בשבועות האחרונים מכונת יחסי הציבור של הקרנות שהשקיעו ב GSE ותובעות את הממשל החלה לעבוד במרץ , יום אחרי יום מופיעים מאמרים , כתבות ופוסטים בבלוגים "מעצבי דעה" (לא זרו הדז'...) שמציגים את בממשל כגזלן, רמאי וישי אפילו שהעלו את האשמה של עבירות על חוקי ני"ע.
מעבר לכל הנושאים שפורטו כאן בהרחבה, צף מזכר שהופנה מסגן שר האוצר שממומנה על ה GSE ל שר האוצר דאז - גייטנר שדן ב GSE , כאשר אחד המסרים הוא - הממשל יקפיד שבעלי המניות לעולם לא יוכלו להנות מרווחי ה GSE - ואז הגיע התיקון ב 3 ל"חילוץ" ה GSE שהחליף את תשלום הדוידנדים של 10% על סיוע הממשל ללקיחת כל הרווח כדוידנד ולמעשה אי מתן האפשרות ל GSE לשלם את חובם לממשל ולצאת לדרך חדשה.
המזכר הזה הוא " תפוח אדמה לוהט" מכיוון:
1. שבברור עולה כי הממשל קשר קשר לפגוע בבעלי המניות של ה GSE - ולא נתן לזה פרסום פורמלי עפ"י חוקי ני"ע,
2. השפיע על הסוכנות הפדרלית המפקחת / מנהלת את ה GSE באופן בלתי חוקי (הסוכנות, עפ"י חוק אמורה להיות עצמאית לחלוטין, בוודאי לא לקבל הנחיות מהממשל)
3. ההשפעה היתה לבצע מהלך שמנוגד לחוק (ה GSE הוכנסו ל"שימור" במטרה מוצהרת להבריאם ולהחזירם לידי בעלי המניות ופתאום מבוצע מהלך שמונע כל הבראה)
4. לא רק שהמהלך מנוגד לחוק, הוא גם פוגעני בביצוע - לקיחת כל הרווח כדוידנד שמונע מהחברות לבנות הון ולשלם חוב לממשל - אין לזה תקדים בהיסטוריה, ובכל התקדימים של סיוע ממשלתי במשבר הפיננסי בעלי המניות נותרו עם "משהו" - אם יכלו להחזיראת הסיוע שקיבלו.
5. וכל זאת תוך פגיעה במשלם המיסים שכן לממשל אופציה ל 79.9% מהמניות של ה GSE ששוויים מתאפס אם ה GSE לא חוזרות לבעלי המניות המקוריים שלהם
העניין מתחיל לעבור מפסים של "הממשל" נגד "GSE " למצב בו הציבור מתחיל להרגיש שאנשים בממשל פעלו בחוסר תום לב ובניגוד לחוק, ולכולם ברור מדוע - פולסון וגייטנר הם חלק מהממסד הפיננסי - בלי ה GSE הבנקים יחגגו - ולכן יש לוול-סטריט אינטרס כלכלי מובהק בחיסול ה GSE במתכונת הנוכחית והעברת הפעילות אליהם.
ככל שדנים ודשים יותר בנושא כך מתברר שהמודל הקיים של ה GSE הוא מודל מצויין ולא ניתן למצוא מודל "יותר טוב" . בסופו של דבר העניין מתנקז לתמחור סיכונים - ה GSE תימחרו נמוך מדי את הסיכון והחזיקו מעט מדי הון נוכח המשבר החריף - בחלק מתיק המשכנתאות המבוטח שלהם - אך האזרחים שלקחו משכנתאות שבוטחו ע"י ה GSE נהנו מריביות נמוכות - כי המודל כלל ביטוח בחינם של הממשל שגיבה גביית פרמיית סיכון נמוכה והחזקת הון יחסית נמוך - הכל תחת פיקוח רגולטיבי הדוק.
בשנתים האחרונות הרגולטור התיר להם לעלות את פרמיית הסיכון שהם גובים - ולכן הרווחיות שלהם עולה , אך הם עדיין גובים משמעותית פחות ממה שבנקים יגבו בגין בגין אותו סיכון ולכן הקונגרס צריך לקבל החלטה - האם לייצר מערכת ש 100% מהסיכון מתומחר ומגובה בהון של גופים פרטיים - עלויות המשכנתא יעלו , או שבוחרים "לסבסד" את פרמיית הסיכון ע"י מתן ערבות של הממשל ל GSE = משכנתאות זולות, אך עם סיכון של צורך לתמוך ב GSE במשבר עתידי - שצריך להיות יותר חריף מזה של 2008 כי ממילא כבר גובים יותר פרמיית סיכום .
בינתיים ב GSE מבינים היטב את הבעיה ולכן החלו להנפיק אגח מסוג חדש שבו רוכשי האגח (שמבוסס על משכנתאות שה GSE רכשו) משתתפים בחלק מההפסדים - תמורת ריבית יותר גבוהה - וכך למעשה ה GSE מעבירה חלק מהסיכון לשוק הפרטי.
אני מניח שגם בקונגרס בסוף יבינו שאם הם רוצים שוק משכנתאות ל 30 שנה בריבית קבועה הממשל יהיה חייב לתת כתף ע"י מתן ביטוח פדרלי - ההחלטה אם לגבות על זה כסף או לא (מודל "ביטוח פקדונות") היא החלק השולי בעניין, הרי שאם יבוא משבר חריף - ממילא המדינה היא "המלווה לשעת חרום" לכל המערכת הכלכלית , אז במה שונים ה GSE ?
ביטוח נגד כל קטסטרופה אפשרית זה עניין יקר - איזה סיבה יש לגבות אותו מכל אלו שזקוקים לסיוע במשכנתאות שעבורם הקים הקונגרס את ה GSE?
