"למנצח על אילת השחר" (תהילים כב) - תקווה מתוך החושך!

בס"ד

בע"ה, בשבוע הבא נתכנס כולנו בבתי הכנסיות ונשמע את קריאת מגילת אסתר.

כולכם מכירים את הסיפור- אולם מדוע דווקא לפני תחילת המגילה, דהיינו בתפילת ערבית, אנו פותחים את הערב במזמור: למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי. אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה לא דומיה לי"...? וכיצד הוא מתקשר לפורים?

המזמור הנ"ל הוא מזמור שנאמר ע"י מי שנתון בעת צרה. הוא זועק לאלוקיו ואינו נענה:"למה עזבתני", אולם בהמשך המזמור הוא מתמלא בבטחון בקב"ה שיענה לתפילתו עד שאומר שכאילו כבר נושע "ומקני רמים עניתני". כלומר, בטוח שתפילתו נענתה.

התשובה טמונה בדברי חז"ל (יומא כ"ט): אמר רבי אסי:"למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הניסים- והא איכא חנוכה! - ניתנה לכתוב קא אמרינן"

מדוע נחשב נס פורים לסוף הניסים? ומה החילוק בין פורים שניתן להכתב בתנ"ך ואילו חנוכה שלא נכתב?!

אלא חברים יקרים, נס פורים שונה מכל הניסים שהיו לפניו, שעליהם נקבע יום טוב כמו פסח שבו היו ניסים מחוץ לדרך הטבע, ונס פורים היה נס טבעי. לכן נמשל כאילו התרחש בסוף הלילה, שבו נגמרו הניסים, ובו שוררת העלטה המוחלטת.

וכך מביא המדרש (ילקוט שמעוני):" למנצח למי שהוא קופץ כאיל ומאיר לעולם בשעת החשיכה...אותה שעה אין חושך כגדול הימנו. ואותה שעה הקב"ה מעלה את השחר מתוך החושך ומאיר לעולם".

היינו שבפורים היה מצב של הסתר פנים. חשכה כפולה ומכופלת, והקב"ה נגלה להם מתוך אותה חשכה. ומקשה הגמרא "והא איכא חנוכה"- שגם חנוכה נס בתוך הטבע?! והתשובה: שפורים היה בסוף תקופת הנביאים ובמגילת אסתר נחתם התנ"ך. חנוכה כבר לא ניתן להיכתב, שהוא לאחר שפסקה הנבואה ולכן נס חנוכה שגם הוא נס בתוך הטבע (רבים ביד מעטים),אינו חידוש מאחר שכבר היו דברים מעולם בנס הפורים. לכן נאמר על פורים "וזכרם לא יסוף מעמם", מפני שכל הניסים עד לעתיד לבוא כלולים בו...

בברכת אורה ושמחה,
שבת שלום,
אודי כהן

תודה תודה