הדולר בבסיס השינויים החדים במחירי הנכסים. פסגות.

אתמול – ירידה של 1.6% במניות, של 4.3% בנפט, של 2.6% בזהב
זה הדולר (וגם מימושים אחרי עליות חדות, וגם סיפור המשכנתאות של בנק אוף אמריקה, אליו נגיע מיד).

היחלשות הדולר המהירה בשבועות האחרונים, 7.5% מול סל המטבעות בתוך פחות מחודשיים, היא מהגורמים המרכזיים לזינוק במניות (12.5% ב-S&P) ובסחורות (14.6% במחיר הנפט) בתקופה הזו. לקשר השלילי הזה יש סיבות כלכליות והוא קיים בצורה מאוד חזקה כבר למעלה משנתיים. הסיבה להיחלשות הדולר היא הציפיות להרחבה כמותית של הפד – תאריך יעד להתחלה: עוד שבועיים; כמות יעד: 500 מיליארד דולר תוך חצי שנה. כל אכזבה (או הפתעה לטובה) תורגש מיידית בשער הדולר.

עובדת קיומו של קשר שלילי חזק בין מחירי הנכסים לדולר, ועובדת היחלשותו המאוד מהירה של הדולר, צריכה לעורר חששות. כל טריגר יכול לגרום להיפוך מגמה ולמימוש רווחים.

למשל, כמו שקרה אתמול: התחזקות הדולר ב-1.6% מול סל המטבעות שלו, והיפוך הכיוון במניות ובסחורות.
שתי סיבות ניתנו לשינוי היומי החד בדולר. הראשונה: דבריו של שר האוצר האמריקאי שחזר על אמירה שחוקה וחסרת משמעות בדבר חשיבותו של דולר חזק לממשל.
השניה קצת יותר מעניינת: העלאה מפתיעה של הריבית בסין ברבע אחוז, לאחר שלוש שנים בהם הסינים לא נגעו בריבית. הריבית על פקדונות בסין עלתה ל-2.5%, על אשראי ל-5.56%.

זה לא שסין לא הפעילה מדיניות מרסנת עד עכשיו, היא פשוט עשתה את זה באמצעות חקיקה או באמצעות מגבלות ישירות על אשראי בנקאי – אם בצורת הרמת טלפון לפקיד האחראי והנחיתו לא להעניק יותר אשראי לקבלנים (למשל) עד הודעה חדשה, או בצורה של העלאת יחס הרזרבה של הבנקים. יחס הרזרבה הועלה השנה כבר ארבע פעמים.

הקשר בין העלאת ריבית לבין הדולר:
העלאת ריבית סינית => התחזקות היואן הסיני => צורך ברכישות רבות יותר של דולרים על מנת למנוע זאת => דולר מתחזק => מניות + סחורות יורדים.

העלאת הריבית בסין היוותה גם תירוץ ישיר לירידת המניות והסחורות בעולם. תשומת ליבם של המשקיעים הוסבה לעובדה שסין רצינית בכוונתה לקרר את המשק, והעלתה את החשש לביקושים העולמיים.
המהלך אומנם הפתיע, אבל ההערכות המאוד וותיקות של אנשי השורש הן שהצמיחה בסין תרד לאזור ה-8% בשנה הבאה. אין כאן חדש.

הבעיות ברישום המשכנתאות, פרק ב'
במאמר מיום ראשון כתבנו על בעיות שהתגלו ברישום של עיקולי דירות. העיקולים הוקפאו ומניות הבנקים ירדו חדות עקב הערכה שהעלויות המשפטיות וההשפעות על דוחות הבנקים יהיו משמעותיות.

אתמול נפתח פרק ב' כאשר בנק אוף אמריקה (BAC), הבנק הגדול ביותר בארה"ב, המשיך להסתבך.

MBS שהנפיק הבנק למשכנתאות קאנטריוויד פיננשל, שנרכש/הוצל ע"י BAC בשיאו של המשבר ב-2008, הפסיק לשלם.
קונסורציום של שמונה גופי השקעות גדולים, ביניהם PIMCO ובלאק-רוק, שמחזיק 25% מה-MBS הללו, דורש מ-BAC לרכוש את האג"חים בהיקף של 47 מיליארד דולר. הם טוענים שמימון מחדש של המשכנתאות שביצעה החברה הרע את מצבם של המשקיעים, ושהמימון מחדש הזה בוצע רק עבור המשכנתאות המאוגחות ולא עבור משכנתאות שהבנק מחזיק באופן ישיר. הם גם טוענים ששווי הנכסים עליהם הונפקו ה-MBS היה נמוך יותר משהוצהר ושבאופן כללי הניירת לא עומדת בסטנדרטים הנדרשים.
BAC כמובן טוען שאין שום בעיה משפטית, ושירידת ערך הניירות היא סיכון שהמשקיעים היו מודעים לו כאשר החליטו על ההשקעה.

הסיפור החדש הזה אינו מנותק מהבלגן של העיקולים. למשקיעים שעד כה הפסידו כסף, פתאום צמחה עילה משפטית לנסות להשיב חלק מההפסדים.

יש ל-BAC 60 יום עד שהמשקיעים יכריזו על הניירות הללו כחדלי פרעון, ויתבעו את הבנק.

הנה עוד פרט בסיפור שמדגים עד כמה כל המשבר הזה וצעדי הממשל להציל את העולם, יצרו מצב בלי סביר שילווה אותנו עוד שנים: אחד משמונת הגופים בקונסורציום הוא הפד של ניו יורק, שקנה את האג"חים המדוברים בשנת 2008 במסגרת הנסיונות להציל את המערכת. עכשיו מוצא עצמו גוף פדרלי מעורב בתביעה עסקית, נגד בנק שהוא מפקח עליו. אצל גיל גבאי, זה לא היה עובר.

המניה נפלה ב-4.4% ולקחה איתה מניות של בנקים נוספים.

תקציב 2011-2012 יצא לדרך
התקציב הדו שנתי הונח על שולחן הכנסת אתמול. אמור להיות מאושר בקריאה שלישית בסוף דצמבר. על מסגרת התקציב, הגרעון המתוכנן והתחזיות שבבסיסו כתבנו כבר לפני חודשים רבים.
גם הבג"ץ נגדו יצא לדרך – בג"ץ, שכפי שפירטנו בעבר, נראה לנו מוצדק לחלוטין. יכול להיות שבג"ץ יחליט לבטל את התקציב ויהיה צורך לבנותו מחדש. אם זה יקרה, זה יקרה בינואר, אחרי שיתברר הנושא. מאוד לא בריא, אבל עדיף על פני האלטרנטיבה שהיא תקציב דו שנתי באופן קבוע.

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות