איך המצב יתנהל?
אם נושי אגח דורשים פרוק אזי החברה צריכה לעבור מבנק הפועלים לבעלי אגח. במקרה כזה בנק הפועלים מפסיד את השליטה באלביט הדמיה, אלא אם הוא רוצה להגיע להסדר עם אגח ?
מה קורה עם פלזה סנטר? האם היא גם מעורבת בתהליך ?
Printable View
איך המצב יתנהל?
אם נושי אגח דורשים פרוק אזי החברה צריכה לעבור מבנק הפועלים לבעלי אגח. במקרה כזה בנק הפועלים מפסיד את השליטה באלביט הדמיה, אלא אם הוא רוצה להגיע להסדר עם אגח ?
מה קורה עם פלזה סנטר? האם היא גם מעורבת בתהליך ?
אני חושב שמצב בו בנק הפועלים לוקח את מניות השליטה באלביט הדמיה הוא מצב טוב לבעלי החוב האג"חי.
בנק פועלים הוא גוף עם מוניטין וכיסים עמוקים.
מאחר ובנק פועלים מחזיק בחוב נחות דרך אירופה ישראל מלמעלה ובחוב עליון דרך הלוואות לפלאזה סנטרס - ברור לכולם לרבות בעלי החוב האג"חי שלתועלת כולם אין כאן אפשרות לייצר "מלחמות יהודים" שהבנקים ובעיקר עורכי דינם כה אוהבים.
בנק הפועלים יכול לקחת את המניות ולבוא בדין ובדברים עם מחזיקי אגרות החוב כיצד פותרים את הבעיה.
יתכן ובנק הפועלים לא יצליח להחזיר את מלוא החוב - אבל דרך תפיסה של נכסים אחרים המשועבדים לו, יצוב המצב באלביט ולאחר מכן ניסיון למכור את החברה דרך גרעין שליטה יחזיר להם חלק מהותי מההשקעה. יתכן וניתן לבדוק אפשרות לתביעות כנגד הדירקטוריון, בעלי השליטה ונושאי משרה בעבר ובהווה על מנת לבדוק מה עוד ניתן לחלץ משם.
למחזיקים לא כדאי לייצר מלחמות כי הבשלה של פלאזה בעתיד יאפשר up side לחברה - מלחמה בפועלים יכולה לגרום לפועלים לייצר נזק פרמננטי לפלאזה.
לא הייתי פוסל אפשרות להכנסה של סכום מסויים לתוך החברה ע"י הפועלים, דחיית מרבית החוב בטח קרן האג"ח לתקופה ארוכה ותחילת שקום של החברה, יתכן ויהיה מהלך שימיר ריבית לטווח הקצר במניות\אופציות למחזיקים - דבר שיאפשר לאלביט והחברות הבנות לחפש מה מוכרים מחר אלא לייצב את העסק.
בנק הפועלים לא מעונין לנהל את החברה. מענין אותו לקבל חזרה הכסף.
לכן הוא לא ישקיעה באלביט אלא יחפש מה אפשר למכור ומהר כולל אירופה ישראל ופלאזה סנטר.
כמו כן יש שתי קרנות שמעונינות להשטלת על אלביט הדמיה ואולי איתם יסגור עיסקה לרעת יתר הנושים.
לכן אני מצפה מהנאמנים כי יפעלו מהר.
ראה מה קרה עם גדות באמפל. גם שמה הבנק רוצה למכור מהר בחצי מחיר, אפילו שהוא מפסיד קצת.
יתכן ששם העיסקה מתואמת עם הקונה והבנק בסוף ירוויח בגדול על חשבון יתר הנושים?
ל- miki,
אני מבין מה שאתה טוען, אבל בניגוד לגדול החוב של פועלים הוא לא רק לפלאזה אלא הרבה מאוד כסף ניתן לאירופה ישראל ענגד מחצית ממניות אלביט הדמיה. אם הבנק יחלץ את כספי ההשקעה שלו בפלאזה אבל יגרום לערך כספי של 0 לאלביט הדמיה הלוואה מהותית לקבוצה דרך אלביט הדמיה לא יהיה מאיפה להחזיר.
על כן, בחינת הדברים בצורה הגיונית מבהירה כי האינטרס של הצדדים הוא לא לגרום לזעזועים שיהרגו את העסק.
אתה מציין את 2 הקרנות הזרות שקנו עשרות אחוזים מהחוב של אלביט הדמיה בחצי מחיר - יתכן ויהיה ניתן להגיע לפתרון דרך הקרנות הללו יחד עם בנק פועלים ויחד עם נושי האג"ח האחרים.
אכן יש לדאוג כי בנק הפועלים יחדיו עם הקרנות לא ינצלו את המצב לטובתם תוך דריסה של יתר המחזיקים.
במקרה גדות ואמפל, החוב היה בקומה אחרת לחלוטין מאשר באירופה ישראל.
מה רואה קרן יורק באג"חים של אלביט הדמיה?http://www1.bizportal.co.il/article/356307
מחזיקי האגחים שאינם סידרה ב' התכנסו והחליטו שהם יתנגדו בבית המשפט לבקשת הפרוק שהגישו מחזיקי אגח ב'.
עכשיו אנו במצב בו יש בקשת פרוק אך קיימת התנגדות נושים אחרים.
נושה מגיש בקשה לפירוק אך נושים אחרים מתנגדים מתוך תובנה שיקבלו ביתר קלות את החוב אם יתנו אורך נשימה לחברה.
סעיף 273 קובע שבימ"ש רשאי להתחשב במשאלותיהם של נושים ומשתתפים בדונו על בקשת פירוק שהגיש נושה. בד"כ יתחשב בימ"ש בנושים המחזיקים ברוב החובות, ללא קשר למספר בנושים מכל צד. מי שחבים לו/ להם את מרבית החוב יכריעו את הכף כאשר הנושים הלא מובטחים יהיו דומיננטיים יותר.
עד כאן זה משחק לטובת יתר מחזיקי האגח.....
אם יש נושים המתנגדים לפירוק יבחן בימ"ש את עילת ההתנגדות שלהם כדי לוודא שאין להם שיקולים זרים כגון קשר לבעל החברה.
זה כבר יותר מסובך, כי אנו יודעים שיש קשר לכ - 50% מהנושים האחרים (הקרנות) עם החברה - וזה, כך יטען עו"ד המייצג אגח ב' , פוסל את התנגדותם.
יהיה מאוד מעניין מה תהיה פסיקת בית המשפט כאן, להערכתי הנושים יקבלו עוד זמן למגעים.
מהכתבה על אלביט (2 תגובות מעליי) עולה כי יחס כיסוי נכסים לחובות הוא 89 אג'. נכון שאמדני שווי הנכסים הם של החברה, ומי יודע בכמה אמדני שווי אלה גבוהים ממחירי בשוק. אם נניח ששווי אמדנים אל גבוה ב- 30% ממחיר השוק, יחס הכיסוי ירד ל- 68 אג'.
נכון למחירי האגחים כיום (סביב 34 אג'), יחס הכיסוי הוא כפול. השאלה שאני שואל את עצמי היא האם כדאי לרכוש את האגחים במחיר הנוכחי מתוך צפיה שעם ההסדר תקבל אלביט את התמיכה הפיננסית הנדרשת בתוספת השקט והזמן הנדרש להשבחת נכסיה.
זוהי בתמצית התפיסה שרואות 2 הקרנות שרכשו כמעט מחצית מהאגחים. אולי כדאי גם לנו המקומיים לאמץ את הגישה הזו ולהרוויח אפילו יותר מהקרנות (משום שבממוצע הן רכשו את האגחים סביב 50 אג') ולנו האפשרות לקנות בשליש פחות.
גילוי נאות - כרגע איני מחזיק, וכמובן לא ממליץ
היום פורסם בכלכליסט מתווה מסתמן בין בנק הפועלים לקרנות הזרות שקצת הוסתר בשל האירועים באידיבי:
85% ממניות אלביט לבעלי אג"ח
2% לבנק הפועלים
7% לזיסר
6% לשאר בעלי המניות
+300M אגח חדש לבעלי האגח + 240M שח לבנק הפועלים בפריסה מחדש של החוב.
+אופציה לזיסר ל10-15% ממניות אלביט בעתיד.
אני תוהה מספר תהיות: 1. ההסדר קרוב מאוד למה שהוצע קודם (למעט הקטנה של חלקו של זיסר באופציה להמרה עתידית). בשביל מה היה צריך את כל הדרמה בחודש האחרון...כולה בנק פועלים הקטין אופציה לזיסר בחצי שאר מצב הנושים לא השתנה.
2. למה משאירים 6% לבעלי מניות קיימים ומוחקים 90% מהחוב באג"ח? (איך בנק הפועלים אשר את זה....למה לא לקחת את כל המניות?)
3. למה לבנק הפועלים להחזיק 1-2% מאלביט, מה זה נותן לו להיות בעל מניות שמה? האם הובטח לו שלא יהיה דילול בעתיד? החזקה של 1-2% זה לא מהותי הכל קנה מידה.
4. נניח שאני מבין כי רוצים את זיסר שימשיך לנהל את העסק ומוכנים לתת לו 7% כדי שיהיה מעורב בניהול אלביט...נניח.
אני מניח שישפרו קצת את ההצעה לבעלי האגח, כדי לעודד אותם להעביר את ההצעה...אולי ה6% של שאר בעלי המניות יעברו גם לבעלי האגח או יגדילו את האג"ח...אבל זה פחות או יותר המתווה שיתקבל.
אין באמור המלצה לקניה או מכירה של ניירות אלביט הדמיה
מה שלא ברור מהמתווה, לפחות לי, זה כמה מניות חדשות מנפיקים - האם 94% או 85% .
בהנחה המחמירה שיונפרו רק 85% מניות חדשות , למרות שבהחלט יתכן ומדובר על הנפקת 94% של מניות חדשות אזי השווי שיתקבל עבור כל אגח הוא כ - 55-65 אג .
ניתן להגיע לאומדן בשתי דרכים - בהנחה שהשווי הנכסי לאחר הדוחות עומד על כ 3.2 מליארד ( עפ"י המצגת מינואר ללא עדכונים) והחוב על 550 מש"ח - נטו 2.65
אחת - להניח כי לאחר ההסדר החברה תיסחר ב 50% לנכסיה כך ששוויה הסחיר יעמוד על 1.3 מליארד ש"ח - 85% מכך - 1.1 מליארד + 300 מליון באגח - 1.4 מליארד מחוב של 2.5 מליארד 56% החזר
השניה - להתאים השווי הנכסי למחירי השוק של פלאזה ומדיקל - זה מוריד מליארד ש"ח מהשווי ולבצע שיערוך של הודו (20% הפחתה) ומלונות (10% הפחתה) - זו הפחתה נוספת של כ 150 מש"ח - סה"כ הפחתה 1.15 מליארד מ 2.65 מותיר 1.5 מליארד ==> 1.6 מליארד שווי לאגח - 64% החזר
מדוע לתת לזיסר 7% מאלביט החדשה מתנה? - אלוהים יודע. מדוע להשאיר 6% למחזיקים הקיימים - אין לי תשובה.
דווקא עם בנק הפועלים נראה לי סביר שיקבל פיצוי במניות על ארגון מחדש של חוב אלביט לבנק - אבל צריך עוד לראות כיצד זה יבוצע
על כל פנים , זו סגירה של הקרנות ובנק הפועלים - להזכירכם הקרנות התחייבו בפני זיסר לתמוך בהסדר זה ולא אחד , ההתחיבות תקפה עד 31/5/2013.
כך או כך, אגח ז' נסחר ב - 28% לפארי.
אני נכנסתי שנית לפוזיציה באגח.
אני שותף למסקנה שלך, שהגיעה העת לאסוף אגחים במחירי שפל.
כעת שאנו לקראת הסדר שבו אין חשיבות לפארי, לא ברור לי למה אתה בוחר אגח לפי מחירו היחסי לפארי (ולא לפי המחיר המינימלי הקיים).
אם היו לאלביט 2 אגחים: 1. נסחר ב- 30 עם פארי 100, 30% לפארי. 2. נסחר ב- 34 עם פארי 120, 28% לפארי. האם היית בוחר את 2 עם מחיר לפארי יותר נמוך או את 1 במחיר יותר נמוך? אני לפחות הייתי בוחר את אגח 1 (ב- 100 ש"ח הייתי מקבל יותר יחידות).
יחיאל, הסדר חוב עובד לפי כמות החוב ולא לפי מספר היחידות. כמות החוב המתואם מיוצגת ע"י הפארי.
יש להוסיף שיקולי מס
25% עבור אגח צמוד ורק 15 עבור שקלי
אלון
הסדר החוב באלביט תקוע.
קיימת מחלוקת כבדה בין הקרנות הזרות שמבקשות לבצע מהלך הבראה חד - המרת רוב החוב למניות, לבין המוסדיים הישראלים שרוצים להשאיר מקסימום חוב בחברה משיקולים של מה מותר להם להחזיק .
הבעיה היא עקרונית ודורשת פתרון עקרוני ע"י הרשויות המוסמכות - מבלי להעיר על איזה הסדר יותר נכון, והאמת היא כנראה באמצע, לא יתכן שהסדר הבראה שדורש מחיקת חוב לא יהיה הסדר אופטימלי לנושים לטווח ארוך בגלל אילוצים רגלוטורים של גופים מוסדיים.
הייתי מצפה מהגופים המוסדיים בארץ לפנות למי שצריך ולגבש פתרון שירשה להם להחזיק , ללא הגבלת זמן , ניירות ערך שהם מקבלים במסגרת הסדר חלף אגח שהחזיקו ולא משנה אם זה אופציה או מניה והגוף המוסדי מחוייב עפ"י תשקיף להחזיק 100% אגח בלבד.
זה יסייע לשוק בשני מצבים -
בגלישה להסדר - יש גופים שמוכרים למרות שהם יודעים שבהסדר יקבלו יותר - אך הם אינם רשאים להחזיק מניות שמתקבלות וחייבים למכור -אז הם לא רוצים להיכנס לפינה הזו בכלל
לאחר הסדר - יש לחץ מכירות טכני של גופים שחייבים להיפטר מני"ע שאסור להם להחזיק
שתי התופעות, שמקורן מגבלות טכניות, פוגעות בחסכון של הציבור -המהות - שזה החסכון הציבורי - חייבת לגבור על הטכניקה.
מי ירים את הכפפה ויפנה לרשות לנירות ערך?
לאחר הדיון בבקשה של אלביט לכנס אספת מחזיקי אגח שתאשר את ההסדר שגובש בין זיסר לקרנות, הדינמיקה של הסדרי החוב בישראל השתנתה לתמיד - ולטובה.
בית המשפט לא נקט בגישה של - ניתן למחזיקים להגיע להחלטה על ההצעה העומדת לפניהם, אלא נקט בגישה שונה - קודם נוודא שההסדר שמוצע הוא הסדר סביר שמקבל את "חותמת" מומחה בית המשפט אך גם ללא חוו"ד המומחה הצביע בית המשפט על העובדה הברורה - ההסדר שמוצע ע"י הנציגות עדיף על המתווה שזיסר והקרנות רוצים שיאושר - עכשיו המומחה כבר "ממולכד" - הוא לא יכול להגיע למסקנה שונה.....
עכשיו יעלו השאלות שנשאלות כל העת - מדוע להשאיר לזיסר מניות ולהסכים לא לתבוע דרקטורים אם אין תרומה של הבעלים להסדר? - כל תשובה שמנסה להסביר זאת אינה מתחום הכלכלה אלא מתחומים אחרים שאינם קשורים , ואינם מענינם, של נושי אלביט שזכותם המלאה לקבל 100% מהחברה ולתבוע את כל מי שאפשר על מנת למקסם את גביית חובם .
בשולי הדברים עלה האבסורד שמלווה את ההסדר באלביט - מחד החברה טוענת ששוויה גבוה מאוד, וזה "נתמך" בחוו"ד של ברנע,. מאידך החברה טוענת שצריך למחוק את רובו של החוב כי אינה יכולה לשרת חוב גדול (הנציגות רוצה ש 50% מהחוב הנוכחי לא ימחק) - שתי ההצהרות הללו אינן מתישבות אחת עם השניה.
האמת היא לא באמצע. זיסר יודע יפה מאוד כמה העסק שווה ולכן רוצה למחוק את כל החוב - זו הדרך היחידה לתת ערך לבעלי המניות - להפסיק את תשלום הריביות - לאלביט אין כל מקור הכנסה שיכסה את תשלום הריבית על החוב.
ידיעה שלא מצריכה פרשנות:
מחזיקי סידרה ב' הגישו בסוף השבוע לבית המשפט בקשה לחשוף את מצבו הבריאותי של זיסר בטענה כי הדבר רלבנטי לחברה ולהסדר.
דוחות אלביט לרבעון הראשון:
הכנסות:31 מליון דולר
הפסד: 31 מליון דולר....
ההפסד בפועל גדול יותר כי הוצאות המימון קטנו בגלל ירידה בשווי הסחיר של חוב פלאזה....
הוגשה חוות דעת המומחה לעניין הסדרי החוב באלביט.
כמה נקודות מעניינות שמצאתי שם:
- לדעת המומחה, הצעת החברה טובה יותר מהצעת הנציגות
- לדעת המומחה, הצעת החברה לא מספיק טובה, ויש להעביר 95% מהמניות לבעלי האגח
- כמו כן לדעתו יש אינדיקציה לכך שניתן לתבוע את הדירקטורים על הפעולות האחרונות, וכיווון שסכום הביטוח הוא 60 מ'דולר והדירקטורים לא הציעו לפדות את עורם, אין לוותר על זכות זו.
- לדעתו, אין מקום להביא בחשבון פרמיית שליטה לעניין הקרנות הזרות.
- לדעתו, ניתן להגיע להחזר של 81%, לא כולל סכומים שעשויים להתקבל מנושא תביעת הדירקטורים.
הוא לא ביצע הערכות שווי אמיתיות משל עצמו אבל עושה רושם שמרבית מהנחותיו, בהתבסס על הנתונים הגלויים, הן סבירות.
בסה"כ זוהי חוות דעת מעודדת מבחינת המחזיקים - לו הנציגות תשכיל להפנים אותה.
כך בכל אופן אני קורא את הדברים.
מישהו הבין אחרת?
הוא לא ביצע אומדן לקאסה רדיו ברומניה - הרבה מאוד עשרות מליונים הולכים להימחק שם - ברגע שתהיה בפלאזה הנהלה "ללא מורא" מזיסר המחיקה תגיע.ציטוט:
לדעתו, ניתן להגיע להחזר של 81%, לא כולל סכומים שעשויים להתקבל מנושא תביעת הדירקטורים.
הוא לא ביצע הערכות שווי אמיתיות משל עצמו אבל עושה רושם שמרבית מהנחותיו, בהתבסס על הנתונים הגלויים, הן סבירות
אני יותר מאמין לחברת הדרוג שהגיע למסקנה דומה לשלי - תספורת של 30%-50% -קרוב יותר לגבוה.
חבל שאין להשיג עוד מניות של החברה למכירה בשורט כי בעצם המומחה אומר שהחברה תהיה שווה במקרה הכי טוב החברה תהיה שווה 340 מליון יורו , אך המחזיקים הקיימים יחזיקו 5% בלבד - שווי של 80 מליון ש"ח - כלומר המניה צריכה לרדת ב 50%
פורסם מתווה חדש להסדר מטעם החברה:
- 400 מ' באגח לא צמוד ל-6 שנים (ואשר לדעתי היה צריך לשאת כ- 9% - 10% כדי להתחרות באגחים קיימים בשוק, כמו למשל גינדי ג) ולכן להערכתי ייסחר סביב מחיר 80 - כלומר שווי 320 לסדרה כולה.
- 100 מ אגח כנל ל-8 שנים, להערכתי ייסחר סביב מחיר 70 - כלומר 70 משח לסדרה כולה
- העדר תביעות חלקי שאינו כולל את זיסר (לא יודע להעריך את השווי הכלכלי של זה)
- 90% מהון המניות של החברה לאחר ההסדר - להערכתי האישית מגלם שווי של כ 1200 משח (ופחות מהערכת המומחה אשר ניסמך על דיווחי החברה)
סה"כ הגעתי לכ- 1600 משח, או כ 66% החזר לפי החישוב שלי, אולי קצת יותר אם ניתן לקבל משהו מהביטוח של זיסר.
על פניו, אם אני לא טועה אז יש פה הזדמנות קניה היסטרית. השאלה היא מדוע השוק מתמחר את האגח הרבה יותר נמוך. אולי מתוך חוסר ביטחון שהמומ יבשיל לידי גמר חתימה טובה? או שאולי החשש (הסביר בהחלט) מפני צניחת המניה ביום שאחרי? (ואם כן מדוע לא להוסיף להסכם סעיף הנועל את הסחירות של ניירות הערך ומפשיר אותן בהדרגה, כפי שנהוג הרבה פעמים בהנפקות חדשות?)
בכל מקרה, מחזיק את הניירות, ומחזיק אצבעות שיחתמו. נראה לי שמרכיב הזמן הופך להיות חשוב יותר מעוד איזה אחוז מהנכסים.
המלחמות לא נגמרו. http://www.calcalist.co.il/markets/a...605466,00.html
נאבקים על 5% מניות. כמות האגח כבר לא קריטית ברגע ש 90% מהמניות עוברים לבעלי האגח. זה כמו לקחת הלוואה מעצמך. אז מה יקרה? עכשיו החברה כמובן לא תסכים ותיסמך על הערכת השווי המוזמנת שלה, ועוד דיון ייקבע ועוד חודש יעבור ועוד כסף יילך למשכורות ויועצים, (ובינתים החברה לא יכולה לעשות כלום כדי לייצר ערך אמיתי) ואז יהיה עוד דיון ועוד הצעה ובסוף יסגרו על עוד אחוז או שניים לפה או לשם, אחרי שהנזק שנגרם הוא כפול.
יש שלב שבו צריך לעצור ולקחת את מה שיש...
נשבר שיא חוסר הבושה בהערכות שווי מוזמנות - אני לא כל כך מבין את פרנק קנה - אני מבין ומכבד את הצורך שלהם להתפרנס, אך הם שורפים לעצמם את המוניטין.
