פרשת "וישלח"- מאבקו של יעקב במלאך

בס"ד
פרשת "וישלח"

פרשתינו מתארת מאבק מוזר ביותר לכאורה בין יעקב למלאך: " וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ....
וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ . עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה. [בראשית, לב-לג]

קטע זה, מלא תמיהות: התורה כבר אמרה כי "בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ" בראשית לב-ז] ולכן:

1)אם לעשיו יש צבא של ארבע מאות חיילים,האם הוא צריך שהמלאך ילחם בשבילו מלחמה מקדימה?
2)האם המלאך, צריך להיאבק דווקא האבקות פיזית ביעקב? אין למלאך כוחות יותר מטאפיזיים כדי לפגוע ביעקב?
3)מה עניין פגיעה חד פעמית באיבר של יעקב, לאיסור אכילת אותו אבר לדורי דורות בבהמות ?

למעשה, במדרש ובגמרא מצאנו כמה וכמה הסברים. המדרש, [מדרש רבה לפרשת וישלח, פרשה ע"ז, פרשיה ג''] אומר: "ויגע בכף ירכו" –" נגע בצדיקים ובצדיקות בנביאים ובנביאות שהן עתידין לעמוד ממנו, ואיזה זה? זה דורו של שמד"

רש"י מביא את חז"ל, הדורשים את האיש שנאבק עם יעקב כ"שרו של עשיו". הוא התגלמות הרוע בשמים, והוא השטן, הוא היצר הרע. המאבק בין יעקב למלאכו של עשו הוא באמת לא [רק] המאבק הפיזי.

את זה יעשה עשו עם ארבע מאות אנשיו. אולם, מלאכו של עשו רוצה להדיח את יעקב מדרך ה' ולפגוע באמונתו השלמה, כמו שאומר המדרש - "נגע בצדיקים ובצדיקות".
יעקב נאבק עם שרו של עשו, וגובר עליו: המלאך לא מצליח להדיחו מדרך ה'.

אבל, המלאך לא מוותר – הוא נוגע בירכו, כלומר, ביוצאי ירכו, כאומר, אם לא הצלחתי לפגוע בך, אני אשאיר את הארס שלי בך לדורות! [וכאן מתבאר מדוע איסור גיד הנשה הוא לדורות], ואפגע באלה שיצאו ממך. הארס שלי יתבטא לא עכשיו, אלא בדור רחוק, שיהיה כל כך מקולקל וירוד, שיצא לשמד.

מנגד, הגמרא [ בבלי, מסכת חולין, דף פ"ט עמ'' א'' עד דף צ"א עמ'' א''] מביאה מחלוקת בין ר' יהודה לחכמים. רבי יהודה סובר שהמלאך בא ליעקב מהצד, ולכן הכה את יעקב רק בירך ימין, וחכמים סבורים שהמלאך בא מאחוריו ולכן הכה אותו בשתי הירכיים. התורה נחלקת לשני חלקים – חלק שבין אדם למקום, וחלק שבין אדם לחברו; והחלקים האלה מוצאים את ביטויים העקרוני בלוחות הברית.

לוחות הברית מחולקים כך שהחלק שבין אדם למקום הוא ימני, והחלק שבין אדם לחברו הוא שמאלי.

מסביר "הבאר יוסף", כי נתקלקלו הדורות האחרונים בעיקר בחלק התורה שבין אדום למקום, אולם בדברים שבין אדם לחברו, כמו החסד והצדקה ולעזור איש לרעהו, עדיין מתקיימים כמעט כיאות, ונוכל לכנותם שהם צולעים רק על ירך ימין, המכוון לעניינים שבין אדם למקום, וזהו מה שמרומז בסברת רבי יהודה, שהמלאך נגע בו רק בירך ימין, ופגע בזרעו בעיקר בחלק שבין אדם למקום המכוון לירך ימין.
וחכמים חולקים עליו וסוברים שמי שהוא מקולקל בעניינים שבין אדם למקום וחסרה לו האמונה הטהורה בה', גם החלק שבין אדם לחברו אינו בטוח אצלו, אין לו שום תוקף וקיום, וכל רוח שאינה מצויה שתבוא עליו תוכל להפכו על פניו גם בחלק הזה;

וזהו מה שאמרו חכמים שהמלאך נגע ביעקב "מאחוריו" בשתי ירכיו:
שאותם אלה שנטשו את החלק שבין אדם למקום ונראים כחזקים בחלק שבין אדם לחברו, אף על פי שמלפנים נראים שעומדים על רגלם השמאלית בחוזק וביושר, ובדברים שבינם לבין אנשים נראה למראית עין הנהגתם ומידותיהם הטובות, אולם "מאחוריהם", כלומר, במקום סתר ובזמן שאין רואה, אז המה מוכים וצולעים בשתי רגליהם - בימין ובשמאל, שהרי מה שנפגם בדברים שבין אדם למקום פוגם גם בחלק שבין אדם לחברו, וזו הכוונה שהמלאך נגע בשתי ירכי יעקב, ולכן אסורים הגידים של שניהם".

שבת שלום,
אודי כהן
חבר המכון הגבוה לתורה
אונ' בר-אילן
Udi6519@gmail.com



.

אודי כל הכבוד

תמשיך לעמוד על שתי רגליים טובות וחזקות

שאלה:
לאחר המאבק של יעקב עם המלאך (מתואר כ "איש", ציטוט : "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר"),
יעקב אמר שראה את אלוהים פנים מול פנים ("כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים"),
לאחר מכן אלוהים אמר ליעקב שיבקש מהאל שנראה לך ("לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ")
לאחר מכן שוב יעקב אומר שראה את אלוהים ("כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו")

השאלה :
למה יעקוב חושב שראה את אלוהים ?
ולמה אלוהים מכחיש ? ועוד בהכחשה אומר לו "לאל הנראה אליך" (ולא אומר מלאך , לפי הפרשנות שמקובלת על ידי חכמים שפירשו "איש" כ מלאך.

בס"ד

ראשית, תודה על הברכות. העיק שיש קוראים הנהנים.

יש להדגיש, כי לתורה 70 פנים. רבים המפשים שכותבים את הפרשנות על התורה ולעיתים דיעותיהם שוונת. העיקר, לשם שמיים.

בנוגע לשאלתך, הקב"ה לא מכחיש שום דבר. נהפוך הוא, הוא מזכיר ליעקב שעליו לחזור לבית-אל, שהרי שם הבטיח יעקב שאם הקב"ה ישמור אותו [והרי יעקב ניצח את המלאך, שנאמר "ולא יכול לו"] וכו' הוא יזבח לו. לכן מצווה הקב"ה את יעקב לחזור לבית-אל.

לגבי הפסוק:"ויקרא יעקוב שם המקום פניאל, כי ריאתי אלוהים פנים אל פנים ותינצל נפשי. ויזרח השמש כאשר עבר את פנואל.."
שני הסברים נוחים למדי. 1) אור החיים הקדוש: "פנים אל פנים"-לשון מלחמה. על דרך אומרו "נתראה פנים".

בעל ה "כלי יקר" , [רבינו אפרים מלונטשיץ] מסביר כי הסמאל [זה השטן] רצה לסמא, לעוור את עיני יעקב, לגרום לנזק, עד שיכחיש את מציאות הקב"ה. ואז לא יראה את פני ה' יתברך. אח"כ ע"י "עלות השחר" אז ראיתי "פנים אל פנים", להשיג מציאותו יתברך ע"י זריחת השמש בעלות השחר. ע"י זריחת השמש, באה לו רפואה על המכה שרצה הסמאל, להכותו.. לכן נאמר לצורכו כי "זרחה לו השמש".

שבוע טוב,
אודי

עבר קצת זמן,
אבל ישנם התפתחויות ...
בפרשת של השבת הקרובה "ויחי"
נאמר כך :
בראשית פרק מח :
" ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי"

אל שדי הינו ביטוי שהשתמשו בו לראשונה ב בראשית פרק יז
"ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים"
לכן ניתן להבין מהביטוי ש "אל שדי" הינו שם נוסף לאלוהים.

שוב מתעוררת השאלה הזו
בתחילה יעקב אומר (ואני מצטט מהתגובה הקודמת) :
"כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים"

ולאחר מכן אלוהים אומר ליעקוב :
"לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ"

לאחר מכן יעקוב אומר (ועדיין מאמין שראה את האלוהים) :
כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו"

בתחילת פרשת ויחי , יעקוב אומר ליוסף שנגלה לו אלוהים (מצוטט בתחילה התגובה).

בספר שמות מצוטט
שמות פרק ו
"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם"

ברור שיש פה בלבול,
יעקוב משוכנע (ומתבטא כך מספר פעמים) שראה את אלוהים,
לעומת זאת, אלוהים לא התגלה לאף אחד מהאבות,
ידוע שהיחיד שראה "פנים אל פנים" את אלוהים הינו משה.

ישנם שתי סוגיות שמטרידות אותי:
1. הביטוי "לאל הנראה אליך"
בראשית פרק לה
"ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך"

מה חכמים אומרים בנוגע לביטוי זה (רש"י בחר לא לפרש אותו)?

2. למה יעקוב חושב שראה את אלוהים?

* נ.ב. : הפרשנויות מהתגובה הקודמת שלך הינם נכונות ,
אך הסוגיה הזו מבחינתי עדיין אינה מובנית,
אם יש לך עוד דברים בקנה אז זה מצוין ,
אני בכל מקרה ממשיך לחקור.

