דליפת אמון-הנזק המתמשך מדליפת הנפט במפרץ מקסיקו-מגדל שוקי הו

נזק אקולוגי אדיר, פיטורים המוניים, פגיעה בתיירות - הרשימה הלא נעימה הזאת כוללת רק את הנזקים המדידים מדליפת הנפט המתמשכת במפרץ מקסיקו. אבל מה עם הנזקים שאותם לא ניתן לכמת - אובדן האמון ביכולת ההנהגה של צמרת הממשל האמריקאי, הן הכלכלית והן המדינית? הגמגום של אובמה עוד יעלה לכולנו ביוקר


דליפת הנפט במפרץ מקסיקו היא ללא ספק אירוע בעל השלכות חמורות בכמה וכמה מובנים: לפחות חמש מדינות בארה"ב הולכות לספוג נזקים כלכליים ותיירותיים ומאות אלפי עובדים בתעשיית הדיג הולכים לאבד את פרנסתם. אסדות הקידוח הפעילות בחופי המפרץ המזוהמים נאלצו לבקש שמיטת חובות ולהגיע לחדלות פירעון. זאת מבלי להכיר את הנזק האדיר שמחוללת האסון, בריטיש פטרוליום, סופגת בימים אלה - צניחה של 45% בשווייה ו-20 מיליארד דולר בפיצויים לנפגעי הדליפה.

אבל הנזק החמור ביותר, שאותו לא ניתן לכמת, הוא אובדן האמון ביכולת ההנהגה של הצמרת האמריקאית. כך אומר כריס פארל מביזנסוויק. במהלך הימים הקריטיים לקמפיין צפה הציבור האמריקאי בנשיאו אובמה מתפתל ומנסה בלי יותר מדיי הצלחה להוכיח שהוא מתמודד היטב עם המשבר, או יותר גרוע - הציבור קיבל את התחושה הקשה שזה כלל לא מעניין את אובמה.

וזה לא שצמרת הבירוקרטיה האמריקאית, בלי קשר לזהותו של העומד בראשה, נהנית מקרדיט רב מדיי - תתחילו באנרון, תמשיכו בוורלדקום, תעברו דרך ברני מיידוף, AIG, ובדרך אל תשכחו גם את פאני מיי, פרדי מאק ותעצרו לנוח בגולדמן זאקס ועוד ועוד.

למשבר האמון הקיים מלכתחילה, תוסיפו עכשיו גם את הכישלון המהדהד של הטיפול בדליפת הנפט. לדברי פארל, מחקרים מוכיחים כי חברות, הרוחשות מידה כה נמוכה של אמון לצמרת המדינית והכלכלית, נוטות גם לצמצם את הפעילות הכלכלית ולעכב צמיחה ולהיפך - חברות שרמת האמון בצמרת גבוהה נוטות להרחיב את פעילותן הכלכלית, לצרוך יותר ולרכוש יותר. כזכור לכולנו, אחד מנגעי המשבר העולמי האחרון היה צמצום דרסטי בצריכה בארה"ב. לאור מגמת ההתאוששות האחרונה, האם זה מה שנחוץ לנו כעת?

כאמור, כאן מדובר בנזק שאותו לא ניתן לכמת בזמן נתון. את השלכותיו נראה רק בהמשך.