תמצית הגזירות החדשות, דברים שחשוב לדעת

קופות גמל להשקעה: חמקו מהגזירות
קופת גמל להשקעה היא מוצר חיסכון לטווח בינוני־ארוך, שנהנה מיתרונות של דחיית מס עד למשיכת הכספים (בניגוד לקרנות נאמנות, למשל). כך שאין אירוע מס אם עוברים בין גופים או בין מסלולי השקעה. בנוסף, הקופה מאפשרת גם ליהנות מפטור ממס רווחי הון למי שמושך את הכסף כקצבה לאחר גיל 60. כמו כן, תקרת ההפקדה לקופת גמל להשקעה תעלה גם השנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן, ולכן זו תעמוד על 81,711.88 שקלים בשנה לכל תעודת זהות.


חיסכון לכל ילד: השינוי בחוק שייטיב עם החוסכים
תוכנית חיסכון לכל ילד החלה לפעול ב־2017, במסגרתה המדינה מפקידה לילדי ישראל סכום חודשי קבוע, שצובר ריבית ומאפשר "להתחיל את החיים" עם עשרות אלפי שקלים. נכון להיום, סכום ההפקדה החודשי עומד על 57 שקלים ובשוק מעריכים שהוא יעלה לכ־59־60 שקלים לחודש ב־2025, בהתאם למדד. שינוי נוסף הוא שהורים שבחרו לחסוך לילדיהם דרך הבנקים יוכלו להודיע לביטוח לאומי על הקפאת ההפקדות בבנק ופתיחת קופת גמל חדשה לכספים העתידיים שיופקדו עבורם. הסיבה: התשואה בבנקים היא נמוכה ממה שמצליחים להשיג קופות הגמל בשוק ההון. מדובר בפערים שעשויים להגיע לעשרות אלפי שקלים לילד בגיל 18 או 21.
ענת כנפו תבור, מנכ"לית אלטשולר שחם גמל ופנסיה, מסבירה כי התוצאה במקרה הזה תהיה ש"לילד יהיו שני חסכונות: חיסכון בבנק שהופסק וחיסכון בקופת גמל שאליו יועברו התשלומים החודשיים החדשים".


קרן השתלמות: החיסכון של השכירים יישחק
תקרת הפטור ממס רווחי הון עבור עצמאיים שחוסכים בקרן השתלמות עולה מדי שנה והגיעה בשנת 2024 לסכום של 20,520 שקל בשנה. השאלה האם התקרה הוקפאה או תמשיך לעלות גם בשנת 2025 נותרה באוויר. במשרד האוצר וברשות המסים לא השיבו על כך ואילו גורמים בשוק הניבו תשובות סותרות. יש מי שהבינו כי גם התקרה הזו הוקפאה, כך שהפטור ממס רווחי הון יישאר רק על תקרת ההפקדה הנוכחית של 20,520 שקל בשנה. יש מי שאומרים שהתקרה בכלל לא מוצמדת לשום דבר, אך יש מי שאומרים כי להבנתם התקרה לא הוקפאה כך שהפטור יעלה לסכום של כ־21,220 שקלים בשנה.
מי שבוודאות לא ייהנו מההצמדה כאן הם החוסכים השכירים. ההצמדה במקרה שלהם תקועה כבר שנים רבות על הפקדות מתוך שכר חודשי של 15,712 שקלים (כלומר כ־18,500 שקלים בשנה). את ההטבה הזו מנסים במשדר האוצר לבטל כבר שנים רבות ולא מצליחים, אך זו נשחקה ביותר מ־40% בעקבות האינפלציה.


מס יסף: מיסוי על הכנסות גבוהות יעלה
מס יסף הוא מס שמשלם אותו אדם עם הכנסות גבוהות של יותר מ־721,561 שקל בשנה, כלומר שכר חודשי של יותר מ־60 אלף שקל. המס עומד כיום על 3% והוא יעלה ל־5% על כל הכנסה "שלא הופקה מעבודה או מעסק של היחיד ואינה מיגיעה אישית, העולה על התקרה. מס זה יחול בין היתר על הכנסות מרווחי הון, דיבידנד, שכירות או מכירת מקרקעין", לשון הודעת רשות המסים.
בפועל, מדובר כמובן על בעלי ההכנסות הגבוהות, אך בשוק גם חוששים כי אדם "רגיל" שהשקיע לאורך שנים רבות וכעת רוצה לממש את תיק ההשקעות שלו ייאלץ לשלם את המס. אלא שחוסכים לטווח ארוך לא בהכרח צריכים לממש את תיק ההשקעות כולו ב"מכה אחת" וניתן למשוך את הסכום במנות קטנות יותר וכך רוב הציבור בעצם יכול להישאר מתחת לאותה תקרה.
בהקשר הזה מציין רו"ח זהר ממן, מנהל יחידת עסקים קטנים ובינוניים בפירמת BDO כי "ביטול הפטור ממס יסף כאשר מוכרים דירת מגורים משפיע על מי שמחזיק דירות להשקעה או דירות יוקרה של יותר מ־5 מיליון שקל".


פנסיה: הפטור ממס יורחב מעט
תקרת הפטור ממס על קצבאות הפנסיה הייתה אמורה לעלות כבר השנה ל־67% מתוך תקרה של 9,430 שקל בחודש (לעומת 52% כיום, כלומר 4,904 שקלים בחודש). הוחלט כי במקום לדחות את העלייה בשנה, תתבצע עלייה של 9.6%, כך שסכום הפטור יעלה ל־5,375 שקלים. בשנת 2026 תהיה עלייה קטנה נוספת לסכום של 5,422 שקל לחודש. בינואר 2027 התקרה תועלה ל־62.5% ותגיע ל־5,893 שקל לחודש. ובתחילת 2028 סכום הפטור יגיע לאותם 67%, המשקפים סכום של 6,318 שקלים.


דמי ניהול: דמי הניהול בקרנות הנאמנות מתייקרים
כמידי שנה וכדי לא לבטל - חלילה - את המסורת, קרנות הנאמנות (שוק החיסכון לטווח קצר) מעלות את דמי הניהול במאות קרנות בגופים כמו אי.בי.אי, אלטשולר שחם, קסם (הפניקס), מור, מגדל וילין לפידות. גולת הכותרת היא הקרנות הכספיות, שהפכו ללהיט בעקבות העלאות הריבית במשק, שם דמי הניהול הוכפלו ברבות מהקרנות לשיעור של 0.14%-0.2%. שוק קרנות הנאמנות מנהל כיום סכום של כ־600 מיליארד שקל בכמעט 2,300 קרנות שונות, מתוכן כ־150 מיליארד שקל בקרנות הכספיות. עבור הציבור מדובר אולי ב'כסף קטן' אבל עבור הקרנות מדובר בתוספת הכנסות כוללת של יותר מ־100 מיליון שקל.


גלובס