פרשת "שמות"- מיהו מנהיג ?!

בס"ד תש"ע
פרשת "שמות" – מוקדש להצלחת החתן הנעים והנכבד , במזל טוב, מיכאל בן אברהם ומלכה.

ספר בראשית מכונה בפי חז"ל, ספר הישר. ספר שמות מכונה "הספר השני", ספר ויקרא מכונה תורת כוהנים ,ספר במדבר מכונה חומש הפקודים וספר דברים מכונה משנה תורה.

ספר בראשית הוא ספר המספר את סיפורם של אנשים פרטיים, לעומת ספר שמות שאינו עוסק בדמותו של אדם זה או אחר, אלא בדמות עם ישראל, בתחילה בכור ההיתוך – מצרים, ולאחר מכן במדבר; וכחלק מהסטת נקודת המבט מהיחיד אל הכלל, עוסקת פרשת שמות גם בבחירת המנהיג לעם.

אנו למדים שהמנהיג הנבחר הוא משה רבנו. וכיוון שכך צצות לנו מספר קושיות:

1)חז"ל מתארים את אביו של משה, עמרם, כצדיק גדול (בבא בתרא יז עמ' א' מונה אותו בין ארבעה האנשים שמתו רק בגלל חטא אדם הראשון, ולא היו להם חטאים עצמיים), אבל מאידך גיסא, משה, בנו, כלל לא גדל בביתו, ויתירה מזו - הוא אפילו לא גדל כלל ברחוב היהודי, אלא בבית פרעה.
האם באמת משה, נטול כל חינוך יהודי, הוא האיש שצריך להיות המנהיג של עם ישראל?

2)האם היה עולה על דעתו של מישהו בימינו לבחור רועה צאן לתפקיד ראש ממשלה?

3)היינו מצפים שההתגלות הראשונה של ה' למשה תהיה במקום מיוחד ומכובד, ולמרבית האכזבה, התגלות זו היא דווקא במדבר, ובתוך בסנה – עץ קוצני שעולה באש. מדוע?

מבואר במדרש שמות רבה: "אין הקב"ה נותן גדולה לאדם עד שבודקהו בדבר קטן ואח"כ מעלהו לגדולה". ואף משה לא בחנו הקב"ה אלא בצאן. פעם אחת, כשהיה משה רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ אחריו עד שהגיע לחסית. כיוון שהגיע לחסית, נזדמנה לו בריכה של מים, ועמד הגדי לשתות. כיוון שהגיע משה אצלו, אמר - אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני הצמא; [אם כן, וודאי] עייף אתה. הרכיבו על כתפו והיה מהלך. אמר הקב"ה – [אם] יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך, חייך אתה תרעה צאני ישראל".

ממדרש זה ניתן ללמוד כי המנהיג אינו "מוצנח" ישירות להנהגה, אלא רוכש ניסיון ונבחן בדברים הקטנים, כמשגיח על צאן. ואף מקדים (גמרא בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ב עמוד א' – אסור לאדם שיטעום כלום עד שייתן מאכל לבהמתו) את בע"ח לשתייה.

יתירה מזו, על הפסוק "ויצא אל אחיו וירא בסבלותם" (ב,א) מפרשים חז"ל (שמות רבה א', כ"ז): "שהיה רואה בסבלותם ובוכה ואומר חבל לי עליכם, מי ייתן מותי עליכם..והיה נותן כתפיו ומסיע לכל אחד ואחד מהן.. אמר הקב"ה: אתה הנחת עסקיך והלכת לראות בצערן של ישראל, ונהגת בהן מנהג אחים... לפיכך ויקרא אליו אלוקים מתוך הסנה".

העובדה שיש למנהיג את הכישורים הנדרשים, עדיין אינה אומרת שהוא יוכל להתמודד עם בעיות העם, וכאן מגיע משל הסנה: הסיבה שה' מתגלה במדבר בסנה ולא במקום ישוב בגן של ורדים פורחים, היא שיש כאן הדגמה מוחשית על תנאי עבודת המנהיג בתוך עם ישראל. השיח הקוצני – רמז לשדה הפעולה של המנהיג היהודי; עם ישראל הינו עם קשה עורף מחד גיסא, וההיסטוריה של עם ישראל אינה סוגה בשושנים אלא הייתה והינה קוצנית.

ולכן, בשביל להתמודד עם בעיות העם, דרוש מנהיג שצומח דווקא מתוך בית מצרי במצרים, ודווקא מתוך בית פרעה, שמיצג כל דבר שהפוך מערכי היהדות; רק שעבורו של משה, לגדול במקום כזה אינו מביא לקבלה וטמיעה, אלא ההיפך – הוא מהווה קרש קפיצה, אפשרות להבחין ולראות את האפסות והריקנות שקיימת במה שאינו יהודי, להבדל ממנו ולדחות אותו מפניו.

רק סוג כזה של אינדיבידואליזם לעומתי וניגודי ששואב את כוחו מבפנים, מתוכו, ומתעלם מסביבתו, מאפשר למשה, המנהיג, לקבל את ההתגלות הראשונה כשהיא באה דווקא במדבר, ובתוך שיח קוצני בוער, אבל ''איננו אוכל''. משה מצליח להבין את המשל של ההתגלות, ולהבין שמה שנדרש ממנו הוא בדיוק אותו דבר: לגלות כושר עמידות ענקי, שלו מצפים מהמנהיג, להיות בעצמו "סנה בוער ואיננו אוכל", ולהעביר את המורשת הזו גם לעם ישראל: היכולת להיות סנה בוער ואיננו אוכל על פני הדורות, היא בדיוק אותה היכולת שנותנת גם לעם ישראל את העמידות המובטחת כנגד שבעים הזאבים שבכל דור ודור. לעולם כולו.

אינדיבידואליזם קיצוני,כוח הנובע מבפנים, היכולת לגדול בתוך הרוע, לראות אותו כרוע ולהבדל ממנו, מוקד ערכי פנימי חזק המנביע יושר, ותום לב, אלה הן התכונות הנדרשות מההנהגה היהודית, שעליה להיות דוגמה ומקור לחיקוי לעולם כולו.

ברכת שבת שלום,
אודי כהן
חבר "המכון הגבוה לתורה"
אוניברסיטת בר-אילן
Udi6519@gmail.com