מצאו פקק מתאים !!! כלל פיננסים.

מצאו פקק מתאים !!! כלל פיננסים.


הנתונים מסוף השבוע, על ירידת מחירי הנדל"ן בסין, בפעם הראשונה מזה 16 חודשים, הפיחו אתמול מעט תקווה אצל המשקיעים, שאולי אלה יאפשרו לממשל להוריד חלק מהמגבלות על שוק הדיור הסיני. אלא שהבוקר (13.07.10) השר הסיני לדיור ולפיתוח עירוני הכחיש כוונות כאלה וחיסל את התקוות. מי שסובל מכך הם בעיקר הבנקים בסין שזקוקים לעסקאות כדי להרוויח. מחיריהם ירדו הבוקר ומשכו את בורסות אסיה לירידות. בהמשך הבוקר הודיעה חברת הדירוג מודיס' על הפחתת דירוג האשראי של פורטוגל בשתי דרגות ל-A1. מודיס' נימקה את ההפחתה בעליית רמת החובות ובכלכלה חלשה יותר. השווקים באירופה לא התרגשו מהפחתת הדירוג וגם לא מאסיה ונתנו משקל גדול יותר להודעה של חברת האנרגיה BP כי התקינה פקק חדש בבאר הדולפת במפרץ מקסיקו. כפרה עליה, שהחיינו וקיימנו!!


האם המאקרו ימשיך להשפיע יותר מהדוחו"ת הכספיים
ב-7 עונות של פרסומי דוחו"ת כספיים, ב-10 השנים האחרונות, הכו יותר מ-70% מהחברות ב-S&P500 את תחזיות האנליסטים המוקדמות. ב-6 מאותן 7 עונות הגיב השוק ברבעון שלאחר מכן בעליות ממוצעות של 6.3% והראה שוב שבשורה התחתונה הרווח הוא שקובע את תנועת השווקים. רק פעם אחת מאותן 7 הפתעות לא הגיב השוק בעליות ואף בירידות זו הייתה עונת הדוחו"ת של הרבעון הראשון של 2010 והרבעון השני שהיה עוקב לו (הסטטיסטיקה פורסמה ע"י הבלוגר Mole). תוצאות הרבעון הראשון היו מעולות ומפתיעות יותר מכל אותן 6 העונות הטובות שקדמו להן, אך נתוני המאקרו המתמתנים העיבו על השוק ברבעון השני והגדילו את החשש ורווחים העתידיים, למרות שלא נרשמה הפחתה מאסיבית של תחזיות הרווחים של החברות עצמן. ויותר מכך, ברבעון השני הערכות הן שכלךכלת ארה"ב צמחה בקצב מהיר יותר מהצמיחה ברבעון הראשון, 3.2% לעומת 2.7%, וכלכלת אירופה צמחה ב-1.2% לעומת 0.6% ברבעון הראשון (YoY).

ירידת מחיר הנפט חסכה כסף לאמריקאים – על מה יבזבזו אותו?
זוכרים את נפילת מחירי הנפט בחודש מאי, בכ-14%, ואיך היא הביאה להפחתת מחירי הדלק בישראל ב-5.1% בחודש יוני? יפה,עכשיו תחשבו בגדול: ארה"ב! משקי הבית האמריקאים חסכו המון כסף על יבוא הנפט מה שיפנה להם כסף לצרכים אחרים ואולי יעודד צריכה. היום יפורסמו נתוני הסחר של ארה"ב לחודש מאי והערכות הן שירידת מחירי הנפט תתמוך בצמצום הגרעון המסחרי, לרמתו הנמוכה מאז ינואר. השאלה הגדולה היא מה קרה ליבוא ללא נפט, וליצוא. האם היצוא ימשיך את מגמת העליות האחרונה או שגם הוא יראה סימני האטה כמו סקטורים אחרים במשק. לנתוני הסחר המתפרסמים יש השפעה מהותית גם על ישראל, כך שהנתונים הנ"ל צריכים לעניין אותנו לא רק בעקיפין. ובכלל, האם אפשר לחזות את רמות הסחר העתידיות דרך מדד מחירי התובלה הימית שמתרסקים לאחרונה:

