הריבית עלתה ותמשיך לעלות, שיקולי הנגיד:

להלן הכתבה:

<<ריבית בנק ישראל הועלתה אתמול ב-0.25% - זה החודש השני ברציפות. בעקבות ההחלטה של הנגיד סטנלי פישר תהיה ריבית בנק ישראל בינואר 1.25% וריבית הפריים תהיה 2.75%. הבנקים המסחריים יעלו את הריבית על משיכות היתר (אוברדרפט) ביום שישי הקרוב ב-0.25%.
שלוש סיבות מרכזיות גרמו להעלאת הריבית בינואר 2010: האינפלציה הגבוהה יחסית בישראל ב-12 החודשים האחרונים, 3.8%, מעבר ליעד האינפלציה השנתי של הממשלה, 1%-3%; התאוששות המשק בחודשים האחרונים; והעליות במחירי הנכסים, בפרט במחירי הדיור ובמחירי האג"ח הקונצרניות. רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, אמר כי החלטת הנגיד נכונה, שכן שילוב של אינפלציה גבוהה בשנה האחרונה וציפיות גבוהות לאינפלציה הוא מסוכן. לדבריו, אין שינוי בכללי המשחק של בנק ישראל. הבנק ימשיך בהתאמה הדרגתית של הציפיות למצב המשק ויוציא בהדרגה את הריבית הריאלית מהטריטוריה השלילית. "בנימוקים להחלטה יש גם רמז ראשון לכך שהמדיניות המוניטרית לא תתמקד בעתיד רק במדד המחירים לצרכן אלא גם במחירי הנכסים - לקח מהמשבר הגלובלי".
בבנק ישראל הדגישו אתמול כי גם לאחר העלאת הריבית בינואר ממשיכה המדיניות המוניטרית של הבנק להיות מרחיבה. לדברי הבנק, העלאת הריבית החדשה היא חלק מתהליך הדרגתי של החזרת הריבית במשק לרמה נורמלית. בנוסף ציינו בבנק ישראל כי ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים בעולם נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כאלה גם בחודשים הבאים.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בירך על החלטת הנגיד. לדבריו, לנוכח הסימנים הברורים להתאוששות המשק, חידוש הצמיחה וצמצום האבטלה - החלטת הנגיד נכונה. "שער ריבית נמוך לאורך זמן פוגע בחוסכים ועלול לערער את יציבות המשק", הוסיף.
לעומתו אורי יהודאי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, הביע צער על החלטתו של פישר: "התאוששות היצוא הישראלי תלויה על בלימה ושינוי בשערי המטבע עשוי להכריע את גורל המשק לצמיחה או לדשדוש".
לדעת כלכלני ישיר בית השקעות, הריבית ממשיכה לעלות במקביל לצמיחה במשק בחצי השנה האחרונה. כלכלני ישיר מעריכים כי "אין מנוס מהעלאה נוספת של הריבית ב-0.25% גם בחודש הבא לנוכח ההתייצבות באבטלה, העלייה במדד המשולב, הגידול ביצוא, וזאת על אף פער הריביות בין העולם לישראל הממשיך להתרחב".
אמיר כהנוביץ, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים, העריך כי עלייה שנייה ברציפות של הריבית במשק עלולה לאותת על שינוי מדיניות של הנגיד, על פחד אמיתי מאינפלציה, ועל מתווה קיצוני יותר של העלאות.
בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% ל-1.25%
החלטת הנגיד העלות את הריבית במשק בינואר 2010 ב-0.25% היתה צפויה. זה הכיוון של הנגיד לשנתיים-שלוש הבאות: העלאה של רבע אחוז בריבית בממוצע כל חודשיים, מ-1% בדצמבר 2009 ל-2.5% בדצמבר 2010 ול-4% בדצמבר 2011 עם אופציה להמשך ההעלאות ב-2012. הסיבות המרכזיות לנסיעה צפונה הן ההתאוששות המפתיעה של המשק הישראלי בחצי השנה האחרונה, הציפיות להמשך ההתאוששות ואולי אף להתחזקותה ב-2010, הריבית הריאלית השלילית בישראל (1.6%-), האינפלציה הגבוהה כפי שמעידים הנתונים החודשיים הגבוהים מאוד של אמצעי התשלום במשק והעלייה במחיר הנכסים. אגב, גם אוסטרליה ונורווגיה, שנפגעו מהמשבר הכלכלי העולמי בצורה מתונה יחסית, ממשיכות להעלות באחרונה את הריבית.
לפני שבועיים הנגיד עדיין התלבט אם להעלות את הריבית בינואר או להמתין עם ההחלטה חודש נוסף - אך הנתונים הטובים מאוד של המשק שפורסמו בעשרת הימים האחרונים הכריעו את הכף להעלאה. מדובר בשורה של נתונים חדשים, כולם טובים, כולל עלייה מרשימה בשניים מקטרי המשק המובהקים - היצוא התעשייתי והייצור התעשייתי - וכן המדד המשולב וסקר החברות החדש של בנק ישראל לרבעון הרביעי של 2009. הסקר, שעדיין לא פורסם, קובע כי לאחר ארבעה רבעונים שליליים ורבעון מתנדנד, מצב המשק טוב והחברות בענפים השונים מביטות באופטימיות לרבעון הראשון של 2010.
בהודעה על העלאת הריבית מדגיש בנק ישראל, בניגוד להודעות קודמות, את העלייה במחירי הנכסים תוך שימת לב למחירי הדיור. אין ספק כי בכך מטמיע בנק ישראל את לקחי המשבר הכלכלי הגלובלי. כלומר, לפחות בעתיד הקרוב, כשיבוא הבנק לקבוע את הריבית במשק, הוא לא יביט רק על מדד המחירים לצרכן, כפי שעשה בכל השנים האחרונות, אלא גם על מחירי הנכסים / דיור במשק.
בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% ל-1.25%
ריבית בנק ישראל לחודש ינואר תעלה ב-0.25% לרמה של 1.25%. כך הכריז אתמול בנק ישראל בהודעת הריבית האחרונה שלו לשנת 2009. זהו החודש השני ברציפות בו מעלה בנק ישראל את הריבית ויש בכך משום איתות מצד הבנק המרכזי כי ההאטה במשק הולכת ונעלמת.
רק בדצמבר 2008 עמדה ריבית בנק ישראל על 2.5% אך בנסיונו לבלום את השפעות המשבר הכלכלי בישראל, הוריד בנק ישראל את הריבית באגרסיביות עד לרמה של 0.5% בחודש מארס 2009 וזאת למשך 5 חודשים. זוהי הריבית הנמוכה ביותר ששררה בישראל.

מסקר שערכה חברת המידע הפיננסי בלומברג בקרב 16 כלכלנים לפני פרסום ההחלטה הערב, עלה כי 9 כלכלנים סברו כי ריבית בנק ישראל לחודש ינואר תיוותר ללא שינוי. 10 מהם סברו כי בנק ישראל יותיר את ריבית חודש ינואר ללא שינוי.
ריבית נמוכה נחשבת לגורם שממריץ את הכלכלה שכן הציבור מקבל תמריץ לחסוך פחות כסף, לצרוך יותר ובכך להניע את הכלכלה והחברות יכולות ללוות כסף בריבית נמוכה יותר. בשנת 2009 הכריז בנק ישראל על גובה הריבית במשק מדי חודש וזאת בניגוד לשנת 2008 אז הכריז בנק ישראל פעמיים על הריבית במשק באמצע החודש – בשל המשבר הכלכלי העולמי.
בנק ישראל אמנם הוריד את הריבית במטרה לסייע למשק להיחלץ מהמשבר במהירות אולם אחת התוצאות הבלתי רצויות היתה גם עליית מחירים: ב-11 החודשים הראשונים של 2009 הסתכמה האינפלציה ב-3.8% וההערכות הן כי כל 2009 תסתיים באינפלציה של כ-4% - גבוה מיעד יציבות המחירים השנתי שעומד על 1%-3%.העלאת הריבית נחשבת לגורם שמרסן את עליית המחירים.
בנק ישראל היה הבנק הראשון מבין השווקים המפותחים שהעלה את הריבית (בספטמבר 2009) ובכך בעצם הכריז על כך שההאטה בישראל עושה תפנית וכבר אין צורך בריבית נמוכה כל כך. לפני חודש העלה בנק ישראל את הריבית פעם נוספת.

להלן הנוסח המלא של הודעת בנק ישראל:
תנאי הרקע:
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש נובמבר ב-0.3% - במרכז טווח ההערכות המוקדמות. המדד הכללי עלה ב-3.8% ב-12 החודשים האחרונים. 1.2 נקודות אחוז מתוך עליית המדד מיוחסות לעליות מחירים שנבעו משינויים במיסוי ובהיטלים. כך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים בניכוי עליות מחירים שנבעו מפעילות הממשלה היתה 2.6%.
תחזיות האינפלציה והריבית: ממוצעי הערכות החזאים למדדי דצמבר, ינואר ופברואר הם 0.3%, 0.2%- ו-0%, בהתאמה. לפי ממוצע הערכותיהם צפויה האינפלציה בשנת 2009 להסתכם ב-4.2%. ממוצע תחזיותיהם ל-12 החודשים הבאים הוא 2.7%. תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים הנמדדות משוק ההון הן, מאז החלטת הריבית הקודמת, היו בממוצע 2.5%. לפי ממוצע הערכות החזאים, ריבית בנק ישראל לחודש ינואר צפויה לעלות ב-0.1%, ובעוד שנה היא צפויה לעמוד על 2.8%. לפי שוק ההון שיעורה של ריבית בנק ישראל בעוד שנה יהיה 3%.
הפעילות הריאלית: על פי מרבית האינדיקטורים הפעילות הריאלית במשק ממשיכה לגדול. מממצאים ראשונים של סקר החברות לרביע הרביעי עולה כי מאזן הנטו הכולל של המגזר העסקי חיובי, לאחר חמישה רביעים שבהם הוא היה שלילי (או חיובי אך לא מובהק). המדד המשולב לחודש נובמבר עלה ב-0.6%, בעיקר כתוצאה מעלייה בנתוני הייצור התעשייתי, בפדיון המסחר והשירותים וביבוא הסחורות (תשומות לייצור ומוצרי צריכה). לעומת זאת נרשמה ירידה ביצוא הסחורות והשירותים לאחר עליה חדה בחודש הקודם. עליית המדד המשולב החודש היא השמינית ברציפות - עדות לשיפור המתמשך בפעילות הכלכלית.
שוק העבודה והשכר: שילוב של האינדיקטורים שהצטברו החודש מצביע על שיפור בשוק העבודה. נתוני סקר כוח האדם לרביע השלישי הצביעו על ירידה בשיעור האבטלה לרמה של 7.8%, לעומת 8% ברביע השני. נתונים ראשונים של סקר המעסיקים לרביע הרביעי מצביעים על שיפור משמעותי במאזן התעסוקה (איוש משרות פחות פליטות עובדים): לראשונה לאחר כשנה, נרשם מאזן חיובי של 23.2 אלף משרות, וזאת לעומת מאזן שלילי של 6.2 אלף ברביע השלישי. נתוני השכר הריאלי של המוסד לביטוח לאומי לרביע השלישי מצביעים על ירידה של 0.3% לעומת הרביע הקודם, זאת תוך עלייה של 1.6% בשכר הנומינלי. מגמת העלייה בגביית מס בריאות, שהחלה ביולי, נמשכה גם בחודש אוקטובר, ואף הואצה.
הממשלה: הגירעון הכולל, ללא אשראי, בהנחה שהתקציב יוצא במלואו, צפוי להסתכם השנה בכ-5% תוצר – כאחוז פחות מהתקרה שנקבעה בחוק.
שוק המט"ח: בחודש האחרון התחזק הדולר מול מרבית המטבעות בעולם, בדומה להתפתחותו בחודש שקדם לו. מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-22/11/09, ועד 27/12/09, התחזק השקל ב-0.3% וב-3.7% אל מול הדולר והאירו בהתאמה. מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל ב-2.1%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים,כאמור, ב-22/11/09, ועד 27/12/09, עלו מדדי המניות ת"א 25 ות"א 100 ב-6.4% וב-6.1%, בהתאמה. עליות שערים נרשמו גם בשוקי המניות המובילים בעולם. בעקבות ההרעה במצב דירוג האשראי של כמה מדינות, נרשמה החודש עליית תשואות באפיק האג"ח הממשלתיות. התשואות על אג"ח לא-צמודות של ממשלת ישראל ל-10 שנים עלו בתקופה זו בכ-40 נ.ב, והתשואות על אג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב עלו ב-63 נקודות בסיס, לרמה של 3.84%. כך הצטמצם המירווח בין האג"ח הלא-צמודות ל-10 שנים של שתי הממשלות ל-143 נ.ב.
