המקרה המעניין של גמול השקעות והקשר ללידר השקעות

אהלן חברים,
בהמשך לשרשור שפתחתי אודות לידר - אני מצרף קישור לכתבה שפורסמה לפני כחודש בכלכליסט, אודות ההסדר שיצא לפעול בחברת גמול השקעות.
כמובן שהמקרים שונים, אבל המתווה הכללי של ההסדרים זהה - תשלום במזומן של כרבע מהחוב המקורי, הנפקת אג"ח עם בטחונות (שבמקרה של לידר שווים יותר לטעמי), הנפקת אג"ח להמרה (שבמקרה של לידר הוא קצר יותר, נושא ריבית, צמוד למדד, אבל עם יחס המרה גדול יותר) והנפקת מניות לבעלי החוב.
כמובן שהמקרים אינם זהים (ואולי בעתיד ייזדמן לי להשוות בינהם), ובכל זאת - הסיבה העיקרית שאני מפנה אתכם לכתבה היא שבהסדר של גמול האג"ח תומחר בחסר רב זמן קצר לפני ביצוע ההסדר.
לעיונכם.

http://www.calcalist.co.il/markets/a...378644,00.html

אני נתקל בתופעה הזאת דיי הרבה למען האמת.

לדעתי אנשים פשוט מגזימים לרעה ולטובה.
אגח "בטוחים" מתומחרים יקר מידי.
ואגח "מסוכנים" מתומחרים זול מידי.
אנשים מוכנים להתפשר על תוחלת בשביל ודאות.
ויותר ספציפי, מה אתה אומר כרגע לגבי הניירות הנ"ל?

תראה, לגבי גמול השקעות - לא התעמקתי בחברה, אבל את מתווה ההסדר הכללי אני די אוהב.
לגבי לידר השקעות - כתבתי את דעתי בשרשור :-).

והערה אחת לגביי הסדר - יש לי תיאוריה שיכולה להסביר את הפער בין תמחור האג"ח זמן קצר לפני ההסדר, ובין תמחור מרכיבי ההסדר לאחריו.
נניח ששנינו מסכימים שאג"ח X שווה לאחר ההסדר 70 אג'.
נניח גם שאתה הקונה ואני המוכר.
אני, בתור מוכר, לא אמכור לך את האג"ח לפני ההסדר במחיר של 63 אג', מאחר ומדובר ב-10% הפסד מבחינתי.
אתה, בתור קונה, לא תרצה לקנות את האג"ח ב-68 אג', כי קיים מבחינתך סיכון באי-קיום ההסדר, ובכל מקרה - תוכל לקנות בשוק את המרכיבים שתרצה (אג"ח להמרה, אג"ח עם בטחונות) ברגע שהם יתחילו להסחר.
לכן, לדעתי, עשוי להיווצר פער בין הרצונות שלי כמוכר לרצונות שלך כקונה, שעשוי להסביר את פער המחירים.
החולשה של התיאוריה שלי היא שהיא "רציונלית" ומניחה מפגש בין קונה למוכר שמסתכלים על העסקה עין בעין.

shilk84 האם אתה יכול בבקשה לנסות ולתמחר את הסדר אינטרקולוני א וב'

הקונה עצמו לא מאושר מדרכו של בנק מזרחיושומר לעצמו את האפשרות שלא לקנות בסופו של דבר http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp ... _cd=505490

אופיר - ההודעה לגבי בנק מזרחי "ישנה" (לפני כשבוע וחצי :-)). לדעתי אינה מהותית מאחר ובנק מזרחי הוא נושה קטן מאד של החברה. בכל זאת, שים לב שתמיד סייגתי וכתבתי "במידה וההסדר יתממש", כי אינני בעל יכולות ניבואיות והפתעות תמיד יכולות להיות...
השבוע אמור להיות מעניין. נחייה ונראה...
לרפי - לא התעמקתי עד היום באינטרקולוני. אני מקווה שיהיה לי השבוע זמן לכך, ואם כן - אכתוב את דעתי.

שליק,
אני חושב שזה רציונלי לגמרי, אבל השיקול אחר.
לפני ההסדר,
אתה צריך לתמחר אפשרות שההסדר יהיה כושל- החברה תפורק,
שההסדר יהיה ארוך מאוד ולא תקבל פיצוי על (נניח שנה) שהניירות היו בהסדר.

ותוסיף לזה שצריך לא מעט מקצועיות כדי להעריך כמה בערך יכולה החברה להחזיר מהחוב כדי לתמחר את האגח אחרי ההסדר.
כי זה דורש להכיר את כל הנכסים של החברה, את כל הלווים של החברה, מה משועבד למי,
ובנוסף יש גם חובות שלא נכללים בנתונים שמפורסמים.
משכורות, חובות לספקים וכדומה.

ככה שאתה לפני הסדר נמצא באי ודאות.
ו 70 אגורות עוד זמן לא יודע בוודאות של נניח 80% ו 50 אגורות בוודאות של 20% (ההבדל בין הסדר לבין פירוק בכוח.)
שווים בתוחלת 66 אגורות, ובמעשה לדעתי, אפילו 60.
כי עצם האפשרות של יציאה בהפסד גדול מורידה את הביקוש למוצר. אפילו שהיא פחות סבירה.
כי אנשים מוכנים לקנות ודאות בתמורה לתוחלת.
אז גם אם הנייר שווה 66 ואני מוכר לך אותו עכשיו ב 60. אני יודע שוויתרתי על חלק מהערך של הנייר, אבל קניתי ודאות. יש לי עכשיו את הכסף בכיס. אתה צריך לחכות לכל ההסדרים כדי לקבל את הרווח שלך. אני ישן בשקט.
(אותה סיבה שאנשים קונים ביטוח חיים, למרות שמתמטית זה לא הגיוני לכאורה, כי החברה של הביטוח מרוויחה ממשהו... אז בתוחלת אם תשמור את הפרמיה לביטוח שלך בצד תוכל לבטח את עצמך... וכמובן שזה לא עובד למרות המתמטיקה.)

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי Gilga

שליק,
אני חושב שזה רציונלי לגמרי, אבל השיקול אחר.
לפני ההסדר,
אתה צריך לתמחר אפשרות שההסדר יהיה כושל- החברה תפורק,
שההסדר יהיה ארוך מאוד ולא תקבל פיצוי על (נניח שנה) שהניירות היו בהסדר.

ותוסיף לזה שצריך לא מעט מקצועיות כדי להעריך כמה בערך יכולה החברה להחזיר מהחוב כדי לתמחר את האגח אחרי ההסדר.
כי זה דורש להכיר את כל הנכסים של החברה, את כל הלווים של החברה, מה משועבד למי,
ובנוסף יש גם חובות שלא נכללים בנתונים שמפורסמים.
משכורות, חובות לספקים וכדומה.

ככה שאתה לפני הסדר נמצא באי ודאות.
ו 70 אגורות עוד זמן לא יודע בוודאות של נניח 80% ו 50 אגורות בוודאות של 20% (ההבדל בין הסדר לבין פירוק בכוח.)
שווים בתוחלת 66 אגורות, ובמעשה לדעתי, אפילו 60.
כי עצם האפשרות של יציאה בהפסד גדול מורידה את הביקוש למוצר. אפילו שהיא פחות סבירה.
כי אנשים מוכנים לקנות ודאות בתמורה לתוחלת.
אז גם אם הנייר שווה 66 ואני מוכר לך אותו עכשיו ב 60. אני יודע שוויתרתי על חלק מהערך של הנייר, אבל קניתי ודאות. יש לי עכשיו את הכסף בכיס. אתה צריך לחכות לכל ההסדרים כדי לקבל את הרווח שלך. אני ישן בשקט.
(אותה סיבה שאנשים קונים ביטוח חיים, למרות שמתמטית זה לא הגיוני לכאורה, כי החברה של הביטוח מרוויחה ממשהו... אז בתוחלת אם תשמור את הפרמיה לביטוח שלך בצד תוכל לבטח את עצמך... וכמובן שזה לא עובד למרות המתמטיקה.)

---

בכוונה הבאתי את המקרה של גמול.
ההבדלים המתוארים בכתבה היו זמן קצר בלבד לפני ביצוע ההסדר, ולאחר אישור ביהמ"ש, ועדיין הפער היה גבוה יחסית, כשאלמנט אי-הוודאות היה נמוך יחסית.

ואללה לא יודע אז :)

אני רואה באפריקה שעברו כמה חודשים עד שהאגחים סגרו אל השווי האמיתי שלהם.
(אני יותר מכיר את אפריקה כי אי אפשר היה לא להיות בעניינים, וכי עשיתי על הניירות שלה סיבוב.)

באפריקה המקרה מסובך יותר:
חובים הרבה יותר גדולים.
הרבה סדרות עם אינטרסים שונים.
סידרה שהיתה צריך להיפרע.