שוק ההון מהו ואיך הוא עובד? הסבר... 4

[center:3f5vs7xh]נושא מס' 4- רפורמות בשוק ההון[/center:3f5vs7xh]
החל משנות ה80 של המאה ה20 ועד היום עבר שוק ההון הישראלי רפורמות רבות, ב5 תחומים עיקריים:
1. מיסוי שוק ההון, דוגמא:
ביום 1/1/03 נכנסה לתוקפה רפורמה שבמסגרתה הוטל לראשונה מס על רווחים פרטיים בבורסה ובשוק ההון בישראל. המטרה הייתה לבטל את המצב בו הכנסה מעבודה חייבת במס, בעוד הכנסה מרווחי הון בבורסה לא חייבת במס.
2. איטגרציה עם שוק ההון העולמי, דוגמא:
משנות ה-90 נעשה מהלך שהביא לביטולן של המגבלות על תנועות ההון מישראל ולישראל. כך למשל, בתחילת שנת 2005 נעשתה השוואת מס בין השקעות בנכסים מקומיים לזרים: שיעור מס על רווחי הון על מניות זרות פחת מ- 35% ל- 15%, בדומה למניות הישראליות.
3. הקצאת מקורות, דוגמא:
בעבר משקיעים מוסדיים, כדוגמת קופות הגמל וקרנות הפנסיה, היו מחוייבים להשקיע באג"ח ממשלתיות. כך למשל, בשנת 2001- 50% מנכסי קופות הגמל ו- 93% מקרנות הפנסייה היו מושקעים באג"ח ממשלתיות. במסגרת הרפורמה מגבלות אלה בוטלו כמעט לחלוטין, כאשר הותר למשקיעים המוסדיים להשקיע גם במניות. הרעיון העומד בבסיס הרפורמה הוא- "חידת פרמיית ההון העצמי": על פי התיאוריה המימונית- מי שמשקיע במניות צריך להרוויח יותר מאשר ירווח אדם שישקיע באג"ח. שכן:
תשואת נכס מסויים=שער חסר סיכון+פרמיית סיכון.
השאלה היא- כמה יותר צריך להרוויח, התשובה עפ"י התיאוריה היא 2% (כך מחקרים הראו). בפועל, כאשר בדקו האם התיאוריה מתקיימת ראו שהתוצאה שונה היות והפער בין תשואת המניות לתשואת האג"ח גדל לכדי 6%-7% לשנה. יתרה מכך, כאשר בדקו 200 שנים במדינות שונות, מצאו כי לא קיימות 30 שנה שבהן המניות מניבות פחות מאשר האג"ח היות ואפיקי השקעה ארוכת טווח, דוגמת פנסיה, הם אפיקים לתקופה של 30 שנה, הרי שציפו שאם יאפשרו לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה להשקיע במניות ולא באג"ח הרי שבעת הציאה לפנסיה עושר הפרטים יהייה גדול יותר. לסיכום הוכח כי התיאוריה בכללה נכונה רק שהיא לא מדויקת בהגדרת פרמיית הסיכון.
הבעיה: ייתכנו תקופות קצרות בהן המניות יורדות הרבה, וכך נוצר מצב שבו מי שאמור לצאת לפנסיה בטווח הזמן הקרוב- הפסיד חלק גדול מכספו. כך קרה בחודש ספטמבר 2008, אז החלה מפולת בשוק ההון בעולם, בה נדון בהמשך. תגובת הממשלה: רשת הביטחון (12/2008):
כתוצאה ממפולת 2008, נוצר מצב בו כספי החסכונות של משקיעים רבים- נשחקו. לפיכך נוצר צורך לפצות חוסכים המתקרבים לגיל הפנסיה, ולפצותם בגין ירידת שווי החיסכון שלהם.
4. הגברת התחרות וצמצום הפוטנציאל לניגודי עניינים- בעבר היו ניגודי אינטרסים בשוק ההון: הבנקים ייעצו ללקוחות להשקיע את כספם בקרנות נאמנות שהיו בניהולם. רפורמת ועדת בכר (2005) הביאה לכך שהבנקים נאלצו למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שברשותם.
5. פיתוח מכשירים פיננסיים מתוחכמים- בשנים האחרונות שוק ההון הפך ליותר מורכב ומתוחכם, כך למשל:
א.מסחר בתעודות סל ב.שונתה שיטת המסחר לשיטת מסחר ממוחשבת (הרצף) ג.הותרה מכירה בחסר ד.כניסתם של עושי שוק לבורסה
פקודות מסחר (סוגי עסקאות) בשווקים הפיננסים:
קימות 3 פקודות : *פקו ריכשה *פקו מכירה *פקודות מכירה בחסר.
