הכוכבות הגדולות של התיקון - מגדל שוקי הון
הכוכבות הגדולות של התיקון האחרון שנרשם בשווקים הן מניות מדד 75, המניות של החברות הבינוניות והקטנות, שהעפילו בשיעור
חד
והותירו את הענקיות של מדד 25 מאחור. ולחובבי הטרנדים – שימו לב להתאוששות במניות הנדל"ן
בסקירתנו הקודמת, ציינו שכאשר הכול נראה רע וכולם פסימיים - זה הזמן לתיקון. וכך אכן קרה: לאחר ירידות של יותר מ-50%, ובחלק מן השווקים והענפים (פיננסים, סחורות, תחבורה) גם יותר מ-70%, נרשם תיקון בשיעור ממוצע של 25%.
דינמיקה של היפוך פסיכולוגי
בשלהי חודש נובמבר, נקבע שפל היסטורי (והיסטרי) בשווקי המניות בעולם. התחזיות להחרפת המיתון בארה"ב, שהציבו את מועד סיומו לא לפני שנת 2010, עודדו משקיעים רבים מרחבי העולם להיפטר ממניות, איגרות חוב מסוכנות וסחורות ולהתבצר באיגרות חוב ממשלתיות בטוחות לתקופות זמן קצרות.
בישראל נסוג מדד המעו"ף אל מתחת לרף 700 הנקודות, קבע תחתית של 592 נקודות והתייצב על רמת 630 עד 680, בה שהה לאחרונה בשנת 2005. במשך ארבעה חודשים נתקל כל ניסיון לתיקון בשוק בגל של מוכרים שמיהר להיפטר מסחורה. כל סיטואציה אופטימית, שהתבטאה בעליית שווי המניות והסחורות, נקטעה מיידית. שלוש פעמים ניסו המשקיעים לפרוץ את רמת 711 הנקודות ונכשלו. כל כשלון כזה עודד גל חדש של זריקת סחורה מצד משקיעים מיואשים. זו היתה הדינמיקה בשוק עד סוף 25 במרץ.
הבקעת רמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 711 נק' סימנה שינוי תפיסתי מצד המשקיעים. בהיעדר מוכרים משמעותיים (שמרביתם כבר יצאו מן השוק) הביאה כניסה של קונים לעלייה במחירי המניות וזו עודדה כניסה של משקיעים אמיצים נוספים שהחליטו שהמניות מספיק זולות כדי להתחיל לרכוש (כמה עוד יכול מחירם לרדת ?). אלא שהפעם החליטו המוכרים למכור סחורה בעליות שערים וכך נוצרת דינמיקה של עליות שערים.
מגמת עליית שערים זו לוותה בגידול במחזורי המסחר. מתחילת השנה גדלו מחזורי המסחר במניות בשיעור של 65% מ-900 מיליון שקל ליום בממוצע ל-1,600 מיליון שקל ליום בממוצע. גידול מרשים זה, תוך כדי עליות שערים משקף איסוף סחורה בשוק, בעיקר מצד משקיעים מוסדיים ופרטיים, שמזהים רמת מחירים נוחה לרכישה.
שובן של המניות הקלות
מי שבלט במהלך עליות אלה היו המניות הקטנות יותר, בעיקר אלו הכלולות במדד ת"א 75. מדובר ב-75 חברות מובילות במשק הישראלי שאינן ענקיות כמו
טבע,
הבנקים הגדולים, חברות התקשורת והסלולר, האנרגיה וחברות האחזקה הגדולות אך עדיין מהוות חלק לא קטן מהפעילות הכלכלית במשק. ברשימה זו נכללות חברות מכובדות כמו קבוצת דלק, הבנק
הבינלאומי,
כור, אי.די.בי אחזקות, ריבוע כחול, מלונות דן, כלל ביטוח, הוט,
שיכון ובינוי.
בשיאן נסחרו מניות אלה במחיר 1,100, אך ירידה חדה במחירם בשיעור של יותר מ-70% דרדר את מחירן לשפל 320 נקודות. הרבה יותר מהירידה בשיעור של 50% שספגו מניות ת"א-25.
בעידן שלפני משבר הסאב פריים, נשמר פער בשיעור של 15% עד 25% בין מדד המניות הכבדות (ת"א 25) ובין אחיותיהן הקלות יותר. המשבר האחרון דרדר את מחירי מניות ת"א 75 לכמעט מחצית ממחירי המניות הכבדות. גם כיום פער של 33% נחשב מוגזם לכל הדעות ומצביע על פוטנציאל העליות הקיים במניות אלה.
גם טרנד הנדל"ן חזר
גם מניות הנדל"ן חזרו לאופנה. שנה וחצי לאחר שזינקו לשיא כל הזמנים - 867 נק', בניגוד לתקוות המשקיעים להמשך העליות, ירד מדד מניות נדל"ן-15 ב-85% לשפל של יותר מעשור – 126 נק'. מספר ניסיונות לאושש את מחירי מניות הנדל"ן בארבעת החודשים שחלפו הביאו אמנם לעליה של כ-30%, אך לא הגבירו את העניין במניות אלה.
אך גם כאן, בסוף מרץ 2009, הגיעו קונים נחושים שאספו סחורה. רכישות אלה שינו את הסנטימנט במניות הנדל"ן ולראשונה מזה שנה רושמות מניות אלה עליות וזוכות לביקושים ערים למניות, ובראשן:
אפריקה
ישראל, קרדן NV
וגזית גלוב.
בימים האחרונים העפיל מדד מניות הנדל"ן לרמת 204 נק'. עליות אלה מזכירות את הפוטנציאל הרב הגלום בענף זה, כשישתנה הסנטימנט הכולל בשווקים.
אלא שבינתיים התפרסמו דוחות כספיים שנתיים של שנת 2008 והערכות לרבעון הראשון של שנת 2009 והתברר שאכן התמונה המאקרו כלכלית אכן קשה (אבטלה בשיעור של 8.5%, שיא משנת 1981 וכנראה נתון זה יטפס גם לעבר 10% בשנה הקרובה, אמון הצרכנים בשפל), כצפוי, אבל לא כל כך נוראית כפי ששיקפו מחירי המניות. חלק מן הפירמות הפתיעו כשהציגו דוחות לא רעים בכלל (הס מלומר בימים אלה טובים). חלק גדול מהקושי הוא העדר השקיפות (Visibility) מצד מקבלי ההחלטות, הן ברמה המשקית והן ברמת הפירמות. בוודאי מצד המשקיע הבודד.
גידול מרשים זה תוך כדי עליות שערים משקף איסוף סחורה בשוק, בעיקר מצד משקיעים מוסדיים ופרטיים שמזהים רמת מחירים נוחה לרכישה.
