בסקירה האחרונה הערכנו כי וול סטריט לא תיבלם ובו זמנית חזרנו על מנטרת 1950-2010 בזירה המקומית. במשפט: כשנחצה 2000 כבר תימצא הסיבה לתיקון מטה, ועם הקירבה (לרוב נגיעה ממש) ב 1950 נקבל ריבאונד.
היום (ראשון) זכינו לאותה נגיעה כעת, אלמלא נראה הסלמה בטחונית, אנו מצפים לתחילת תיקון מעלה. יתכן גל יורד אבל עוד קודם לכן אנו מצפים לעליה נקודתית בטח כשאנו בשבוע פקיעה.
וזוהי נקודה חשובה מאחר ובמהלך השבוע החולף במשך יומיים רצופים, למן הפתיחה ממש, שחקני המעוף לחצו המדד מטה. זה לא מובן מאליו עת וול סטריט מתקדמת אבל עם כל הכבוד לכותבים, הירידה מ 1995 כבר היתה כולה ציבור. אין בקרב הרוכשים ידיים חזקות ולמעשה כל מי שרוכש מניות בעתי הנוכחית עם האצבע על פקודת "SELL". לכולם ברור שאין הצדקה לעליה, אולי מקוים לבשורות חיוביות בגיזרת הפסקת האש אבל הסבלנות הולכת ופוקעת.
מבחינת שחקני המעוף השבוע הנוכחי אינו רלונטי עוד וגלגול אפשרי בכל אחד מימי השבוע. דוקא עליה קלה תשרת אותנו בצד הסטיה אלא שגם כאן תופעה מעניינת – ב 1990 זו קפצה אבל לתוך הגל יורד, סביבות 1965 כבר ראינו דעיכה טבעית. רוצה לומר, ברור שעוד רגע הקונים יגיעו והמטוטלת תיטה לצד השני. קל לסבור כי מדובר בחודש הפכפך בשל התנודתיות הגבוהה ברמה השבועית אבל בסופו של דבר אנו מדברים על חודשיים תמימים של תנועת 2% לכיוון ביחס לאמצע. לא מלחמה, לא פירוק ממשלה, לא התרסקות ברמה הבינלאומית ולא שבועות שליליים (לכל הפחות) בראיה קדימה הצליחו להפיל את השוק.
נאמר ובצדק כי התמיכה היא מכיוון וול סטריט אבל אנו רואים פער הולך וגדל – המשקיעים הזרים כבר לא מדירים רגליהם כי אם בוחרים. יציאה של 3.6 מיליארד דולר מתחילת החודש באה לידי ביטוי בשער 3.76.
בבנק ישראל הוזים כי בתום המלמה נראה סביבות 3.3 ₪/דולר. לא ברור מאין מחלקת המחקר שאבה השטות הזו אבל הצרות כלכליות ישארו עימנו הרבה אחרי שהמלחמה תסתיים. בבנק ישראל לא יודעים לחזות חודש קדימה ובעיקר לא מוציאים את הראש מהחלון לבחון לאיין נושבת הרוח.
זה נכון כמובן גם ללמ"ס שקבעה כי מחירי הדירות עולים ובמקביל האינפלציה רשמה קריאה נמוכה מהצפוי ובעיקר שמרה על הגבול העליון של 3%. מבצעים של 90/10 הם הנורמה החדשה אבל בלמס לא יודעים איך לחשב אותם. האינפלציה לא זינקה בגלל שינויי בחינת עלות הטיסות לחו"ל. כל פעם סיפור אחר אבל בסופו של דבר אם לא יודעים לחשב פחות לא צריך לפרסם. הניתוק הנוכחי מוביל לכך שאין כבר דרך להעריך את קריאת האינפלציה הקרובה – אנו מניחים ירידה במחירי הירקות והשכירות אבל בסה"כ שמירה על הרמה הנוכחית. זה אמור להספיק לבנק ישראל בכדי להוריד ריבית אבל אין שום סיכוי שזה יתרחש מאחר וגם בבנק מבינים שהאיפלציה אינה מדויקת. זה בתורו מוביל לדיליי של חודשיים בקריאת השוק ולכן אנו יכולים לומר ברמת סבירות כמעט ודאית שעד ספטמבר אין בכלל מה לדבר על הורדת ריבית מקומית גם אם הפד יעשה כן. זה לא עניין של מה בכך מאחר והניתוק מול הפד לא התרחש מעולם בצד המגמה (להוציא שנות ה 2000 בגלל משבר הדוט.קום) ולכן אנו נכנסים כעת לטריטוריה שאינה מוכרת בתחום המטח.
הערכתנו כל העת היא לרמת 3.79 ובמידה ו 4.07 יגיע ביורו אזי גם 4.11 ואז 4.15 בטווח המיידי. כל זאת נזכיר ללא הסלמה בטחונית אפשרית.
איך אנו יודעים שבנק ישראל שוגה ושהכיוון הוא מעלה כפי שציינו? התשובה מצויה בשוק האג"ח. האגח הממשלתי השקלי ל 10 שנים חצה לפני כשבועיים את רף ה 5%, ענין שלא התרחש 13 שנה. חשוב מכך רמת התנודתיות במה שנחשב לשוק המשעמם ביותר הכפילה עצמה מאז נובמבר, ונבהיר שוב – לאחר המלחמה. עוד הורדת אופק דירוג, עוד תחזית אחת ומה שהיה בגדר אנקדוטה יהפך לתמיכה מלמטה של ה 5% וזה מזכיר כבר מדינות אירופאיות במשבר גוש האירו, דוגמת ספרד ופורטוגל. המשקיעים בישראל לא מבינים זאת אבל בסופו של דבר בפן הכלכלי המלחמה לא תסתיים בחמש השנים הקרובות. זה העלאות מיסים, זה בחירות, זה גרעון עצום ועוד ועוד. מדוע הזרים רואים זאת ואנו לא? יש מספר סיבות אפשריות כולן מתחום הפסיכולוגיה אבל בסופו של דבר מטבע הוא תמונת ראי של עוצמת הכלכלה (ולא הבורסה) ולכן לכשישתחרר הקפיץ נראה רמות חדשות שלא ראינו להוציא פיק המלחמה.
מתבקש מכאן שנכתוב על ירידות בפתח לא זאת המצב, גם בהתעלם מהתמיכה סביבות 1950. ישנם סימנים שליליים לרוב בארה"ב ביניהם מכירות קמעונאיות שעלו ב 0.1% בלבד לעומת צפי 0.3%, מכפילי רווח דמיוניים, ריבית שתרד פעם אחת השנה בלבד, וכן הלאה.
זו הכלכלה.
הבורסה היא סיפור אחר. כאן אנו רואים נתון מרכזי אחד שמתפספס לרבים מהפסימים – היקפי פוזיציות השורט רשמו בשבוע החולף שפל של 22 שנים. זהו נתון בלתי נתפס, דמיוני ממש אם זוכרים שאנו ברמות שיא, ולכן יש מספיק בלמים לכלכלה האמריקנית אבל לפחות כרגע לא לבורסה האמריקנית.
אנחנו האחרונים שנתווכח עם העובדה שמדובר על אם כל הבועות אבל בסופו של דבר גם בשבוע הקרוב (לפחות) איננו רואים מהי הסיכה שיכולה לפוצץ הבועה. הדיפולט כעת הוא חיובי ואנו ערים לחולשה באנבידיה (שורט נזכיר) ויתר 6 חברותיה, ובכל זאת צריך הרבה יותר מזה כשהאוריה היא 11 ימי שיא רצופים באחד משלושת המדדים.
ת"א נהנית מההפקר ויש כאן מזל גדול שיסתיים עוד רגע, ובכל זאת כפי שציינו לעיל – קודם תיקון נקודתי, אפילו יומי אלים, ורק אז יהיה מקום לדבר על המשך מגמה שלילית וגם זאת יחייב רגיעה בניו יורק.
מניות ומגזרים
אקרשטיין – המלצת קניה ! אנו עדין לא מצליחים להבין עד תום מה הוביל לתיקון מלוא העליה בחודשים האחרונים אבל בסופו של דבר אל מול דוח שנתי נהדר (על אף המלחמה) המשקיעים נסוגו. זוהי שגיאה ובתור דואופול גם אין סיבה ממשית שהחברה תאבד מרווחיותה כפי שרבים חוששים.
- ביתר המניות והמגזרים שאין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
