השבוע בישראל, צפינו בירידות שערים שלא חרגו מהנעשה בעולם. המגמה הראשית כמובן שלא השתנתה, וכך אף המגמה המשנית. סגירת הפערים מתעכבת מעט אך כמו שכבר כתבתי בעבר, הדבר יקרה גם יקרה. יכולה לעזור לכך העובדה כי בשלושת השבועות הקרובים אנו צפויים למסחר חופף עם ניו-יורק בן שעה אחת עם המעבר לשעון קיץ בארה"ב. חשוב לזכור כי השבוע אין מסחר ביום שלישי בשל חג הפורים, ולכן המסחר צפוי להיות מהוסס ובמחזורים נמוכים עד לרביעי.
עיקר תשומת הלב בישראל נגעה לאחוז האבטלה המאמיר מחודש לחודש: כעשרים אלף תביעות חדשות המהוות שיא של 6 שנים, ועליה של 60 אחוז ביחס לשנה שעברה. לא צריך כמובן להיות מנכ"ל ביטוח-לאומי בכדי להרגיש באבטלה ההולכת וגואה. מספיק להביט כרגיל על היקף עתוני הדרושים ההופכים אט-אט לעלונים יותר מאשר למוספים. להזכירכם ביטוח לאומי צפה עד סוף השנה 7.5% אבטלה וכעת קרוב לודאי שנגיע לנתון זה עד אמצע השנה או לכל המאוחר עד יולי-אוגוסט. על הממשלה לפעול ומהר, משום שאין סיבה שהמשק הישראלי יפגע כאמריקני או האירופאי אך משיכת הרגליים הזו בהחלט יכולה להוביל למצב זהה ולאבטלה בסדר גודל של 8.5% עד סוף השנה. אנו יכולים להמשיך ולהעביר ביקורת על פעולות אובמה והממשל האמריקני, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בעוד שבארה"ב עושים הכל כולל הכל ומזרימים מאות רבות של מיליארדים לשם יצירת עבודה, כאן קיימת החלפת האשמות וזריקת אחריות מאחד לשני.
תכנית האוצר לפתרון הבעיה עוסקת בעיקרה בקידום חופשה ללא תשלום, קרי, רק מפעלים בעלי 25 עובדים לפחות יהיו זכאים לסיוע כאשר כל רבעון יוכלו המפעלים להוציא עד רבע ממצבת כוח האדם שלהם לחופשה, עד גבול של 100 עובדים לתקופה. שתי בעיות מרכזיות בתכנית: הראשונה, הסיוע הנ"ל מוצע למפעלי תעשיה בלבד. עם זאת, ההשפעה של אלו על המשק היא הקטנה ביותר. ידוע החישוב כי עובד הייטק אחד מפרנס בעקיפין 4 עובדים אחרים בישראל (ולמרבה האירוניה הנ"ל פורסם אף ע"י האוצר לפני שנתיים) כך שהמיקוד במגזר אחד ועוד באחד מהפחות קריטיים לכלל המשק הינו בעייתי. השני הוא הבירוקרטיה. התכנית לא ישימה בעליל ודורשת הקמת מערך מיוחד שיאכוף את הביצוע והפיקוח. יש יותר מדי מקום לפרצות, ולכן יהיה צורך בבדיקת כל מקרה לגופו. בדיקה שתארך זמן שאין לחלק מהמפעלים.
בהמשך לכל אלה, אך מתבקש היה כי מדד אמון הצרכנים הגיע לשפל ברמתו מאז שנת 2004 . מצב לא סימפטי אך בהחלט חיובי אם נשווה למדינות מפותחות אחרות בהן אמון הצרכנים בשפל כל הזמנים.
