יש והם מקבלים בראש :-)
Printable View
יש והם מקבלים בראש :-)
עושה רושם שהניתוח של tby צודק. הנושים של פלאזה מתכננים לעצור את הדיבידנד. בכלכליסט דובר על כניסה להסדר כבר בפברואר כי במצב הנוכחי תשלום לאגח א הוא די הזוי.
שאפו על התחזית.
יצליחו לעצור את הדיבידנד בפלאזה??
http://www.calcalist.co.il/markets/a...591957,00.html
לדעתי יצליחו. התזרים של פלאזה בעייתי מאוד.
החברה מזמינה את מחזיקי האגח למפגש לצרכי "דיווח ועדכון על עסקי החברה" שיערך ב - 20/1.
האם משהו כאן מתכונן ללכת ולשמוע?
הגיעו כנראה ימות המשיח - הנאמנים של החברה נזכרו בתפקידים וקבעו מועד להתכנסות בעלי האגח מכל הסדרות לצורך - הגנה על זכויות, מינוי נציגות, מינוי עו"ד
האסיפה תתקיים ב - 14/1/2012 - יום שני, כמעט שבוע לפני המפגש שזומן ע"י החברה.
לדעתי הנאמנים חשופים לתביעת רשלנות מצד מחזיקי האגח - היה ברור שיש צרה מתקרבת והם לא עשו כלום ואיפשרו לחברה להוציא את שאריות המזומנים על "תוכנית רכש" ספקולטיבית שכל שעשתה זה להעביר המזומן של החברה לדויטשה בנק.
מוטי זיסר מנסה לקדם עסקת קומבינציה בעיר צ'נאי בהודו
בעל השליטה באלביט הדמיה טס בסוף השבוע להודו בניסיון לחתום על עסקת קומבינציה בקרקעות של החברה, שתסייע להתמודד עם בעיות הנזילות. מחזיקי האג"ח של החברה יתכנסו היום והם צפויים למנות את אי.בי.אי, הראל, מנורה וכלל ביטוח כנציגיהם
נשאר רק לאחל לו הרבה בהצלחה :-)
http://www.calcalist.co.il/markets/a...592908,00.html
פגישת מחזיקי האגח הסתיימה ללא הפתעות -
הנאמנים הסבירו באסיפה למחזיקי האג"ח כי הם רוצים למנות נציגות משותפת שתעצור את כלל התשלומים של החברה כבר כעת , לעומתם הסדרות הקצרות רוצים לקבל את התשלומים כעת.
אני אומנם מבין את רצון האגחים הקצרים, אך המציאות היא שבקופת החברה אין מזומנים לכיסוי ההתחיבויות ל - 3 חודשים הקרובים ובוודאי בכלל לא ברור כיצד החברה תעמוד בחובותיה במהלך 2013 , כך שכל בית משפט יתן צו מניעה כנגד תשלום לנושה אחד על חשבון נושה אחר.
ומה הלאה?
אלביט הדמיה היא חברת אחזקות שהגיעה לסוף דרכה. לזיסר אין מקורות להזרים לצורך הסדר - הנכסים לא מכסים את ההתחייבויות - נציגות האגח תגלה זאת במוקדם או במאוחר.
הפתרון המייטבי הוא השתלטות של בעלי החוב על החברה - פרוק קצר שבסיומו בעלי החוב הופכים להיות בעלי מניות, מניות פלאזה שיוותרו אחרי שבנק הפועלים יממש את חלקו, ומניות אלביט מדיקל - יחולקו כדוידנד בעין והנהלה חדשה של אלביט תפעל למימוש המלונות, קמעונאות ותחזיק את השותפות עם פלאזה . כמו כן יש לבצע חקירה על התנהלות הנהלת החברה בשנים האחרונות ולהגיש תביעות נגד דירקטורים ומנהלים.
tby,
שלום מכובדי,
השאלה אם אין "גלולת רעל" בעקרונות הרכישה של אגרות החוב בניכיון.
אסביר למה אני מתכוון.
תאר לך, שהחברה רוכשת אגרות חוב חציו במימון בנקאי בניכיון של 50% - החברה קונה בעיקר אג"ח ג,ד,ו,ז.
ע"פ תנאי ההלוואה, אגרות החוב במאות ע.נ משועבדים בשעבוד ראשון בדרגה למערכת הבנקאית ואחד מתנאי ההלוואה כלל שמור שליטה של אלביט.
כעת לנושים יש את האופציה לקחת את מניות החברה ולהגיש תביעות כנגד הדירקטוריון, נושאי משרה ובעלי שליטה בהווה ובעבר - השאלה היא האם ניתן להוציא משם מאות מיליוני ש"ח?
כמו כן, אלביט הדמיה היא חברה דואלית, ביכולתה לפנות לביהמ"ש בארה"ב ולבקש הגנה מפני הנושים - החברה תטען שיש ביכולתה לשלם את מלוא חובותיה והאינטרס של כולם הוא להמתין עד תחילת 2014 (או מה שכתוב בחוזה ההלוואה) על מנת שאגרות החוב הנפרעות יפרעו את ההלוואה ויתרת האגרות תשארנה בידי החברה והנושים הלא מבוטחים.
במקרה זה, לא בטוח שהאינטרס של המחזיקים לייצר "בלאגן" כבר כעת בשים לב ליכולותיה של אלביט הדמיה לאלץ את כולם לפעול מארה"ב לפי חוקי ארה"ב עם העלויות של ניהול התכחשות בביהמ"ש.
זה תלוי האם הדריקטוריון וההנהלה התנהגו באופן סביר ומילאו את חובת הזהירות. על זה אפשר לענות בקלות -הם לא, בוודאי לא בחודשים האחרונים שהכתובת היתה על הקיר - רבעון אחרי רבעון תוכנית תזרים המזומנים הפכה להיות פחות ופחות סבירה - הדרקטוריון צריך היה לפעול - אך אל תטעה - כמו באידיבי - יש בעל בית שיודע יותר טוב מכולם ועושים מה הוא אומר אם רוצים לשמור על המשרה והבונוס. מכיוון שיש ביטוח דירקטורים ויש להם גם נכסים אישיים - יש מהיכן לגבות הכסףציטוט:
השאלה היא האם ניתן להוציא משם מאות מיליוני ש"ח?
דווקא תהליך בארה"ב יאפשר שימוש ב CH11 ותוצאות כמו באמפל - בעלי חוב הופכים לבעלי מניות, ממנים מנהל שכיר ומתחילים לעבוד - אלביט חברה פשוטה, אין הרבה נושים - זה לא יהיה ארוך וגם לא יקר בהשוואה לתהליך פרוק מלא בישראל ע"י מפרק שמרוויח סכומים שערוריתיים עפ"י היקף הסכומים המושביםציטוט:
במקרה זה, לא בטוח שהאינטרס של המחזיקים לייצר "בלאגן" כבר כעת בשים לב ליכולותיה של אלביט הדמיה לאלץ את כולם לפעול מארה"ב לפי חוקי ארה"ב עם העלויות של ניהול התכחשות בביהמ"ש.
אני לא רואה על מה תהיה ההתכתשות בבית משפט , אלביט לא יכולה לטעון שהיא יכולה לעמוד בהתחיבויות שלה - אין לה נכסים בהיקף מתאים - זה חישוב על מפית. נסיון לטעון שבעתיד תהיה השבחה ואז הכל יבוא על מקומו בשלום זו טענה שלא מחזיקה מים.
האינטרס העיקרי של מחזיקי האגח הוא למנוע מכירה בלחץ של נכסים - ובעיקר את פלאזה, כי ברגע שפלאזה נמכרת, נגמר הסיפור של "השבחה עתידית" - ההפסדים מתקבעים - זה בניגוד לאינטרס של זיסר - להתגלגל ולצפות לנס - זה מקרה סימטרי לחלוטין לאידיבי אחזקות .
ערב טוב,
ומה היקף בטוח הדירקטורים? האם עשרות מיליוני $?
אני חושב שהאינטרס שהראשון הוא לוודא שבנק פועלים לא ירוקן את הקופה ודי לחכימא ברמיזא.
מעבר לכך, בהינתן הקניות הלא קטנות של אלביט הדמיה יתכן והאינטרס של המחזיקים הוא בכל זאת להמתין שאגרות החוב במאות מיליונים תוחזרנה לחברה מהמערכת הבנקאית - כי אחרת החוב הזה הופך את הבנקים שנתנו אשראי למחצית הרכישות לנושים שקבלו את מחצית הכסף מאלביט ונושים יחד עם שאר הנושים.
JSPJS
אני לא מבין לאן אתה חותר.
לאלביט אין כסף בקופה לתשלומי 2013 .
לאלביט אין שווי נכסי חיובי - יש לה שווי נכסי שלילי של כמעט מליארד ש"ח.
לאלביט בעל בית ללא מקורות להזרים לחברה, הוא עצמו מסובך בחובות עם בנק הפועלים ורשה לי להאמין שמחביא כמה מאות מליונים של שקלים בנכסים אישיים.
זה עצוב, זה חבל אך זה המצב.
מה אתה מציע לעשות? לחכות? למה? לתת להנהלה הכושלת להמשיך "לשחק" ולמשוך משכורות?
אם למדנו משהו מתהליכי הסדרי החוב , זה לזהות מתי יש על מה לדבר ומתי אין. כאן אין על מה לדבר - כמו באמפל כמו באידיבי אחזקות
אתה חושב שיש הבדל בין זיסר למימן?
אני חושב שביטוח הדירקטורים של אלביט הוא בסכומים משמעותיים.
חוב בנק הפועלים מובטח מול חלק ממניות פלאזה - והבטחונות משמעותית פחות מהחוב, כך שלאחר מימוש הבטחונות, בנק הפועלים עומד כיתר בעלי החוב. אם יש חובות נוספים בעדיפות אז עדיף שימשיכו לשאת ריבית ואלביט תמשכן את יתר הרכוש שניתן למשכן על מנת לשלם לבנקים?ציטוט:
אני חושב שהאינטרס שהראשון הוא לוודא שבנק פועלים לא ירוקן את הקופה ודי לחכימא ברמיזא.
ראשית זה לא בנקים - זה דוייטשה בנק, שנית איננו יודעים כמה החברה רכשה בפועל - היו רק שתי הודעות בימים עוקבים על רכישות ומאז שקט, וכן, דוייטשה בנק הופך להיות נושה של האגח שהוא מחזיק - למרות שמימן רק חצי מהרכישה -זו עיסקה עקומה בריבית של שוק אפור שההנהלה לא היתה צריכה להציע אותה והדרקטוריון לא היה צריך לאשרה - ואפשר וצריך לגרום להם לשלם על הנזקים שנגרמו.ציטוט:
מעבר לכך, בהינתן הקניות הלא קטנות של אלביט הדמיה יתכן והאינטרס של המחזיקים הוא בכל זאת להמתין שאגרות החוב במאות מיליונים תוחזרנה לחברה מהמערכת הבנקאית - כי אחרת החוב הזה הופך את הבנקים שנתנו אשראי למחצית הרכישות לנושים שקבלו את מחצית הכסף מאלביט ונושים יחד עם שאר הנושים.
אתה מציע להמתין עד מרץ 2014 ושאלביט תשלם את כל התחייבויותיה עד אז על מנת שתקבל חזרה האגח ותוכל למחוק אותו? אם תבדוק את שכתבתי כאן על תוכנית הרכישה הזו תראה כי רווח ההון המקסימלי של אלביט הוא רק 100 מליון ש"ח - זה לא משנה כלום בתמונה הגדולה, שנית , לאלביט אין כסף לתשלומים של 2013 לא כל שכן תחילת 2014 . ונניח ותשלם והאגח יוחזר - קרא את ניתוח שווי הנכסים של אלביט - אחרי תשלומי 2013 לא נותר בה כמעט שום דבר שניתן לממשו באופן סביר, וכמובן חובותיה יהיו גבוהים לעין שיעור מנכסיה
כל רגע נוסף שהחברה קיימת במתכונתה הנוכחית זה פחות ערך לבעלי האגח.
כל שאני אומר שיש לחשוב טוב מה עושים, איך עושים, ולמה עושים.
יש לי יותר מתחושה שחלק מהמוסדיים מעדיפים לא אחת יחסי צבור והתלהמות על פני החזרת החוב.
יתכן ואכן יש לקחת את אלביט לפירוק מצד שני, אם בפריסה ארוכה ניתן להחזיר את החוב יתכן ועדיף.
כאשר כותבים על "פריסה ארוכה" , אני קורא "ממתינים לנס". דחייה לא מקטינה סיכונים - דחיה מגדילה אותם.ציטוט:
אם בפריסה ארוכה ניתן להחזיר את החוב יתכן ועדיף.
ננניח וידחו את כל חובות אלביט ב - 10 שנים - האם זה מגדיל את הבטחון שהחוב יוחזר?
לאלביט חובות של 2.8 מליארד ש"ח - 7% ריבית, שזה נמוך למימון ארוך טווח, בדחיה של חובות "בפריסה ארוכה " מחייבים תשלומי ריבית של 200 מליון ש"ח בשנה. מאיפה יש לאלביט מקורות לשאת כזו ריבית?
אם כוונתך לפרוס לטווח ארוך ללא ריבית - הרי זו תספורת כבדה לכל דבר ועניין ועוד השארת את עתידך ביד הנהלה שכשלה.
אני חושב שעדיין אינך מבין את גודל ה"ברוך" - ואתה לא היחיד.
tby מכובדי,
בוא נסתכל על האפשרויות:
1) פועלים להעמדת מלוא החוב לפרעון מיידי, ממנים כונס נכסים\מפרק שצריך להפעיל גם עשייה משפטית בארה"ב.
בנק פועלים לוקח את מניות פלאזה המשועבדות אליו - הנושים רואים רק חלק מהחוב כלפיהם וכעבור לא מעט זמן.
2) הנושים של אלביט פועלים לחלוב את פלאזה על מנת לקבל דוידנד, החברה ופלאזה מוכרות מה שאפשר ומתנהלים שנתיים תוך תקווה לנס - התרחיש הזה טוב לבעלי אגרות החוב א,ב,1,ו ורע לכל האחרים.
3) בנק פועלים הוא נושה של החברה מצד אירופה ישראל, ללא שווי למניות אלביט הדמיה קשה לחשוב כיצד החוב כלפיו יוחזר, פועלים גם נושה של אלביט, ע"פ תקדים לבייב ששם ~ 700M ש"ח בפריסה על חוב מקורי של 7G ש"ח - אני לא בטוח שמוטי זיסר לא מסוגל להכניס משהו לחברה גם אם בפריסה והאם בנק פועלים שלא רוצה את הקריסה של אלביט לא יעזור לו בדבר.
על כן, החברה תפעל להסדר נושים שלא יחלוב את פלאזה אלא יתן לה כמה שנים לשביח את נכסיה וכן נכסים של אלביט. מה שימכר לא יהיה תחת מפרק \ כונס נכסים שכל מה שמעניין אותו למכור מהר, לקבל עמלה של עשרות מיליונים ולעבור הלאה. המכירות יהיו מדודות, יכנס כסף לתוך החברה מלמעלה, החוב יפרס ב- 3 שנים, הריבית תוגדל ולמחזיקים ינתנו חלק מהמניות של החברה - האם בוודאות הכל ישולם - אין וודאות, אבל אני מעדיף את הפתרון הזה על פני פירוקים יקרים.
חובה שאופציית הפירוק תהיה על השולחן אבל אם בנק פועלים וזיסר ירצו לעזור קודם כל לעצמם - חשוב שזו לא תהיה האופציה הראשונה.
אני חושב שאינך קורא את התמונה נכון - אין כוונה שאלביט תפעל תחת מפרק, אין רצון או צורך "לפרק" את החברה - זו חברת אחזקות שצריכה לעבור רה-ארגון של חוב, השאלה כיצד.
יש שתי אפשרויות עיקריות - עם תרומת בעלים , ללא תרומת בעלים.
כל הסדר ששומר את זיסר בפנים יחייבו להזרים לפחות 200 מש"ח כהתחלה שלדעתי אין לו. בהנחה שיזרים , חייבים למחוק חלק משמעותי מהחוב על מנת לאפשר לחברה לתפקד ולכן בעלי החוב יקבלו מניות חדשות של אלביט [אולי גם מניות פלאזה] והאגחים יאוחדו ל- 2-3 סדרות - בינונית, ארוכה וסדרת "בונוס" לעוד 20 שנה ללא ריבית. והחברה תמשיך להתנהל בלחץ של תשלומי חוב שיחייבו מימושים - כי אין מקורות המייצרים תזרים ראוי .
ללא הזרמה, בעלי החוב יהפכו לבעלי המניות - לא יהיו יותר סדרות אגח - לא יהיו הוצאות מימון, לא יהיה צורך לחלוב את פלאזה . מקימים דריקטוריון חדש , ממנים מנהל שיפעל מול החברות הבנות וזהו - המניוות סחירות, מי שרוצה למכור שימכור מי שחושב שזה עסק עם פוטנציאל השבחה ירכוש המניות . מי שמאמין שבחברה יש פוטנציאל השבחה - זו הדרך היעילה ביותר להשביח את החברה .
מדיבורים עוברים למעשים.
והמעניין זה ההקבלה בין אידיבי אחזקות לאלביט הדמיה - בשניהם יש בעלים מאוד דומיננטי שיושב על פרמידה חדלת פרעון וטוען שאין צורך בהסדר.
כמו באידיבי אחזקות הסיפור הוא תשלום לאגחים קצרים מקופת מזומנים דלילה שאינו מקובל על מחזיקי האגח הארוך.
אך יש שני הבדלים משמעותיים בין אידיבי אחזקות אחזקות לאלביט -
הראשון - בעלת השליטה - גנדן - היא בבעלות מספר בעלים , חלקם עם כיסים מאוד עמוקים , ודנקנר באופן אישי לא נדרש להביא הרבה כסף לעומת זיסר שמחזיק בשליטה בלעדית באמצעות מרכזי שליטה - ויצטרך להביא את כל הכסף לבדו
השני - נכסים - באחזקות עוד אפשר "להראות תנועה" של מימושים , מו"מ , מדידת ערך כלכלי של אידיבי פיתוח ושאר הנדסה פיננסית, באלביט יש נכסים שרובם לא מניבים שיושבים במדינות ששוק הנדל"ן בהם ספג מכה אנושה -אין אפשרות "להראות ערך" באופן שמחזיק מים.
הנוסחה של הזרמת בעלים לתשלום ריבית שהומצאה באידיבי אחזקות משוכפלת לאלביט - דרישה מזיסר להפקיד 150 מש"ח לצורך תשלום ריבית לאגח הקצרות -אם לא - פניה לבית משפט לעצור התשלום.
באידיבי זה הסתיים על מדרגות בית נמשפט בכניעה של דנקנר לדרישה - היו לו מקורות להזרים ואח"כ הנפקת זכויות. זיסר בסיטואציה שונה - אהיה מופתע אם מסוגל לגייס 150 מש"ח נזילים - יש סיכוי לא רע שסוף סוף נזכה לפסיקה משפטית בנושא
יו"ר אלביט: "אנו מנסים לגייס בשבועות האחרונים משקיע לחברה"
שמעון יצחקי באסיפת מחזיקי האג"ח: "מוטי זיסר לא הגיע בשל טיפול רפואי"
http://www.themarker.com/markets/1.1910808
איזה משקיע יכנס לחברה במצב הזה, אולי אולי איזה ארגנטנאי שבא לתרום כסף.
מישהו היה באסיפה ויכול לספר מה היה? מי קנה לאחורנה אגחים של הדמיה החברה או מישהו אחר עם רצון להשתלט?
אני אישית חשבתי שאלביט תבוא עם איזו הפתעה, אבל התבדתי. מישהו אסף אג"חים בחודשים האחרונים (אולי יש עוד קרן יורק שמחכה לזיסר בפינה).
לצערי, אם לא תהיה הפתעה, אנחנו בדרך להסדר ארוך וכנראה גם כואב.
בהצלחה למחזיקים.
אם באמת מוטי זיסר מוכן להכניס שותף לאלביט זו הפתעה גדולה . הגירעון לא כלכך גדול והפוטנציאל ענק.
משקיע נבון שיתן לחברה אורך נשימה עשוי לגזור רווחים יפים
קצת יותר על מה שהיה בישיבה http://www.calcalist.co.il/markets/a...593462,00.html
שווי שוק אלביט היום 160 מש"ח - זה כל החברה. נניח ויהיה קמיקזה שיהיה מוכן לשלם פי 3 משווי השוק ויקנה 50% מהחברה - זו הזרמה של 240 מש"ח - זה לא נותן אפילו מענה מלא ל- 2013 - עדיין יזדקקו למימושים של פלאזה או אלביט מדיקל וב 2014 שוב יש חור תזרימי ענק. ומי יכנס בסכומים כאלו בלי להיות בטוח שנכס ל"עסק חי"?
אם אני הייתי רוצה להיכנס כמשקיע באלביט הדמיה, לא הייתי משקיע כסף לתוך החברה - הייתי קונה אגח ארוכות בשוק וממתין לתהליכי הסדר - כמו קרן יורק - אם החברה תצליח ותשלם האגח - יש תשואה אסטרונומית על ההשקעה, אם יש הסדר - אני יכול להחליף את הבעלים במסגרת הסדר - הרבה יותר בזול, עם פחות חובות, בלי זיסר כשותף ובלי הנהלה כושלת - מאוד יכול להיות שיש גוף אחד או שניים שממתינים בשקט לרגע המתאים להיחשף.
מישהו בטוח קנה/קונה אגחים במחירים זולים בזמן האחרון השאלה אם זאת החברה עצמה או גוף אחר שממתין בשקט לרגע ההשתלטות.
לא יודע... למה להכנס לחברה כזו כשהערך מתחבא מתחת לערמות של זבל ולא מסוגל לכסות אפילו את שווי השוק של האג"חים כאשר יש אפשרות לרכוש אג"חים של אידיבי כמו יורק או של אינטרנט זהב שהיום עלתה שוב לכותרות. בשני המקרים האחרים יש חברות יציבות וחזקות שפועלות בשוק מוכר ולא בונות על קרקעות בטיזינבי. האמת שיש לי פחד מכל מה שקשור לקרקעות בהודו מאז מקרה אנרון הידוע לשמצה. גם שם היו רשומים פרוייקטים מזהירים בהודו ובשאר מדינות עולם שלישי שהתבררו לבסוף כשווים אפס.
שורט על המניה יעשה רק טוב לדעתי
באספה אומר שיץ "מימושים זה ב DNA שלנו" כהסבר מדוע זה "לא בעיה" לעמוד בתזרים הצפוי שנסמך ברובו על מימושים.
המשפט האמיתי - "משיכת זמן מול נושים זה ב - DNA של זיסר"
נסיון החיים לימד את זיסר להתייחס לזמן בו יש לשלם חובות כדבר גמיש -אם אפשר לדבר על זה - אז מדברים ומדברים ומדברים - ובנתיים לא משלמים כלום
זו אסטרטגיה של דחיה שברורה מדוחות תזרימי המזומנים של 2012 - המימושים נדחים מרבעון לרבעון.
לכן אומר שיץ "נשמח לעבוד מול כל נציגות" - יסבירו לנציגות כי או טו טו יש מימוש, תנו 2-3 חודשים וכך זה יתגלגל.
אם אני בנציגות, הייתי בודק בפינצטה את ההון העצמי של פלאזה - מוריד ממנו את הרווחים החשבונאים שנבעו מירידה במחיר האגח של פלאזה, בוחן את הפרויקטים שפועלים לוודא שהפרויקטים משוערכים בשווי הנכון [היום זה בטוח לא המצב - גם לא קרוב] בודק את המגה פרויקטים - קאסה רדיו, האי בהונגריה, הפרויקטים ההודו ומשערך אותם לשווי אמיתי , ואת כל האדמות "במלאי" - משערך מחדש - דבר ראשון מוריד את כל ההוצאות שהוונו לתוך מחיר הקרקע ובודק מה שווי הקרקע האמיתי - תהליך כזה ישאיר אולי 50% מההון העצמי - אבל זה הון אמיתי לעסק חי .
במקום לדבר באויר על "שווי" צריך להשקיע קצת עבודה ולצאת מהמשרד.
אהלן,
אותו תרגיל, קורבן אחר-
http://www.globes.co.il/news/article...p_morearticles
ערב טוב
קרן יורק וכנראה שחקנים זרים נוספים [ יכול להיות שהעסקה של אלביט עם דיוטשה בנק היתה למעשה עסקה עם יורק -אם זה כך - מגיע למנהלים של יורק בונוס שמן] מראים למוסדיים בישראל איך באמת משקיע מוסדי רציני צריך להתנהל.
מסתבר שהם כבר ביקרו בנכסים ויש להם אומדן שווי של אלביט והם הגיעו לאותה מסקנה כמוני - החברה פשוט ממונפת מדי
על פי ההערכות, צפויה יורק להוביל מהלך של הסדר חוב שיכלול תספורת ענקית לצד המרה כמעט מלאה של החוב למניות החברה, הסדר שיותיר בידי זיסר אחזקה קטנה בלבד באלביט הדמיה
מהלך קלאסי של השתלטות [עויינת] של בעלי חוב, כמעט מיותר לציין - בעלי המניות הקיימים ימחקו כמעט לגמרי
אם הם באמת רכשו במסגרת העסקה עם דויטשה בנק, בסיס העלות שלהם יכול להיות נמוך מאוד - 35%-40% מהחוב המתואם -אחרי המרת החוב למניות הם ירוויחו 20% על ההשקעה דרך האקוויטי ויהנו מפוטנציאל השבחה שיבוא מפיתוח פרויקטים חדשים - אך זה יקח זמן ממושך ויצריך השקעות נוספות.
מה זה אומר עבור אלו שמחזיקים מניית אלביט בשורט?
התסריט שאני חושב עליו זה מחיקה מסיבית של חוב - לפחות 50% - זה יביא את אלביט לשווי נכסי חיובי קטן - אך עדיין יהיה קשה לשרת חוב של מליארד ש"ח - זה ידרוש לחץ מימושים ומי שרוצה להשתלט על אלביט בגלל פוטנציאל, ירצה להחזיק בנכסים ולהמשיך להשקיע ביזמות נדל"ן- מימושים יהיו בנכסים בשלים כמו המלונות או ספקולטיביים / לא בליבה כמו מדיקל וקמעונאות - אך את הנדל"ן ירצו לשמר ולהשביח - לכן מחיקה משמעותית של 70% מהחוב לא תפתיע.
נניח ומוחקים רק 50% - זה 1.1 מליארד ש"ח של מחיקה, בהנחה שיורק וכו קנו אגח במחיר בסיס של 45% מפארי, מחיקה של 1.1 מליארד שווה למחיקת כל ההנחה שלהם על הפארי והחוב הנותר הוא כבר "כסף אמיתי שלהם"
אם אני מבצע מהלך כזה ומוחק 1.1 מליארד ש"ח לחברה עם שווי שוק של 160 מש"ח אם הייתי נדיב מאוד הייתי משאיר למחזיקים הקיימים 15% מהחברה - לא יותר - כנראה משמעותית פחות - הרי ללא מחיקה החברה פושטת רגל ויש לי כבעל חוב 100% מהמניות.
אחרי מחיקה של 1.1 מליארד ש"ח - מה יהיה שווי אלביט ? הניתוח שלי אומר שווי נכסי של 150 מש"ח , תוסיף פוטנציאל וכו - 500 מש"ח - כלומר מחזיקי המניות הקיימים יפסידו עוד 50% משווי המניה היום - לדעתי אף יותר
ככל הנראה מחזיקי האגח הקצרות של אלביט מגלים נאיביות והחליטו לא להצטרף לנציגות משותפת , אלא ללכת בנפרד ולדרוש התשלום הקרוב.
שיהיה להם בהצלחה....
אז מה נסגר בסופו של דבר יש רוב לעצירת התשלומים הקרובים ל א' וב' ?
http://www.themarker.com/markets/1.1921195
לדעתי מתרחש משהו חמור מאוד מתחת לפני השטח.
מחזיקי האגח שרכשו אותו בעסקאות עם אלביט, מצביעים נגד פעילות משפטית כעת.
האינטרס שלהם הוא שיהיה תשלום ריבית שיבטיח תשואה על ההשקעה שלהם - הם ממילא קיבלו את האגח אחרי שמימנו רק 50% ממחירו בשוק, כך שפשיטת רגל של אלביט נלקחה בחשבון על ידם והם ירוויחו גם אם זה יקרה - או שפשוט הם מחוייבים עפ"י חוזה להצביע עפ"י הנחיות אלביט - כאילו שאלביט מחזיקה את האגח.
אין ספק שהאינטרס שלהם שונה לחלוטין מכל מחזיק אחר - ולפיכך די ברור שיש לפסול את קולם כבעלי עניין מנוגד
החמור הוא שלדעת הנאמנים זה לא המצב - מחזיק אגח שמקושר עם חוזה לחברה ומחויב להחזיר את האגח לחברה עוד שנה לאחר קבלת פרעונות של קרן וריבית נחשב ע"י הנאמנים כבעל אינטרס זהה למחזיק שרכש בהנפקה - או שהם טיפשים או שהם לא נאמנים.
אני מתפלא שהטיעון הזה לא הועלה ע"י המוסדיים - הם ממשיכים לנמנם וכנראה עדיין לא בפוקוס על מה שהם עושים.
זיסר לא יוותר על אלביט כל כך מהר. הוא הרי שיעבד את הנכסים הפרטיים שלו לטובת ההלוואה בפועלים. אם מדללים אותו הוא עלול להשאר עם החוב וללא החברה... בכל מקרה של הסדר (אם בכלל יהיה...) זה חייב לכלול פתרון של ההלוואה מהפועלים.
עכשיו זה פורמלי - החברה עצמה מבקשת כי יוסכם על דחיה של תשלומי הקרן הקרובים והסיבות מגוונות -
- עיכוב צפוי בקבלת דוידנד מפלאזה לאור מכתבם של מחזיקי האגח של פלאזה
- מחיר נמוך של מניית שמונע את מכירת מניותיה "על פי המתוכנן"....
- התנגדות בעלי האגח הארוכות והאיום בהליכים משפטיים
לאור כל זאת ועל מנת לאפשר תהליך של הידברות מואצת שיאפשר לחברה לשרת את כלל חובותיה, תפנה החברה למחזיקי אגח א' ו- ב' על מנת להגיע להסכמה כי מועד תשלום הקרן ידחה.
בכוונת החברה לשלם הריבית - לדעתי גם זה העדפת נושים.
עכשיו, שיתחילו לדבר כיצד החברה תעמוד במכלול התחיבויותיה, יגלו כולם שזה פשוט בלתי אפשרי....
זיסר חייב לשלם את הריבית,זה בסיס ההסכמות שלו עם סיטי ודויטשה בנק (לפי הפירסומים) ובטח גם עם קרן יורק וכולי.
עכשיו הוא ידלל עצמו החוצה בתנאי שיסגרו לו בצורה כלשהי את החוב הפרטי לפועלים.
זה פשוט לא נכון. כל העיסקאות של רכישת אגח שמומנו ע"י צד ג' תפורות כך שהתשואה של הגורם המממן נוצרת מקבלת תשלומי קרן - הריבית זה כסף קטן.
ובאשר לדילולו של זיסר "בתנאי" שיסגרו לו את החובות בפרטי - אף משקיע לא יכנס עכשיו לאלביט. זיסר בפרטי יצטרך להסתדר לבד. הבעלים של אלביט הם בעלי החוב.
החדשות הטובות היחידות הן למחזיקי האגח של פלאזה - לא ישולם דוידנד לאלביט
אתה מאמין ששועל קרבות וותיק כמו זיסר,ישאר בלי החברה ועם חוב של מיליארד שקל לפועלים ?
למה מה הוא בדיוק יעשה?!
יבקש לדחות את תשלום החוב במספר שנים אולי ? אם יש לו גוש חוסם בהצבעות הוא יוכל להעביר את זה ?