עידכון משיחה שנערכה הבוקר --- אנליסט הבנק לא בעניין.ציטוט:
פורסם במקור על ידי Yoadw
Printable View
עידכון משיחה שנערכה הבוקר --- אנליסט הבנק לא בעניין.ציטוט:
פורסם במקור על ידי Yoadw
הי פיראטציטוט:
פורסם במקור על ידי pirate
גם במקרה שבאמת תהיה עסקה כזו עדיין אני לא רואה סיבה לשבת בסדרות ג' ו ד'. גם ללא היוון הכסף (התעלמות ממח"מ) ובדיקת הרווח הסופי לאחזקה עד הפירעון עדיין אגח 1 עדיף על ג' ו ד' (89.24%, 52.1%, 83.36% בהתאמה ע"פ שערי סגירה של היום ותשואה נטו).
האגח היחיד שמציג תשואה לפדיון גבוהה מאגח 1 הוא אגח ז' (120.63%) אך המח"מ הארוך שלו שם אותו בסקאלה אחרת לגמרי.
בקיצור לא יכול להגיד למה הפער קיים, רק יודע להגיד שמכל בחינה אגח 1 עדיף כרגע על האחרים.
הי gimani,
לא כל כך ברור לי איך הגעת לזאת. סתם בדקתי (רק לראות שאני לא איבדתי את הצפון) - ד == 54 אג ופארי 120, 1 == 53 אג ופארי 100. המספרים שקיבלת לא נכונים (או לא מעודכנים).
הי Yoadw,
תודה על הניסיון :-).
הי jsphs,
ראשית, אתה צודק - התכוונתי פועלים. שנית, אתה אומר דברים נכונים, אך יש לדעתי משהו שהתעלמת ממנו ...
בהפוך על הפוך, אם המצב ישתפר מאוד באלביט הדמייה (מבחינה נכסית), אף אחד מהנושים לא יסכים להסדר והחברה תלך לפירוק אם לא תהייה עמידה בזמני חוב.
דיברנו בזמנו על חברת ליברטי שהיו פירסומים על בעייה בתשלום האגח הקרוב. התפתח דיון שבו ניסיתי להרגיע את הנוכחים שלא קרה דבר (אתה יכול לעקוב אחרי ה-thread ההוא).
התגובה של reem היתה:
והתגובה שלי על כך היתה:ציטוט:
פורסם במקור על ידי reem8
ציטוט:
פורסם במקור על ידי pirate
בצורה דומה - אם תשפר את מצב אלביט הדמייה מאוד ולא תעמוד בתזרים, אתה עלול לאבד את החברה כולה (כי מי רוצה הסדר בחברה שקל לפרק ....) ולכן אני עדיין טוען שייתכן ויש עסקה.
בברכה,
הי פיראט
נראה לי שלא הובנתי נכון ואנסה להסביר.
אתה צודק שאלו הם הנתונים ושאגח ד נסחר במחיר נמוך יחסית לשער הפארי מאגח 1. בדיקה של המרחק מהפארי טובה לדעתי לבדיקת אפסייד באגח במצב של הסדר ופחות במקרה זה (קצת מצחיק לדבר על זה בהקשר של אלביט הדמייה אך אגח בסה"כ יכול להסחר מעל הפארי).
כיוון שאנו מעלים פה ספקולציות של עתיד ורוד בדקתי מה יהיה הרווח בפדיון של אדם שיקנה היום כל אחד מהאגחים ואת היחס מחיר/פארי
תשואה נטו מחמ רווח בפדיון מחיר פארי % אגח 1 44.28% 1.74 89.24% 52.6 100.27 52.46% אגח א 24.15% 0.74 17.36% 101.76 121.22 83.95% אגח ב 20.69% 0.75 15.15% 72.17 85.49 84.42% אגח ג 23.46% 1.99 52.10% 69.21 118.38 58.46% אגח ד 27.57% 2.49 83.36% 54.09 120.35 44.94% אגח ה 26.05% 2.88 94.79% 51.37 115.22 44.58% אגח ו 28.38% 1.28 37.68% 79.3 116.81 67.89% אגח ז 23.99% 3.68 120.63% 45.39 107.15 42.36%
כפי שאפשר לראות מהטבלה אגח ג' מציג תשואה, רווח לפדיון ויחס מחיר/פארי גרועים מאגח 1.
אגח ד' נותן יחס מחיר/פארי טוב יותר, אך הרווח לפדיון דומה (טיפה טוב יותר) ולא מצדיק את הסיכון שבמח"מ ארוך.
נ.ב.
הנתונים מתעלמים מנושא ההצמדה אך ההפרש אינו משנה את התמונה הכללית.
לגימני ולפיראט,
ראשית אם החברה קונה - ההגיון אומר לקנות זאת דרך חברת בת,
ברגע שהחברה תקנה כדואלית מספיק היא תקטין מאוד את חובותיה. דווח בורסאי כי החברה מחזיקה 500M ע.נ מכל הסדרות חייב להקפיץ את מחיר האגרות. כשהיא תצא בדווח שכזה ונניח כולם יראו שלחברה יש הון עצמי משמעותי - אמיתי האג"ח הקצר יתקרב לפארי מאוד והבינוני במרחק מה - במצב כזה החברה תוכל למכור אג"ח ארוך ולקנות קצר כשההפרש באגורות בין קצרה לארוכה לא יהיה משמעותי.
היא גם לא תהיה מחוייבת לדווח.
כיום אגרות א,ב יקרות - במצב של קניה רבתי לאחר ששלמו את 2012-2013 ובקופה 500M ע.נ יהיה אפשר או להמיר במחיר השוק את הארוכות בקצרות ולהמשיך להתנהל או ללכת להסדר מיטבי.
לא עושה רושם שהמוסדיים כה ששים לפרק חברות - אני מעריך ששום מוסדי שפוי לא יפרק חברה אם במקום זאת הוא יקבל 7% צמוד למח"מ של עוד כמה שנים קדימה.
הסדר יכול להיות מלווה בהסדר עם בנק פועלים שהוא גם נושה וגם בעלים (דרך זיסר).
תראה מדובר בחובות של מאות מיליונים, אני לא רואה את כולם רצים לפרק אם האלטרנטיבה היא לקבל הרבה יותר על הכסף ומהר יותר - פירוק מפעיל מנגנונים של אוכלי הנבלות שמשמידים ערך לבעלי האג"ח.
הפעלת פירוק תפעיל את הבנקים שהלוו לחברות הבנות.
גם כשהמצב טוב תחת פירוש שיקח שנים, תחת אוכלי הנבלות גם מחברה עם הון עצמי של מאות מיליונים לא ישאר יותר מדי לבעלי האג"ח. זה שאיזה משרד עו"ד הולך לקבל הכנסה של עשרות מיליונים משך הפירוק - זה ברור - השאלה מה נשאר לבעלי האג"ח?
הי gimani,
לא כל כך ברור מדוע:
פדיון של אגח נעשה בערך לפי פארי (הפארי כולל בתוכו הצמדה ארוכת שנים). במילים אחרות 1ע.נ. ד אכן שווה בקירוב 1.2 ש"ח ו-1ע.נ. 1 אכן שווה בקירוב 1 ש"ח. כלומר, לטעמי, רווח לפדיון חייב להיות מחושב ביחס לפארי. דרך אגב, לא כל כך הבנתי מה הקשר בין העובדה שאגח יכול להיסחר מעל פארי לשווי שלו בפדיון.ציטוט:
פורסם במקור על ידי gimani
הי jsphs,
רק הערה קטנה -
זאת כמובן, מהסיבה הפשוטה שחברות "לא בעיתיות" לא מגיעות להסדרים. זו בדיוק הסיבה להרגעה שלי בנושא ליברטי, בה טענתי שאין סיכוי שהמצב יגיע לכך. אם אלביט הדמייה תשפר את מצבה מספיק, היא בהחלט יכולה להיות מועמדת לפירוק.ציטוט:
פורסם במקור על ידי jsphs7
אם תבדוק - למיטב ידיעתי כל נושא הבנקים כמעט ואינו רלוונטי במקרה זה. למיטב ידיעתי, אין התניית שליטה בפלאזה סנטרס ואין חובות (ולכן אין התניית שליטה) בהודו (לגבי המלונות איני יודע). אלביט הדמייה היא חברת אחזקות ולכן קלה מאוד לפירוק.
בברכה,
ניתן דוגמה ,אומנם קיצונית אך המטרה היא להבהיר נקודה.ציטוט:
פורסם במקור על ידי pirate
נניח שלאלביט היו 2 סדרות של אגחים ובציפייה למימוש גדול בקרוב אנו מנסים לבדוק באיזה אגח האפסייד גדול יותר.
סדרה X נסחרת במחיר של 75 אג', פארי 100, מחמ 3 ריבית נקובה 2%.
סדרה Y נסחרת במחיר של 80 אג', פארי 100, מחמ 3 ריבית נקובה 10%.
סדרה X נסחרת במחיר נמוך יותר ביחס לפארי מסדרה Y, אך בסדרה Y האפסייד גדול יותר.
דוגמה אחרת
סדרה X נסחרת המחמ 1, תשואה שנתית 40%.
סדרה Y נסחרת במחמ 3, תשואה שנתית 30%.
סדרה X מציגה תשואה שנתית גבוהה יותר אך האפסייד בסדרה Y גדול יותר.
לכן במקרים כאלו אני נוהג לחשב גם רווח בפדיון, כעוד מימד לחישוב אפסייד. ביצוע העסקה לא תביא לפדיון האגח במחיר הפארי אלא תתן את היכולת לעמוד בתשלומים השונים. ערך הפארי עוד יגדל, עתיד ורוד יכול לגרום לאגחים להסחר מעל הפארי ובקיצור הסתמכות על יחס מחיר/פארי בלבד יכולה לתת תמונה שקרית בקשר לאפסייד באגח כלשהו.
סדרה Y יכולה להיות בפארי 100 רק יום אחרי תשלום ריבית (וסביר מאד להניח שהיא לא צמודה) אחרת הפארי יהיה מעל 100 (הפארי כולל בתוכו ריבית יחסית עד הפדיון).ציטוט:
פורסם במקור על ידי gimani
בוא נקח את הדוגמה שנתת ונניח שמחר בבוקר ממשלת ישראל נותנת גיבוי לאלביט הדמיה, מה לדעתך יקרה? מי ירוויח הכי הרבה?
תשובה: האגח שהכי זול כי כל האגחיים יקפצו ויתומחרו כמו אגח מדינה במחמ זהה
כלומר במקרה הדמייוני שלנו אלביט הדמיה ז' ו ד' ירוויחו רווח הוני גדול יותר מאגח 1 כי יחס של המחיר לפארי טוב יותר ב ז' ובד' מאשר ב 1
מתמטית/כלכלית אתה צודק לגבי הפארי אך אתה לגמרי מפספס את הנקודה. כשם שרשמתי פארי 100 זה היה יכול להיות גם 105 ו 116.58 ודבר לא היה משתנה.
אם נקח את הדוגמה שלך והאגחים יתומחרו כמו אגח מדינה (נגיד 2% תשואה שנתית) אז אגח X יעלה עד לשער הפארי שלו בעוד שאגח Y יתפס הרבה מעל שער הפארי.
הדוגמה הראשונה הייתה להראות שיחס מחיר/פארי יכול להטעות כי הוא לא מתחשב בגורמים של ריבית נקובה והצמדה (בא לידי ביטוי יותר כשהמחמ ארוך).
הדוגמה השניה הייתה להראות שגם תשואה שנתית יכולה להטעות בגלל התלות במחמ.
בדוגמה הדמיונית שלנו אגח ז' יציג רווח הוני עדיף משאר הסדרות, ד' תציג תשואה דומה לאגח 1.
