תגובה למדד פבר'-אמיר כהנוביץ-כלל פיננסים-15.3

תגובה למדד פברואר
בהתאם להערכותינו מדד המחירים לצרכן בחודש פברואר 2010 ירד ב-0.3 אחוז, בהשוואה לחודש ינואר 2010 והגיע ל-104.2 נקודות, לעומת 104.5 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 2008=100.0 נקודות).


ירידות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה (ב-6.3%), אחזקת הדירה (ב-1.2%), שירותי דיור בבעלות הדיירים (ב-0.3%) ותחבורה (ב-0.3%).

עליות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות (באחוז אחד) ומזון (ב-0.3%).

להערכתנו, המדדים הנמוכים, תחזיות האינפלציה המתונות ודחיית הצפי להעלאות הריבית בשאר בעולם יאפשרו לב"י חופש בחירה רחב עם ריבית אפריל, למרות מדד פברואר שיצא גבוה מעט ממרכז תחזיות האנליסטים. עם זאת, קצב העלאה צפוי להערכתנו להישאר נמוך גם בחודשים הבאים (ראה הרחבה למטה).

סיקור המדד
מלבד להפחתות מחירים יזומות, כשבראשן הפחתת מחיר החשמל לצרכן הביתי (סעיף אחזקת דירה) ולהשפעות עונתיות בניהן ירידת מחירי ההלבשה וההנעלה, ריכז עניין מיוחד סעיף שירותי הדיור בבעלות שכזכור שבר בחודש דצמבר מגמת עליות של כמעט שנה, והמשיך לרדת גם בחודש ינואר ופברואר (בהתאם להערכותינו).

תחזיות לטווח הקצר
המדדים השליליים של ינואר ופברואר מבשרים את בוא האביב, בו חוזרים באופן עונתי המחירים לעלות. בחודש מרץ אנו עדיין לא צופים עלייה משמעותית, אם בכלל, אך אל דאגה, אלה יגיעו להערכתנו במלוא העוצמה כבר מחודש אפריל. להמחשה, תנסו להזמין היום טיסה לפסח ותתרשמו מהמחירים Clal-travel.co.il (אתר פיקטיבי). מלבד העונתיות השפיעו השנה על מדדי ינואר ופברואר גם גורמים חד פעמיים כגון הפחתת המע"מ, החשמל וסיום מס הבצורת שמזכירים לנו שלא מדובר בתחילתה של מגמה. ולמרות האמור לעיל, ולמרות הצפי למדדים גבוהים יותר בחודשים הבאים, אנו עדיין לא מצפים ללחצי אינפלציה משמעותיים ובטח לא כאלה שילחיצו את בנק ישראל לעלות ריבית בקצב הרבה יותר מהיר מזה שממגולם כיום בשוק (ראו הרחבה למטה). אנו מעריכים שסעיף הדיור, המהווה כ-21% ממדד המחירים לצרכן, ימשיך להתקרר ולקרר איתו את המדד כולו, לפחות עד לאמצע השנה. כך של-12 החודשים הקרובים אנו צופים אינפלציה סבירה של כ-2% בלבד, נמוך מתחזיות השוק ומקונצנזוס החזאים, שחוששים מבריחה של המחירים למעלה ממרכז היעד של בנק ישראל. מדד חודש מרץ צפוי להערכתנו להישאר ברמתו הנוכחית ולעלות אולי ב-0.1% ושמדד חודש אפריל יעלה בין 0.6% ל-0.7%. עדכון נוסף לתחזיות נפרסם מחר.

תחזיות ארוכות טווח
אם בטווחים הקצרים מתקשים המודלים להעריך את שינויי המחירים הצפויים, תחשבו כמה הם לא מדויקים בטווחים הארוכים. חוסר הוודאות בטווחים הנ"ל ועומס המשתנים הגיוני היה שיביא את ציפיות האינפלציה ארוכות הטווח אל מרכז היעד של בנק ישראל, 2%, ובמיוחד כשהיסטורית ב"י מצליח לא רע במשימתו: ב-10 השנים האחרונות האינפלציה השנתית הממוצעת עומדת בול על 2% ! ולמרות זאת, ל-10 השנים הבאות המשקיעים לא סומכים על בנק ישראל, וצופים שהאינפלציה הממוצעת השנתית תעמוד על כ- 2.6%. הסיבות לכך לא תלויות דווקא בבנק ישראל, אומנם מצד אחד יתכן ובנק ישראל לא מצליח לעורר את האמון הנדרש, כשהמשקיעים חוששים שהנגיד, מי שלא יהיה באותן 10 שנים, יסכים להתפשר אינפלציה גבוהה מעט כדי לתמוך בכלכלה בטווח הקצר, או שזאת תחמוק ממנו, גם אם לא יתכוון, בשל גורמים רבים שעלולים לחמם את האינפלציה (ראה טבלה מצורפת).


אלטרנטיבת השקעה: שקלי – צמוד: לא רואים אינפלציה, אבל לא לוקחים סיכון
כאמור, אנו לא מזהים לחצים אינפלציוניים השנה, אך מזהים "פצצות" מחירים מתקתקות שעלולות להפתיע, בניהן: מחירי הסחורות המתחממים, ירידה מהירה בשיעור האבטלה, שמאותתת על ניצולת ההון וחזרה לפער תוצר נמוך, השפעת כמות הכסף הגדולה וחשש ללקיחת סיכון ע"י בנק ישראל בהותירו את הריבית הריאלית שלילית לאורך זמן. כלומר, בנוסף לתחזיות האינפלציה אנו דורשים כיום פרמיית סיכון גבוהה יותר על השקעה באפיק השקלי (הלא צמוד). החיבור של שתיהן מתאים לתשואות המגולמות בשוק, מה שמוריד מהאטרקטיביות של האפיק השקלי. המחשה לפרמיית הסיכון הזאת שדורש גם השוק ניתן לראות כאמור לאורך כל העקום. כמו כן, כדאי לזכור שהשוק מטה את ציפיות האינפלציה שלא בהתאם לאינפלציה במדדים הסמוכים ולכן בגלל שאנו צפויים למדדים גבוהים בממוצע בחודשים הקרובים עשוי בכל זאת להיות כרגע יתרון לאפיק הצמוד.

מדיניות מוניטרית (ריבית)- להערכתנו, לא תעלה
לאחר שבנק ישראל נמנע מהעלאת הריבית כבר חודשיים רצוף (לחודשים פברואר ומרץ) ולמרות ההערכות שאולי יחזור ויעלה את הריבית כבר באפריל, בעיקר כדי לשמור על מתווה העלאות ריבית בריא להבאת הריבית הריאלית לצד החיובי, נראה שמדד פברואר הנמוך שפורסם היום יאפשר לו להמשיך ולהקל על המשק עם עוד חודש של ריבית נמוכה (1.25%). עם זאת, מגמת העלאת הריבית וקצב ההעלאה צפויים להערכתנו להישאר במתווה הכללי של עליה מתונה, כלומר, העלאה של רבע אחוז בתכיפות של פעם בחודשיים-שלושה עד לרמה של 2.5% בסוף השנה. נזכיר כי רק העלאה בקצב שונה מהמגולם תשפיע על האפיק הממשלתי ותגרום להפסדי או רווחי הון בשל גורם זה. כדי להעדיף באופן כללי השקעה באג"ח צמוד ריבית (גילון) מטעמי ציפיות ריבית, על המשקיע להעריך כי ריבית בנק ישראל תעלה בקצב מהיר יותר ולרמה גבוהה יותר מרמת ה-2.5% המגולמת כיום. אנו מעריכים כי מדובר בתחזיות ריאליות וסבירות ולא רואים כאן מקום לתפיסת פוזיציה.