"אין דבר תלוי אלא בי" -שיחה לחודש אלול

בס"ד
ערב שבת קודש-פרשת שופטים
חודש אלול-חודש הרחמים והסליחות.

"אין הדבר תלוי אלא בי" [מסכת ע"ז ע"א]
הפעם, אחרוג ממנהגי, שכן לוח הזמנים מחייב זאת.

אנו נמצאים בחודש אלול, וכבר לימדונו רבותינו כי זהו החודש הרחמים והסליחות ושערי השמיים פתוחים יותר מתמיד לקבל את השבים בתשובה אל אביהם שבשמיים. הגמרא, מביאה לנו כמה "סיפורים" מרתקים במיוחד המקבלים משמעות מיוחדת לנוכח ימים אלו. אחד מהם ארצה להתמקד בו. וכך הגמרא (במסכת עבודה זרה יז ע"א) אומרת:

אמרו עליו על ר' אלעזר בן דורדיא, שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים, והייתה נוטלת כיס דינרין בשכרה, נטל כיס דינרין והלך, ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר הפיחה, אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה'. אמר: שמים וארץ בקשו עלי רחמים. אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה'. אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'וחפרה הלבנה ובושה החמה'. אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים. אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: 'ונמקו כל צבא השמים'
אמר: אין הדבר תלוי אלא בי. הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא.
בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת ויש בכמה שנים,
ולא די לבעלי תשובה שמקבלין אותו אלא שקורין אותו "רבי".

מה מקומו של סיפור זה בגמרא?
בפנינו אדם שהוא מכור, מכור בצורה החדה והקשה ביותר של המילה. אותו אלעזר בן דורדיא לא מניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה, במשמע שהוא שטוף בזימה, שטוף בעריות. אלעזר בן דורדיא, נוטל את אותו סכום אגדי ועובר "שבעה נהרות", המהווים ביטוי מליצי המרמז על הקשיים הטכניים העצומים שנדרש לעבור כדי להביא את התמכרותו על סיפוקה. אותה זונה אינה אומרת לאלעזר בן דורדיא כקובעת עובדה, שאותו לעולם לא יקבלו בתשובה. היא קובעת שהוא אינו אפילו לכלוך, אלא אויר של לכלוך, ללא כל עצמות, ללא כל ממשות, ללא אישיות וממילא ללא שם. אך דווקא באותה צחנה של חטא, נוצרו הבקיעים הראשונים שריסקו את קליפת החטא שבלעה בתוכה את אותו אלעזר בן דורדיא. נוצרה לה רעידת אדמה בנפשו של אלעזר, וכעת הוא מבקש משהו להאחז בו. הנה כי כן, לומד אלעזר בן דורדיא שעוד רגע קט יהפוך בתשוקתו הטוטלית למקור העוז והנצח לרבי אלעזר בן דורדיא, כי כל אלו: שמים וארץ, הרים וגבעות ודומיהם מייצגים חוסן חיצוני, כשנקודת החוסן היא בו בתוכו. או אז מניח הוא את ראשו בין ברכיו, מה שמזכיר את התנוחה העוברית, תנוחת עובר במעי אימו [מסכת נדה ל], ואומר: "אין הדבר תלוי אלא בי".

וכך מסביר המהר"ל (נתיב התשובה פרק ח'.): וכל זה מפני כי התשובה הוא סלוק הגשמי שבו החטא ולפיכך קורין אותו "רבי" גם כן כאילו היה שכלי, כי כאשר סלק את גופו על ידי התשובה והגיע אל המיתה –אז נעשה שכלי וכאילו היה נבדל מן הגוף לגמרי".
כלומר, בנקודת הזיקה הפנימית. "רבי" הוא תלמיד חכם הדבק כולו בשכלי עד שביטל ממנו את הגשמיות כנקודת משקל דומיננטית. וכעין זה רבי אלעזר בן דורדיא – הוא פשט מעליו כל מימד ארצי וכולו דבק ברוח, בשכלי, בלב ליבה של המציאות.

לסיכום: רבי אלעזר בן דורדיא באותה שעה פשט מעליו את הכל – מליבו בקעה נקודת הנצח – הוא ביטל את המציאות החיצונית [ולכן, כאמור, נקרא "רבי"]. זוהי שאיפת השאיפות הגדולות היכולת לפשוט את הגשם, את הקליפות, את המסכים, ולהתחבר לליבה. את זאת למדנו מאחד מהמכורים הגדולים לעבירה, זה שגם אישה שפלה, זונה, חשבה כי מהתהום בו הוא מצוי – אין הצלה, אין תקנה. וזה עצמו שחולל בו את רעידת האדמה הגדולה.

זהו איפוא רבי אלעזר בן דורדיא, זה שאך אמש היה "בן דורדיא" (השם הזה ראוי לו מאוד, כי היה כולו פסולת כמו השמרים, ובתוך השמרים היה לו כח מוכן שהש"י הוא בעזרו להיות שב בתשובה ), בן של שמרים, של לכלוך, של צחנה, אך היה בו גם את "אל-עזר", ואז, כשנשברו הכללים, נשברו המחסומים, והוא ילד עצמו מחדש אל המוות- ולמעשה לחיים רוחניים, אי שם בגן עדן...
אין צורך להוסיף.

תכתבו ותחתמו לחיים טובים,
שבת שלום,
אודי כהן
חבר המכון הגבוה לתורה ומנהל פורום יהדות באונ' בר-אילן
Udi6519@gmail.com

האלוקים אינו רק אל מלחמות,ריב ומדון עם הגויים מסביב.
בפרשת "שופטים אשר בספר דברים, בפרק י"ד מובאת רשימת הוראות, עיצות, הנחיות והנחתות, איך על העם להתנהג. והפסוק הראשון מורה לעם " שופטים ושוטרים תתן לך בכל עשריך,אשר ה' אלוהייך נותן לך ,לשבטייך,ושפטו את העם משפט צדק .לא מתטה משפט, לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים .צדק צדק תרדוף למען תחייה וירשת את הארץ אשר ה" אלוהיך נותן לך. "
בהמשך-ישנן הוראות ===שוות ערך לחוקים,בנושאי התקנת אלילים זרים והעונש על המעשה.
תיאור מפורט מוגד ומוגש לעובדי עבודה זרה=על אופן ביצוע האיסור ועל העונש החופף . יש מתכון לבחירת מלך לעם, יש הנחיות להטבות כלכליות לכוהנים וללוויים, כי אין להם נחלה בארץ, האל חוזר ומחזק את האיסורים במעשי קוסמות וכושפות, והכי יפה- בונה שלוש ערי מקלט להורגים בשגגה או התאונה. למען יצילו את נפשותיהם.
לפני קרב ישנן הנחיות מדוייקות מי יכול להלחם ומי לא. יש הבטחה חזקה שבשעת קרב ,יעמוד האל לימין חילייו=אנשייו.ואז כמובן, מינו השוטרים שרי-צבאות ומפקדים טובים לעם. ובשעה שהצבא יקרב לעיר-ראשית על הצבא לקרוא להם לשלום. אך גם אם סירבו- יש להפגין אנושיות, רחמים וצדק, בטיפול בזקנים, נשים וילדים של האוייב. על הצבא לא להשמיד ולא להכחיד את עץ הפרי ופרי האדמה. רק עץ אשר אינו עושה פרי- ילקח ליתדות. בפרק הזה העם נבחר=נשפט לפי יכולות אישיות ואנושיות, ואנו רואים שגם במלחמה מותר להשאר אנושי, והוגן. מובן שאלפרד נובל קצת שינה את התפיסה הזאת ברגע שהמציא את הדינמיט, וכל כלי ומכשירי המשחית האחרים. ,שבקעו אחד אחד מתיבת פנדורה המודרנית.אבל לרגעים מותר לחלום על מלחמת אחד על אחד ,בחץ וקשת פשוטות, או באבן ובמקלע, כדוויד וגוליית בשעתם.הלוואי ונס יקרה פה, ולא ישא גוי אל עוד חרב, ולא תהייה עוד מלחמה. אמן כן יהי רצון. אילנה. והלוואי שלקראת ערב ראש השנה התשע"א ישוב החייל גלעד שליט לביתו ,ולהוריו.בריא ושלם. אמן .