בדוגמה שלנו ז' יהיה הכי רווחי אחרי זה ד' וה' ורק אחרי זה 1 - יחס מחיר לפארי.
יש לי רעיון בשבילך תבדוק את המחירים של כל האגחים של אלביט הדמיה לפני שהתחיל כל הבלאגן בוא נאמר 16/01/2011 אם תרצה תאריך אחר בכיף.
כך תוכל להסיק פחות או יותר מה יהיה המחירים של האגחים בהנחה שהדמיה חוזרת לשפיות במהירות יחסית, ההצמדה שהיא לטובת הצמודים עליי :-)
בדקתי ופירסמתי את התוצאות בטבלה ע"פ שערי סגירה של 17/7/12.
הרעיון של הבדיקה הוא כדי לראות מה הפוטנציאל של האגחים לו החשש מהחזר החוב באלביט הדמיה יעלם לכן הפנתי אותך ל 16/01/2011 לפני שהתחיל כל הבלאגן.ציטוט:
פורסם במקור על ידי gimani
אם החשש מהחזר החוב באלביט הדמיה יעלם בבת אחת או דיי מהר אז המחירים יחזרו להיות פחות או יותר כמו שהיו לפני החשש הנוכחי שזה ביחס ישר לפארי.
הי reem, gimani
חשבתי להמשיך לדון בעניין (ולהסביר אפקט פארי מול אפקט ריביות ובלה בלה בלה). הרעיון שלך מבריק reem. בחרתי את אגח ו ו-אג 1. שניהם בעלי ריבית דומה (אגח ו מעט יותר בגלל ההצמדה) ושניהם בעלי מח"ם דומה:
קובץ מצורף 667
ניתן לראות את היציאה מיציבות בבירור. שמתי cursor לפניה בשניהם (באותו תאריך). אג 1 נסחר ב-84 (פארי 100) ואגח ו נסחר ב- 108 (פארי 119).
בברכה,
הי reem
הלכתי עד ל 16/1/11, בדקתי את הנתונים ואכן הצדק עמך, אם אנו קובעים את השערים בתאריך זה כ "נקודת השויון" של האגח אזי האפסייד בסדרות ד', ה' ו ז' טיפה גדול מאשר באגח 1.
הבעיה שלי פה היא קביעת הנקודה הזו כנקודת השויון של האגחים. מאז אותו תאריך חלפה מעבר לשנה וחצי, אומנם המח"מ התקצר בצורה שווה בין כל הסדרות, אך באופן יחסי השינוי היה שונה מאוד (שנה זה דבר הרבה יותר משמעותי באגח עם מחמ 1 מאשר באגח עם מחמ 3). לכן אפשר לראות שבעוד הסדרות הארוכות נסחרות במחיר הנמוך בכ 45% מנקודת השויון הסדרות הקצרות נסחרות סביבו (אגח ב כבר נסחר מעל).
בדיקה כזו יעילה לדעתי רק בין אגחים בעלי מח"מ דומה.
http://www.themarker.com/markets/1.1782274
זיסר הגדיל אחזקותיו באלביט הדמיה ב-7%
אירופה ישראל רכשה בשבוע שעבר 4.5% מאלביט הדמיה ב-11 מיליון שקל ושבוע לפני ב-8.5 מיליון שקל ■ מאז ההסכם עם בנק הפועלים לפני שבועיים קפצה מניית אלביט ב-26%
פירוט הרכישות העצמיות לפי אגח:
http://maya.tase.co.il/bursa/report....=1039&Type=Pdf
סיטי מאמין בזיסר: העניק לאלביט הדמיה אשראי בסך 37.5 מיליון שקל
הבנק נתן לחברה אשראי לרכישת אג"ח של עצמה ■ הבטוחות להלוואה - האג"ח עצמן
http://www.themarker.com/markets/1.1794305
מידרוג מודיעה על הורדת דירוג לסדרות האג"ח שבמחזור של חברת אלביט הדמיה
http://maya.tase.co.il/bursa/report....port_cd=757900
הי Yoadw,
מה היה לפני חצי שנה (כשלא היה ברור אם בכלל יש עיסקה) - מצבה של אלביט הדמייה היה טוב יותר? משהו השתנה לרעה לאחרונה?
במילים אחרות - עזוב אותך משטויות. הגיע הזמן שפשוט תתעלם מחברות הדירוג - הן לא מענינות.
כעת - מה אתה מאמין?
1. אתה באמת מאמין שהסיכון באגחי אלביט הדמייה הוא כל כך נמוך עד שהיא ראוייה לדירוג Baa3 (בעל אלמנט ספקולטיבי בינוני נמוך)?
2. אתה באמת מאמין שהסיכונים באגחי אלביט הד א ובאגחי אלביט הד ז הם זהים?
טוב שהחברה הואילו בטובם ונזכרו אחרי 3 שנים להוריד את הדירוג לאלביט הד. נשאלת השאלה, אם כבר להוריד, מדוע לא להוריד לרמה יותר "נכונה" (אולי Ba3 לארוכות, Ba2 לבינוניות ו-Baa2 לקצרות).
בברכה,
הי,
רק עדכון - דוח התזרים האחרון לא מצא חן בעיני (קראתי לפני הרבה זמן, לא היה לי זמן לעדכן). יש בו סטיות לא קטנות שמתחילות להוריד את הביטחון בתשלום של סוף 2013. במחירים בהם נסחרים האגחים זה לא נראה נורא, אך רק כנורת התראה (לאלו שמפחדים מהסדרים). אם משהו לא ישתנה ממש בקרוב, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בהסדר באמצע 2013.
בברכה,
היי פיראט,
אשמח אם תשתף מה בדו"ח לא מוצא חן בעיניך?
הי investorguy,
ראשית, אני מתייחס לצפי התזרים של החברה, אותם היא מפרסמת אחת לרבעון: http://www.elbitimaging.com/40041.html.
שנית, אני מתייחס לכך כמחזיק אג1 (שהוא האחזקה העיקרית שלי באלביט הדמייה) ולכן אני מסתכל על העודפים התזרימיים בסוף 2013. כאשר אני מסתכל על הרבעונים האחרונים, אני רואה תנועת מספריים צנועה שמתחילה להטריד אותי.
מצד אחד יש שחיקה בצפי התזרימי (לא משהו רציני - עשר מליון שח פה, עשר מליון שח שם) ומצד שני הפרויקטים העתידיים (הודו בעיקר) ו/או התזרים משוק ההון (מכירת מניות) ו/או מימושים בפלאזה נראים כמתרחקים. כל העניין הוא יותר תחושתי, אך נראה כי ההרעה היא די קונסיסטנטית לאורך זמן. אם ההרעה הנ"ל תימשך עוד 2 רבעונים, החברה תאלץ להגיע להסדר חוב עוד באמצע 2013 שהוא התזמון הרע ביותר עבורי (כמשקיע ב-אג1).
אין זאת שאני מתכוון לצאת במחירים כאלו (כל הסדר יהייה טוב במחירים שכאלו וגם במחירים גבוהים יותר), רק רציתי לציין את הנקודה בה הבחנתי.
בברכה,
היי pirate,
אני מסכים איתך שחלה הרעה קונסיסטנטית באלביט הדמיה ובהינתן מחירי השוק הנוכחיים והמצב העולמי החברה תהיה חייבת להגיע להסדר בעתיד הנראה לעין.
אם זאת, המצב באלביט לא שונה מכל שאר החברות עם החובות הגדולים (ה"ממונפות"). חברות אלו וגם חברות פחות ממונפות יצטרכו מתישהו למחזור חוב בכדי לשרוד ואם לא אז לא יהיה מנוס מהסדר, דבר שאינו בהכרח רע אם יודעים לעשות אותו במהירות ובלי תספורת.
אני מקווה שאתבדה ואיכשהו המשק יתאושש, אך בכל יום שעובר אני מגיע יותר ויותר למסקנה שמה שראינו ב2009 כנראה כבר לא יחזור. חברות רבות יצטרכו להגיע להסדרי חוב כואבים יותר וכואבים פחות וחברות נוספות יצלחו את המשבר אך ישארו רזות מאוד.
