ארועי החג, סין, גרמניה, וארה"ב-פסגות

זה לא כל כך עצם ההכרזה שלהם על איסור שורט ו-CDS עירום, זה יותר הרקע המאוד נוח עליו נפלה ההכרזה הזו: חששות על גבול הפאניקה בשווקים, אי וודאות אמריקאית בנוגע לרפורמה בפיננסים שלהם, תחושה (בעצם, הכרה בעובדה) שאין בעל בית באירופה.
20.05.2010

גרמניה מפילה את השווקים
זה לא כל כך עצם ההכרזה שלהם על איסור שורט ו-CDS עירום, זה יותר הרקע המאוד נוח עליו נפלה ההכרזה הזו: חששות על גבול הפאניקה בשווקים, אי וודאות אמריקאית בנוגע לרפורמה בפיננסים שלהם, תחושה (בעצם, הכרה בעובדה) שאין בעל בית באירופה. העובדה שיום קודם הוציא האיחוד החלטות שמאוד מגבילות את ההשקעות של קרנות פריוויט אקוויטי אירופאיות, גם לא עזרה. בכלל לא ברור איך גרמניה חושבת שהיא תוכל לאכוף את הכללים. הרי החוקים שלה לא חלים על זרים שסוחרים בניירות הללו בבורסות אחרות.

לאור תגובת השווקים להודעה, שנמסרה לאחר תום המסחר באירופה ביום שלישי, אבל לפני סיום המסחר בארה"ב – ירידות חדות בניו יורק – הודיעו הגרמנים ביום רביעי בבוקר שאין בעית פרעון לבנקים. רק על ההודעה הזו השוק היה צריך להתממש.
הצרפתים כעסו שגרמניה יצאה בכזו הודעה בלי להתייעץ איתם, ולא התביישו להראות את מורת רוחם, זאת מיד לאחר שהצהירו שלהם אין שום כוונה לבצע כזה צעד. גם חילוקי הדעות הללו לא עזרו לשווקים.

בקיצור, המדינה החזקה באירופה יוצאת עם מגבלות על מסחר (לא משהו ששווקים אוהבים), עושה את זה בצורה לגמרי מפתיעה (גם), לא משתפת בזה את השותפה הגדולה שלה לניהול אירופה (אין בעל בית), עושה את זה בחופזה בלי שבכלל ברור איך זה יבוצע, ומרגיעה שהבנקים שלה סולבנטים (לא חשבנו אחרת עד שהם לא יצאו עם ההרגעה הזאת). ירידות של 2-3% נראות תוצאה מתבקשת למהלך. גם התנודתיות התוך יומית מתבקשת – וזו מתחילה להזכיר את הימים המענינים של קיץ 2008. שינויים תלת ספרתיים במדד הדאו ג'ונס במסחר התוך יומי הפכו ענין של הרגל בימים האחרונים.

יוון
מרוצה מזה שכבר לא כל כך מסתכלים עליה. קיבלה במהלך החג 14.5 מיליארד אירו בשביל למחזר את החוב. מתכננת שביתה גדולה היום. לכאורה, ההפגנה היום תיתן לשווקים איתות אם יש בכלל סיכוי שיוון תפעיל את תוכנית הצנע שלה. למעשה, אנחנו לרגע לא מעלים בדעתנו שיוון תצליח – בין אם ההפגנה תכה גלים ובין אם לאו – כך שזה לא באמת חשוב.
בדיוק כשם שהסאבפריים באיזה שהוא שלב כבר לא היה הסיפור של המשבר, כך יוון היא כבר לא הסיפור של המשבר הזה.

פרוטוקול ישיבת הפד מלפני שלושה שבועות
פורסם אתמול. הישיבה, כזכור, התקיימה לפני שאירופה התחילה להראות סימני פירוק, וכך גם התיחס השוק אל הפרוטוקול – מיושן ולא רלבנטי.
הישיבה גם התקיימה עוד לפני שפורסם נתון האינפלציה של אפריל ולפיו אנפלציית הליבה בארה"ב נמצאת בשפל של 44 שנים (0.9% בלבד), ועוד לפני שהמשתתפים בה ידעו שמחיר הנפט הולך לצנוח ב-20% בתוך שבועות ספורים.

מה היה שם:
• אופטימיות בקשר לצמיחה של ארה"ב – תחזית הצמיחה ל-2010 עודכנה מ-2.8-3.1 ל-3.2-3.7.
• אופטימיים יותר גם באשר לאבטלה, אבל לא מאמינים שתרד אל מתחת ל-8% לפני 2012.
• עדכנו כלפי מטה את תחזית האינפלציה שלהם (ליבת מחירי הצריכה. זה לא בדיוק מדד המחירים לצרכן, אבל מספיק דומה): מתחזית ל-1.1-1.7% שנתנו בינואר ל-0.9-1.2% עכשיו.
• רוב החברים (למעשה, כולם חוץ מאחד) מאמינים שצריך להשאיר את ה"ריבית נמוכה באופן חריג למשך זמן ממושך מאוד".
• רוב החברים אמרו שאינם חושבים שיש מקום למכור נכסים שנמצאים במאזן הפד לפני שהריבית תועלה, וגם כשכן יתחילו למכור – אמרו שחושבים שצריך למשוך את המכירות על פני חמש שנים.

שורה תחתונה:
אם זה מה שהיה לפד להגיד לפני הבלגאן – אחרי אירופה, אחרי המדד הנמוך של אפריל, אחרי הירידה במחיר הנפט, אחרי הנתון החלש של הדיור שפורסם גם הוא בחג – על אחת כמה וכמה.
ריבית הפד לא הולכת לשום מקום בעתיד הנראה לעין. העתיד הנראה לעין, נמשך עכשיו בקלות אל תוך 2011.

סין
כולם עוד מרוכזים מדי באירופה בשביל לראות את הבעיות בסין - המדינה הראשונה שהתחילה לנפח בועות, כששאר המדינות עדיין עסוקות בפיצוץ הבועות הקודמות. כרגע נמצאות בטיפול בועות נדלן ואשראי. המניות לא בועתיות. למעשה כבר חצי שנה הן לא זזות לשום מקום, ואיבדו כ-20% מהשיא שלהן. לנוכח הפעולות הנמרצות של סין לפוצץ את הבועות, קשה לראות אותן מזנקות בקרוב.

בניגוד לכל המדינות האחרות, בהן קשה מאוד לטפל בבועות מרגע שהתנפחו, בסין זה הרבה יותר קל.
הרשויות הורו לאחרונה לקבלנים לא לקבל הפקדה על דירה חדשה ללא טופס מתאים. הן הגדילו את התשלום הראשוני הנדרש לצורך קבלת משכנתא ואסרו על הבנקים לתת משכנתאות לצורך רכישת דירה שלישית(!). הם גם אסרו בחקיקה לגבות מחירים "גבוהים בצורה לא סבירה". בנוסף, הבנקים הגדולים בסין חייבים להעביר את הלוואות הנדלן שלהן מבחני לחץ מידי רבעון, הקבלנים נדרשים להגיש תוכניות מימון לאישור, והם כרגע שוקלים הטלת מיסי נדלן חדשים. נורא פשוט.

ההשלכה של כל הסיפורים הללו על סין: בינתיים, מחירי הדירות בסין עדיין ממשיכים לעלות בקצב מהיר: 13% בשנה שהסתיימה באפריל (פחות מאשר בישראל), אבל מכירת דירות כמעט נעצרה כליל. מי רוצה לרכוש דירה להשקעה, כאשר ברור שהשלטונות עושים הכל כדי לעצור את עליית המחיר.
ההשלכה של כל הסיפורים הללו על המערב: סין מקררת מאוד מהר את הכלכלה שלה. קירור מקצב צמיחה של 12% ל-8-10% נשמע מצחיק, אבל זה משמעותי.

אפרופו דיור, בארה"ב מתחילים לראות את הנתונים האמיתיים
כבר כמעט שנה אנחנו מדברים על זה: הנתונים המצביעים על התאוששות בענף הנדלן למגורים בארה"ב לא אמיתיים בחלקם. תוכניות ענקיות שמטרתן היתה להפיח חיים בענף, וכללו הטבות מס לרוכשים, הטבות לבנקים כדי למנוע מהם לבצע עיקולים, שינויים רגולטורים בכל האמור בתהליך העיקול של הדירות, ועוד בלי סוף צעדים, גרמו למה שנראה כהתאוששות מאוד מהירה של הענף. לא ממש

הטבות המס נגמרו (אחרי שכבר הוארכו לפחות פעם אחת), ועכשיו הנתונים נראים כבר חלשים. בקשות למשכנתאות נמצאות בשפל של למעלה מעשור, ושיעור העיקולים והפיגורים בתשלום ממשיך לעלות.

האירו
כבר הגיע לקידומת של 1.21 מול הדולר, לפני שהתחזק אתמול ב-1.8%.
היה מי שקשר את ההתחזקות המפתיעה בשמועה על כך שהבנקים המרכזיים יתערבו וירכשו אירו, אבל נראה לנו סביר יותר שההיפוך החד היה תוצאה של הסרת כסף מהשולחן אחרי ירידה מאוד חדה ומאוד מהירה + מדד המחירים לצרכן שפורסם בארה"ב והיה שלילי ומפתיע. ארה"ב לא הולכת להעלות את הריבית בעתיד הנראה לעין = צריך קצת להרגע עם השורטים על האירו.

מה כל זה אומר לגבינו
היצואנים לגוש האירו בוכים שהמטבע איבד כמעט 20% בתוך חצי שנה. הם שוכחים שזה אחרי שהוא הוסיף 13% בתוך פחות משנה, לפני כן. ככה זה מטבעות. באמת לא נעים, אם כי ברמה השנתית אין בעיה לעשות הגנות. יותר משנה – זו כבר בעיה, אבל גם שוק שנופל הוא בעיה בשביל בתי השקעות. מה לעשות.
ברמת המשק הישראלי כולו, שער החליפין הוא הבעיה הקטנה – אפילו לא בטוח שהוא בעיה בכלל. ישראל מייבאת מאירופה יותר משהיא מייצאת אליה. בנטו, בהחלט יכול להיות שישראל מרוויחה מאירו חלש.
בעיה גדולה יותר היא ההאטה הריאלית של אירופה שתוביל לירידה בביקוש שלה ליצוא שלנו.

תוואי הריבית הואט ונדחה גם בישראל. זה ממש לא מחויב המציאות. השקל אומנם נחלש מול הדולר בשבועות האחרונים, אבל האירו מאוד נחלש מולו. התוצאה היא שהשקל מתחזק מול סל המטבעות (עליו מסתכל בנק ישראל). פישר יחשוש מהעלאת הריבית וחיזוק השקל עוד יותר.

השפעה ממתנת על האינפלציה, לעומת זאת, לא ממש קיימת. שלא כמו בארה"ב ובאירופה, הקשר בין האינפלציה בישראל לבין הפעילות הכלכלית בה, לא מאוד חזק. אפילו אם אירופה תגרום לירידה בצמיחה הישראלית, ההשפעה על המדד פה לא תהיה משמעותית. השינוי בשכר הדירה בישראל לא יושפע מהביקושים ליצוא לגוש האירו.

מכאן, שתוואי הריבית הואט ונדחה, אבל תוואי האינפלציה לא.

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית – פסגות בית השקעות.