הורדת דירוג האשראי של יוון וההשלכות על השווקים-פסגות 28.4

ארועים אחרונים:
• אתמול הורידה S&P את דירוג האשראי של יוון בשלוש דרגות, מ-BBB פלוס ל-BB+. מדובר בדירוג כמו של אזרבאיג'ן וגבון(!!) ויותר נמוך משל מצרים ואיסלנד.
• האיום הממשי ביותר כרגע הוא טכני במהותו: הבנק המרכזי האירופי מקבל בטוחות מהבנקים המרכזיים להם הוא מספק נזילות, אלא שהוא מתעקש על בטוחות שאינן זבל (מוזר). בינתיים, רק S&P הורידה אותם לזבל. אם גם השתיים האחרונות (מודיס, פיץ') יורידו את הדירוג, יוון תהיה מנועה מלגשת לחלונות הנזילות של הבנק המרכזי.
• ממש לא ברור מה יקרה במצב כזה (ולכן, נראה סביר שיימצא איזשהו פתרון) מדינה לא יכולה להתקיים בלי גישה לנזילות של בנק מרכזי.
• S&P לא הסתפקה בכך, אלא העריכה שבהסדר החוב הצפוי של יוון, יקבלו המשקיעים רק 30% מכספם. התשואה ביוון אומנם עלתה אחרי ההודעה, אבל לא במידה כזו שמסמלת אמון בחיתוך השווי ל-30%.
• רשות ני"ע ביוון הודיעה על איסור מכירה בשורט של מניות בחודשיים הקרובים. גם זוהי שיטה.
• באותה הזדמנות הורידו S&P את דירוג האשראי של פורטוגל בשתי דרגות מ-A פלוס ל-A מינוס, והותירו את אופק הדירוג בשלילי.

לא צריך מאוד להתאמץ כדי למצוא נקודות דמיון בין ההסתבכות של מדינות אירופה, הפחתות הדירוג, הזינוק בתשואות וב-CDS והחמרת ההסתבכות כתוצאה מזה, לבין הסתבכות חברות הפיננסים לפני שנתיים, הפחתות הדירוג שלהן, הזינוק ב-CDS שלהם, הקריסה במניות שלהם, והחמרת ההסתבכות כתוצאה מזה. ברקע גם של הסיפור הנוכחי במשבר, עומדת תמיד החשיפה של גופים פיננסיים לאותם נכסים שהדירוג שלהם ירד / שה-CDS והתשואה שלהם זינקו. גם כאן, בדיוק כמו בשיאו של המשבר לפני שנה וחצי-שנתיים, יש סכנה גדולה מאוד של הידבקות כתוצאה מאותה חשיפה. כפי שכבר סיפרנו ביום ראשון, החשיפה של בנקים גרמנים וצרפתים לחוב של יוון מגיעה לפי ההערכות לקרוב ל-170 מיליארד דולר. תחשבו מה קורה הבוקר במאזנים של אותם בנקים.

אתר money market ממשיך את ההקבלה בין סיפורי החוב של המדינות לבין הקריסה הפיננסית, וטוען שהשותפות במרחב האירו גרמה לזחיחות אצל המשקיעים, בדיוק כמו הזחיחות שלהם לנוכח הדירוגים שהעניקו חברות הדירוג לגופים הפיננסיים ולמכשירים שייצרו. השוואה יפה: בדיוק כשם שאנשים קנו באופן עיוור מוצרים בעלי דירוג גבוה, מתוך תחושה ש"אם הדירוג גבוה, סימן שהמוצר או החברה לא מסוכנים", כך אנשים קנו באופן עיוור חוב של יוון מתוך מחשבה, שאם היא חברה במרחב האירו, תמיד יהיה מי שיעזור לה וימנע את הדיפולט או הסדר חוב.

תגובת השווקים
• מטבע - הדולר מתחזק, האירו נחלש. האירו ספג מכה תדמיתית מאוד קשה, ולא ברור כמה זמן ייקח לו להתאושש ממנו. בהקשר הישראלי: בנק ישראל עוקב אחר סל המטבעות מול השקל ולא אחר מטבע כזה או אחר, כך שאין פה סיפור מעניין בהקשר של ההתערבות. אם כתוצאה מכל הסיפור הזה השקל יתחזק מול סל המטבעות – זה כבר סיפור אחר, אבל יש גורמים כבדי משקל יותר שמשפיעים על שערו של השקל.
• אג"ח מדינה – ביוון תשואות אפריקאיות כמעט והן ממשיכות לעלות.
o התשואה על אגרת לעשר שנים ביוון עתה: 10.1% לשנתיים 17.75%.
o לשם השוואה, התשואה על אגרת לעשר שנים של וונצואלה – 12.2%.
o בפורטוגל התשואה ב-5.7%
o זאת בהשוואה לגרמניה - 3%.
• התשואות בארה"ב יורדות עקב ריצה לאיכות, ויורדות גם אצלנו, כתוצאה ממתאם מאוד חזק שקיים מול האגרת האמריקאית. ההתפתחות הזו לחלוטין לא טריוויאלית. בעבר (הממש לא רחוק), כל בעיה של קבוצת מדינות אחרות, היתה מודבקת לתשואות בישראל גם אם לא הגיע לנו. עכשיו, אנחנו נהנים מזה.
• מניות – אחרי עליה כל כך מהירה כל כך הרבה זמן, כל סיפור הוא סיבה למימוש. בוודאי כשהסיפור הוא רציני.

מה הלאה?
הדחיות של גרמניה והמשחקים של יוון רק מחמירים את המצב עם כל יום שעובר. הם עסוקים כל הזמן בכיבוי שריפות, במקום לנהל מדיניות שתקדים את השווקים ולא תגיב אליהם.
• נראה שיוון בדרך להסדר חוב. עכשיו השאלה היא אם היא תהיה היחידה.
• יוון חייבת להיכנס עכשיו לתקופה של צנע, כדי להעלות את התחרותיות שלה. זה יהיה קשה מאוד, כשאין לה מטבע משלה.
• האפשרות של להראות ליוונים את הדלת אל מחוץ למועדון של חברות האירו, מועלית כל הזמן (ובתדירות עולה)? הגרמנים חושבים שאם היוונים לא יהיו במרחב האירו, הם פטורים לחלוטין מלסייע להם. בינתיים, דרך אגב, הגרמנים צריכים להודות ליוונים על התרומה המשמעותית שלהם להחלשת האירו. מצד שני, התשואות של הגרמנים עלו.
• מה שכן השתנה, זה שהבעיה גדלה מיום ליום. גם במובן של חוסר האמון ביוון.