אני מקווה שאתבדה ואיכשהו המצב יתייצב.
בברכה,
גיא
הי investor,
אני מעריך שאתה פסימי מדי. כמובן שיהיו הסדרים, חלקם הוגנים וחלקם פחות, חלקם הגיוניים וחלקם פחות (על כך תודה למוסדיים שבטמטומם פשוט ממסמסים את הכסף של כולנו), אך לדעתי יהיו הרבה פחות ממה שמצטייר מדבריך. יש כיום הרבה מאוד כסף זמין בחוץ (תודה למר ברננקי) שיושב על הגדר ומחכה להזדמנויות. רוב החברות עם קשיי נזילות (אך בעלות הון עצמי חיובי) יממשו נכסים טובים במחירי הפסד, יקנו אגח של עצמן ויחזירו בכך את הפסד המימוש כרווח הון (לאו דווקא בסדר זה).
לעת עתה, איני רואה הסדר באלביט הדמייה (כמו גם בחלק מן החברות הממונפות האחרות שנסחרות בשוק במחיר של שקית בוטנים - דוגמת קרדן ישראל, קרדן NV, אינטרנט זהב, דיסקונט השקעות ועוד).
דעתי שלי,
בברכה,
היי Pirate,
אינני מפחד מהסדר אלא מכדור השלג שהוא יוצר. כל משקיע שיש לנו שני וחצי שקל ע.נ באג"ח מביע את דעתו ומנסה למשוך לכיוון שלו, בנוסף עוד כל מיני מקורבים\טורפי נבלות\רודפי פרסום\ח"כים, מקבלים במה בתקשורת ומוסיפים שמן למדורה.
אם הייתי יודע שהנציגויות ינהלו משא ומתן הוגן ומהיר ויגיעו להסדר חוב, לא הייתי מפחד כלל. הבעיה היא שהמוסדיים מונעים מהלחצים בתקשורת והעם הפשוט צועק פירוק מבלי בכלל לדעת מה המשמעות .דבר זה יוצר מצב בו חברות מוכרות מכל הבא ליד רק כדי לא להגיע להסדר וכשזה אכן קורה אז החברה כבר רזה וללא פעילות כמעט.
אני מקווה שכולם יתעשתו במהרה ויבינו שהסדר זה לא דבר רע בהכרח, אם מנהלים אותו נכון.
בנוגע לחברות שציינת:
דסק'"ש - גם לדעתי לא תגיע להסדר חוב משום שיש לה חברות שמרוויחות(אולי פחות אבל עדיין מרוויחות) ואפשרות מימוש מהיר בגלל האחזקות הסחירות שבה.
אלביט הדמיה - החברה ממונפת מדי ורק שיפור משמעותי בשוק יגרום לחברה לא להגיע להסדר.
קרדן אן וי - החברה בעלת אחזקות לא סחירות ובמדינות בעייתיות, אני מניח שהסיכוי להסדר הוא לא גבוה אבל הם יצטרכו מימוש גדול בקרוב.
קרדן ישראל - לא מכיר את החברה.
אינטרנט זהב - החברה בעלת NAV שלילי ותלויה יותר מדי בחברה אחת. אם תחול הרעה בתוצאות בזק אז החברה בצרות, אומנם בעל הבית בחור אמיד אבל האג"ח הרחוק הוא בסיכון גבוה. אני הייתי מרגיש יותר בטוח באג"חים בי-קום או בהחזקה ישירה במניית בזק.
הי investor,
בנוגע ל ...
