הפלאופ' ימשוך את המניות! כלל פינסים.

הפלאופ' ימשוך את המניות! כלל פינסים.

שום דבר לא עוצר את המניות מלטפס. בורסות אירופה מטפסות הבוקר על רקע עליית מחירי הסחורות בסוף השבוע, שמושכת למעלה את מפיקותיהם (למרות ירידה הבוקר). הן גם מחליטות להתעלם מנתוני שוק העבודה המאכזבים בסוף השבוע בארה"ב ומהורדת תחזית הצמיחה של גולדמן זאקס לכלכלה האמריקאית והיפנית (ראה הרחבה) ורק רוצות לעלות. מה איכפת לנו, אנחנו לא אומרים כלום, למה שמעתם משהו?

נתוני שוק העבודה מארה"ב בסוף השבוע היו מעורבים, מצד אחד סקר ADP הצביע על עליה גבוהה מהצפוי במספר המועסקים ולצידו שיעור האבטלה שנותר ללא שינוי (9.5%) למרות צפי לעליה קלה, אך מולם נתונים מאכזבים של עליה נמוכה מהציפיות במספר המשרות בסקטור הפרטי ועדכון כלפי מטה של העלייה של חודש קודם (יוני). נתוני שוק העבודה הנ"ל הגבירו את הערכות שהממשל או הפד, או מישהו יתערב שוב כדי לתמוך בכלכלה. הפד יחליט מחר על הריבית (שכמובן תישאר ללא שינוי) ושוב גוברות הערכות שיאותת על הותרתה למשך זמן ממושך, אם דרך נוסח ההודעה או אפילו באמצעות חזרה לרכישת אג"ח בשוק, פעולות שמקבילות להורדת ריבית. הסיכוי לכך עם זאת, נמצא היום בירידה (ראה הרחבה על אג"ח ממשלתי). החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב מתמחרים כיום אי העלאתה, לפחות לא לפני אוגוסט 2011. אין ריבית באופק.

תחזיות הצמיחה בעולם
לא מזמן שמעתי טענה כי אין קשר בין שיעורי הצמיחה במשק לבין רווחי החברות. ההסבר שניתן היה באמצעות דוגמא: במדינה יש 3 חברות סלולר והממשלה מחליטה לאשר מפעיל נוסף. כניסת המפעיל הנוסף תגרור לעלייה בגיוס כוח האדם, לשכירת מבנים, לפרסום נוסף וכו' וכך תרשם עליה בתוצר. עם זאת, התחרות שתגבר בתחום תביא לירידת מחירים, לדילול לקוחות, וכך לרווחי החברות הקיימות לרדת. כלומר, עליה בתוצר ובמקביל ירידה ברווחי החברות. הדוגמא מטעה, אומנם למספר חברות ההשפעה תהיה שלילית אך זאת קטנה לעומת ההשפעה החיובית הרחבה על רוב החברות במשק, בניהן חברות הפרסום והנדל"ן, בנוסף שכר העובדים יעלה ובזכות הירידה במחירים גם כמות הכסף הפנוי שלהם תעלה ועוד. כלומר, צמיחה ועוד איך קשורה לרווחי החברות ולמחירן בשוק. ולכן, הפחתות תחזיות הצמיחה של גולדמן סאקס לשנת 2011 לארה"ב וליפן ביום חמישי והיום הטרידו את המשקיעים (אתם יודעים שהם הורידו, לא אמרו לכם?). למזלנו, ההסבר של גולדמן להורדת התחזית איננו נובע מחשש להתרחבות המשבר מאירופה ולא מהתדרדרות שוק הנדל"ן האמריקאי או משהו דומה, אלא להשפעות של אי המשך התמריצים הפיסקלים בארה"ב. כלומר, בראייתי, האטה הצפויה היא בריאה יחסית ומאזנת את הכלכלה. למעשה, בתחזיתם גולדמן אפילו אופטימיים מעט כשהם צופים שבהמשך שנת 2011 יחזרו שיעורי הצמיחה לעליה. כמו כן, תזכרו שגולדמן הם לא החזאים היחידים בשוק ומלבדם סוכנות בלומברג אוספת תחזיות מ- 55 גופים אחרים. תחזית הצמיחה הממוצעת הצפויה של הקונצנזוס לארה"ב ב-2011 עומדת עדיין על 2.9%, הרבה מעל גולדמן (1.9%).

אם שוק המניות ידשדש 10 שנים עדיין יש לנו פתרון למי שעוד לא בן 75 – מניות!
גם אם אתם צודקים, וגם אם שוקי המניות ידשדשו עוד 10 שנים, כמו שדשדשו ב-10 השנים החולפות ברוב בורסות העולם, עדיין יהיה כנראה עדיף להשקיע במניות! ולמה? קודם כל, הסיכוי שהתחזית שלכם תתממש היא הרי אפסית, מה לעשות אף פעם לא הייתם טובים בתחזיות. היסטורית, הסיכוי שיהיו 20 שנה של דשדוש הוא כ"כ נדיר עד שעדיף להמר על שלום השנה עם איראן. ואפילו אם לא, איפה תשימו את הכסף, באג"ח ממשלתי? הרי התשואות שם בשפל היסטורי ובמקביל סיכוני המדינות היום גבוהים בהרבה מבעבר, כאשר החובות שלהם בשיא. כלומר, אם תעבירו את ההשקעה לאפיק הממשלתי זה לא שאולי תקבלו דשדוש ל-10 שנים, אלא אתם בטוח תקבלו ל-10 שנים, רק כמעט בלי הפוטנציאל לרווח משמעותי שקיים במניות. במניות גם יש לכם את הסיכוי ליהנות מהפלאופ':

הפלאופ' ימשוך את שוקי המניות לשיאים חדשים!
ה"פלאופ" הוא מה שצפוי למשוך את השווקים לעליות של עשרות ואולי אף מאות אחוזים. בגלל האמונה שלנו בפלאופ' אנחנו מוכנים להסתכן בחשיפה גדולה יחסית למניות. השפעתו תהיה להערכתנו עצומה, אולי אפילו
גדולה מזאת של האינטרנט, של גילוי האנטיביוטיקה, של המצאת הקטר, של התעוררות סין ועוד... הפלאופ' יתכן יצליח לפתור את מגבלת האנרגיה, את בעיית הרעב בעולם, את בעיות התחבורה, את בעיות הדיור. הוא יגרום לשיתופי פעולה בין מדינות ויוריד לשפל את הוצאות הביטחון, הוא יגרום לעליה אדירה בתוחלת החיים ויאפשר הכפלת תאי הזיכרון במוח. אומנם, הוא עדיין לא נמצא/פותח/התרחש, אך באופן אקראי, פעם בכמה שנים הוא קורה. למעשה, יתכן שהוא כבר כאן ולא שמנו לב, בהיסטוריה לא הייתה אף מהפכה או גילוי מהפכני שנצפו מראש או שאפילו זוהו תו"כ התהוותם. גם את הקטר הראשון, שנבנה בשנת 1804, לא העריכו בזמנו ולאחר 3 נסיעות מבחן – אף נזנח. המכונית הראשונה, שנמכרה בשנת 1888, למרות אמינותה, נמכרה ביחידות בודדות בלבד עקב ספקנות הקונים ביעילותה. פרוטוקול ה-HTTP, המשמש כאחד מאבני היסוד של האינטרנט, נדחה בשנת 1991 ע"י האחראי ב-CERN - המרכז האירופאי לחקר הגרעין, שם פותח. לסיכום, נכון שארה"ב, יוון וספרד בחובות, אך השפעתם השלילית עשויה להיות נמוכה לעומת התועלת העצומה של הפלאופ', יהיה אשר יהיה... חייבים להתחשב בו בתכנון העתיד.

אג"ח ממשלתי - נהנה מזינוק בשיעור החיסכון
האג"ח הממשלתי בארה"ב המשיך בסוף השבוע בטיסה כלפי מעלה (התשואות יורדות), התשואה של אג"ח לשנתיים ירדה בסוף השבוע לראשונה מתחת ל-0.5%. כאשר המשקיעים היו משוכנעים שהפד הולך להודיע ביום שלישי הקרוב כי ירכוש שוב אג"ח ממשלתי ועל רקע נתוני שוק העבודה המאכזבים בארה"ב. אלא שהיום המשקיעים נרגעים מעט, חושבים שאולי הגזימו עם הציפיות מהפד ושזה לא ימהר להתערב ושאולי גם נבהלו יותר מידי מנתוני שוק העבודה כשפתאום מגיעות הערכות שנתון המכירות הקמעונאיות שיפורסם בסוף השבוע, יצביע על עליה של 0.5%. כמו כן, ברקע למסחר באג"ח המתנת המשקיעים המותחת לגל הנפקות בסכום של 74 מיליארד דולר השבוע, גל שיתחיל היום בהנפקת אג"ח ל-3 שנים. נקודה נוספת מעניינת היא שבחודש יוני האחרון, לראשונה מאז תחילת משבר הסאב-פריים באוג' 2007, החזקות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות ע"י משקיעים מקומיים הייתה גדולה מהחזקותיהם של משקיעים זרים. מעניין שבאוג' -2007, אז כאמור המצב התהפך, הייתה הפעם הראשונה בה ברננקי הפחית את ריבית הפד. אולי אחת הסיבות להפחתת הריבית האגרסיבית הייתה העובדה שמי שמקבל אותן היו זרים, אם כך, מה אולי יקרה עכשיו כשאת רוב החוב מחזיקים שוב אמריקאים? אולי אני מחרחר קונספירציות, ואין קשר בין הדברים... בכל מקרה, העלייה בהחזקות האג"ח ע"י אמריקאים מוסברת בעיקר בעליית שיעור החיסכון שלהם, לשיא של 18 שנה - 6.4%. הם הרי צריכים לשים איפה שהוא את הכסף:

מה יותר חשוב היום, אשראי זול או ביקושים?
נדמה לכם שהתאוששות הצרכן האמריקאי הוא הפתרון המיוחל לבעיות הכלכליות. אתם מאמינים שעליית הביקושים יעלו רווחי החברות, יאוששו את התעשייה, יורידו שיעורי האבטלה, יעלו את המחירים, ירחיבו את גביית המיסים ויחלו מעגל קסמים כלכלי? אז יכול להיות, לפעמים זה באמת עובד, אך זו לא נוסחת פלא. לעלייה בצריכה יש מחיר ומחיר לא זול, המחיר המיידי הוא ירידת שיעור החיסכון. למרות שלפעמים נדמה שלירידת שיעור החיסכון השפעות רעות רק בטווח הארוך, ושעד אז ההתאוששות כבר תאפיל עליהם, הנזקים עשויים להיות לעיתים מהירים וישירים מכפי שנדמה. החיסכון של משקי הבית הרי לא יושב מתחת לבלטות או במרתפי הבנק ומחכה ליום בו הצרכנים יצאו לפנסיה, אלא מופנה בינתיים להשקעות ולירידת עלויות האשראי. האשראי הזול מקל על משלמי המשכנתא, על חברות, על יזמים ועל הממשלה. למעשה, היציאה ממשבר הסאב-פריים הייתה קודם כל הודות להגדלת שיעור החיסכון ורק אח"כ לעלייה בצריכה, שכחתם את זה. כלומר, בכלל לא בטוח שהשלב בו צריך להקטין את שיעור החיסכון ולהגדיל את שיעור הצריכה הגיע. אשראי זול עדיין קריטי, ויתכן שאפילו יותר מעליה בצריכה.

אין היום פרסומי מאקרו משמעותיים