מכירה בחסר: במכירה בחסר אין לי את הנכס, הנכס נמכר בחסר, אני אקבל עבור המכירה מחיר של 100 ₪, יקנו ממני ב-40 ₪ , וכך ארוויח 60 ₪ . ז"א. שאני רואה שמניה עלתה, (ואין לי את המניה) ואני צופה שהמניה עלולה לרדת, היתי רוצה למכור אותה כדי להרוויח. (אני מבצע מכירה ואז קונה את המניה). תקופת ההשאלה לא תעלה על שנה אחת, השואל נדרש להפקיד בטחונות כפי שנקבע ע"י הבורסה: מניות במדד ת"א 25- 135% משווי של ני"ע שנמכר. מניות במדד ת"א 100 (שלא נמצאות במדד ת"א 25)- 150%.
Long- קניה בזמן 0 או מכירה בזמן 1. דוגמא: מניה מסוית אמורה לעלות מ 40 ל 100, בזמן 0 יש לקנות, ובזמן 1 למכור (רווח 60). short- מכירה בחסר בזמן 1 או קניה בזמן 2. דוגמא: בזמן 1למכור בחסר ב 100, בזמן 2 אני אקנה ב 40(רווח 60).
התכסות בבורסה: הקונה ישלם את מחיר המניה ויחזיר את המניה המתקבלת לידי המשאיל (לחב' ההשקעות).
עושי שוק: עושה השוק מחוייב לצטט בכל רגע במהלך המסחר פקו' קניה ופקו' מכירה לני"ע, בהן הוא עושה שוק במטרה לספק נזילות וסחירות לני"ע, ולספק דרגה יחסית של הומוגניות בנכסים הסחירים. העמלה שהוא מקבל בגין מתן שירותו (הגדלת הנזילות), רווח הנובע מקניית נכס במחיר אחד, ומכירת הנכס במחיר גבוה יותר. (ההפרש זו העמלה)
ועדת האוזר (8/2005)- התכנסה לצורך בחינת האפשרות למזעור תרמיות בבורסת ת"א, הזכירה שקיימות מניות רבות בעלות סחירות נמוכה, בני"ע דלי סחירות קיים פוטנציאל גבוה בביצוע תרמיות, יחסית, למניות אחרות בעלות סחירות גבוהה, הועדה המליצה למנות לפחות עושה שוק אחד לכל מניה, שיפעל בכל שלבי המסחר.
דוגמא הוקואנה- מינתה עושה שוק ב 2007 כדי ליצור מצב שהמניה תהיה סחירה כדי חהטיטב עם המשקיעים שלה, שילמה ל IBI (חב' עושי שוק), המניה קפצה במאות אחוזים, ואחר מכן תנודתיות גדולה.
השפעות מקרו כלכליות, בועות ומפולות
בועה- מצב בו מחירי המניות עולים לרמות גבוהות בצורה מהותית מערכן. לעיתים הבועות מתרחשות במשך זמן רב, ולעיתים במהירות. בועות רבות מסתימות במפולות. בועות מחילות כשהסוחרים הופכים להיות אופטימיים בנוגע לערך הנכס, רבים מהסוחרים באלה לא יכולים להבחין מתי מחיר הנכס מגיע לערכו.
מפולת- מצב בו מחירי המניות יורדים במהירות, לעיתים רבות מפולת באה אחרי בועה (אך לא תמיד), מפולת מכונה גם שבירת שוק.
מדוע בועות מעניינות? סוחרים מתעניינים בבועות בין האפשרות להרוויח במהירות, והם חוששים ממפולת(הפסדים גדולים) בורסות חוששות ממפולת בשל החשש מקריסת מערכות המסחר כיוון שבעת מפולת היקף המסחר גדל מאוד, ומכך מע' המסחר עלולה לקרוס. מאקרו- כלכלנים מתעניינים בבועות ובמפולות בשל השפעתם על עושר הפריטים, כיוון שהגידול ולאחר מכן הקיטון הרב בעושר הפרטים עשוי להשפיע על הצריכה ועל ההשקעות הריאליות של הפרטים במשק, ז"א מיתון, אינפלציה.
הבועה הראשונה- העלייה במחירי הצבעונים הגיעה לשיא כאשר כמעט כל צבעוני, אפילו פקעות שבעבר היו רואים בהן לא יותר מעשב שוטה, נמכרו במאות גילדנים, המפולת התרחשה באותה שנה, שבתערוכת צבעונים שגרתית סוחר פרחים סירב לראשונה לשלם את המחיר המבוקש. הידיעה התפשטה במהירות, תוך כמה ימים נעלם שוק הצבעונים. פרחים שנמכרו ב 5000 גילדנים, לא הצליחו להימכר לאחר מס' שבועות במאית הסכום
השלבים: מחירי המניות עולים-> יש צמיחה משקיעים נוספים מגיעים-> ביקוש עולה-> יש אינפלציה

המשך http://www.s-maof.com/Forum/viewtopic.php?f=93&t=7166