לא הייתי יכול לנסח זאת יותר טוב.ציטוט:
פורסם במקור על ידי investorguy
אך, בנוגע לשאר, נראה שאנו בחוסר הסכמה מהותי (בקשר כמעט לכל דבר שאמרת שם). במיוחד אציין את נושא הפירמידה של בזק:
זוהי חברה תפעולית ולא נכסית - את מי מענין ה-NAV שלה (היא מעניינת אך ורק תזרימית)???ציטוט:
פורסם במקור על ידי investorguy
"הרעה"? מה זה "הרעה"? הפירמידה תעמוד אם הרווחים ירדו ב-20%? 40%? 60%? 90%? (אוכל לאמר לך שלהערכתי החברה לא "תהייה בצרות" אם הרווחים ירדו ב-50%).ציטוט:
פורסם במקור על ידי investorguy
לגישתי - בעל הבית מעניין כקליפת השום. כל שמעניין הוא האינטרס הכלכלי שלו בעסק (וזה די ברור במקרה זה).ציטוט:
פורסם במקור על ידי investorguy
לטעמי, זו שגיאה קלאסית. אתה מסתכל אך ורק על צד הסיכון ולא על התמורה שמולו. להערכתי, בפירמידה הנידונה - מניית בזק, האגחים של בי-קום, האגח הקצר של אינטרנט זהב הם כולם פשוט אוסף ניירות לא ראויים בטירוף (במובן סיכון-סיכוי ביחס לשוק). במיוחד הדבר נכון לגבי מניית בזק (נסחרת כ-10% מתחת לשווי הוגן לדעתי).ציטוט:
פורסם במקור על ידי investorguy
לא מזמן ביצעתי ניתוח של הפירמידה - אם מעניין אותך: http://www.s-maof.com/Forum/threads/...A8%D7%A0%D7%98
בברכה,
היי Pirate,
קראתי את הניתוח שלך...
אני לא נכנס לנכונות המספרים מסיבה פשוטה שאין לי דרך להעריך אם הם נכונים, השוק הישראלי הוא מטורף, כל יומיים יש פה רגולציה חדשה. אתה אף פעם לא יכול לדעת איזו תקנה חדשה מחכה מעבר לפינה.
אני מסכים שבזק היא חברה גדולה ויציבה ויודעת להתמודד טוב מאוד עם שינויים, בנוסף בגלל אופי הפעילות המגוון שלה, היא יודעת להתמודד טוב מאוד עם שינויים.
אך חשוב לזכור כי כל הפרמידה נשענת על חברה אחת וטובה ככל שתהיה, היא עדיין חברה אחת.
כל הסיפור קצת מזכיר לי את הפרמידה של אילן בן דוב, גם שם אני זוכר את משפט בסגנון של נראה לכם שבן דב יוותר על השליטה בשביל כמה עשרות אלפי שקלים?. אז אומנם אלוביץ הוא אולי יותר עשיר מבן דב ואולי גם יותר אמין, אבל אתה בעצמך אמרת לא להסתמך על בעלי השליטה יותר מדי.
הי investor,
בוא ואתן לך נקודת מבט מעט שונה לגבי
אם אינטרנט זהב אגח ג היה נסחר ב-1 אג. היית קונה? תרשה לי להניח שכן.ציטוט:
פורסם במקור על ידי investorguy
אם אני צודק, הרי שזה אומר שב-1 אג התשואה מפצה על הסיכון שציינת. מה שניסיתי לאמר ב-post הקודם הוא שאתה טוען רק לגבי הסיכונים ולא לגבי הסיכויים. אפשר שלא נתמחר בצורה זהה את הסיכונים, אך לא ניתן בדיון על אגח לתמחר רק את הסיכונים (וזה לכאורה מה שאתה עושה בדיון).
