ג'ורג' קלוני

יום אחד, אישה תופרת ישבה על גדת הנהר
ועסקה במלאכת התפירה.
לפתע האצבעון נפל מאצבעה וצנח לנהר.

בייאושה היא קראה לאלוהים, "מה אעשה
עכשיו, איך אוכל לעבוד לפרנסתי?!"

פתאום הופיע אלוהים ודיבר אליה.
"ילדתי היקרה, למה את בוכה?"

התופרת הנדהמת ענתה שהאצבעון שלה נפל
למים ושהיא זקוקה לו כדי לעזור לבעלה בפרנסה.

האל טבל את ידו במים ומשך אצבעון זהב משובץ
באבני ספיר. "האם זה האצבעון שלך?" הוא שאל.

התופרת ענתה, "לא."

האל טבל שוב את ידו בנהר.
הוא הושיט לה אצבעון זהב משובץ באבני אודם.
"האם זה האצבעון שלך?" שאל האל.

שוב, התופרת ענתה, "לא."

האל הושיט יד שוב והביא אצבעון מתכת פשוט.
"האם זה האצבעון שלך?" שאל האל.
התופרת ענתה, "כן, זהו זה."

האל היה מרוצה מכנותה של האישה, ונתן לה את
כל שלושת האצבעונים.
התופרת הלכה הביתה שמחה ועליזה.

כמה שנים לאחר מכן, התופרת טיילה עם בעלה
לאורך גדת הנהר, ופתאום - בעלה מעד לתוך
הנהר ונעלם מתחת למים.

כשהיא צעקה לעזרה, האל הופיע שוב ושאל
אותה, "ילדתי, למה את בוכה?"
"אלוהים, בעלי נפל לנהר!"

האל טבל יד במים ועלה עם ג'ורג' קלוני.
"האם זה בעלך?" שאל האל.
"כן," צעקה התופרת.

האל זעם. "את משקרת! זה לא בעלך!"

התופרת ענתה, "הו, סלח לי, אלוהים.
זו אי הבנה. תראה, אם הייתי אומרת "לא"
לג'ורג' קלוני, היית מביא לי את בראד פיט,
ואז אם הייתי אומרת שוב "לא", היית מוציא
מהמים את בעלי. אם הייתי אומרת "כן" לבעלי,
היית מתפעל מהכנות שלי ונותן לי את שלושתם.
אלוהים, אני לא במצב בריאותי הטוב ביותר,
אין מצב שאוכל לדאוג לכל שלושת הבעלים.
אז זו הסיבה שאמרתי "כן" לג'ורג' קלוני, אם כבר
בעל אז עדיף שזה יהיה ג'ורג' קלוניhttps://static.xx.fbcdn.net/images/e.../1/16/263a.png

אלוהים השתכנע,
ונתן לה להחזיק ברשותה את ג'ורג' קלוני.

מוסר ההשכל של הסיפור הזה הוא:
בכל פעם שאישה משקרת, זה תמיד מסיבה
טובה ומכובדת שאפילו אלוהים מקבל אותה.