להגנתם, חייבים לציין שהם קוראים לזה "הערכת פוטנציאל שווי החברה" -כלומר מה השווי של נכסי החברה המקסימלי, אופטימלי, לאחר פיתוח כל המגרשים לאחר שנים רבות והכל עפ"י הערכות החברה... [הרי הם לא יצאו מהמשרד] ולא הערכת שווי - עכשיו שכל אחד יחליט מה הקשר בין פוטנציאל לשווי נוכחי שנגזר ממתודולוגיה כלכלית מקובלת.
מי שטורח לקרוא את האומדן הדמיוני, לא יכול שלא להבחין איך הפרמידות של אומדני השווי נבנות אחת על גבי השניה, כאשר אף אחת לא ממש הולכת לנכסים עצמם, לשווקים שבהם החברה פועלת ומנסה לבצע אומדנים מהבסיס ובסוף הכל חוזר ל"אומדני החברה" ו"לשמאויות של נכסים עיקריים" ו - "מאזן החברה" - שכבר הפנה מומחה בית המשפט את תשומת הלב לעובדה שאלביט ופלאזה נוקטים בשיטה שערוריתית של קביעת שווי המגרשים - אם שווי הקרקע הנגזר מפרויקט גמור (גם אם עוד הוא במרחק של שנים רבות ואין כל כוונה לבצעו בשנתיים הקרובות) - וזאת עפ"י שמאות שכמובן מתבססת על הערכות החברה - גבוה משווי הקרקע הנוכחי עפ"י שמאי (לא המכירה בלחץ - מחיר קרקע אמיתי) הרי החברות שומרות על ערך המגרש בספרים (שכולל הוצרות ריבית שהוונו) ולא מתאימות את מחיר המגרש למציאות....
הטיעון העיקרי לפער לפער בין "השווי הפוטנציאלי" [ומאזן החברה] למצב הקיים - יש משבר ולכן המחירים היום לא משקפים את המחיר "ההוגן" של הנכס. ובכן, יש לי חדשות לכולם - המחירים היום הם מחירים של השוק היום - ויש שוק. אפשר לקבל מימון, במחיר נכון יש קונים. הציפיה שהמחירים יחזרו לרמות הבועה של 2007-2006 היא צפיה לא ריאלית. זה שהנהלת אלביט / פלאזה מצליחים למכור את הלוקש הזה לרואי חשבון כל רבעון - זה סיפור אחר , אך לאחר 5 שנים, גם הרואה חשבון הכי קואופרטיבי שקיים צריך להתחיל לחשוש מלאשר את הפיקציה הזוה - דקה אחרי הסדר יהיו מחיקות אדירות באלביט / פלאזה
טענה נוספת היא "רווח יזמי" - לא רק שיקימו את הפרויקט, יהיה "רווח יזמי " כזה שהנהלת החברה קובעת אותו היום.....
כלומר ה - NAV של פלאזה הוא עפ"י התסריט האופטימי ביותר הקיים , מבלי לקחת בחשבון אף דחיה שעולה על שנה, לכל הפרויקטים יהיה רווח יזמי (כלומר מחיר המכירה שלהם יותיר רווח ....) וכל זאת על פני מספר רב של קרקעות שטרם החל פיתוחם - ומגיעים ל"טווח שווי" גבוה / נמוך בהפרש של 2% בלבד........
על זה החברה מוציאה את הכסף ששייך לנושיה - לייצר מסמך מטעה ולהשתמש בו על מנת להשאיר לזיסר משהו מהחברה.
אלביט אומנם רצה לבית המשפט עם הצעה להסדר, אך אף אחד כבר לא "סופר" את החברה
הנושים כולם הסכימו:
1. תמורת החוב שימחק יונפקו 95% מניות חדשות
2. לא ינתן פטור מתביעות לדירקטורים ובעלי מניות
יש וויכוח בין הקרנות ליתר הנושים בשני נושאים עיקריים:
1. כמה חוב אפשר ורצוי להשאיר - המספרים נעים בין מליארד ל 300 מליון ש"ח
2. האם הקרנות מקבלות עודף שווי בגין היותן בעלות שליטה באלביט החדשה -לנושא זה מוצע פתרון מעניין - ש - 51% מהמניות יופקדו בנאמנות שיוצעו למכירה כמניות שליטה והתמורה תתחלק בין כל הנושים - כך כולם יהנו מפרמיית שליטה - אם תהיה....
יש עוד מספר נושאים פתוחים טרם אפשר לברך על המוגמר -
1. בנק הפועלים
2. ערבויות שונות שאלביט נתנה לבנקים זרים (זה בדר"כ ערבות חברת אם להלוואות שפלאזה / חברות בנות לקחו)
3. אופציות למניות לגופים שונים
מה לעשות?
שווי אלביט היום 186 מש"ח, המניות הקיימות היום ישארו עם 5% מאלביט החדשה, כלומר המחיר משקף שווי של 3,720 מש"ח. לאלביט החדשה, מה שכמובן מנותק מהמציאות - שורט על המניה זה מתבקש.
ויש מחלוקת נוספת בין סדרה א' לשאר, בנוגע לאופן חלוקת התמורה. סדרה א' טוענת למעמד מיוחד כיוון שהיא קצרה יותר וכו' - טענות הנדחות ע"י שאר הסדרות, ואשר בכל מקרה יכולות (לדעתי) להתברר בין הנושים לבין עצמם בבית המשפט, לאחר שתושג הכרעה על המתווה הכללי.
להערכתי הבלתי מלומדת, אם יקבלו איזושהי עדיפות, אז אולי באשר לאופן חלוקת כספי תביעות הדירקטורים אם יהיו (שכן סדרות א,ב הם הנפגעים הגדולים ביותר מהפרת חובת הזהירות של הדירקטוריון). אם ייקבעו שם פיצויים, ייתכן שמי שקונה היום א' יזכה לממש רווחים טובים יותר מהסדרות האחרות.
(גילוי נאות: מחזיק גם א).
אחרי ביקור באולמה של אלשיך יש תוכנית עבודה ברורה:
כינוס אספות אגח עד ה- 14/7/2013
הצבעה באסיפות על שני המתווים - של החברה ושל הנציגות
ההחלטה על הצבעה בגין הסדר שלא עלה ע"י החברה , ממשיך את הקו בנושא כפיית הסכם על חברה - אלשיייך יותר פורמליסטית - היא אומרת, נכון שאין אפשר "לכפות" על החברה את ההסדר שהנושים מציעים, אבל אם הסדר זה יקבל את מרבית הקולות והסדר החברה ידחה, אזי זה רמז לחברה שכדאי לאמץ את ההסדר של הנושים אל מול חלופת פרוק.
עכשיו הפרקטיקה תקבע את התקדים המשפטי -
נלך צעד אחד הלאה באותה לוגיקה -
1)אסיפת הנושים מאשרת ברוב גדול את הצעת הנציגות ודוחה את הצעת החברה,
2)הנהלת החברה נאחזת בקרנות המזבח ולא מקבלת את הרמז.
3) מוגשת בקשה של רוב הנושים לאלשייך שאומרת - הנושים אישרו אינדקטיבית את הצעת הנציגות ודחו את הצעת החברה, לאור מבוי סתום במגעים עם החברה ועל מנת למנוע נזקים לנושים אנו מבקשים כי בית המשפט יורה על אסיפת נושים שתאשר סופית את ההסדר, ואם לא יתקבל - פרוק
4) לאחר האישור הסופי, אם עדיין החברה לא מקבלת, תוגש בקשה להורות ולדרקטריון החברה להתכנס ולדון בהצעת הנושים , כחלופה לפרוק כאשר בעלי העניין מנועים מלהצביע
5)הדרקטוריון יתכנס - עכשיו הוא חשוף לתביעות בגין ההחלטה שיקבל - מה יחליט הדרקטוריון? אם הם לא מתאבדים - הם יאשרו את הצעת הנושים - כי פרוק יגרום ליותר נזק לנושים.......
כך כופים הסדר על חברה - עכשיו שהתהליך ברור, הרי כל כינוס הדריקטוריון הוא חסר משמעות - כי לא יכול להתנגד לנושים מול חלופת פרוק - ולכן יספיק צו בית משפט המקבל את ההסדר המוצע ללא שיתוף פעולה של החברה
לגזור ולשמור - נראה אם כך יתפתח התהליך
לאור החלטת רשויות המס:
http://maya.tase.co.il/bursa/report....51&CompCd=1039
האם נכון יהיה למכור ולקנות מחדש אג"ח הדמיה כדי שלא לאבד מגן מס על ההפסדים בעת מימוש ההסדר?
אם אני מבין נכון, בעת ביצוע ההסדר מחיר הקניה המקורי נמחק ובמקומו נרשם המחיר שיחושב ע"פ יום המסחר הראשון בתמורת ההחלפה... אני צודק?
שווי ההחלפה הינו מחיר מימוש הנייר הישן. ולכן אתה מקבל זיכוי או חיוב בהתאם למחיר שקנית עבור הנייר הישן. לכן אין צורך למכור ולקנות מחדש. בנוסף אם אתה מוכר וקונה באותו יום, אזי עבור מס הכנסה כאילו לא בצעת שום פעולה.
מה שבילבל אותי הוא סעיף 3.1.4 :
"יודגש כי סכום התמורה הכולל... לא יפחת מסכום מכפלת ע.נ בממוצע שערי הסגירה..."
בקריאה חוזרת אני נוטה להסכים שאכן מכירה וקניה לא יעזרו. מס הכנסה דופקים אותי בתוחלת:
נניח קניתי את האגח ב 75 ושער הסגירה לפני ההמרה היה 25. עכשיו יש שני תרחישים: רווח או הפסד בהסדר.
- אם לאחר ההמרה של ההסדר שווי התמורות הוא 50, אז כאילו קניתי ב75 ומכרתי ב50. הפסד ההון הנרשם לי הוא 25 (כפי שאכן היה בפועל).
- אם לאחר ההמרה של ההסדר שווי התמורות הוא 10, אז כאילו קניתי ב75 ומכרתי ב25, שהוא שער הסגירה לפני ההמרה. הפסד ההון הנרשם לי הוא 50, למרות שבפועל הפסדתי 65. מה ההגיון מאחורי המדיניות הגזלנית הזו? או ששוב לא הבנתי נכון?
נראה כי אלביט הבינה שהנושים לא יסכימו לתת ערך עודף לבעלי המניות הקיימים ולכן בוצעו שני שינויים עיקריים בהצעת ההסדר של החברה -
1. המרת החוב ל 95% מהמניות - בדומה להצעת הנציגות
2. הגדלת החוב מ 500 מש"ח ל 570 מש"ח - כאשר הצעת נציגות האגח עומדת על כ 700 מש"ח
מכיוון שהנושים ממילא מקבלים 95% מהמניות, אין משמעות מהותית להבדלים בין רמות החוב ביחס לשווי שיתקבל אצל כל מחזיק אגח.
ההבדל היחיד המהותי שנשאר בין ההצעות - הזכות לתביעות עתידיות של ההנהלה והדירקטורים - זיסר כבר ויתר על "חסינות" אבל התביעות האמיתיות הן נגד הדירקטורים שהפרו את חובת הזהירות - וזו תביעה ששווה הרבה כסף - יש ביטוח של 60 מליון דולר - יהיה מוזר עם הנושים , אחרי שימחקו כ מליארד ש"ח בחוב, יסכימו לוותר על תביעות ממי שאחראי לחלק מ"הבור" שנפער בחברה.
ומי שנמצא בשורט על המניה - המניות הקיימות יהיה שוות 60-75 מש"ח לכל היותר לעומת שווי נוכחי של 150 מש"ח....
זיסר לא באמת ויתר על חסינות, והחברה עצמה אף רומזת על כך במתווה המשופר.
החברה נתנה לחברת הביטוח מכתב שיפוי. במילים אחרות, הביטוח הוא רק בכאילו.
לכן גם לאחר ה"ויתור" על החסינות, אם יתבעו את זיסר מי שישלם בסופו של דבר זה החברה, כלומר בעלי המניות, ולכן זה מהלך חסר-תוחלת.
תנועת המלקחים הצפויה של התאמת המחירים של ניירות הערך של החברה החלה באופן מובהק - המניה צוללת, האגח עולה.
מי שעקב אחר הארועים והבין כי יש עיוות תמחירי ופעל בהתאם - שורט מניה , לונג אגח - קוצר עכשיו את הפרות.
לגבי ניהול הפוזיציה -
את המניה אפשר להחזיק בשורט עד לאחר ההסדר -יהיה לחץ מכירות רציני מצד מחזיקים שיקבלו מניות בהסדר וירצו לממש , ומצב החברה יותר גרוע ממה שחושבים - דריקטוריון חדש יבצע מחיקות שישימו ללעג את כל הערכות השווי שמבוססות על "מצגות החברה"
את האגח אפשר למכור שמגיע ל 45% מפארי (אם בכלל יגיע לשם) - זה לדעתי יהיה שווי החבילה שתתקבל בהסדר - לא רצוי להחזיק את האגח להסדר - שווי החבילה שתתקבל עוד עשוי להפתיע לרעה - ההסדר הזה בקושי מסייע לאלביט לשרוד, אחרי אלביט תגיע תורה של פלאזה - המצב עוד יתדרדר ותשואות האגח החדש ירקיעו שחקים.
בעוד אלביט נלחמת יחד עם הקרנות ביתר הנושים על מנת להשיג הסכם שמיטיב עם נושאי המשרה / דרקטורים / זיסר, מונה כונס לטובת בנק הפועלים למניות אירופה-ישראל באלביט .
עכשיו הכונס שולט למעשה באלביט ויכול לשנות כרצונו את ההסדר עפ"י האינטרסים של בנק הפועלים .
יהיה מעניין לראות אם תוך יום-יומיים שצריך להגיש לאלשיך את עמדות הצדדים באשר לאופן ספירת תוצאות אסיפות הנושים , עמדת אלביט תשתנה יחד עם שינוי הבעלים.
אלביט עדיין נסחרת בשווי העולה על 110 מש"ח, זה עדיין בכ 80% יותר גבוה משווי המניות האופטימי לאחר ההסדר (שווי חברה של 1200 מש"ח) .
מדי פעם נמצאות כמה מניות חופשיות להגדלת השורט , אך הן מעטות.
בחודש האחרון המניה צנחה בכ - 40% ויש עוד מקום רב לירידות
המניה יורדת עכשיו ב 25% (!) בניו-יורק
המניה חצתה כלפי מטה את רף שווי 100 מש"ח.
יש מקום עוד לפחות 25% ירידה בשווי
ההסדר באלביט למעשה הסתיים מבחינה מסחרית - ברור לכולם מה כל אחד מקבל, ולוחות הזמנים למימוש ההסדר הם קצרים למדי .
נכון שנשארו עוד מספר נושאים במחלקות - תביעות עתידיות ואופציות, אך לאלו אין השפעה על התקבולים ביום שאחרי ההסדר
בגדול מדובר על רה ארגון לחוב - מ - 2.5 מליארד ש"ח חובות ללא בטחונות, ישארו רק 570 מליון והפיצוי למחיקת החוב הוא 95% ממניות החברה .
כשאנו יודעים זאת, צריך להיות קשר בין המניות שנסחרות היום והאגחים - מחיריהם קשורים דרך ההסדר ואם יש אי הלימה אזי יש אפשרות לרווחי ארביטראז
בפועל, יש פער גדול מאוד בין המחירים -
מחירי האגח התכנסו לכ - 30% מפארי, כלומר משקפים שווי חבילה בהסדר של 750 מש"ח -שמורכבת מאגח חדש ומניות
אם נניח כי האגח החדש (שהוא מובטח) יסחר רק ב 70% מפארי - הרי שוויו - 400 מש"ח, מה שמותיר 350 מש"ח שווי ל 95% ממניות החברה אחרי ההסדר - שווי חברה של 370 מש"ח
מנגד, שווי השוק של המניות הקיימות היום הוא 92 מש"ח - מכיוון שזה משקף רק 5% מאלביט החדשה , הרי שווי השוק הנגזר הוא 1840 מש"ח !
אם כך המצב, הרי שיעור ההחזר בהסדר הוא 86% (1840X0.95+400) - שזה 185% יותר משיעור ההחזר שמשקפים האגחים!
במילים אחרות , יש פער של 185% בין מחיר האגחים למחיר המניה
אני חייב לאמר שאני יותר "מאמין" לתחזית של מחירי האגח מכיוון שהם יותר סחירים ואם אחד מהגופים שיש להם יד ורגל בהסדר או אפילו מחפשי מציאות היו בדעה שיש כאן הזדמנות רצינית - הם היו נכנסים כקונים ושער האגח היה עולה והפער בין מחיר המניה לאגח היה מצטמצם, זאת בניגוד למניה שכבר אי אפשר למכור אותה בחסר -כך שאין לחץ מוכרים - וממילא מי שהחזיק הפסיד כל כך הרבה שעכשיו זה שבריר קטן מתיקו ואין למחזיק לחץ למכור.
יחד עם זאת, שווי אחרי הסדר של 750 מש"ח לכלל החבילה נראה לי נמוך באופן קיצוני, אני חושב ששיעור החזר של כ 45% הוא סביר כך שנוצרה הזדמנות להיכנס לאגחים בימים הקרובים ולהנות מתשואה של עשרות רבות של אחוזים תוך מספר חודשים בודדים.
גילוי נאות:מגדיל באגח, שורט במניה
הצבעות הנושים על הצעת החברה להסדר יצרו תקדים משפטי נוסף בתהליך אישורי הסדר לפי סעיף 350 .
לצורך אישור ההסדר, החברה נדרשה לרוב של 75% ,אך ההצבעה, עפ"י הלכת דלק נדל"ן , כוללת שני שלבים
אסיפה ראשונה בה מצביעים מי שהגיע בפועל - התוצאות היו 70% בעד הצעת החברה , 30% נגד אך היו סדרות בהם הושג רוב של למעלה מ 75% להסדר
השלב השני, מצביעים הנאמנים , היכן שבאספות המוקדמות היה אישור של מעל 75% , עפ"י הרוב שהושג באסיפות המקדימות בשם כל הענ בסידרה, אך מי שרוצה להתנגד - צריך להגיע פיזית ולהצביע - כאן היו התוצאות 80% בעד הסדר החברה
בדלק נדל"ן הרעיון היה "לתת פה" למחזיקים הפרטיים שלא מגיעים לאסיפות, כך שהנאמן יצביע עבורם
מה שקרה אח"כ היה קצת לא צפוי - מספר מחזיקים מוסדיים פנו לבית המשפט בטענה כי לא ידעו כי באסיפות המקדימות היה רוב של 75% ולכן , מכיוון שהם מתנגדים להסדר, היה עליהם להגיע לאסיפה השניה ולהתנגד גם כן. מדוע הם לא ידעו? כי היה זמן קצר בין פרסום תוצרות האסיפות הראשונות עד לאסיפה השניה, היה ט' באב בו לא עבדו ועוד כהנה וכהנה תרוצים מהגורן והיקב שיסבירו את התרשלותם והתנהלותם השערוריתית.
השורה התחתונה שלהם - אם היינו מצביעים - התוצאה היתה שההסדר היה מקבל רק 73% ולא היה עובר.
אלביט טענה - בעיה שלהם , הם ילדים גדולים, כללי המשחק היו ברורים , שיתמודדו עם התוצאות. הכנ"ר תמך בעמדת אלביט
אלשייך לעומת זאת, שוב מוכיחה שלא ההתפלפלויות המשפטיות או השמירה המוחלטת על הפרוצדורה הם העיקר, אלא העיקר זה עשיית צדק.
אומרת אלשיך מספר דברים מעניינים -
1. הלכת דלק נדלן (שהיא קבעה) היא מתן מענה לבעיה מאוד ספציפית שכלל לא קיימת באלביט, זה שאלביט קבעה את "כללי ההצבעה" עפ"י הלכת דלק נדלן זה נחמד , אבל הנאמנים לא הסכימו ופנו לבית המשפט, ושם הוחלט לא לערוך דיונים ארוכים בפרוצדורה אלא להורות על הצבעה אך תוך איסוף תוצאות שיאפשר דיון אח"כ על מה התוצאות אומרות, ובכלל , אומרת אלשייך "ספק גדול בעיני עד כמה ניתן או ראוי לגזור מאותו מקרה [דלק נדל"ן] הלכה כללית שתחול מכאן ואילך כמעט אורח אוטומטי בכל מקרה של הסדרי נושים למחזיקי אגרות חוב"
2. מה דינם של משקיעים מוסדיים שהתנגדו באסיפה המקדימה אך לא הגיעו לאסיפה השניה? אומרת אלשיך - הסדר, בוודאי כזה המוצע ע"י החברה , צריך לקבל רוב פוזטיבי . לנצל רשלנות או טעות של משקיע שהתנגד באסיפה מקדימה אך לא הגיע לאסיפה השניה ובכך להפוך אותו לתומך ע"י הצבעת נאמן ועל בסיס זה להעביר את ההסדר - זה מעשה פסול ולפיכך לא יתקבל
אני חייב לאמר שמעולם לא הבנתי מדוע צריך 2 אסיפות - הרי המשקיעים לא משנים את דעתם בין האסיפות כי אין מידע חדש. לכך היה נכון לבצע הצבעה אחת בלבד של ההצבעות המקדמיות ואח"כ לבצע חישוב עפ"י הלכת דלק נדל"ן כאשר באופן אוטומטי קולות המתנגדים נרשמים כמתנגדים והנאמן מצביע רק עבור אלו שלא התייצבו לאסיפה. זה חוסך זמן , עבודה וכסף.
בסיכומו של דבר פסקה אלשייך כי ההסדר לא עבר וכי המוסדיים הרשלנים ישלמו 50 אש"ח לקופת אלביט כהחזר הוצאות בגין כל התהליך המיותר.
התקדים כאן הוא כפול -
הלכת דלק נדל"ן רלבנטית רק למקרים בהם יש סדרות עם הרבה משקיעים פרטיים מול סדרות עם משקיעים מוסדיים, וכאשר פועלים על פי הלכת דלק נדלן, אין צורך אמיתי למתנגדים להגיע שוב להצבעה, הם תמיד יוכלו לקנות שינוי תמורת 50 אש"ח....
ואני לא מבין למה צריך אפילו אספה אחת.
יש המצאה חדשה כזאת שקוראים לה אינטרנט. יתכבדו חברי הבורסה - או אפילו הבורסה עצמה - ויפיקו טופס אלקטרוני בעזרתו יוכלו להצביע בעלי הניירות הרלוונטיים, ובא לציון גואל.