רוצה לאמר, הטיעון:
הוא טיעון חסר. ייתכן כי תשואה של 50% באינטרנט זהב אגח ג אינה מפצה על הסיכון העודף (שבהחלט קיים) בהשוואה לבי-קום אגח ב הנסחר ב-13% (כל אחד ודעתו), אך בכל טיעון על אגח יש להביא את שני הצדדים (סיכון-סיכוי).ציטוט:
פורסם במקור על ידי investorguy
לגבי,
תסכים עימי שממני לא שמעת משפטים שכאלה - כל ההנחות לגבי בעלי השליטה הן למהמרים לא למשקיעים. מעבר לכך, אני ממש לא מסכים עימך שאלוביץ הוא יותר X מבן דב, כמו שאיני מסכים שפישמן הוא יותר Z ממאן דהו וכמו שאיני מסכים שלבייב/תשובה/דנקנר/מימן הם יותר Y ממאן דהו אחר. בסופו של יום מדובר ב"כבוד" ונראה לי כי אנשים מתקשים להבין של"כבוד" יש מחיר.ציטוט:
פורסם במקור על ידי investorguy
בברכה,
פיראט, לכבוד יש חשיבות אל מול עומק הכיסים.
אני מסכים איתך שאנשי העסקים המרכזיים יהיו מוכנים לשמור על המוניטין שלהם בשוק עד גבול מסויים בדגש על עומק הכיס לעומת גודל החוב.
דוגמאות: כאשר היה עסקינן סנטראל יורופיאן שדרשה כמה עשרות מיליונים לתשלום הקרוב ועופר היה בחיים הוא דאג לשלם זאת. שים לב איך חברות הדירוג הורידו דירוג לאחר מותו.
לבייב שם 750M ש"ח באפריקה, תשובה שם כ- 700M ש"ח בדלק נדלן לסגור את הספור (אמנם כרגע התחייבות עתידית) וגם שטיינמנץ ארגן מחדש את חובותיו בסקורפיו,....
הטענה שלי היא תמיד להסתכל על גובה החובות המיוחסות לבעלי החברות אל מול עומק הכיס.
זה חייב להיות פרמטר אם כי לא מוחלט.
רק כדוגמא אם בעתיד אחת החברות של החברה לישראל או חברה בת של כלכלית ירושלים יחסר לה 20M ש"ח לתשלום הקרוב והאגרת תסחר במחצית המחיר בשל קשיים אובייקטיביים - זה יכול להיות פאקטור לקניה של הנייר.
מעלות: החברה עומדת בפני תלות במימוש נכסים, החלשות במצב הנזילות לאור העדר נגישות לשוק ההון, עומס פירעונות כבד בשנים הקרובות והעדר מתמשך של תזרימי מזומנים יציבים מפעילות שוטפת
http://www.globes.co.il/news/article...obesnewsletter
מובא כאן לשם מידע בלבד
נו, נו
החברה האלה מגיבים ב-delay של חודש ימים בלבד. אכן ימים שמחים ... :-)
בברכה,
הי,
ישנו כרגע לא מעט רעש סביב אלביט מדיקל. לא קראתי את ההודעות בעצמי.
ע"פ מה שנכתב בעיתונות, אלביט מדיקל במשא ומתן (מתקדם - ע"פ הזמנים הנרמזים) למכירת חלקים מ-Insightech ע"פ שוויים של מאות מיליוני שקלים. אם העיסקה תצא לפועל, היא תסגור את הספקות בנוגע ל-2013 שהחלו לצוץ לאחרונה. במקרה שאכן יתממש, משמעות הנ"ל היא שאלביט הד 1 (האגח החביב עלי בחברה זו) צריך לדעתי להיסחר באזור 70 אג וצפונה (כיום 45).
לתשומת לבכם,
בברכה,
אלביט מדיקל תרשום רווח הון של 365 מיליון שקל מהחזקתה באינסייטק
אלביט הדמיה עשויה לקבל דיווידנד מהחברה הבת אלביט מדיקל (93%) בעקבות עסקה שבמסגרתה תמכור חלק ממניותיה בחברת אינסייטק לגורם חדש
http://www.themarker.com/markets/1.1840510
צריך לשים לב שכרגע ההשקעה באינסייטק היא נהדרת מבחינה עסקית (והונית), אך חסרת משמעות תזרימית כרגע.
כמובן - גיוס הון משותף אסטרטגי בשווי יפה מעבר לכך שיסייע לקדם את החברה, עשוי לשפר גם את סיכוייה של אלביט למכור אחוזים אבל עד שזה יקרה זו שמועה בלבד.