לא בדיוק מניה ולא ממש אגח

כיום נסחרות בבורסה 16 סדרות נע"מ (9 מהן גויסו בחודש יולי) בהיקף של כמעט 2.5 מיליארד שקל. 6 סדרות נוספות נמצאות בשלבים מתקדמים לקראת גיוס בהיקף של כ־460 מיליון שקל. כך, בתוך שבועות ספורים יגייסו חברות מקומיות, בעיקר שחקניות מתחום הנדל"ן המניב בארץ, כמעט 3 מיליארד שקל סך הכל.


גיוסי הנע"מ, שמונפקים לפרק זמן של שנה, מבוצעים לרוב במרווח שנע בין 0.1% ל־0.4% מעל ריבית בנק ישראל, כך שהריבית המשולמת בהם למשקיעים נעה בין 4.6% ל־4.9%. כך למשל, ענקית הקניונים עזריאלי, גייסה החודש 638 מיליון שקל במרווח של 0.12% מעל ריבית בנק ישראל, כאשר המחיר הנוכחי בו היא נסחרת משקף תשואה לפדיון של 4.91%.

https://res.cloudinary.com/globes/im...%A9_dxscct.png


עוד במנפיקות הנע"מים ענקית המשרדים גב ים שגייסה בחודש האחרון 300 מיליון שקל הנסחרות בתשואה לפדיון של 4.84% וחברת המרכזים המסחריים ביג שגייסה נע"מים בסכום של 200 מיליון שקל המשקפות תשואה לפדיון של 4.97%.


מה הם ניירות ערך מסחריים?
הנע"מ הוא מכשיר השקעה ותיק, הזוכה לעדנה בתקופה שבה הריבית עולה. מדובר במעין אג"ח סחירה המונפקת בעיקר לגופים מוסדיים לתקופה קצרה של שנה. היתרונות בניירות ערך מסחריים לחברה המנפיקה אותם הם גיוון מקורות מימון לטווח קצר, הוזלת הוצאות המימון וחשיפה נוחה למוסדיים.
החסרונות הם תאריכי פירעון ויציאה קבועים מראש, בניגוד למסגרות "on call" בבנקים, שבהן אפשר להחזיר חוב בכל יום. היתרונות למשקיעים המוסדיים בנע"מים הם תשואה עודפת על פני פיקדון או מק"מ, גיוון אפשרויות ההשקעה לטווח קצר ונזילות.


"הכוכב הראשי של שוק החוב"
"הנפקת נע"מים הפכה לכוכבת ראשית בשוק החוב", אומרים בחברת הדירוג S&P מעלות, שם מציגים נתונים לפיהם מתחילת השנה גויס סכום שיא של 7.2 מיליארד שקל באמצעות הנפקות נע"מ (בדומה לסכום הגיוסים במכשיר זה שנת 2023 כולה) - עיקר הסכום בחודשים יוני ויולי.


במעלות מוסיפים כי בעוד שבשנתיים קודמות עיקר גיוסי הנע"מ בוצע על ידי הבנקים, הרי שב־2024 גילו את המכשיר חברות נוספות. כך, מתחילת השנה היקף הנפקות הנע"מים של חברות שאינן מהסקטור בנקאי, גדל פי 5 מהסכום שהונפק על ידן בכל 2023, ועמד על כ־4 מיליארד שקל (כ־70% ע"י חברות נדל"ן). חלקם של הבנקים בגיוסי הנע"מ עמד בינואר־יולי השנה על 3.2 מיליארד שקל.


מה הסיבה לגל הנפקות הנע"מים?
במעלות מסבירים את התעוררות הנפקות הנע"מים כשילוב בין צורכי החברות מצד ההיצע לבין הביקושים הגדולים מצד קרנות הנאמנות הכספיות. הנע"מים הם אחד מיעדי ההשקעה של קרנות הנאמנות הכספיות, והם אלה שמאפשרים לקרנות הללו להשיג תשואה הדומה לריבית בנק ישראל ואף גבוהה ממנה.


מבחינת החברות המנפיקות, סביבת הריבית הגבוהה מכבידה על עלויות המימון שלהן והן פועלות להקטין עלויות אלה באמצעות הנפקת חוב קצר מועד שאותו יוכלו למחזר כעבור תקופה קצרה בתנאים טובים יותר. רונית הראל בן זאב, מנכ"לית מעלות, מחדדת כי "החברות המנפיקות נעמ"ים לשנה מצפות שהריבית תרד במהלך התקופה". מהצד השני, לדבריה, קיים רעב גדול מצד קרנות הנאמנות הכספיות שכבר מהוות כרבע מתעשיית קרנות הנאמנות בישראל.


אותן קרנות מתחרות למעשה בפיקדון הבנקאי המסורתי, ומצליחות להניב תשואה גבוהה יותר הודות ליתרונות מיסוי מהם הן נהנות. עוד יתרון בולט הן שאותן קרנות נזילות ברמה היומית, בניגוד לפיקדון הסגור בדרך כלל לתקופה של חודשים ואף שנים.


קרנות הנאמנות הכספיות הפכו לטרנד הלוהט של ענף קרנות הנאמנות מאז החלה הריבית לטפס ב־2022 שהפכה אותן לאפיק השקעה סולידי חסר סיכון כמעט המניב תשואה אטרקטיבית למשקיעים. היקף נכסיהן של הקרנות הללו בישראל נאמד כיום בכ־133 מיליארד שקל - כאמור כרבע מהתעשייה כולה. ביולי 2021, לשם השוואה, עמד היקף נכסי הקרנות הללו על פחות מ־19 מיליארד שקל והין היוו רק 5% מנכסי ענף קרנות הנאמנות.


קרן נאמנות כספית מציעות כאמור ריבית דומה לזו של בנק ישראל. היא יכולה להשקיע בין היתר בפיקדונות בנקאיים, מק"מים (תעודות מלווה קצר מועד) וכן בניירות ערך מסחריים בדירוג A1 בהיקף של עד 25% מהתיק (ולא יותר מ־2.5% לנייר ספציפי). משך החיים הממוצע של כלל נכסי הקרן לא יכול לעלות על 90 יום לפדיון.


לדברי בן זאב "הסיבה לפופולריות של הקרנות הכספיות היא שהן נותנות תשואה סבירה וכמעט חסרת סיכון למשקיעים". היות והקרנות מוגבלות בסוגי מכשירי ההשקעה שבהם הן יכולות להשקיע (כדוגמת הנע"מ), הפך נפח הפעילות הגדל בכספיות לגורם שמייצר ביקושים המדרבנים את החברות בבורסה להנפיק את המכשירים קצרי הטווח האלה.


הגורם העיקרי שישפיע על הנפקות הנע"מים זו הריבית במשק, וגובהה תלוי בגורמים שונים שנוגעים להתפתחות המלחמה וכמובן מדיניות הריבית של הבנק הפדראלי בארה"ב שבתורה עשויה להשפיע על ריבית בנק ישראל.


ככל שהריבית תתחיל לרדת בעולם ובארץ, כך סביר שהביקוש לנע"מים יתחיל לדעוך כפי שהיה בשנים שקדמו ל־2022 (בה הונפקו נעמים בכ־4 מיליארד שקל, כמעט הכל בידי הבנקים). ברגע שהחברות במשק יוכלו למחזר חוב בדרך זולה יותר, הביקוש לנע"מים קצרי המועד ייפגע.

גלובס