הזרקור על בעיות אירופה, ארה"ב סוגרת ספטמבר חזק... פסגות.

הזרקור על בעיות אירופה, ארה"ב סוגרת ספטמבר חזק, אין משכנתאות חדשות, יש התערבות בשוקי המטבע. פסגות.


האירועים המעניינים של ארבעת ימי החג וסוף השבוע היו בתחום ההצהרות והמדיניות, לא באינדיקטורים, שהיו מעורבים, כרגיל. לא נרחיב על כל אחד ואחד מהם. נתייחס רק לשניים מהם

03.10.2010



ארועי החג וסופ"ש

האירועים המעניינים של ארבעת ימי החג וסוף השבוע היו בתחום ההצהרות והמדיניות, לא באינדיקטורים, שהיו מעורבים, כרגיל. לא נרחיב על כל אחד ואחד מהם. נתייחס רק לשניים מהם:
• מדד מנהלי הרכש של המגזר היצרני בארה"ב פחת בהשוואה לחודש שעבר, והוא הנמוך ביותר מזה עשרה חודשים.
• מדד מנהלי הרכש של סין הפתיע לטובה.

ספטמבר כמעט טוב כמו זה של 1939 (וראינו איך זה נגמר אז...)
שני האינדיקטורים הללו שהפתיעו לטובה בראשית ספטמבר, היו בין הגורמים לכך שמדד ה-S&P עלה בספטמבר בשיעור הגבוה ביותר מאז 1939, 8.8%.
כן, כן, האחד בספטמבר 1939, שזכור במקומותינו כיום בו פרצה מלחמת העולם השניה, הוא היום בו החל זינוק חריג בשוק המניות האמריקאי.
דרך אגב, ברבעון שלאחר העליה החודשית הפנומינלית בת 14.4% ב-S&P, איבד המדד 2.6% ואת כל 1939 סיים בירידה של 5%.

אבל קשה לטעון שהזינוק במניות בספטמבר (7.9% במדד ת"א 100, 10.9% בשווקים המתעוררים) נבע מאינדיקטורים מקרו כלכליים חזקים. האינדיקטורים בחודש החולף היו מעורבים עם טון ברור של עייפות – בדיוק כמו בחודשיים שלפני כן. מה שכן תרם לספטמבר המופלא:
• התפוגגות החששות מפני חזרת ארה"ב למיתון.
• תוכנית הפד (האפשרית) לרכישת אג"ח מדינה שמפחיתה עוד יותר את הריביות במשק, גם עוזרת לרווחיות הפירמות, וגם מגדילה את כוח המשיכה של אפיקי השקעה עם פוטנציאל קצת יותר גבוה.
• אותה תוכנית (אפשרית. הפד לא התחייב לבצע אותה, אבל היא בהחלט מתומחרת בשווקים) תרמה גם להחלשות הדולר, שבתורה תורמת לעליית מחירי המניות. 40% מהחברות ב-S&P 500 הן יצואניות או חברות רב לאומיות, שהחלשות הדולר משפרת את ביצועיהן או למצער, מיפה את תוצאותיהן הדולריות.
• תוכנית הפד (האפשרית) היא בעצם אופצית פוט – אם משהו לא עובד טוב במקרו, מסתבר שיש מישהו בוושינגטון שישתדל שזה כן יעבוד.

אפרופו אותה תוכנית (אפשרית):
במאמר קודם סיפרנו ש-70% מהפעילים בשווקים מאמינים שהיא תבוצע עוד השנה, ושמהם 80% מאמינים שהיא תהיה בהיקף רכישות אג"ח והדפסת דולרים של 500 מיליארד דולרים.
ביום שישי דיבר אחד הנגידים, ודיווח שתוכנית בהיקף של 500 מיליארד דולר, שקולה כנגד הפחתת ריבית הפד ב-0.5-0.75%.

הפואנטה היא לא המספרים. אין בעולם מודלים מספיק טובים להעריך את ההשפעה של הרחבה כמותית – פשוט, זה לא קרה מספיק פעמים בעבר בשביל שתהיה לאמריקאים תמונה טובה על השלכותיו של מהלך שכזה על המשק שלהם. כך שאפשר להתווכח על מידת השקילות שאותו נגיד הציג, בין היקף הרכישות וההדפסה לבין ריבית הפד. מה שענין את השוק היה עצם ההתיחסות לתוכנית של 500 מיליארד דולר. הרי באותה מידה הוא יכול היה להציג את השקילות עבור תוכנית של 50 מיליארד או 5 טריליון...

ריבית על המשכנתאות בשפל – גם הבקשות למשכנתאות
80% מהבקשות למשכנתאות, כפי שהן נרשמות בארה"ב, הן של בעלי משכנתאות קיימים שמבצעים מימון מחדש של המשכנתא. אלא שמספר המבקשים מימון מחדש הולך ופוחת, וזאת למרות שהריבית הנוכחית על משכנתאות ל-30 שנים, 4.32%, היא הנמוכה ביותר אי פעם. איך זה יכול להיות:
• אצל רבע מבעלי המשכנתאות בארה"ב, שוויה של המשכנתא שנותרה לתשלום גבוה משוויו של הנכס. במצב כזה, בעל הבית אינו יכול לבצע מימון מחדש גם אם ירצה.
• אצל שליש מהצרכנים האמריקאים דירוג האשראי האישי הדרדר בשנות המשבר אל מתחת לרמה שמאפשרת קבלת משכנתא.

אם אחוז כל כך גבוה מהצרכנים בארה"ב אינו יכול לבצע מימון מחדש או אינו יכול לרכוש דירה, מה עוזרת הריבית הנמוכה?
במאמר שהוצאנו בשבוע שעבר, טענו שהבעיה בתחום הדיור והמשכנתאות לא תוכל להפתר בכוחות עצמה, וכן שאנו מתקשים לראות את ארה"ב יוצאת מהברוך הכללי – לא רק הברוך הספציפי בשוק הדיור! - ללא עוד תוכנית ענק בתחום.

באירופה – הבעיות כל הזמן חיכו שם, זה רק הזרקור שעכשיו חזר להאיר אותן
חוסר היכולת של השווקים להתמקד ביותר מבעיה אחת בכל עת נתונה, לא מפסיק להדהים.
אירופה היתה עסוקה בחג בשני דברים: שביתות שתוכננו מראש (הוצאנו התרעה לטסים לאירופה כבר לפני שבועיים), וחישוב קיצה של אירלנד לאחור, לנוכח הבור שהבנקים הקורסים שלה עומדים לכרות בתקציב ובתוצר שלה.

הנה הסיפור האירי בקצרה:
מדינה מצטיינת, שלפני שנים מספר תפסה את מקומה של יפן כ"נס הכלכלי ממנו כולנו צריכים ללמוד", לאחר שיפן נקלעה למיתון אינסופי. דקה לאחר הכתרת המלכה החדשה, גם אירלנד הודחה מהמעמד מעורר הקנאה ועברה לקטגורית "מדינות במצב קטסטרופלי שאסור בשום פנים ואופן להידמות להן". מילא הבעיות של אירלנד – המדינה הזו גרמה לפני פחות משלוש שנים לגניזת ספרו של נתניהו שתיאר את משנתו הכלכלית. כותרת המשנה של הספר שלו יכולה היתה בקלות להיות "איך אהפוך את ישראל לאירלנד ברגע שאבחר". סיפור אמיתי.

בכל אופן, אירלנד הצטיינה בין השאר (אבל, לא רק. היא באמת מצטיינת) בזכות מערכת בנקאות ממונפת עד הזימים.
עם קריסת הבנקים במדינה אחד אחר השני, הם הולאמו אחד אחר השני.
בסוף השבוע פרסמו הרשויות הערכה בדבר עלות החילוץ של שלושת הבנקים הגדולים – עד 50 מיליארד אירו, במקרה הגרוע ביותר. וזה במדינה עם תוצר של 165 מיליארד אירו. תעשו את החישוב בעצמכם.

ההערכה היא שהשנה יגיע הגרעון שם ל-32% מהתוצר(!).
התשואה על האיגרת לעשר שנים כבר הגיעה ל-6.8%, לפני שהאירים הרגיעו והשווקים נרגעו. משרד האוצר טען שמצבו שפיר, שלא יהיה לו קושי לממן את הבנקים ואת הגרעון. עד כדי כך אין להם קושי ויש להם מספיק כסף, שהם ביטלו את ההנפקות לחודשיים הקרובים.

סין, יפן, שוויץ, ברזיל וישראל רוכשות דולרים – ארה"ב מדפיסה אותם
בעוד שר האוצר וחברי הקונגרס האמריקאים מתנפחים כל כמה שבועות מול המקבילים הסיניים שלהם, בטענה שהיואן לא מיוסף מספיק, פתאום באו היפנים – שהיו אמורים להיות בצד של האמריקאים - והתחילו להתערב גם הם במסחר.
נכון ששווייץ וישראל התערבו עוד קודם, אבל האמריקאים הסבירו את ההתעלמות מהן בכך שהן מאוד קטנות (חוץ מזה שפישר היה המנחה של ברננקי בדוקטורט). יפן זה כבר סיפור אחר.

שלא יהיה ספק, היפנים יצליחו למנוע ייסוף המטבע שלהם בדיוק כמו שישראל הצליחה עד כה (כלומר, לא). זה פשוט לא יכול לעבוד.

מה שכן, ארה"ב לא נשארת אדישה למלחמות המטבע הללו, והיא מייצרת התערבות עקיפה בשוק המט"ח, ע"י הצהרה על הדפסה (אפשרית, אפשרית) של 500 מיליארד דולרים תוך חצי שנה. אותו הדבר.

בסוף התהליך, כל המטבעות חלשים יותר לעומת מטבעות אחרים. או במילים אחרות, אין שינוי לאורך זמן בשערי המטבעות.
כל מה שהשתנה זה שהחשיפה המטבעית של ישראל גדלה – בעיה, ושבמדינות שרוכשות דולרים ומדפיסות מטבע מקומי (לא ישראל), תהיה יותר אינפלציה.


ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות