הישראלים מגדילים את הצריכה - בעיקר של שירותים ומזון

בפברואר עד אפריל 2025 חלה עלייה של 2.5% בקצב שנתי בכלל הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים בישראל (במחירים קבועים), כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הנתונים, שמבוססים על דיווחי כלל חברות כרטיסי האשראי, מצביעים על שינויי מגמה מעניינים בין תחומי הצריכה השונים.


הקטגוריה שהציגה את העלייה החדה ביותר היא שירותים, שרשמה צמיחה של 11.4% בחישוב שנתי. בתוך כך, נרשמה עלייה של 11.8% בענף שירותי ממשלה ועירייה, 6.7% בטיסות, תיירות ואירוח, 2.7% בענפי הפנאי והבילוי ו-2.6% בענף הביטוח. קטגוריית השירותים היוותה 20% מכלל הרכישות בכרטיסי אשראי ב-2024, והיא ממשיכה להתרחב ככל שהמשק מתייצב לאחר השפעות הקורונה והמצב הביטחוני.


גם קטגוריית המזון והמשקאות (כולל שירותי אוכל), שמהווה 16% מכלל הרכישות, עלתה בשיעור ניכר של 5.8%. מדובר בקצב עלייה גבוה יחסית, לעומת עלייה של 4.7% בתקופה של נובמבר 2024 עד ינואר 2025.


מנגד, בקטגוריית מוצרי תעשייה, המהווה 19% מההוצאה, חלה ירידה של 1.2% בתקופה של פברואר-אפריל. עם זאת, בתוך הקטגוריה נרשמו הבדלים: עלייה של 3.7% נרשמה ברכישות מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, עלייה של 1.4% בהלבשה והנעלה, ומנגד ירידה של 0.3% בענף הרהיטים. מדובר בהתמתנות חדה ביחס ל-2024, אז נרשמה עלייה כוללת של 19% בענף זה.


בקטגוריית מוצרים ושירותים אחרים, שכוללת תחומים מגוונים כמו דלק, חשמל, תוכנה, רפואה, פרסום ועוד - ושמהווה 45% מכלל הרכישות - חלה עלייה צנועה של 1.0% בלבד. בתוך הקבוצה נרשמו המגמות הבאות: ענף המחשבים והתוכנה זינק ב-9.5%; ענף הספרים, הציוד המשרדי והפרסום עלה ב-7.2%; ציוד ושירותי התחבורה עלו ב-5.6%; שירותי הרפואה והתרופות רשמו עלייה של 1.9%; ציוד ושירותי התקשורת רשמו עלייה של 1.7%; דלק, חשמל וגז רשמו עלייה של 1.2%; ואילו ענף השונות רשם ירידה של 4.4%.


בסקירה רחבה יותר, הנתונים המקוריים מראים שבשנים האחרונות נרשמה צמיחה משמעותית בצריכה הכללית. ב-2024 עלה סך כל הרכישות ב-9.8%, לאחר עלייה של 1.4% בלבד ב-2023. קבוצת מוצרי התעשייה בלטה עם עלייה שנתית של 19%, המזון והמשקאות עלו ב-8%, והשירותים – ב-9.8%, לאחר ירידה של 3.6% ב-2023.


תרשים ההתפלגות לפי קבוצות מראה כי עיקר ההוצאה מתרכז במוצרים ושירותים אחרים (54%), מתוכם 11% הלכו למחשבים ותוכנה, 6% לתקשורת, ו-14% לקטגוריות שונות. קבוצת המזון והמשקאות הגיע ל-16%, מוצרי התעשייה היו 19% (מהם 10% להלבשה והנעלה), והשירותים - 20%. נראה כי הצרכן הישראלי נמשך יותר לחוויות, טכנולוגיה ושירותים ממשלתיים, ופחות לרכישות חומריות גדולות.


מקור