעים. האיחוד עושה הכל בכדי למנוע סימני שאלה נוספים עד כי הוא מחייב כבר כעת את פורטוגל לקבל את הסיוע (אבסורדי משהו) בעוד האחרונה מסרבת בתקיפות. חשוב להבין כי הסיוע אינו ניתן חינם אין כסף, ויש לו מחיר כבד: ריבית על הסכום, התחייבות לקיצוצים נרחבים, וכנגזרת מכך שינויים פוליטיים אפשריים. מכיוון שכך, האיחוד יכול להוסיף ולרצות לכסות את כלל אירופה בכספי הסיוע, אך ראשי הממשלות יסרבו לעשות כן מהטעם שההפגנות והבעירה האזרחית לבטח יפגעו בהם. מוטב להם להגיע לקצה הגבול, ואז לצאת לאזחרים, בדיוק כפי שהיה ביוון ובאירלנד, בנאום בו חוט השני הינו: רצינו, ניסינו, אך זה לא אנחנו.
אם נתיחס לרגע לסכום עצמו, אין שום צל של ספק כי אינו מספיק כלל ועיקר. בדיוק כפי שהערכנו שהסכום ביוון יספיק לשנה בלבד (והתבדינו מאחר והספיק אף לפחות מכך), הרי שהסכום האירי אמנם די בו בכדי לתמוך בבנקים, ובתנאי שהתושבים עצמם יאמינו בהם. אם המשיכה המסיבית תימשך, אין שום סיכוי שהמערכת תוכל להתמודד עם זאת, וסיוע נוסף הינו שאלה של זמן. עד כה המדינה היחידה שהסיוע אכן סייע לה היא איסלנד, אך חשוב לעמוד על ההבדלים בינה ובין אירלנד ויוון: היקף הכלכלות, מבנה הבנקים, ואטרקטיביות מצד משקיעי חוץ שונים לחלוטין, ובעוד ניתן לדמות את איסלנד ל"עיר" הרי ששתי המדינות האחרונות הן אכן מדינות לכל דבר ועניין. בהקשר זה, החששות הגוברים הם מכיוונה של ספרד, הכלכלה החמישית ביבשת, שבאמת ובתמים אין לי הסבר כיצד טרם התדפקה זו על דלתות קרן הסיוע. נכון יהיה לציין כי פורטוגל היא שלב מוקדם, אך כבר כעת ניתן להבחין בעליה בתשואות האגח הממשלתיות, ואף כי אינה דרמטית כבאירלנד – יתכן וחוסר הדרמטיות נובע מאי כיוונו של הזרקור ולא מאי-חשש אמיתי. עוד בהקשר זה, אם הזכרתי את בסקירה הקודמת הזכרתי את צרפת כמועמדת פוטנציאלית להצטרף לרשימה לא מחמיאה זו, הרי שבלגיה הפתיעה השבוע עם זינוק ממשי בעלות ביטוח האגח במדינה דווקא כתוצאה ממצב פוליטי. אין זה דומה למצב הכלכלי שהוזכר במדינות לעיל, אך בהחלט גוש האירו נראה רעוע מתמיד, והמדינות מתעקשות (בצדק מצידן) שלא לחתור לפתרון הפשוט והיעיל מכל: פרישה מהגוש וחזרה למטבע המקורי. הפיחות במצב זה הינו מיידי, ולהערכתי לא תהא מדינה אחת שתפרוש. רוצה לומר, אם תהא אחת תהיינה מספר, משום שברגע שהמחסום, בחלקו הפסיכולוגי, יפרץ, ויראו כי טוב לא תהססנה מדינות נוספות ללכת בדרך זו. כל רעיון המטבע האחיד הינו פסול מאחר וכלכלת המדינות בגוש כה שונה, עד כי ניתן לחלקן לכלכלות מובילות (דוגמת גרמניה) המחזיקות הלכה למעשה את קיומו של הגוש, אל מול כלכלות שאין בהן שום תרומה דוגמת יוון.
הריבית אותה הזכרתי קודם, אף היא מעניינת למדי: בעוד שהריבית שקיבלה יוון היתה 5.2%, הרי שכעת הריבית שאירלנד תאלץ לספוג עומדת על 6.7%. נשגב מבינתי כיצד מדינה יכולה לצמוח עם ריבית שכזו, בטח ובטח לא בקצב שהעריכו הכלכלנים במדינה עד כה (4% ?!) אך גם זאת מלמד על החשש ההולך וגובר מצד שרי האוצר בגוש האירו.
התרגלנו כבר לכך שהמשקיעים בריבית אפס מסתפקים פעם אחר פעם באקמול קצר השפעה, אך מעניין הוא שהפעם אין אלו פני הדברים. ההפרדה בין שוק האגח לשוק המניות גדולה במיוחד, אך שניהם אינם סבורים כי די יהיה בתכנית. שוק המניות האירי סיכם את השבוע בירידות חדות, ולמעשה הפגין מורת רוח מהיקף התכנית כמו גם מהריבית. אם ניתן לומר כי תגובה זו סבירה למדי לאור המצב המתואר לעיל, הרי ששוק האגח במדינה פשוט מתעלם לחלוטין מהתכנית. השינוי הינו מינורי, ולבטח אל מול הסכום המדובר, וניכר כי החששות כלל לא התפוגגו. הרגשתי היא שאנו במשחק כסאות מוזיקליים, בו כל העת אנו מדלגים ממדינה במשבר לרעותה, אך בשלב כלשהו תהיינה שתי מדינות בו-זמנית זקוקות לסיוע, ואז הדרמה תהא גדולה יותר. איני מכוון לכך שקרן הסיוע לא תוכל לספק את הכספים, בטח לאור דוקטורינת ברננקי ומסורת הדפסת הכסף שתאומץ חיש קל ע"י האיחוד, אלא לכך שהמשקיעים פשוט ינסו למלט את כספם מאותם מדינות ולהוציא גרמניה איני מוצא מקלט ממשי באירופה. נקודה זו מחזירה לשאלה הבסיסית שהעלתי לא פעם: במצב מעין זה, מה גרמניה צריכה את האיחוד האירופאי? השפעה פוליטית ויתרונות סחר הן נקודות חיוביות בולטות אך לא בכל מחיר. אם השקעות האירופאיים תגענה לגרמניה בין כה וכה, אטרקטיביות האיחוד תרד פלאים, ואז הקולות ישמעו אחרת. הסיבה היחידה שמצב זה לא יתרחש בעתיד הקרוב, הינו משום שבגרמניה באמת טוב. הנתונים חיוביים, האבטלה נמוכה, ובסה"כ הסנטימנט במגמת שיפור, אך אל לנו לטעות: ברגע שהכסאות הפוליטיים יחלו להרגיש איבוד אחיזה קל, הקולות יהיו אחרים ואם האיחוד האירופאי לא יתאפס על עצמו ומהר, אנו יכולים להיות עדים לפירוק לא מכיוון החלש (מדינות דוגמת יוון, בהם לשני הצדדים הפירוק יכול להועיל) אלא מהצד החזק.
באופן מוחלט המדינות כרגע המושכות את האש מצד המשקיעים הן לא אירלנד ולא יוון כי אם ספרד ואיטליה (הפתעה חדשה ברשימת המדינות). התשואות לשנתיים באיטליה עלו ב 0.3%, ואילו בספרד התשואה זינקה ב 0.8%. בעוד שבספרד העליה מובנת ומוצדקת, להערכתי דווקא באיטליה חששות המשקיעים מוגזמים. המערכת הבנקאית האיטלקית יציבה מאוד עם הון ונזילות בין הגבוהים באירופה, ואין סיבה לתמחר ולהעניש את כל מדינות האיחוד רק בגלל נפילת אירלנד. אם איטליה תגיע למצב של חשש, הדבר יתרחש רק לאחר נפילת מדינות רבות למחנק אשראי, וזאת לא יתרחש ב 2011.
באסיה, החדשות הגיעו הפעם מזירה אחרת לאחר שצפון קוריאה הפגיזה אי מחלוקת המצוי בשטחה של דרום קוריאה. איך שלא מביטים בתמונה, הרי שאסיה חותמת שבוע שלילי רצוף של ירידות, והמשבר הקוריאני אולי מחריף המצב אך לא הגורם. מעולם לא התיימרנו להבין בפוליטיקה אך תהא זו טעות להעריך כי צפון קוריאה תפעיל שיקול דעת ותרגיע את האיזור. המדובר במדינה לא צפויה ומבודדת, שלאף ארגון מודיעין אין יכולת להעריך קדימה את צעדיה, ולכן המשקיעים באסיה, בניגוד לאירופה וארה"ב, נהגו בתבונה כשתמחרו סיכון זה. הבעיה הגדולה להערכתי אינה נעוצה בעימות בין שתי מדינות אלה, היכול להסתכן בעצימות נמוכה למדי, אלא בשגיאה פטאלית של אובמה שהחליט לשלוח את נושאת המטוסים רוזוולט לאיזור לשם תמרון משותף עם צבא דרום קוריאה. הדבר האחרון שהצפון קוריאנים רוצים לראות במימי הים הצהוב הוא את דגל ארה"ב, והאחרונה עלולה בעל כורחה להסתבך במלחמה. בתרחיש זה, מספיק אותו חייל בודד בכדי ללבות שריפה גדולה, ובל נשכח כי מדובר במדינה גרעינית. איני סבור שאופציה זו באמת עומדת על הפרק, אבל בימי המלחמה הקרה ההצהרות לבדן הניעו את הבורסה עשרות אחוזים, ומוטב לזכור שמלים בהחלט עולות כסף (בבורסה).
בארה"ב, האמריקנים בחרו גם השבוע להגיב ולא להוביל והאירועים בעולם, אירלנד והתקרית בקוריאה, הם אלו שהיו דומיננטיים.
להערכתי עוד טרם הנתונים, הנקודה המעניינת הגיעה דווקא מפרוטוקולי הדיונים המוניטריים, שאיכשהו לא קיבלו את התהודה הראויה. בפרוטוקלים אלה, בחירי הפד הפכו בצורה ניכרת לעין לפסימיים יותר מבעבר, כשהתחזיות לשוק העבודה עגומות במיוחד עם הערכה כי יתכן והמצב ימשך אף מעבר ל 2015. גם שיעור הצמיחה הונמך לרמה של 2.4%-2.5%, וזאת אל מול הערכות קודמות שהעריכו צמיחה של עד 3.6%.
בניגוד למה שברננקי ניסה לצייר, קונצנזוס לא היה גם בנוגע לרכישת האגח הממשלתי בסכום של 600 מיליארד דולר, וקולות מסויימים העריכו שאין צורך בתכנית זו ו/או שהתכנית לא תסייע. ההתעלמות של ברננקי נכך, ואי אזכור הדברים בתקשורת על ידו מעידים כי בסופו של דבר מדובר בהצגה של איש אחד. ועידה ונשיאים רבים, אך יו"ר הפד הוא המוציא לפועל אל התקשורת והאזרחים, ואילו הפרוטוקולים הם דיון יבש החומק מעיני הציבור, שמצידו מוסיף לאבד אמון באובמה. בהקשר זה, ראוי לציין כי פסימיות האמריקנים בנוגע לעתיד המדינה מהפן הפוליטי מעולם לא היה גבוה יותר. לאחר הודעת של קלינטון כי לא תתמודד, נותרו האמריקנים הם שתי אופציות שבהחלט לא ברור מה מהן הזויה יותר: אובמה לכהונה שניה, או שרה פיילין. במנטליות האמריקנית, אובמה נבחר לא רק מאהבת מרדכי אלא אף משנאת המן, קרי, כל מה ששונה מבוש – וכעת האמריקנים מרגישים פעם נוספת נלעגים במידה מסוימת, דבר המשליך על סנטימנט וכפועל יוצא על בטחון הצרכנים העתידי להגדיל ולרכוש.
בגזרת הנתונים, ראוי לציין את מכירות הבתים הקיימים שנפלו ב 2.2% לרמה מתואמת של 4.43 מליון יחידות דיור, כצפי האנליסטים. הנתון מאכזב בצורה יוצאת דופן, לא בשל היותו דרמטי אלא מאחר והוא מגיע לאחר זינוק יוצא דופן בספטמבר של 10%. הנתון ממחיש היטב כי התאוששות אינת ברת קימא ולהוציא אירועים נקודתיים, אין לשוק הנדלן האמריקני באמת אופק התאוששות גם בשנה הקרובה.
להבדיל, תביעות האבטלה הראשוניות הפתיעו כאשר הציגו ירידה מפתיעה ב 34 אלף לרמה של 407 אלף, כאשר התחזיות המוקדמות עמדו על 435 אלף תביעות ראשוניות. ההתלהבות של וול-סטריט מהנתון היה מעט מוגזמת מאחר והנתון המהימן יותר, ממוצע 4 שבועות, עודנו עומד על 436 אלף, אך כשהשוק מחפש סיבות לטפס/לתקן נתוני המאקרו הם קטליזטור משמעותי למדי.
בסקירה האחרונה, אף הזכרתי כי הנתון החשוב ביותר לאמוד את מצב הכלכלה האמריקנית הינו הזמנות מוצרים בני קיימא. התחזיות המוקדמות בשוק העריכו כי הנתון יציג ירידה קלה של 0.1%, כשבפועל הציג הנתון צלילה של 2.7% ! – הירידה החדה מאז מרץ 2009. זאת ועוד, אם ננכה את ההזמנות הצבאיות והמטוסים, שאינם משקפים נאמנה את האזרחים, הרי שהתנון רשם צלילה של 4.5%, דבר המעיד יותר מכל על חולשת המשק המאריקני. הצרכן האמריקני לא חזר לרכוש כבעבר, ואם הכסף שממטיר ברננקי אכן מגיע אליו (וזאת בספק גדול) הרי שהוא מעדיף לשמור עליו מאשר לבזבזו. גם בסעיף זה יתכנו "זינוקים" נקודתיים, גודמת קניות הכריסמס שהחלו ביום שישי האחרון (יום שישי השחור) אך כל אלה הינם בגדר זריקת עידוד קצרת טווח שאינה יכולה באמת להעיד על התאוששות, וחמור מכך, כפי שמעידים נתוני הצמיחה, ארה"ב גולשת לאט אך בטוח להאטה.
מניות ומגזרים
פוזיציית גידור = לונג/שורט – אין נוח מלבצע מהלך גידור על שני מדדים הנסחרים באותו מטבע. גרמניה מציגה איתנות וחוסן מרשימים ואילו המדינה הבאה בתור להזדקק לכספי הסיוע היא פורטוגל. מכיוון שכך, המהלך הנכון הוא לרכוש לונג על גרמניה ושורט על פורטוגל, כשההפרש לטובת הדאקס צפוי להיות חד בהרבה מהאופייני למצבי גידור.\
• מאחר והמדד לא רשם כל תנועה גם השבוע, הרי שאין שינוי בנוגע ליתר המניות והמגזרים.
• את אסטרטגיית האופציות תוכלו למצוא החל ממחר (שני) תחת פורום אופציות דצמבר.
שבוע טוב ומוצלח !
