האם מנכ"ל צריך לדעת דיני נ"ע ?

הצעת חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך, המעניקה לוועדת אכיפה שתוקם ברשות סמכות להטיל אמצעי ענישה חמורים, ללא קיומו של הליך שיפוטי הכפוף לסדרי הדין המקובלים, תיצור מהפכה ברמת החשיפה לאחריות של דירקטורים ונושאי משרה, ובעיקר של מנכ"לים בתאגידים בעלי חובת דיווח ("תאגידים מדווחים").

החשיפה המוגברת נובעת משילוב של הסרת החובה להוכיח מודעות לרכיבי העבירה בהליך המינהלי, יחד עם סכומי הקנסות הגבוהים שניתן יהיה להטיל על יחידים. לכך יש להוסיף את קביעת האיסור לבטח ולשפות נושאי משרה בגין קנסות אלה. סנקציה משמעותית ותקדימית נוספת היא הגבלת כהונה כנושא משרה בתאגידים מדווחים לתקופה של שנה.
החשיפה למנכ"ל מתעצמת לנוכח חזקת האחריות הפיקוחית שנקבעה, לפיה המנכ"ל חייב לפקח ולנקוט "בכל האמצעים הסבירים" למניעת הפרה בידי החברה או בידי עובדיה. משמעות הדבר היא כי אם בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנכ"ל הפר את חובתו לפקח וניתן להטיל עליו עיצום כספי וכן הגבלת כהונה. כדי להקל נקבע כי המנכ"ל קיים את חובת הפיקוח אם התאגיד קבע נוהלים מספקים למניעת הפרה.

חשוב להדגיש, כי האחריות הפיקוחית תוטל על מנכ"ל החברה, גם ללא כל האשמה או מעורבות ישירה שלו בביצוע העבירה. מדובר, איפוא, ביצירת אחריות מסוג חדש על המנכ"ל.

יש לשים לב לכך, שהברירה בין הליך פלילי לבין אכיפה מנהלית אינה נתונה למפר. יחיד, החשוף לקנסות גבוהים, היה אולי בוחר לנהל הליך פלילי ולהוכיח את חפותו. במסגרת ההליך המנהלי, חשוף אותו יחיד לענישה חמורה בהליך פשוט ומהיר, ללא חקירות והוכחות וללא צורך בהוכחת יסוד נפשי - מבלי שיוכל לבחור בהליך פלילי מלא. הצעת החוק תביא למהפכה בנורמות האחריות בדיני ניירות ערך ותחייב היערכות מיוחדת מצד חברות ומנהלים.

ראשית, מתחייבת היכרות מעמיקה עם דיני ניירות ערך. אם בעבר לא ניתן היה לעבור עבירה ללא מודעות מלאה לרכיביה, הרי שלאחר קבלת הצעת החוק, לא יהיה כך. דבר זה הוא בעל משמעות בעיקר לגבי הדירקטורים, שמעורבותם בחיי התאגיד היא נמוכה ממעורבותה של ההנהלה, וכעת יהיו חשופים להטלת אחריות בגין הפרות שבוצעו ללא ידיעתם.

שנית, תידרש היערכות בדרך של אימוץ תוכניות אכיפה פנים ארגוניות, שבמסגרתן ימופו כשלים אפשריים בחברות וייקבעו נוהלי דיווח פנימיים, הדרכות לעובדים וריענון תקופתי להנהלה ולעובדים. מעבר לכך שתוכנית האכיפה הפנימית והפיקוח השוטף עשויים למנוע הפרות, קיומן עשוי להוות חריג שיציל את המנכ"ל או הדירקטור מאחריות.

ולסיום, נוכח הפחתת היסוד הנפשי בעבירות של שימוש במידע פנים מ"מודעות" ל"רשלנות", נכון יהיה לקבוע נוהלים המגבילים ביצוע עסקות בניירות ערך של החברה וחברות קשורות, בידי החברה, מנהליה ועובדיה, וכן לקבוע נוהלי דיווח מסודרים.

למשל, כדאי לקבוע נוהל לפיו ביצוע "עיכוב דיווח" על ידי חברות ייעשה אך ורק באישור הדירקטוריון, כדי למנוע מצב שבו קיים מידע פנים בחברה שאינו ידוע לדירקטורים המכהנים בה.

מאת : עו"ד נטלי משען-זכאי ממשרד פישר בכר חן אוריון ושות'

http://www.themarker.com/tmc/article.jh ... 193227.xml