הקשר ההפוך בין דולר למניות וסחורות מככב - פסגות

הקשר ההפוך בין דולר למניות וסחורות מככב

אתמול התחזק הדולר מול האירו ב-1.3%, המניות ירדו ב-1% (אחרי שבמהלך המסחר כבר ירדו הרבה יותר), התשואות ירדו מ-3.70 ל-3.66, הנפט והזהב איבדו כל אחד למעלה מ-2%.
את הסיבה לקשר השלילי בין המניות והסחורות לבין הדולר הסברנו כבר.
מה שכן, הסיבות להתחזקות חריגה למדי של הדולר מול מרבית המטבעות ובעיקר מול האירו בהחלט מעניינות:

• אי אפשר להתיחס לסיבות להתחזקות הדולר מבלי להתחיל בכך שהדולר איבד 16.5% בשמונה חודשים (מול סל מטבעות). תיקון משמעותי יותר או פחות היה רק ענין של זמן.

• זה לא (רק) שהדולר התחזק, זה האירו נחלש – הסיפור של יוון לא חדש, אבל הוא ממשיך להכות גלים. חוסר האמון ביכולתה של תוכנית הייצוב היוונית להוריד את הגרעון התקציבי מ-12.7% בשנה שעברה ל-3% ב-2012, הוא גורף. חמור מכך, גופים רשמיים לגמרי הביעו את חוסר אמונם בסטטיסטיקות של יוון. אתמול עלתה התשואה על האגרת היוונית לשנתיים ל-4.23% (!) – התשואה הגבוהה ביותר מאז הושק האירו. התשואה על האגרת לעשר שנים עומדת על 6.17 לעומת 3.2 באגרת הגרמנית המקבילה.
לא שמישהו חושב (כרגע) שיוון תשמוט חובותיה ולא שמישהו חושב שהיא תפרוש מגוש האירו.
אבל קשה לראות את הסיפור הזה נגמר בלי סיוע גרמני, והגרמנים מתחילים להתעייף מזה שהם הכתובת הראשונה לכל בעיה של כל שכנה מאותגרת פיננסית שלהם. שלא לדבר על זה, שאם הבעיות מתרחבות למדינות נוספות בגוש, זו עשויה להתפתח למשהו שיהיה גדול אפילו על גרמניה.
וזה בדיוק החשש שכבר בא לידי ביטוי בשווקים – שפורטוגל וספרד ילכו בעקבותיה של יוון.
אירלנד, דרך אגב, הודיעה הבוקר שאחרי שהלאימה את שלושת הבנקים הגדולים במדינה, תידרש כנראה להזרים להם עוד כסף.

• אבל התחזקותו של הדולר אתמול אינה רק החלשותו של האירו. הדולר התחזק גם מול מטבעות נוספים, בעיקר אלו של השווקים המתעוררים. מה שתרם לכך היו צעדי ההצרה המוניטרית של סין (עליהם אנו מפרטים מיד). צעדים אלו ערערו את האמון בהתאוששות דמוית סימן נייקי בשווקים, והחזירו משקיעים לחוף המבטחים של הדולר.

• ולבסוף, הבחירות לנציג של מסצ'וסטס בסנאט בארה"ב.
שלשום נבחר במפתיע רפובליקאי למלא את הכסא שפינה טד קנדי, הסנטור האגדי (48 שנים) מטעם מסצ'וסטס. בכך איבדו הדמוקרטים את הרוב המיוחס שהיה להם בסנאט. תגובת הממשל לאובדן הרוב המיוחס תוארה כ"פאניקה".
המשמעות היא שרפורמת הבריאות של אובמה נמצאת עתה בסכנת חיים.
משמעות נוספת אליה הגיבו אתמול השווקים, לרבות שוק המטח: כשהרכב הסנאט עובד לרעת הדמוקרטים הסיכוי שיצליחו להעביר עוד תוכניות תמרוץ פיסקליות (כפי שממליצים שני חתני פרס נובל לכלכלה: קרוגמן ושטיגליץ), נמוך הרבה יותר.
פחות תוכניות זה רע למניות, אבל טוב לדולר וטוב לאגח מדינה (משום שפחות תוכניות = פחות חוב).

החדשות מסין בעלות השפעה לא פחות חזקה על השווקים מהחדשות מארה"ב

זה מאוד ברור וחד בשבועות האחרונים. פעם, עיני רוב שוקי המניות בעולם היו נשואות לכל נתון מקרו כלכלי שפורסם בארה"ב. עכשיו, שוקי הסחורות בעולם – ולכן גם שוקי המניות של מדינות הסחורות, וברזיל בראשן – מתענינות יותר במה קורה בסין, מאשר מה קורה בארה"ב.
סין היא צרכנית הסחורות הגדולה בעולם, וכל אינדיקציה לכך שהצמיחה שלה תהיה מהירה יותר או פחות, משפיעה מיידית על מחירי הסחורות ומניות הסחורות.

סין ממשיכה להצר את המדיניות המוניטרית שלה. כתבנו על זה באחד המיילים הקודמים.
היא כבר העלאתה את התשואות על המקמ, היא כבר העלאתה את יחס הרזרבה הנדרש מהבנקים, ובימים האחרונים על פי הדיווחים, הורה המפקח על הבנקים שם לחלק מהבנקים לצמצם אשראי. דיווחים אחרים דיברו אפילו על הנחיה לבנקים מסוימים להפסיק כליל מתן אשראי עד סוף החודש.
הידיעה הוכחשה ע"י הסינים, אבל ההכחשה לא נתפסה כאמינה.

כל המערכת הכלכלית והפיננסית בסין, לרבות המערכת המוניטרית, נשלטת ע"י הרשויות. אם בארה"ב ברננקי התלונן שהבנקים לא נותנים מספיק אשראי למגזר העסקי ונאלץ להתחכם עם צעדים יצירתיים כדי לנסות לפתור את הבעיה, בסין פשוט מרימים טלפון לבנק ואומרים לפקיד: תן אשראי.
היום סין נמצאת כבר בפוזיציה ההפוכה: מחשש לבועות ולעליית מחירים, היא מצמצמת נזילות באמצעות אותו טלפון. על פי בלומברג, היא קצת מאחרת בכמה תחומים: יש קונצנזוס בין כלכלנים ששוק הנדלן בסין, כמו גם האשראי נמצאים כבר בטריטוריה בועתית.

דווקא בתקופות משבריות, נראה שיש עדיפות לכלכלה מנוהלת לחלוטין כמו זו הסינית, על פני כלכלה שפועלת על פי כוחות השוק ושכל התערבות שם היא בעייתית הרבה יותר.
דרך אגב, זו גם התשובה לחשש שמועלה תדיר לגבי הפסקת רכישות הדולרים ע"י הסינים: זה המדינה רוכשת. והמדינה יודעת מה טוב בשבילה. במקרה הזה: להמשיך ולתמוך בדולר.

בינתיים, הבוקר מדווחות הרשויות הסיניות על צמיחה של 10.7% ברבעון הרביעי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ועל צמיחה של 8.7% בשנת 2009.
סין נמצאת מרחק של שבועות בלבד מהכרזתה ככלכלה השניה בגודלה בעולם – אחרי שתעבור את יפן.
ההערכה היא שהעלאות הריבית בסין הן ממש מעבר לפינה. האינפלציה השנתית שם, דרך אגב, הגיעה ל-1.9%.

תודה רבה, סקירה מעניינת....

מאיר

תודה! מקיף וממצה.

האמת שהריצה לדולר כנכס "בטוח" בשעת משבר מגוחכת. הייתי מעדיף לידי ערימה של נפט\חיטה\נחושת\זהב בשעת משבר מאשר ערימה של דולרים... ממילא ידפיסו עוד הרבה מהם... לפחות הם טובים למדורה :-)