נקודות חשובות בהשקעה בקרנות נאמנות

מהם יתרונות ההשקעה דרך קרנות נאמנות?


פיזור - בהשוואה להשקעה ישירה בניירות ערך, מאפשרת קרן נאמנות השקעה בעלת פיזור רחב יותר; הפיזור הזה נועד למצמצם את הסיכון הכרוך בהשקעה.


סכום השקעה נמוך - השקעה בקרן נאמנות יכולה להיעשות גם בסכומים קטנים (להבדיל מרכישת ניירות ערך אחרים),


ניהול מקצועי - הכסף בקרנות מנוהל על ידי מנהלי השקעות מומחים.


נזילות - כלומר אפשר להפוך את ההשקעות בקרנות נאמנות למזומנים באופן מידי וזאת להבדיל השקעה בניירות ערך שלפעמים מסיבות של סחירות לא ניתן להנזיל אותה.


אבל לקרנות יש חסרונות לא מעטים - ראשית, דמי הניהול בקרנות הנאמנות האקטיביות גבוהים. דמי הניהול במקרים מסוימים גבוהים עד כדי כך שהם לא מאפשרים לקרן להשיג תשואה נטו חיובית.




סוגי קרנות נאמנות:


קרן מתמחה: קרן שמשקיעה לפחות 80% מנכסיה באפיק השקעה אחד.


קרן גמישה: קרן שאינה מחויבת להשקיע באפיק מסוים; מנהל הקרן פועל בחופש מוחלט.


קרן חו"ל: קרן שרשאית להשקיע את כל נכסיה בני"ע שנסחרים בבורסות חו"ל.


קרן מחקה: קרן שעוקבת אחרי מדד מסוים (90% לפחות מנכסיה הם ניירות ערך שנכללים במדד הבסיס); הקרן תשאף להשיג את תשואת המדד אך היא לא מחויבת לכך.


קרן ממונפת: קרן ברמת סיכון גבוה שמשקיעה בנגזרים שונים (בעיקר אסטרטגיות על שוק המעו"ף); הקרן יכולה לקחת אשראי למימון השקעותיה.


אגד קרנות (Fund Of Fund): קרן המשקיעה בקרנות אחרות בארץ ובעולם. הקרן יכולה להשקיע רק בקרנות או בפיקדונות, תוך הגבלה של עד 25% בקרן אחת, ומינימום של 75% בקרנות בכלל.


קרן כספית: קרן להשקעות קצרות מועד שמהווה תחליף תחרותי לפיקדונות לזמן קצר בבנקים. המח"מ הממוצע של הקרן הכספית לא יעלה על 90 יום; הקרן רשאית להחזיק מק"מ או אגרות חוב של המדינה (לטווח קצר); אגרות חוב לא ממשלתיות שדירוגן גבוה שמועד פדיונן עד שנה; פיקדונות לזמן קצר; תעודות חוב בדירוג גבוה שמועד פדיונם עד 90 יום.


מעבר לסיווג הקרנות לפי תחומי ההשקעה, קיימים הבדלים בין הקרנות וסיווגים שונים שקשורים לאופייה של הקרן. סיווג כזה הוא לקרן צבירה לעומת קרן מחלקת - קרן נאמנות צבירה אינה מחלקת את רווחיה לבעלי יחידות ההשתתפות כדיבידנד. הקרן צוברת את רווחיה ומשקיעה אותם מחדש בנכסים נוספים; קרן המחלקת רווחים אינה צוברת את רווחיה ומחלקת אותם כדיבידנד לבעלי יחידות ההשתתפות.


סיווג נוסף - קרן פתוחה מציעה כל הזמן יחידות לציבור על פי תשקיף שפרסמה, מלבד בעת סגירה זמנית. קרן סגורה מציעה מספר מוגבל של יחידות, ומחיר יחידת השתתפות נקבע על פי הביקוש וההיצע לקרן.





פרופיל חשיפה של קרן


קרנות נאמנות חייבות להגדיר ולפרסם את פרופיל החשיפה שלהן למניות ולמט"ח:


החשיפה למניות: פרופיל החשיפה למניות נקבע בסרגל של 1 עד 6 כאשר:


פרופיל 1 מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 10%


פרופיל 2 מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 30%


פרופיל 3 מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 50%


פרופיל 4 מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 120%


פרופיל 5 מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 200%


פרופיל 6 מוגדר כשיעור חשיפה מעל 200%


החשיפה למט"ח: פרופיל החשיפה למט"ח נקבע באותיות לועזיות:


פרופיל A מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 10%


פרופיל B מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 30%


פרופיל C מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 50%


פרופיל D מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 120%


פרופיל E מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 200%


פרופיל F מוגדר כשיעור חשיפה מעל 200%





מדד שארפ: עודף התשואה שבקרן ( על פני טווח זמן מסוים) מחולק בסטיית התקן של הקרן (בתקופת המדידה). עודף התשואה מוגדר כתשואת הקרן בניכוי התשואה חסרת הסיכון (ריבית חסרת סיכון: ריבית על אג"ח ממשלתי); עודף התשואה הוא הפרמיה שניתנת למשקיע בגין הסיכון שהוא לקח. סטיית התקן: מבטאת את התנודתיות של הקרן, משמע את הסיכון של הקרן; ככל שמדד שארפ גדול יותר , ביצועי הקרן טובים יותר.