ניצחון טראמפ הביא את המדדים לשיאים חדשים - האם המומנטום יימשך?
בשבוע החולף מדד s&p 500 קבע שיא כל הזמנים בפעם ה-50 שלו השנה. כצפוי ריבית הפד ירדה ב-25bp ל- 4.75%. על רקע ניצחון טראמפ תשואות האג"ח הדולריות הקצרות עלו ל-4.25%. השבוע ביום רביעי פרסום מדד CPI (צפי ליבה 0.3%+).
ארה"ב - שבוע מדהים למדדים בוול סטריט על רקע ניצחון טראמפ בבחירות, מדד S&P 500 עלה ב-4.7% השבוע, הנאסד"ק טס ב-5.7% ומדד הראסל נסק ב-8.6%. ל-S&P 500 היה זה השבוע החזק ביותר השנה. כולל דיבידנדים מדדs&p500 עלה ב-27% מתחילת השנה, פי 3 מהתשואה ההיסטורית הממוצעת שלו בנקודה הזו של השנה. זוהי גם ההתחלה החזקה ביותר של השנה מאז 2007. אם כל זה לא מספיק, המדד חצה במהלך המסחר את רף ה-6,000 נקודות כדי לקבוע את שיא כל הזמנים בפעם ה-50 שלו השנה. למרות העלייה ביום שישי, 6 ענקיות הטכנולוגיה המהוות 30% מהמדד (NVDA, META, GOOGL, AMZN, MSFT, ו AAPL) דווקא ירדו. טסלה (TSLA), שחצתה שוב את רף טריליון הדולרים , עלתה ב-27.8% מאז יום הבחירות, זה היה השבוע ה-8 הכי חזק בהיסטוריה שלה. בעבר בשבוע אח"כ היא עלתה בממוצע ב 7.4% כשהיא עולה ב 86% מהמקרים. מדד הנאסד"ק חצה את רף ה-19,000. זו הפעם ה-3 שהוא הוסיף 1,000 נקודות עגולות השנה. מדד ה-S&P 500 עלה בשנתיים האחרונות בקצב שנתי של 28% לשנה. מדד הנאסד"ק 100 כמעט הכפיל את עצמו מאז תחילת 2023. מדד S&P 500 נסחר במכפיל של 23 על הרווח הצפוי לו בשנה הקרובה, זהו מכפיל הגבוה ב-40% מהממוצע שלו מאז שנת 2000. עיקר ההתייקרות הגיעה מחברות הטכנולוגיה הגדולות. המדד במשקל שווה נסחר במכפיל של 20.3 על הרווח הצפוי לחברות בשנה הקרובה, בהשוואה למכפיל ממוצע בעשור האחרון של 18.9. "שבע המופלאות" נסחרות במכפיל של 36 בהשוואה ל 32 בעשור האחרון.
למה בעצם השוק הגיב בכזו עוצמה לתוצאות הבחירות? לתוצאות הבחירות יש כמובן השלכות מרחיקות לכתלגבי המדיניות של ארה"ב כלפי סין, המזרח התיכון, הגירעון האמריקאי, הריבית ועוד' כאשר המרכזיות בהן מבחינה כלכלית. הציפייה של השוק כי טראמפ יעמוד בהבטחותיו לגבי מס' נקודות כלכליות עיקריות: 1. הפחתת מסים, כולל הורדת מס החברות ל-15%(מ-21% כיום), והמשך קיצוצי המסים שהחיל בשנת 2017. 2. צמצום הפיקוח הרגולטורי על מגזרי הפיננסים והאנרגיה המסורתית. 3. הטלת מכסים אוניברסליים משמעותיים על יבוא, במטרה להגן על תעשיות מקומיות ויותר מכך על סין. מדיניות זו עשויה להוביל לעליות מחירים לצרכנים ולפגוע בתוצר הכלכלי האמריקאי ולמנוע מהבנק המרכזי להמשיך ולהפחית את הריבית.
עוד השבוע, הפד הוריד את הריבית כצפוי ב-25bp ל4.75%. הורדת הריבית האחרונה מביאה את הטווח של הריבית הפדרלית ל-4.5%-4.75%, והמהלך נתפס כצעד נוסף של הבנק המרכזי להאט את הקצב האינפלציוני מבלי לפגוע בצמיחה הכלכלית. בעקבות המהלך, משקיעים העלו את תחזיותיהם להורדה נוספת בדצמבר. בהצהרתו יו"ר הפד ג'רום פאוול הדגיש כי ההחלטות הבאות יתקבלו בהתאם למצב הכלכלי ולנתונים השוטפים. פאוול ציין שהפד מוכן להמשיך בהורדות הריבית, אך השאיפה היא להגיע למדיניות מוניטרית "נייטרלית" שלא תעודד את האינפלציה וגם לא תעצור את הצמיחה. בהתאם להתפתחויות, הפד עשוי להמשיך בתמיכה בכלכלה באמצעות הורדת ריבית נוספת, כל עוד הנתונים הכלכליים יצביעו על האטה באינפלציה לצד גידול מתון בלבד בתעסוקה.
בגזרת האג"ח לאחר ניצחון טראמפ והודעת הריבית תשואת US2Y עלתה מ4.2% ל4.25% ותשואת US10Y ירדה מ4.4% ל4.3%. צפי השוק לריבית 4.5% בינואר ולריבית 4.0% בסוף 2025.
ישראל- המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל רשם ירידה של 0.3% בספטמבר ונתוני אוגוסט עודכנו בשיעור ניכר כלפי מטה (ממספר חיובי למינוס 0.4%). החולשה במדדים האחרונים היא גם תוצאה של הירידה בנתוני הצריכה באוגוסט; פדיון ענפי המשק ורכישות בכרטיסי אשראי (שהתאוששו חלקית בספטמבר). סביר להניח שהתעצמות המלחמה בלבנון בקיץ (שפגעה עוד יותר בפעילות בצפון), לצד הציפיות לתקיפה איראנית (שהתממשה רק באוקטובר) תרמו לכך. במידה שלא נראה עדכון כלפי מעלה של הנתונים, אנו צופים שהצמיחה ברבעון השלישי (תתפרסם ב-17 בנובמבר) תהייה נמוכה בדומה לנתוני הצמיחה ברבעון השני.
בשוק העבודה, הנתונים האחרונים אמנם עדיין מצביעים על שוק עבודה הדוק, אך יש מגמה של היחלשות. שיעור האבטלה הרשמי עדיין מאוד נמוך (2.7% בספטמבר), אך זאת בעיקר בשל המשך מחסור בעובדים. המחסור תרם להמשך עליית השכר, כך ב-12 החודשים האחרונים עד לספטמבר השכר הממוצע (עובדים ישראלים) עלה ב-4.8% (על פי אומדנים ראשוניים). זהו קצב מהיר יותר מהאינפלציה, אך זו האטה בהשוואה לקצב שראינו במחצית הראשונה של השנה. מנגד, בספטמבר נרשמה עלייה משמעותית בשיעור האבטלה הרחבה בעיקר בשל עלייה במספר העובדים שנעדרו זמנית מהעבודה (ללא מילואים), לרמה הגבוהה ביותר מזה כחצי שנה. החרפת המלחמה בצפון שגררה ירידה בפעילות שם ושיבושים במערכת החינוך תרמו לכך, וסביר שנראה עלייה נוספת גם בנתוני אוקטובר.
בשבוע החולף בת"א ראינו התקררות יחסית לשבוע שקדם לו על רקע האירועים הפוליטיים שהתרחשו. בלט לחיוב סקטור הערך בהובלת מניות הבנקים שעלה השבוע 1.2% ובשלושה חודשים האחרונים זינק כ- 18% ובחודש האחרון עלה כ-10%. מדד הבנקים עלה 2.5%. שוק האג"ח הפגין המשך דומיננטיות באפיק השקלי בעיקר בקונצרני בין היתר על רקע ירידה בציפיות האינפלציוניות , שיפוע עקום השחרים ממשיך להתמתן. השבוע (יום שישי) פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, הצפי למדד 0.6%+. השבוע תחילת עונת הדוחות: מחר (שני) ICL ספיאנס, בשלישי אמות קמטק, ברביעי אנלייט OPC טאואר, בחמישי נייס.
הראל
