הגיאות בבורסה והתיאבון לסיכון בלמו את הדהירה של הקרנות הכספיות בנובמבר

קרנות נאמנות הן כלי יעיל למדידת "הלך הרוח" של המשקיעים בשוק ההון הישראלי, מאחר שהקרנות עדיין מהוות את אמצעי החיסכון הגדול ביותר של החוסך הישראלי לטווח הקצר. בתוך כך תוצאות חודש נובמבר בתעשיית הקרנות מעידות שהתיאבון לסיכון של המשקיע הישראלי נפתח — עם ההגעה של מדדי המניות לשיא כל הזמנים.
העליות החדות בשוק ההון המקומי מביא את קרנות הנאמנות לרשום שיא חודשי בגיוס כספים חדשים לתעשייה עד כה ב־2024. על פי נתוני החברות שפעילות בענף הקרנות, בחודש נובמבר זרמו לענף קרנות הנאמנות 5.25 מיליארד שקל.
לא מדובר בחודש החזק ביותר השנה, אך באופן מפתיע, דווקא הקרנות המסורתיות, כלומר אלו שמנוהלות באופן אקטיבי, זכו לגיוסים גבוהים של 2.1 מיליארד שקל — הגיוס החודשי הגבוה ביותר של הקרנות האלו השנה - כאשר הקטגוריה שהציגה את הגיוס הגבוה ביותר האג"ח הכללי שאליה נותבו 820 מיליון שקל. מור הוא המגייס הגדול במסורתיות מתחילת השנה - 2.6 מיליארד שקל.
לעומתן דווקא הקרנות הכספיות, המלכות הבלתי מעורערות של הענף מאז שהחלה לעלות הריבית באמצע 2022, מאחר שהן אמצעי חיסכון ללא סיכון, ושגייסו 37.66 מיליארד שקל מתחילת השנה, נכנסו לקיפאון יחסי בנובמבר, כשהן מגייסות 140 מיליון שקל בלבד. זאת לעומת 4-3 מיליארד שקל שגייסו בכל חודש אחר בשנה.
בתוך כך תעשיית קרנות הנאמנות מגיעה לשיא עם נכסים של יותר מ־586 מיליארד שקל, כאשר 173 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות המסורתיות, 151 מיליארד שקל בקרנות הכספיות ו־262 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות הפאסיביות שעוקבות אחרי מדדים.
עם הזינוק בגיוסים, מנהלי הקרנות המקומיים התקשו להסתיר את ההתלהבות שלהם מתוך הצפי להמשך צמיחה בענף. על פי אורי בן דב, מנכ"ל IBI קרנות נאמנות: "אנחנו בתקופת הרנסנאס של שוק הקרנות הישראליות, בעוד כל הסקטורים מגייסים. שוק קרנות הנאמנות היה ילד כאפות בשלוש השנים האחרונות, אבל מבלי שהרגשנו התרחשו מספר תהליכים משמעותיים שעכשיו גורמים לזינוק".
לדבריו, דווקא הפריחה בקרנות הכספיות בשנתיים האחרונות, עם גיוס אדיר של יותר מ־90 מיליארד שקל, היא זו שגורמת היום להזרמה של כספים חדשים לקרנות. "הבנקים לא נתנו ריבית על העו"ש והמשקיעים העבירו את הכספים לקרנות כספיות - מה שהצריך משקיעים לפתוח תיק השקעות בבנק ועכשיו הם נמצאים במרחק קטן יותר מהשקעה בקרן נאמנות רגילה. זה ברמת הדיסטרפשיין (שיבוש) של ענף הקרנות. תעשיית הקרנות תגיע לשווי של טריליון שקל תוך שנתיים-שלוש. לפני שלוש שנים היינו ב־300 מיליארד שקל והיום אנחנו כבר כמעט מנהלים 600 מיליארד שקל". IBI הוא הגוף שגייס את היקף הנכסים הגבוה ביותר בענף הקרנות הכספיות השנה - עם יותר מ־10 מיליארד שקל.
בן דב מוסיף כי "צריך לזכור ש־S&P 500 ונאסד"ק סוגרים שנה שנייה של עליות חדות. יחד עם הפרסום של גופים בשוק הפיננסי כמו חברות גמל ופנסיה ובתי השקעות על השקעה במדדים האמריקניים הם יצרו מותג. תשאל היום כל חקלאי גמבות בפארן מה זה נאסד"ק ו־S&P 500 והוא יודע לענות. זה אדידס ונייקי של העולם הפיננסי. בנוסף גם מערכות הדירוג של הבנקים השתדרגו והיום משקיעים שמגיעים דרך היועצים בבנק יודעים למצוא את הקרנות הטובות יותר בטווח הארוך, זה מגביר את האמון בין התעשייה למשקיעים בה. לסיום גם המשקיעים התגברו ולא רצים למכור. 2022 לוותה בירידות חדות של המדדים, אבל המשקיעים הציגו יכולת עמידות מרשימה שהועילה להם בשנתיים שאחרי כאשר השוק עבר לעליות. המשקיעים יודעים היום שהמשברים הם קצרי טווח".
על פי יוטב קוסטיקה, מנכ"ל קרנות הנאמנות של מור בית השקעות, ישנה "התעוררות בקרנות המסורתיות שהיו מדוכאות בשלוש השנים האחרונות. בנובמבר נרשם אצלנו פדיון בקרנות הכספיות ומעבר לקרנות מסורתיות. אנחנו מבחינים בכך שהתיאבון למניות ולאג"ח בארץ של המשקיע בקרנות הנאמנות חזר. זה יותר מכל מעיד על רצון להחזיר השקעות לישראל. זה נכון גם לגבי הקרנות הפאסיביות שעוקבות אחרי מדדים". לפי קוסטיקה הסיבה לכך היא התזמון. "המדדים בארה"ב אחרי עליות מתמשכות. לעומתם המדדים בישראל עדיין מדוכאים בגלל המלחמה והאירועים הפוליטיים של 2023, ואנשים מחזירים את הכסף לשוק המקומי. אמנם מדובר פה על טיפה בים למול מה שיצא בשנתיים האחרונות אבל זה סימן ראשוני".
עלפי איתי לפקוביץ,' מנכ"ל בית ההשקעות, הורייזן "התיאבון של המשקיעים מגיע יחד עם התשואות. חודש נובמבר היה מצוין עבור החוסכים בשוק ההון. העליות בשווקים תודלקו על ידי היבחרותו של דונלד טראמפ. גם בישראל, היבחרותו לצד המו"מ להפסקת אש הניעו את השווקים קדימה. מעבר לכך ההפסקה של המלחמה הזניקה את השקל מול סל המטבעות. התחזקות השקל מורידה את מחירי הייבוא ובתוך כך לוחצת על מדד המחירים לצרכן כלפי מטה. אם מדד המחירים אכן ירד, זה מאותת לבנק ישראל שהוא יכול להוריד ריבית. התהליכים הללו מגדילים את המעבר של משקיעים מקרנות כספיות לקרנות אג"ח אקטיביות, כי בסוף חוסך שהיה בקרן כספית לא ירוץ לקנות מניות, זה שינוי חד מדי".
בהתייחסו לשאלת תזמון השינוי במגמה, אחרי העליות המשמעותיות, השיב לפקוביץ' כי "יכולת להגיד אותו דבר על הביטקוין כשהוא היה ב־50 אלף דולר ועכשיו הוא ב־100 אלף דולר. אם השקל יתחזק והאינפלציה תרד, הריבית תרד ושוק האג"ח יעלה. השוק מבין את זה ולשם הכסף זורם".

כלכליסט