מחירי התובלה הימית מתרסקים – האם מאותת על חזרה למשבר?
כבר 42 יום שמדד מחירי התובלה הימית, ה-Baltic DRY, רושם ירידות שמסתכמות עד היום ב-55%. רבים רואים במדד אינדיקטור מקדים לביקושים לסחורות ומכאן לרמת הביקושים ולרמת הפעילות הכלכלית בעולם. עם זאת, למרות האינטואיציה הראשונית, שתומכת בכך, יש מספר בעיות קריטיות שהופכות את המדד לבעייתי כאינדיקטור מקדים. הבלוגר Paul Ausick מציין כמה מהן: ראשית המדד איננו משקלל שינוי בהיצע כלי השייט. כלומר, אם קיימות ציפיות להתרחבות של הסחר הימי ימהרו חברות התובלה להזמין המון כלי השיט, האספקה שלהם עשויה להיות מהירה מקצב גידול הסחר, ולכן תרשם ירידה במדד, למרות שהפעילות הכלכלית תמשיך להתרחב. להמחשה, צי ספינות המשא צמח ב-2009 ב-7.5% וצפוי לצמוח ב-2010 ב-21%, וב-10% נוספים בשנת 2011 ובשנת 2012! אלה קצבים גבוהים משמעותית מהעלייה הצפויה במחזורי הסחר בעולם. כמו כן, המדד הינו על מחירי התובלה הימית הנוכחיים ולא משקלל מחירי החוזים העתידיים עליהם. מחירים נוכחיים הם בעייתיים ותנודתיים מאד. למשל, אם יש בעולם 10 כלי שייט ו-10 מטענים שיש להעביר בממוצע בכל יום, אז ביום שיהיו 9 מטענים כלי השיט יורידו את המחירים למינימום הכדאי להם, ובימים שיהיו 11 מטענים על 10 כלי שיט יעלו המחירים למקסימום הכדאי, וכמובן בטווח הארוך המחירים הממוצעים יישארו יציבים. גם במבחן המציאות המדד מתקשה לאותת על הבאות ומספר הפעמים שנכשל לא רחוק ממספר הפעמים שצדק. להמחשה, במרץ 2009 עת החלו העליות החדות ביותר בשווקי ההון מזה כ-100 שנה, אותת המדד לעוקבים אחריו שהמשבר חוזר כשירד אז ב-34%! בשורה התחתונה, מדד ההובלה הימית מאותת על תקופה קשה, אבל רק לבעלי הספינות עצמם.

רוצים אינדיקטור מקדים? קחו את שיפוע עקום התשואות
שיפוע עקום התשואות בארה"ב (המרווח בין התשואה על אג"ח ל-3 חודשים ול-10 שנים) הצליח לחזות את כל שבעת המיתונים האחרונים מאז 1967, בעיכוב של 3 עד 18 חודשים. העקום חוזה את המיתון ע"י ירידת מרווח הריביות לשלילי, כשכך הוא מגלם הפחתת ריבית עתידית מפחד להאטה כלכלית. גם במשבר האחרון עבר השיפוע להיות שלילי, ביולי 2006, והמיתון אכן הגיע, אבל רק בדצמבר 2007. כיום המרווח גבוה (כ-288 נב.) ואינו מאותת על חזרה למיתון. אלא שיתכן והמצב היום שונה מכל מה שהכרנו, הריבית קצרת הטווח אפסית וכשלא תתכן ריבית טווח ארוך שלילית, העקום לא יוכל לאותת לנו על מיתון, או שזה בעצם אומר שבתנאי הריביות כיום אי אפשר להיכנס למיתון? לא ברור. גם אם מנתחים את השפעות הפרשי הריבית, אלה מעודדות את הבנקים: מרווח הריביות הגבוה מאפשר להם לגזור רווחים נאים, לספק אשראי זול ולתמוך בכלכלה, אלא שגם מכיוון זה קשה לקבל תשובה, שכן הביקוש לאשראי נמוך (במיוחד למשכנתאות) ובנקים לא מצליחים לנצל את המרווח הגבוה לרווחים גבוהים. בשורה התחתונה, אנחנו אולי נתקשה לראות את המרווח הופך לשלילי אבל עד שהוא יגיע ל"אין כניסה" אפשר לראות שהשיפוע יורד, ירד מ-3.8% בתחילת אפריל ל-2.9% היום. כלומר, הוא אולי מנסה לרדת ונחסם, נורת אזהרה.
אלקואה היא כבר לא מה שהייתה
איפה הימים שהיינו מסתכלים רק על אלקואה, יצרנית האלומיניום האמריקאית, שמפרסמת ראשונה את דוחותיה הכספיים, והיינו בקלילות אומרים לאן השוק ילך. אם אלקואה הייתה עולה- שמחנו, אם הייתה יורדת- תירצנו. היום הכל בעולם נהייה מורכב יותר, חנויות הספרים השכונתיות הפכו לרשתות ענק, האוטו גלידה כבר לא מוכר גלידה קרה (אם יש בכלל אוטו גלידה), החנויות השכונתיות הפכו לרשתות ענק, וגם אלקואה, גם אלקואה כבר לא האינדיקטור שהייתה פעם. היום הכל הרבה יותר גדול, המשקיעים מתעניינים בדוחות של חברות ענק נוספות, בסין, בהודו ועוד. כך קרה שאלקואה, למרות ההפתעה החיובית בדוחותיה והעלאת התחזיות לרווחיה העתידיים לא הצליחה להחזיק הבוקר את שווקי אסיה עם הראש מחוץ למים, כשברקע חברת הטכנולוגיה ההודית Infosys דיווחה על תוצאות נמוכות מהצפוי ולחששות המאקרו מסין, מזל ש-BP באה עם החדשות הטובות שלה ותמכה באירופה. בכלל, למי המשקיעים מקשיבים היום יותר, למאקרו או למיקרו?: