מה הלחץ? המבחנים בכלל לא כאלה מלחיצים. כלל פיננסים.

לאחר חמישה ימים של עליות, בהם מדד הפחד ירד בחדות (ל-25 נק'), מחירי הסחורות חזרו לעלות והמשקיעים הוציאו את האף מהאג"ח הממשלתי, הגיע הבוקר חשש מיפן (ראה הרחבה) ומצנן את האווירה.

מה הלחץ? המבחנים בכלל לא כאלה מלחיצים
הבנקים משחקים להם בחצר ואמא קוראת להם מהחלון: בנקים, בואו הביתה להתכונן למבחן של מחר!! - "אבל אמא! זה סתם מבחן שכבתי, הוא אפילו לא נכנס לדו"ח הכספי". ועל זה נאמר, חינוך מתחיל כשהם קטנים. הביקורת בעולם על הרמה הנמוכה של מבחני הלחץ מתרחבת, הפייננשל טיימס הגרמני תחת הכותרת "טווח קצר" מכנה את המבחנים "מכבסה שנועדה ליחסי ציבור", לטענתם מטרת המבחנים איננה לפתור את הבעיות האמיתיות ולהערכתם, מתוך 91 בנקים שעומדים למבחן בודדים מהם יזכו בעקבותיו להזרמת הון, הרבה פחות מהבעיה האמיתית. בואו לא נהיה גיבורים, ניתן לבנקים קודם כל לעבור את המבחנים ואח"כ נצחק עליהם שהיו קלים, רק חסר לנו שלא יעברו אותם, אנחנו עם הפה שלנו.

בין התמנון, שהפך למדיום של המונדיאל, והקוף, שהכה את מנהלי ההשקעות
דזבין אבא בתרי זוזי , חד גדיא, חד גדיא
בא התמנון וטרף את הקוף,
ובא הקוף שנשך את השור, שטרף את הדוב,
שאבינו הביא, דזבין אבא בתרי זוזי
חד גדיא ... חד גדיא...

החלטתו של התמנון משבוע שעבר לשלוח לגמר המונדיאל את הולנד וספרד הפיחה שוב אופטימיות בקופים שיצאו למסע קניות עולמי. בדרכם הם העירו את השוורים ואלה הבריחו את הדובים מוול-סטריט. הספארי ברמת גן מצידו מנצל את הקרנבל ומציע ניהול תיקי השקעות ע"י ג'ירפה שנמצאת בקשר רצוף עם התמנון והתוכי, זאת בדמי ניהול של חמישה בוטנים בלבד (למעבירי חשבון של תרי זוזים).

שוק הדיור בסין – לא צריך לשפוך גם את התינוק
במצב עולם נורמלי היינו שמחים לראות ביקושים גבוהים, ולנדל"ן בפרט, היינו שמחים לראות את מחירי הבתים עולים ואת הפעילות הכלכלית מאיצה. אלא שבסין, כמו בסין, הכל הפוך וכשהחשש העיקרי הוא מאינפלציה, מעיוות שערי החליפין ומבועתיות כל נתון חיובי מלחיץ את כולם ובטח את הממשל שידו בכל. הממשל לקח את ריסון עליות מחירי הנדל"ן כפרויקט לאומי, גם אם המחיר הוא סגירת ברזי האשראי לכל המשק, ובתנאי שגם למחירי הנדל"ן לא יהיה חמצן. למעשה, הסינים ניסו לחנוק את הגידול באמצעות חניקת הראש כולו. תגובת המשקיעים לא איחרה לבוא ומדד שנחאי איבד מאוגוסט 2009 ועד היום כ-30% מערכו! כך קרה שדווקא נתוני התמתנות עליות מחירי הנדל"ן בסין, שעל פניו מאותתים על האטה מסוימת, דווקא עודדו את המשקיעים בשעות הבוקר, ואותתו שהאשראי עשוי עוד לחזור.

סין צומחת איתנו או עלינו?
השאלה אם סין צומחת/ צוחקת איתנו או עלינו, שהמצאתי זה עתה, מקבלת משנה תוקף לאור נתוני הסחר שלה שפורסמו לפני יומיים, מהנתונים עלה כי סין אומנם מתרחבת בקצב מטורף כשהיצוא ממנה שבר אפילו את השיא של טרום המשבר ב-2008, כשהתרחב לעומת יוני אשתקד בקצב של 43.9%, אבל מצד שני היבוא ממנה, אף שמתרחב גם הוא, עושה זאת בקצב נמוך הרבה יותר של 34.1%, מה שממשיך להגדיל את העודף המסחרי שלה, אך גם את החובות של שאר המדינות כלפיה. סין- אי אפשר איתה ואי אפשר בלעדיה. הנתונים הנ"ל מעודדים מהבחינה של המשך התאוששות הכלכלה העולמית, אך הם עדיין לא מראים התאזנות של הכלכלה העולמית. המטבע הסיני שהיה מקובע מזה שנתיים הקשה על התכנסות לשיווי משקל, אך מה-19 לחודש הסינים מאפשרים למטבע להתחזק והנתונים הנ"ל רק תומכים בכך.

ארה"ב- עונת הדוחו"ת מתחילה היום – הבנקים עשו חיים גם הרבעון?
הראשונה לדווח את תוצאותיה הרבעוניים תהיה יצרנית האלומיניום אלקואה, אך העניין האמיתי הוא בתוצאות הבנקים שיציבותם עומדת לאחרונה למבחן: אם מנערים טוב טוב את השוק ישפך ממנו כסף והבנקים, הם אלופים בלתפוס אותו. ברבעון הראשון עשתה התנודתיות בשווקים טוב לבנקים, כשהם לא היו על הכוונת, אלה יודעים שכשהתנודתיות גבוהה ההשוואה בין הספקים הפיננסים קשה, מה שמפחית מהתחרות ומאפשר להם להגדיל עמלות, להגדיל מרווחי אשראי ועוד... ברבעון השני התנודתיות בשווקים אומנם זינקה, כך מגולם במדד התנודתיות, ה-VIX, שעמד ברבעון הראשון על ממוצע של 20.2 נק' וטיפס בשני ל- 26.1 נק'. אך הזינוק היה הרבה בגלל הבנקים שיציבותם עמדה בסימן שאלה לאור משבר החובות באירופה. להמחשה, פרמיית הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) של בנק-אוף-אמריקה עלתה ב-ברבעון השני ב-34%, של מורגן סטנלי הוכפלה ושל גולדמן זקס עלתה ב-86%. מצד שני עליית הסיכון בבנקים גרמה לירידת שווי אגרות החוב שלהם, מה שמאפשר להם עפ"י התקנות החשבונאיות, להכיר בכך כרווח (ירידת התחייבויות). בשורה התחתונה, רווחיהם של ארבעת הבנקים הגדולים צפויים להיות הרבעון נמוכים ב-28% מרווחיהם ברבעון הראשון, שהסתכמו אז ב-13.5 מיליארד דולר. ביום חמישי יפרסם את דוחותיו ג'י-פי מורגן וביום שישי בנק-אוף-אמריקה. בסה"כ אני אופטימי, אפילו שלא קראתי דו"ח של אף אחד מהם. משום מה בנקים תמיד נופלים על הרגליים (חוץ מליהמן).

הישרדות האי היפני- היו צריכים ללמוד מהישרדות האיים הקריביים
החוב של יפן מרקיע שחקים וחצה מזמן את רמת ה-200% ביחס לתמ"ג. נטל החוב נמוך אומנם עדיין, כשהריביות שם אפסיות, אך ברור שמדובר ב"פצצת חוב". זאת יכולה אומנם להישאר מנוטרלת עוד עשרות שנים, אך מצד שני עלולה גם להתפוצץ מחר. מפלגת השלטון ביפן, המפלגה הדמוקרטית, החליטה להפסיק עם החגיגה ולהיות רצינית לרגע, היא פנתה לציבור וביקשה רגע של הקשבה, היא הציעה תוכנית אחראית לקיצוץ במיסים ולייצוב הכלכלה והסבירה שצעדים אלה נחוצים כדי לשרוד. לצערה של ההנהגה היפנית היא לא ראתה אף פרק של הישרדות האיים הקריביים וגם לא של איי הפנינה, אחרת הייתה מודעת לכך שהשורדים לא אוהבים מנהיגים ומדיחים אותם מאחורי הגב. כך קרה למפלגה הדמוקרטית שנחלה אתמול מפלה בבחירות והודחה מהאי. חשש המשקעים הוא שכעת ראש הממשלה היפני יתקשה להעביר רפורמות פיננסיות קריטיות וייתכן כי אף ייאלץ לעזוב את תפקידו. מבחינת הציבור, הוא מטומטם אבל לא הוא ישלם, אלא כנראה רק הנכדים שלו. המשקיעים מגלמים זאת כבר כעת ומדד הניקיי 225 סגר הבוקר בירידה של 0.4%.

האשראי הצרכני אכזב ביום חמישי, ובגדול
מצטער להחזיר אתכם אחורה בזמן, אבל אני לא מוכן לעצום עין לנוכח הנתון המאכזב (ביותר) של אשראי צרכני שפורסם ביום חמישי. הנתון הצביע על ירידה של 9.1 מיליארד דולר בסך האשראי הצרכני אף שהצפי היה לירידה מתונה הרבה יותר של 2.3 מיליארד. ולא רק זה, גם הנתון של החודש הקודם (של אפריל) עודכן כלפי מטה מ-1 מיליארד דולר למינוס כמעט 15 מיליארד דולר! מה שמאותת שהצרכן האמריקאי מרגיע לגמרי. במילה אחת – האטה, בשתי מילים- אג"ח ממשלתי:

אג"ח ממשלתי – השבוע גל הנפקות בארה"ב
האופטימיות של שבוע שעבר פגעה באפיק הממשלתי, כשמשקיעים הוציאו את האף מחוץ לאג"ח כדי לראות אם משבר החובות באירופה חלף והאם מישהו מלבדם שרד. כמו כן, הם חששו שהבונקר שבו הם נמצאים יוצף כשממשל האמריקאי ינפיק השבוע אג"ח בהיקף של 69 מיליארד דולר, 35 מיליארד מתוכם היום ל-3 שנים. התשואות ל-10 שנים עלו בעקבות האופטימיות וההנפקות המתוכננות מ-2.93% ב-6 ביולי ל-3.05% ביום שישי (מחירי ירד). אלא שהבוקר התשואות חוזרות לרדת (מחיר לעלות) כשהסנטימנט שוב שלילי בשווקים. עוד בנושא- פער התשואות בין אג"ח לשנתיים לאג"ח ל-10 שנים חוזר להתרחב בשבועיים האחרונים, לאחר שהצטמצם בצורה חדה מחודש פברואר. צמצום הפער נבע בעיקר מירידת תשואות בטווח הארוך, כשטווחים הקצרים נשארו אפסיים.