למה החלטתי ללכת על זהב

בואו נשים כבר את כל הקלפים על השולחן – אני תומך נלהב של זהב!
חצי מתיק ההשקעות שלי מורכב מהמתכת הצהובה ואני מתכנן לנצל הזדמנויות על מנת להגדיל את חלקה. אני רוצה להסביר מה הובילני להחלטה זו.

כל הכתוב בהמשך מורכב מתובנות ופרשנויות, חלקן שלי וחלקן של אנשים אחרים, אך הן מובאות כאן כדעתי האישית ואינן מהוות כל המלצה.

נתקלתם בשנה וחצי האחרונות הרבה במושג – "גדולים מדי מכדי ליפול" - Too big to fall – בתירוצים להזרמות הכספים האדירות לבנקים בארה"ב. הטיעון היה שאם בנק כזה פושט רגל הוא לוקח איתו את כל הכלכלה. יוון עלתה גם כן לאחרונה לכותרות באותו הקשר כאשר זעזעה את השווקים כשהעלתה ספקות לגבי יכולתה לפרוע אגרות חוב בהיקף של 15 מיליארד יורו. גם על יוון הקטנה ניתן היה להכיל את המושג "גדולה מדי מכדי ליפול" מכיוון שבנקים רבים באירופה מחזיקים בחובותיה ופשיטת רגל שלה (מה שלדעת רבים היה הדבר הנכון עבורה) הייתה גוררת את אירופה לסחרור ומובילה כנראה לפירוק הגוש. שיטת מיחזור החובות, ז"א הנפקת איגרות חוב חדשות על מנת לכסות על אלו שפוקעות, כבר לא עבדה מכיוון שאובדן האמון ביכולתה של יוון להחזיר יום אחד את החובות חייבה ריבית גבוהה מדי בהנפקות החדשות והנטל הפך כבד מנשוא. השקתה המהירה של תכנית הצלה אירופאית בהיקף טריליון דולר הצליחה בינתיים למנוע מהסכר לקרוס ע"י הבטחת הלוואות בריבית נמוכה יחסית.

אבל כל זה כסף קטן!

מי שבאמת "גדולה מדי מכדי ליפול" היא ארה"ב!

יותר מכך – כפי שאפרט בהמשך, כל ההצלות למיניהן מטרתן אחת: להחזיק את המעצמה החזקה בעולם מעל המים. כמו יוון, גם ארה"ב מתקיימת בזכות מיחזור חובות. הבעיה היא שהגרעון המסחרי שלה גדול מאוד ולכן החובות כל הזמן תופחים. ארה"ב משחקת נגד השעון בכך שלריבית אותה היא משלמת על אגרות החוב שלה יש משמעות אדירה על תוחלת המצב. ריבית נמוכה משמעה שהמשחק יכול להימשך ועם קצת מזל הכלכלה תמריא והחובות יוחזרו. ריבית גבוהה – עיין ערך יוון.

העניין הוא שארה"ב לא משאירה את העניין למזל והיא פעילה אקטיבית בהחזקת הריבית נמוכה. הסתכלו בגרף הבא המתאר את תשואת האג"ח ל-10 שנים. שימו לב איך כל פעם שהריבית התקרבה ל-4% "משהו" דואג להוריד אותה.

[attachment=2:1jrt5kq5]bond.jpg[/attachment:1jrt5kq5]

אז איך היא עושה זאת? מה שאתאר עכשיו יכול ליפול בקלות לקטגוריה של תיאורית קונספירציה אך רעיונות אלו נשמעים יותר ויותר ע"י אנשים שעיניהם בראשם ואני נוטה לקבל אותם:

1. הבנקים הגדולים: מורגן סטנלי, גולדמן זאקס ודומיהם, שקיבלו מאות מיליארדי דולרים בריבית אפסית מהבנק המרכזי בארה"ב הם בפשטות - סוכנים ממשלתיים. בדולרים המודפסים הבנקים קונים אג"ח ממשלתיות וכל התהליך הוא לא פחות מהלבנת כספים! הממשלה מדפיסה דולרים כדי לקנות מעצמה את חובותיה. בינתיים הבנקים גוזרים קופון שמן אבל זה כבר עניין אחר.
מה, אף אחד לא שם לב לזה? איך מדינה כמו סין שמחזיקה כ"כ הרבה אג"חים של ארה"ב מרשה לזה לקרות? אז זהו, ודאי ששמו לב. אך כפי שכבר אמרתי – גדולה מדי מכדי ליפול – לכן עדיף לשתוק, לחיות עם השקר ולהמשיך לשחק.
דרך אגב, תהיתם מאיפה מגיעים טריליון היורו שאמורים להציל את מדינות אירופה? חלק גדול מהכסף אמור להגיע מקרן המטבע הבינלאומית IMF. ומאיפה לה יש כסף? נכון, מהבנק המרכזי בארה"ב שממשיך להדפיס. כבר קראתי טענות שאחד התנאים לקבלת מענקי ההצלה הוא קניית אג"חים של ארה"ב באותו הכסף. כבר אמרנו הלבנת כספים?

2. הבנקים מתערבים בצורה גסה גם במחירי ניירות הערך והסחורות (תיכף נגיע לזהב, סבלנות). גם כאן יש אינטרס לאומי. בורסה גבוהה מזרזת את התאוששות הכלכלה. כמה פעמים ראיתם את הדאו-ג'ונס מבצע נסיקה דרמטית בשעה האחרונה של המסחר. רק לפני כמה ימים הוא הצליח בצורה "פלאית" לסגור מעל 10000 נק' לאחר יום של ירידות תלולות.
החזקת מחיר זהב נמוך הוא בעל חשיבות ראשונה במעלה מבחינתם. הזהב ידוע כברומטר, כקנרית במכרה המודיעה על אינפלציה. אינפלציה משמעה ריביות יותר גבוהות. צריך להמשיך?
יותר מכך, הדפסות הכספים האדירות מטילות ספק בערך השטר הירקרק ואנשים עלולים לחפש הגנה בדמות הזהב. ארה"ב רוצה שהאנשים יחפשו הגנה באג"חים שלה.
רוצים הוכחה למניפולציה בזהב? תסתכלו בגרף הבא. שימו לב מה קורה בכל יום שישי השלישי בחודש – מועד פקיעת האופציות בוול-סטריט (מוקף באליפסה).

[attachment=1:1jrt5kq5]פקיעה.jpg[/attachment:1jrt5kq5]

עוד על מניפולציה במחירי הזהב אתם יכולים לקרוא בפוסט שפרסמתי לפני כחודשיים:
http://www.s-maof.com/Forum/viewtopic.php?f=93&t=8230

אז למה זהב?
1. כי על אף המאמצים המחיר כל הזמן עולה.
2. כי הביקוש לזהב ע"י בודדים וע"י ממשלות (סין!) נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות. אנשים צמאים לכסף ששומר על ערכו ולא חשוף לאינפלציה סמויה.
3. כי הצפת השוק בדולרים תוביל בסופו של דבר להיפר-אינפלציה ורק סחורות ממשיות ישמרו על ערכן.
4. כי לא רחוק היום שבו יקום מחליף לדולר כמטבע הרזרבה העולמי. הדרך בה הולך הדולר אינה ברת-קיימא. המטבע החדש יהיה כנראה מגובה בזהב על מנת שיהיה אטרקטיבי. ז"א שאפשר לגשת לבנק המרכזי של המדינה המנפיקה ולהחליפו בכל רגע בשווה ערך בזהב. פעם אפשר היה לעשות זאת גם עם הדולר, היום כבר לא. המעבר למטבע חדש יביא לקץ האימפריה האמריקאית ולכן אפשר לשער שהיא לא תוותר כ"כ בקלות על הקרב. המועמדת החדשה היא סין או גרמניה (בקואליציה צפון אירופאית). לכשזה יקרה, מחיר הזהב ירקיע.

האם יש בועה במחירי הזהב? לדעתי לא.

אמנם מחיר הזהב נקבע בדולרים אך נוטה בד"כ לשמר את ערכו לכל הפחות או לעלות. הסתכלו במחיר תעודת סל העוקבת אחר מחיר הזהב מתורגם לשקלים. מישהו מזהה את משבר 2008? בקושי! זאת מכיוון שלמרות שמחיר הזהב ירד במשבר מחיר הדולר עלה ואלה קיזזו אחד את השני.

[attachment=0:1jrt5kq5]קסם.jpg[/attachment:1jrt5kq5]

לפי התרשמותי הזהב הוא המקום בו אני רוצה להיות בימים טרופים אלו.

אבל איך משקיעים בזהב?
האפשרות הטריוויאלית היא ללכת לקנות זהב ולשים מתחת לבלטה או בכספת בנק. אך אפשרות זו לא נוחה, יקרה ובהחלט לא נזילה.
תעודות הסל השונות המונפקות בארץ טובות כל עוד "הכול בסדר". הן בסך הכול מכשירים פיננסיים העוקבים אחר מחיר הזהב. היה ומחיר הזהב יזנק בפתאומיות או שיכה משבר חמור מנפיקי התעודה עלולים לחוות חדלות פירעון וכספכם ירד לטמיון.
לדעתי, אם להשקיע בזהב אז רק בקרנות המגובות בזהב אמיתי! ואני לא מדבר על GLD הנסחרת בניו-יורק. קראתי ספקות מוחשיים לגבי כמות הזהב האמיתית שנמצאת במחסנים שלהם. לא מאמינים? שימו לב שהמניה נסחרת במחיר נמוך מסך הנכסים שלה - NAV (Net Asset Value).

בחיפושיי, מצאתי שלוש קרנות שיושבות בקנדה אך נסחרות גם בניו-יורק שנראו לי כאופציה הבטוחה והנוחה ביותר: GTU, PHYS ו-CEF (האחרונה מורכבת משילוב של כסף וזהב).
שלושתן עובדות על עיקרון דומה. הן מחזיקות ברשותן כמות מהמתכת היקרה שהיא רכושם המשותף של בעלי המניות. האחזקה של הקרן – תשלומים לבעלי הכספת, משכורות למנהלים ולרואי החשבון – משולמים מתוך הנכס (כחצי אחוז בשנה). הקרנות מבוקרות ע"י בקרים חיצוניים ולכן נחשבות בטוחות. הן נסחרות בפרמיה של כ-10% על ערך הנכס שלהן (NAV) מה שמעיד על היתרונות שלהן בעיני המשקיעים. את ה-NAV של כל קרן ניתן למצוא באתרים שלהם.

אני מושקע ב-GTU. שוקל להיכנס גם ל-PHYS שנמצאת במחיר אטרקטיבי לאחרונה עקב הנפקת מניות נוספות (הגדלת מלאי הזהב שלה).

לסיכום, שום דבר לא בטוח בחיים חוץ מאתם יודעים מה.
אני חוזר – אין כאן משום המלצה! לימדו את הנושא. הפעילו את שיקול דעתכם.

אשמח לשמוע רעיונות/דעות נוספים בעניין.
בהצלחה.

השקעה יפה מאד
תודה

הי,

ראשית כל הכבוד על ההשקעה.
שנית, בחנתי את הניירות שהצעת.
כמה דברים (וטרם סיימתי לבחון לעומק)
- GTU - באופן ברור בעלת התשואה הכי גבוהה יחסית לאחרות בשלוש השנים האחרונות.
- PHS - קיימת רק 3 חודשים
CEF - ביצועים חלשים יחסית.
נשאלת השאלה מה העלויות של קרן הנאמנות gtu בהשוואה לתעודת הסל GLD שם ראיתי 0.4 דמי ניהול)

GTU ו-CEF שונות בהרכבן. בעוד GTU מחזיקה רק זהב, CEF מחזיקה כמויות דומות של המתכות כסף וזהב ולכן טבעי שיש להן תשואות שונות לאורך השנים.

PHYS הינה קרן חדשה, מיוחצנת מאוד וחביבה במיוחד על האמריקאים בזכות הטבות מס מסויימות לכן היא נוטה להיסחר בפרמיה גבוהה יותר מהאחרות. דרך אגב ניתן לראות את שווי המניה מבחינת נכסים (NAV) בזמן אמת בטיקר PHYS.IV.

העלויות של שלושתן פלוס מינוס חצי אחוז, וכאן נגמר הדמיון ל-GLD.

למי שלא משקיע בחול,מה בכל זאת עדיף בארץ,ת.סל או קרן נאמנות מיטב
זהב ?

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי Enter

למי שלא משקיע בחול,מה בכל זאת עדיף בארץ,ת.סל או קרן נאמנות מיטב
זהב ?

---

כך "מיטב זהב" מתארים את הקרן שלהם:

ציטוט:

---

לפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא יותר מ-200% יהיו חשופים למחיר הזהב בכל עת. יתרת נכסי הקרן תושקע על פישיקול דעתו המוחלט של מנהל הקרן ובלבד ששיעור החשיפה של הקרן למניות לא יעלה על 200% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. שיעור החשיפה של הקרן למט"ח לא יעלה בערכו המוחלט על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. הקרן הינה קרן "בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ".

---

הצלחת להבין משהו? 200%? קוראים לזה מינוף! לך תדע מה הם באמת עושים שם. לא הייתי נוגע.

לגבי תעודת הסל - אני רואה את הזהב גם כתעודת ביטוח כנגד קטסטרופה. היית מבטח את הרכב שלך בחברה שעלולה לפשוט רגל כשתצטרך אותה?

תודה על הכתיבה ופרשנות.

אני קורא בשקיקה רבות את מאמריך.
אם לא היה בהם טעם של קונספירציה.
הייתי חושב שאינך מבין מה אתה רושם.

שבת שלום

[center:2qw1nksw][youtube:2qw1nksw]<object width="640" height="385"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/SbUvvfJakfI&hl=en_US&fs=1&color1=0x5d1719&color2=0 xcd311b"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/SbUvvfJakfI&hl=en_US&fs=1&color1=0x5d1719&color2=0 xcd311b" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="640" height="385"></embed></object>[/youtube:2qw1nksw][/center:2qw1nksw]

הי,

כמוך, גם אני חושב כי העולם נמצא בפלונטר פיננסי לא פשוט,
חובות אדירים של ממשלות וקונצרנים, ומנגד CDS שבאים כביכול לבטח כנגד חדלות פרעון של אותן חובות, אך בפועל רק מסבכות את הפלונטר, כלומר, אם וכאשר יגיעו חלק מאותם חובות למצב חדלון, יופעלו ה-CDS ע"מ להגן מפני האירוע, אולם במקום להגן "נטו" מה שיעשו אותם CDS זה רק "להעביר" את סכנת החידלון מגורם אחד לגורם אחר.
ראה מקרה ליהמן, גולדמן זקס הצטייד ב-CDS, ובשל תימחורם הנמוך יכל להצטייד בכמות גדולה בהרבה מזו השקולה (בחישוב המינוף הנכון) כנגד גודל השקעתו בניירות של ליהמן. באה נפילת ליהמן, ו- AIG שהנפיקה כמות גדולה של CDS הייתה צריכה לשלם לגולדמן ודומיו , אולם בפועל מי ששילם היה הממשל (אין צורך להרחיב, הסיפור ידוע) - שבעצם "עצר" בגופו את ההתדרדרות של כדור השלג.
משהו דומה עשו כעת האירופאים שעצרו כדור שלג חדש (למדו משהו ממקרה ליהמן, ועצרו מוקדם יותר), והצליחו מכיוון שעדיין קיים אמון עולמי בכוחן של גרמניה וצרפת.
מול כל אותה יצירת כסף גלובאלית - דולרים, יורו, ליש"ט, CDS, אגחי"ם, הלימות הון בנקאית (מזמן זו כבר לא הדפסה, אלא "יצירת" מספרים בחשבונות הרשומים בבנקים השונים ושכביכול מייצגים זכויות כספיות) - ישנו רק פתרון אחד והוא האינפלציה. אבל גם כאן יש בעיה - האינפלציה מהווה משקולת נגד חריפה לצמיחה, ורק צמיחה יכולה להקל על נטל החובות , לכן אסור לפגוע בה.
בקיצור - מאזן אימה פיננסי, למרבית מדינות העולם יש אינטרס לשמור על הסטטוס קוו במאזן הזה.

מה אני חושב - קטונתי מלהתנבא, אולם לדעתי קיים פער עצום בין כמות הכסף בעולם, או סך הזכויות השונות הרשומות בספרי המסלקות (הבנקים) לבין כמות הסחורות והשירותים שקיימים ושניתן לייצר בעולם (סך המקורות), כולם מנסים להסתיר פער זה בין אם ע"י "חשבונאות יצירתית" ובין ע"י שתיקה רבתי (ישנם בודדים שלא שותקים, רוביני, שטיגליץ, רוג'רס) אך הפער רק הולך ומתרחב, בין בהדרגתיות עקבית (שנות גיאות רגועות כמו 2002-2007) ובין בקפיצות ענק (2008-2010), ומתישהו זה חייב להתאזן, בזחילה מבוקרת כפי שינסו לבצע הכלכלות המערביות, או בקפיצות ענק כפי שיקרה אם יאבדו שליטה.
מסקנה - סחורות שכמותן מוגבלת ודרישתן קשיחה + שירותים חיוניים שדורשים מומחיות גבוהה, מהווים מקלט בפני התאמות אינפלציוניות (זוחלות או טסות).

אין כאן שום המלצה, באמת שאיני יודע - כיצד, מתי ובאיזה קצב יווצר מחדש האיזון בין כמות הכסף לכמות המקורות, ואני רק מקווה שזה יקרה אחרי שימצאו אצלנו גם נפט מתחת לגז ואולי גם קצת זהב מתחת לנפט :o .

זהב שויצרי -יותר מדויק?
http://matterhornassetmanagement.com/