עוד דבר שחשוב לי להתעכב עליו השבוע הוא עניין ההודעות לבורסה והאופוריה המתלווה לאותן מניות. בשבוע שעבר ציינתי כאן, כי לא ברור לי איך חברת תכוף קיבלה הזמנות פי 8 משווי השוק שלה. בתשובה לאחת השאלות בפורום רשמתי כי אני סקפטי באמינות הנ"ל, וכי קשה לי להאמין שאכן זהו המצב. השבוע היו עוד מקרי מניות אופוריה, שדוגמה בולטת היא מניית שטאנג. הציבור כמה למניה שתצליח להחזיר חלק מההפסדים, וגורמים מסויימים מצליחים לנצל את המצב לטובתן. דוגמא פשוטה שהתרחשה רק השנה מספר פעמים: כבעל מפעל המחזיק נתח משמעותי ממניות המפעל, אני יוצר קשר עם חברה מסוימת, ומציע להם לרכוש את החברה או חלק ממנה. החברה, לכאורה הרוכשת, מחזירה לי פקס שהחומר שהעברתי אינו שלם וחסרים נתונים. כמובן שהדבר אינו מלמד על רצונה או כל דבר דומה בהתקשרות עמי, אך אני מוציא הודעה לבורסה, וכך מחיר המניות מזנק. אני מממש ברווח לאחר שעטת הציבור, ועם הצניחה במחיר המניה הרווח כבר מצוי עמוק בחשבון הבנק שלי. פעולה מסריחה לכל הדעות. מסריחה כן אך פלילית לא ! הרשות מחייבת לדווח על עיסקאות אפשריות מסוג זה מתוך הנחה, כי הציבור ידע להעריך את נכונות העיסקה וההגיון העומד מאחריה. מצב זה אינו מתקיים נכון להיום כפי שכבר הזכרתי. כתוצאה מכך חייב כל משקיע להפעיל שיקול דעת, ולבדוק 3 דברים בסיסיים. השאלה הראשונה: האם מדובר במניה רדומה? – דוגמא: גבעות. מניה ששנים לא נסחרהבאמת, פתאום מתעוררת כתוצאה מקניית מקדח. העתונות חגגה מהמהלך וקישרה אותו ישירות לחיפושי הנפט, רק שקנייית מקדח בסדר גודל כזה הוא תהליך האורך למעלה משנתיים, ולכן סה"כ מדובר כאן על צירוף מקרים. השאלה השניה: האם שווי השוק ביחס לעיסקה הצפויה הגיוני? עיסקה של 50% משווי השוק של חברה היא עיסקה ענקית מבחינתה. אז לתאר מצב דוגמת תכוף של עיסקה פי 8 משווי השוק של החברה, ובפרט בתקופה כזו חייב לעורר עשרות נורות אזהרה. השאלה השלישית: עד כמה הדיווח שקוף? – חברה מעוניינת לקנות או להיכנס כשותפה – מי החברה ואיך זה משפיע על המניה שלה במידה וחברה בורסאית האם יצאה הודעה מקבילה מצידה או שמא מדובר במעמד צד אחד. שימו לב במקרה של שטאנג, החברה סירבה לציין את השותפה הפוטנציאלית והסתפקה ב"חברה בעלת נסיון רב בפעילות הבניה בישראל". זה רציני ? זו סיבה להשקיע? אם אכן נפתחו מגעים משמעותיים מדוע ששני הצדיים לא יודיעו בצורה מסודרת. זה לא שהקונים עומדים בתור לרכוש את חברת שטאנג... כמקרה הפוך, ניתן לבחון את ישראמקו: אנו מכירם את החברה, את השותפות שלה, הנתונים שקופים לחלוטין ומדובר במניה שאף שלא נסחרה בהיקפים הנוכחיים בהחלט נסחרה בצורה נאה ורציפה.
אם כך אז איך סוחרים במניות אלה? מעבר לעובדה שבשום מצב לא מחזיקים מניות אלה ליום מחרת ההודעה אלא מממשים עוד ביום הקניה, הרי שישנם שני כללים פשוטים שהם למעשה כלל אחד: הרווח המתבקש הוא 10% ואף הסטופ לוס בהתאם לכך אף הוא 10%. המטרה היא להיכנס עם הגל, ללא ניתוח ובקניה אמוציונאלית ולממש בגבולות אותם הציב המשקיע לעצמו. אם נכנסת בקצה העליות אזי מימוש לאחר 10% יוביל למזעור נזקים. עשרה אחוז תשואה ביום, ובחלק מהמקרים אף בדקות היא הישג מרשים לחלוטין, אך הבעיה היא כשכנפי הדמיון משתלטים והמשקיע רואה את המניה גומעת אלפי אחוזים בשבוע. זה יכול לקרות אך גם זכיה בלוטו יכולה לקרות – במלים אחרות הסיכויים לכך אפסיים, ולכן צריך להסתפק בתשואה מצוינת ומציאותית.
אירופה מצידה בהחלט מתנהגת בהתאם לצפוי וגם השבוע הוסיפו המדדים להיחתך. מעל מדינות רבות הולך ומרחף סימן שאלה בנוגע ליכולתן לעמוד בתשלומי האג"ח: הפחתת דירוג לחובות הלאומיים של ספרד, יוון ופורטוגל; הכנסת אירלנד לרשימת המעקב של סוכנויות הדירוג; כלכלת בריטניה המידרדרת למיתון החמור ביותר מימיה. אף על פי כן, מצבה של בריטניה טוב משמעותית ממדינות האיחוד האירופאי משום שהיא מנפיקה את חובותיה במטבע המקומי. לעומתה, מדינות האיחוד מנפיקות את חובן באירו, ולכן אינן יכולות להדפיס כסף, ואמנם להסתכן בטווח הארוך באינפלציה אך בטווח הקצר לספק נזילות. מכיוון שכך, הערכות כי בריטניה בפני חדלות פרעון מוחלטת אינן רציניות והחשש האמיתי לחדלות פירעון של מדינה מגיע דווקא מהחברות באיחוד. הדבר כמובן מעלה שאלה בנוגע לנחיצות האיחוד האירופי ומעלה בעיות שלא היו קיימות קודם לכן.
עם זאת, אל לנו לקנא בבריטניה עת נודע על ההלאמה של לוידס. הלאמה שקשה היה לדמיין עד לפני שנתיים, ובפרט בהיקף כה גדול - 77% בידי הממשל. הדבר יעלה למשלם המיסים הבריטי בספיגת 260 מיליארד פאונד, וזה לאחר הלאמת רויאל בנק אוף סקוטלנד. כאילו בכך לא די, השבוע התברר כי HSBC עתידה לגייס 17.7 מיליארד דולר, במה שיהיה גיוס ההון הגדול ביותר אי פעם עבור חברה בריטית. אם HSBC, הבנק הגדול באירופה מבחינת שווי שוק, נזקק לגיוס הון הרי שאף בנק אינו חסין. מעבר לזה, הדבר המתבקש הוא להשוות את מניות הפיננסים האירופאיות לאלו האמריקניות, בבחינת אילו מניות מסוכנות יותר ומצבן של מי קשה יותר? מבחינת המצב העגום, לא ניתן לגזור תשובהחד- משמעית משום שהנתונים אינם בהירים אף לראשי הבנקים. עם זאת, ניתן לקבוע במידה רבה של החלטיות כי מניות הפיננסים האירופאיות הן מסוכנות יותר: מניות הבנקים האמריקניות כבר נחתכו בצורה חדה ביותר, ומצבן הרעוע שקוף בעיני כל. לעומתן, מניות הבנקים האירופאיות לא ירדו באחוזים כה ניכרים כאמריקניות, וקיים הרושם המוטעה כי הן חסינות יותר. בשל כך, קיים הרבה יותר מקום לירידות בהן, ורמת הסיכון בהן גבוהה.
בהמשך לנעשה באירופה, קרן המטבע פירסמה השבוע כי יתכן ושנת 2009 עלולה להסתכם בצמיחה שלילית ביחס להערכה קודמת בדבר צמיחה של חצי אחוז. יתרה מזאת, הוסיפה הקרן כי "יתכן ואף נחזה במיתון עולמי" – שוב דוגמא לגוף ארכאי שאינו מתאים את עצמו למצב השוק הדינמי ומספק את חדשות האתמול. הדבר הבולט, שדווקא לא קבל את הזרקור הראוי, הוא הודעה פומבית בדבר העובדה כי קרן המטבע זקוקה להזרמת כספים נוספת בכדי שתוכל לתפקד. לפני כשבועיים ציינתי כאן, כי היקפי העזרה שהעניקה הקרן חרגו מגבולות היכולות שלה, ולכן הקרן במצבה הנוכחי אינה יכולה להמשיך ולהעניק הלוואות מה שעד עתה היווה צינור חמצן עבור מדינות רבות.
בארה"ב, כמובן הנתון השבועי החשוב (ואלי אף החשוב ברמה החודשית ) הגיע משוק העבודה בדמות גריעת 651 אלף משרות ועליית שיעור האבטלה ל 8.1% . מדובר בירידה החדה ביותר משנת 1949, וקרוב לוודאי שגם שיא זה ישבר בחודש הבא. אני מעריך פעם נוספת כי ארה"ב תגיע לעשרה אחוזי אבטלה עוד לפני תום שנת 2009. הדבר המדהים לדעתי אינו הנתון הנוכחי שעמד בציפיות השוק אלא דווקא עדכון גריעה של 161 אלף משרות בינואר-דצמבר, בהשוואה להערכות הראשוניות. 161 אלף משרות הם "פספוס" של כעשרים אחוז. זו כבר הפכה למגמה לתקן מטה את נתוני המשרות בארה"ב אך הפעם זה קיצוני מבעבר, ונותן תחושה כי ישנה יד מכוונת בנתונים. קל משמעותית לקבל תיקון מטה בדיעבד מאשר לקבל נתון החורג בעשרה אחוז ויותר מהקונצנזוס הצפוי.
כך או כך, כבר עכשיו ברור שתוכניתו של אובמה ליצירת 3.5 מיליון מקומות עבודה חדשים אינה מספיקה, משום שקצב איבוד המשרות עולה על קצב היצירה גם בתרחיש האופטימי ביותר. כתוצאה מכך, יאלץ הממשל לבנות תכנית משופרת או תכניות נוספות, במלים אחרות גיוס כספים נוסף. היכן ניתן להבחין בהערכה זו כבר בשלביה המוקדמים? התשובה נעוצה בשוק האג"ח של ממשלת ארה"ב. באג"חים אלה נרשמו ירידות עם פרסום הנתונים והתשואה על אגרות החוב ל 10 שנים עלתה בעשירית – תנודה לא אופיינית לאג"חים עם טווח כה ארוך. המשקיע הממוצע יכול לנצל זאת, בכדי להשתמש בשורטים שאמנם לא יניבו תשואה משמעותית אך בטוחה.
נתונים נוספים הגיעו אף משוק הדיור המסרב להתאושש: 20% מסך המשכנתאות בארה"ב עולה על ערך הבתים. אם נכניס למשוואה זו גם את המשכנתאות המהוות בין 80% ל 100% מערך הבתים, ונזכור כי ערך הבתים יורד דרמטית מדי חודש, הרי שבפועל כמחצית (!) מבעלי הבתים חייבים לבנק מעבר למצוי בידיהם. חמור מכך הוא מצב הבנקים שלמעשה אינם יכולים להחזיר לעצמם את הכסף גם במקרה של מימוש בהליך כונס. בעקבות כך, פרסם אובמה את תכניתו לציבור הלווים. בניגוד לתכניות אחרות אותן הציג, החסרות כל מעוף או פתרון ראוי ואף חלקי, הפעם מדובר על תכנית טובה היכולה להקל משמעותית על המצב הנ"ל. התכנית מורכבת ממספר חלקים שמטרת כל אלה היא הורדת שיעור הריבית עד לכדי 2% על תשלומי המשכנתא. הבעיה היא שישנן מספר מגבלות (דוגמת תאריך רכישת הדירה וגובה המשכנתא) המונעות מאמריקנים רבים להשתתף בתכנית, אך גם המצב הנוכחי עדיף על המצב הקודם.
עוד נתון מעניין הוא אישור בסנאט של מימון מיוחד בהיקף 500 מיליארד דולר בכדי להבטיח את פקדונות הבנקים במקרה של קריסה נוספת של מוסדות פיננסיים. הדבר נותן אפשרות לחדור להלך המחשבה האמיתי של בכירי הממשל בדבר עתיד המוסדות הפיננסיים. בגדר אחד בפה ואחד בלב. חשבתי ומצאתי כי בהתחשב בממוצע היקפי הפקדונות בקריסות הקודמות הרי שהממשל מעריך כי בשנת 2009 יקרסו כ 90 בנקים. החישוב הנ"ל מתעלם מאפשרות קריסה של בנק גדול (דוגמת ווישנגטון מיוצ'ואל השישי בגודלו), ולכן קשה לראות איך הגופים הפיננסיים הגדולים הצפויים לקבל עליהם את נטל הרעות החולות מצליחים להתאושש עד סוף השנה.
ולמרות הכל, לא הכל שחור. לפני כחודש וחצי רשמתי כי אחת המניות המומלצות ביותר לדעתי היא מניית וול-מארט. ההסבר הוא כי הקמעונאיות, ובפרט הקמעונאיות "הזולות" צפויות לצלוח את המשבר בדרך הטובה ביותר, ואף למנפו לצורך שיפור מיקומן ביחס למתחרות. וול-מארט דיווחה על עליה של 5.1% במכירות הסניפים, פי 2 מתחזית האנליסטים, ובמקביל אף העלתה את הדיבידנד השנתי ב 15%. בהשוואה אליה, חברות יוקרה דוגמת לימיטד דיווחו על ירידות חדות, כמו גם העובדה כי חלק מהחברות שינו את תחזית הרווח כלפי מטה. אין ספק שלמבצעים של וול-מארט חלק נכבד בהצלחת החברה אך במקביל ניתן למצוא פן חיובי בעובדה כי הצרכן האמריקני עודנו צורך, והירידה הדרמטית בצריכה, עודנה מכוונת כלפי מוצרי מותרות ויוקרה ולא באופן גורף כלפי כלל החברות באשר הן.
מניות ומגזרים
דולר – ממשיך להפגין יציבות כתוצאה מבריחת המשקיעים ממניות, וחיפוש אלטרנטיבות השקעה. עם זאת, שערו הנוכחי עדין גבוה מדי, וצפוי תיקון בזמן הקרוב.
זהב – התיקון הנקודתי רק מהווה הזדמנות קניית לונג, שכן הזהב ימשיך לטפס בהיעדר אלטרנטיבות השקעה אחרות.
שורטים – לשאלת רבים עדין יש מקום להיכנס לשורטים, והמדדים טרם סיימו לרדת. היזהרו מהממונפים בשל השחיקה הנובעת מהתנודתיות. השורטים המועדפים הם 25, 75, ונדל"ן. שורט פיננסים כמובן שמומלץ אך יתכן מאוד תיקון בבנקים בזמן הקרוב, ולכן הסיכון בו גבוה.
כיל – אין הצדקה למחיר הנוכחי. השווי בהתחשב בשינוי פני השוק, ובהתאם לחברות המתחרות הינו נמוך משמעותית מהשווי הקיים.
חברה לישראל – צפויה להמשיך להתממש, ובכלל מתאימה למסחר תוך יומי בלבד. התנודתיות לא צפויה לפחות.
טאואר – לשאלת רבים, לא צפויה לזנק, ואף הירידות אם תהיינה יהיו מאוד מתונות. נעה על רצועה מאוד צרה סביב 65-75 ופריצה של אחד מהגבולות תוביל לשקילת המניה מחדש.
אלביט מערכות – במידה והמניה תזנק כתוצאה מהדוחות הדבר יהווה הזדמנות מימוש. בעבר כבר הסברתי כי לאחר מהלך עליות יפה המניה צפויה לתקן, ואכן כך קרה כשחלק מהתיקון לא הורגש כתוצאה מהתחזקות הדולר. כעת, בשל ההגיון כי הדולר יתקן ואף בשל הסנטימנט בשוק יש מקום לממש את המניה אלא אם מדובר על תיק בעל אופק השקעה של שנתיים ויותר. היתה ונשארה אחת המניות הטובות ביותר.
• בנוגע לשאר המניות, אין שינוי ביחס לסקירות קודמות.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות – מרץ.
חג פורים שמח !