פיתרון שקיבלתי :
יש 2 רמות של התגלות,
יעקוב אכן ראה התגלות של אלוהים אך ברמה אחת,
אך יעקוב לא זכה בהתגלות ברמה הגבוהה יותר של "פנים מול פנים" (כמו התגלות משה).
לכן אין פה בלבול ,
יעקוב אכן זכה להתגלות בחלום,
כמו כל אחד מהאבות,
אך התגלות "בשמי לא נודעתי להם" אינו זכה לה .

ציטוט:

---

אני אתחיל בפסוק "ושמי י-ה-ו-ה לא נודעתי להם".


כידוע - ישנם הרבה כינויים לקב"ה בתנ"ך - אך ישנם שני כינויים מרכזיים.
אלוקים ושם הויה (י - ה - ו - ה )
תמיד כאשר מופיע שם אלוקים - הוא מתייחס להתגלות הקב"ה במידת הדין, בירידה למציאות. אלהים בגימטריה = הטבע.
התגלות הקב"ה בטבע (בהתגלויות ניסיות מיחדות מופיע שם הויה).

תמיד כאשר מופיע שם הויה - הכוונה להתגלות הקב"ה בעולם במידת הרחמים. הכוונה לכינוי יותר עמוק שנסתר מעינינו ואין לנו השגה בו.
מידת הרחמים מגיע ממקום גבוה זה (אם ננסה לדמיין בחשיבה מופשטת רמות התגלות - מבחינת קירבה - אז יותר למעלה זה יותר קרוב)
לכן - זהו שם שנכתב ולא נקרא. כידוע במקום שכתוב שם זה בסידורים אנו מבטאים בפה "אדוני".


מאמר שמרחיב מעט בשאלה זו ומסביר בצורה מפורטת את העקרונות:
http://www.hadracha.org/dl.asp?id=1962


הקב"ה התנהג עם האבות כשופט ומנהיג את העולם - והתגלה על ידי מלאכים ובצורות שונות.
הביטוי "אלהים" מוסב בתנ"ך גם על השופטים של עם ישראל - "עד האלהים יבוא דבר שניהם" - שמות כב ח - ובאמת הקב"ה מתגלה גם בפסיקת הדיינים כפי שחז"ל מסבירים.
אך במידת שם ה-ו-י-ה שהיא יותר עליונה ויותר עצמית - בה הוא לא התגלה לאבות (הם לא היו צריכים את זה - ואין זה המקום להאריך מודע).
בשם הזה הקב"ה הופיע לפני בני ישראל ביציאת מצרים ובייחוד בקריעת ים סוף:
"ויראו העם את יקוק, ויאמינו ביקוק ובמשה עבדו".


(יקוק - שם הויה)


וחז"ל התבטאו בנושא זה: זכתה שפחה על הים לראות מה שלא ראה יחזאל בן בוזי (זה מספר יחזאל שמדבר על מעשה מרכבה...)
והכוונה שמעבר לסיפור של המים היו שם עוד מספר דברים - ושוב אין כאן המקום להרחיב בכך.


הרמב"ן על הפסוק ושמי ה לא נודעתי להם מסביר בסגנון שלו:
עניין הכתוב, כי נראה לאבות בשם הזה שהוא מנצח מערכות שמים ולעשות עמם נסים גדולים שלא נתבטל מהם מנהג העולם, ברעב פדה אותם ממות, ובמלחמה מידי חרב, ולתת להם עושר וכבוד וכל טובה והם ככל היעודים שבתורה בברכות ובקללות... והנה אמר הא-להים למשה: נראיתי לאבות בכוח ידי אשר אני שודד בו המזלות ועוזר לבחירי, אבל בשמי של יו"ד ה"א אשר בו נהיה כל הווה לא נודעתי להם לברוא להם חדשות בשינוי התולדות. ולכן אמור לבני ישראל אני ה', ותודיע להם פעם אחרת השם הגדול, כי בו אני עושה עימהם להפליא, וידעו כי אני ה' עושה כל.


סיכומון
--------


יעקב נאבק עם שרו של עשיו - לפי דברי חז"ל וזה מדוייק בפסוקים - כפי שהוא אומר לעשיו, במפגש איתו למחרת המאבק עם המלאך: "כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלוקים" (בראשית לג, י)
והכוונה שהוא זכה להתגלות של הקב"ה דרך אחד משריו - שליחיו.
הוא פוגש את אלקים בחלום.
הביטוי "אל שדי" דומה לביטוי "אלקים" בהקשר להסבר שהבאנו - וכפי שמביר הרמב"ן שהקב"ה משדד מערכות - ומנהיג את עולמו.


שבת שלום ומבורך.
יעקב.

---