ל- kelazar,
ציטוט:
פורסם במקור על ידי kelazar
כפי שכתבתי, אכן מדינת ישראל תלוייה ביצוא בעיקר של התעשייה המתוחכמת - השארת ריבית גבוהה משמעה פער ארביטראז גדול בין ה- ש"ח ל- $\אירו והזמנה של קרנות לשפוך לפה ים של מט"ח, לכתוב אופציות call, לקנות מק"מ \ אג"ח ממשלתי והינות מהפרשי התשואה - גם כך, הם בצעו carry trade אבל ככל שהפער גדול יותר העוגה יותר מתוקה.
כן, במיתון כשסביבת הריבית העולמית היא שלילית ריאלית (אג"ח קצר נותן פחות מהאינפלציה) - ראוי כי גם נגיד הבנק המרכזי יפעל על מנת ליישר קו ולאפשר כושר תחרות ליצואנים ולחברות.
מצד שני, אני מצפה מנגיד בנק מרכזי לזהות מגמה של עלייה מהירה מדי במחירי הדיור - זה בסדר לתת לנדל"ן לעלות 10% בשנה לאחר תקופת ירידות - מה היה קורה לו את המגבלות שהוטלו על הנדלן: מרכיב פריים נמוך, LTV מינימלי, .... היה מבצע לא לאחרונה אלא סביב השפור של 2010.
סביב 2010, היה נראה כי המשבר חלף לו, הבורסות התייצבו, חברות הצליחו לגייס באג"ח.
אם המחירים היו נעצרים לאחר עליה ממוצעת של 10-15% ניחא - הבעיה שהותר הרסן והלווים מצויים להערכתי בקצה גבול היכולת שלהם לשלם.
הרבה קולות קוראים לא לקחת משכנתא במחיר היום, מצד שני - מה תעשו כאשר אחד משני בני הזוג מביא את הטיעון: במקום לשלם 5000 ש"ח שכ"ד בוא ניקח משכנתא 5000 ש"ח בסוף ישאר לנו נכס.
להרבה לווים לא ברור שאמנם מחירי המשכנתא הם בהתאמה למחירי השכ"ד אך מעל ראשם משכנתא גדולה לעשרות שנים כשקצב פרעון הקרן נמוך ביחס לגובה הריבית. הטוענים את הטענה שוגים:
1) על ה- 300-400K שהשקיעו כהון ראשוני הם לא מקבלים דוידנד, ריבית או קופון.
2) ה- 300-400K שיכול היה לשמש ככרית בטחון לזמנים קשים ובמקום יש להם דירה המחיר מופקע ו- 1,000,000 ש"ח חוב.
3) הם למעשה לא שוכרים מאדם פרטי אלא מהבנק והשכ"ד הוא בצורת ריבית על המשכנתא.
4) אם חלילה יכנסו לצרות - הם בצרה ממש צרורה, זה חוב שגדול עליהם ב- 2-3 סדרי גודל.
5) בשרשור למטה מופיע אימרה כי חוקר באוניברסיטה ואשת היטק + 2 זעטוטים לא מסוגלים לקנות דירה - המשמעות היא אחת עשירון עליון שאין לו עזרה מההורים לא יכול לקנות - האם המצב סביר? לטעמי, ממש לא.