תשואות המק"ם עלו בסיכום התקופה: תשואת המק"ם לפדיון בעוד 12 חודשים עלתה ב-30 נ.ב. והיא עומדת כעת על 1.94%. מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 ירדו בתקופה האמורה ב-2.2% ו-1.8%, בהתאמה. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווחי ה-CDS, עלתה ב-14 נ.ב, ל-1.31%, לאחר הורדת הדירוג של יוון אך בימים האחרונים היא ירדה ל-1.24%.
כמות הכסף: בחודש נובמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-0.8%, לאחר ירידה של 1.7% באוקטובר. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) ירד בנובמבר ב-0.5%, המשך לירידתו בחודשים האחרונים.
המשק העולמי: גם החודש המשיכו להתקבל נתוני מקרו טובים בדרך כלל; אלה הצביעו על שיפור בשוקי העבודה בעולם, בייצור ובצמיחה,, וכן על התחלה של תהליך חידוש המלאים. על רקע זה הועלו תחזיות הצמיחה למשקים רבים. ואולם, חלק מהצמיחה נשען על ההרחבות הפיסקליות המשמעותיות, שהתבססו, בין היתר, על הגדלת החוב. עם שוך המשבר גוברים החששות לגבי יכולת פירעון החובות של כמה מדינות, מה שהוביל לסדרת הורדות בדירוג ובתחזיות הדירוג לאותן מדינות. בהודעות הנלוות להחלטות הריבית של ה-Fed וה-ECB הוסבר על אסטרטגיית היציאה מההרחבות המוניטריות הלא שגרתיות של תקופת המשבר.
היציאה תהיה, ככל הנראה, פסיבית, ותתבטא באי חידוש מכרזים שיפקעו. לעומת זאת באנגליה הוכרז על הגדלה נוספת של היקף הרכישות. באוסטרליה ובנורבגיה, שנפגעו מהמשבר במידה קטנה יחסית, המשיכו החודש להעלות את הריבית. למרות ההתאוששות הכלכלית המסוימת וציפיות האינפלציה של השווקים, המוסיפות לעלות, הבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכים להעריך שהאינפלציה תישאר מתונה, על רקע פער התוצר הגדול. בחלק מהמשקים, ובראשם יפן, חוששים מדיפלציה. לעומת זאת, עליות של מחירי המזון מעלות חששות לאינפלציה במשקים המתעוררים.

הגורמים העיקריים להחלטה

ההחלטה להעלות את הריבית לינואר באה על רקע סביבת האינפלציה בישראל שנמצאת בחלק העליון של תחום יעד יציבות המחירים, על רקע הצמיחה בארץ שממשיכה להתבסס ועל רקע העליות במחירי הנכסים ובתוכם הדיור. עם זאת, גם לאחר העלאה זו, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה. בבנק ישראל מציינים כי העלאת הריבית הנוכחית היא חלק מתהליך הדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמאלית" שמסלולו יקבע בהתאם להתבססות הצמיחה במשק העולמי והישראלי, לקצב עליית הריבית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ולסביבת האינפלציה.
* האינפלציה במהלך 12 החודשים האחרונים היא 3.8% ובניכוי השפעת העלאות המיסים והמחירים המפוקחים על ידי הממשלה היא 2.6% . הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים נמוכות במעט מהגבול העליון של יעד המחירים תוך צפיות להעלאת ריבית בשנה הקרובה.
* האינדיקאטורים הכלכליים על המשק הישראלי שנוספו לאחרונה מעידים על התבססות תהליך היציאה מהמיתון. כך, נתונים ראשונים של סקר החברות מצביעים על הגברת הפעילות; נתוני סקר כח אדם מלמדים על ירידה מסוימת בשיעור האבטלה; מנתוני סחר החוץ נראה כי נמשכת מגמת העליה בייצוא התעשיתי; הייצור התעשייתי ונתוני הפדיון מעידים אף הם על שיפור. גם במשק העולמי מתבססים הסימנים של יציאה מהמשבר ובכלל זה גידול הסחר העולמי. מנגד, עדיין קיימת אי ודאות לגבי קצב ההתאוששות של המשק העולמי שתורמת לאי ודאות לגבי עוצמת ההתאוששות בישראל.
* ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים, תוך יציאה הדרגתית מהצעדים הלא קונוונציונליים של המדיניות המרחיבה שלהם. העלאת הריבית על ידי בנק ישראל עשויה להשפיע במידה מסוימת על שער החליפין של השקל מול מטבעות אחרים.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי, בעולם ובשווקים הפיננסיים, וישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.
tal.levy@themarker.com